בג"כ וה' אמר המכסה אני מאברהם אשר אני עשה. ר' חייא פתח כי לא יעשה ה' אלקים דבר כי אם גלה סודו אל עבדיו הנביאים. זכאין אינון זכאי עלמא, דקב"ה אתרעי בהו, וכל מה דאיהו עביד ברקיעא, וזמין למעבד בעלמא, על ידי דזכאין עביד ליה, ולא כסי מנייהו לעלמין כלום.
בגין דקב"ה בעי לשתפא בהדיה לצדיקיא. בגין דאינון אתיין, ומזהרין לבני נשא, לאתבא מחובייהו, ולא יתענשון מגו דינא עלאה, ולא יהא לון פתחא דפומא לגביה. בגיני כך, קב"ה אודע לון רזא, דאיהו עביד בהו דינא. תו בגין דלא יימרון, דהא בלא דינא עביד בהו דינא.
אמר רבי אלעזר, ווי לון לחייביא, דלא ידעין ולא משגיחין, ולא ידעין לאסתמרא מחובייהו. ומה קב"ה די כל עובדוהי קשוט, ואורחתיה דין, לא עביד כל מה דעביד בעלמא, עד דגלי להו לצדיקייא, בגין דלא יהא לון פתחא דפומא לבני נשא. גבי בני נשא לא כ"ש דאית לון למיעבד מלייהו דלא ימללון בני נשא סטיא עליהון. וכן כתיב והייתם נקיים מה' ומישראל.
ואית לון למיעבד, דלא יהא לון פתחון פה לבני נשא, ויתרון בהון, אי אינון חטאן, ולא משגחי לאסתמרא, דלא יהא ליה למדת דינא דקב"ה, פתחא דפומא לגבייהו. ובמה, בתשובה ועובדין דכשרן.
ת"ח, וה' אמר המכסה אני מאברהם. א"ר יהודה, קב"ה יהב כל ארעא לאברהם, למהוי ליה אחסנת ירותא לעלמין. דכתיב כי את כל הארץ אשר אתה ראה לך אתננה וגו'. וכתיב שא נא עיניך וראה. ולבתר קב"ה אצטריך לאעקרא אתרין אלין. אמר קב"ה, כבר יהבית ית ארעא לאברהם, והוא אבא לכלא, דכתיב כי אב המון גוים נתתיך. ולא יאות לי לממחי בנין, ולא אודע לאבוהון, דקרית ליה אברהם אוהבי. ובג"כ אצטריך לאודע ליה, בג"כ וה' אמר המכסה אני מאברהם אשר אני עשה.
אמר רבי אבא, ת"ח, ענותנותא דאברהם, דאע"ג דאמר ליה קב"ה, זעקת סדום ועמורה כי רבה. ועם כל דא דאוריך עמיה, ואודע ליה, דבעי למעבד דינא בסדום, לא בעא קמיה לשזבא ליה ללוט, ולא יעביד ביה דינא. מ"ט, בגין דלא למתבע אגרא מן עובדוי.
ועל דא שלח קב"ה ללוט, ושזיב ליה, בגיניה דאברהם. דכתיב ויזכר אלקים את אברהם וישלח את לוט מתוך ההפכה וגו'.
מאי אשר ישב בהן לוט. הא אתמר. אבל בגין דכלהו חייבין, ולא אשתכח מכלהו, דאית ליה מידי דזכו, בר לוט. מכאן אוליפנא, בכל אתר דדיירין ביה חייבין, חריב איהו.
אשר ישב בהן לוט. וכי בכלהו הוה יתיב לוט, אלא בגיניה הוו יתבי, דלא אתחרבו. ואי תימא בזכותיה, לא. אלא בזכותיה דאברהם.
א"ר שמעון, ת"ח, דשמושא דעביד בר נש לזכאה, ההוא שמושא, אגין עליה בעלמא. ולא עוד, אלא דאף על גב דאיהו חייבא, אוליף מאורחוי ועביד לון.
ת"ח, דהא בגין דאתחבר לוט בהדיה דאברהם, אע"ג דלא אוליף כל עובדוי, אוליף למעבד טיבו עם בריין, כמה דהוה עביד אברהם, ודא הוא דאותיב לכל אינון קרתי, כל ההוא זמנא דיתבו, בתר דעאל לוט בינייהו.
א"ר שמעון, ת"ח, דשכינתא לא אעדי מניה דאברהם, בההיא שעתא דקב"ה אמר ליה, א"ל ר"א, והא שכינתא הוה מליל עמיה, דהא בדרגא דא אתגלי עליה קב"ה, דכתיב וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב באל שדי. אמר ליה הכי הוא ודאי.
ות"ח מה כתיב, ויאמר ה' זעקת סדם ועמרה כי רבה. בקדמיתא וה' אמר, ולבסוף ויאמר ה' זעקת סדום ועמורה וגו'. דא איהו דרגא עלאה, דאתגלי ליה על דרגא תתאה.
(מדרש הנעלם) וה' אמר המכסה אני מאברהם וגו'. מה כתיב למעלה, ויקומו משם האנשים וישקפו על פני סדם. לעשות דין ברשעים, מה כתיב אחריו המכסה אני מאברהם.
א"ר חסדא, אין הקב"ה עושה דין ברשעים, עד שנמלך בנשמתן של צדיקים, הה"ד מנשמת אלוה יאבדו, וכתיב המכסה אני מאברהם. אמר הקב"ה, כלום יש לי לעשות דין ברשעים, עד שאמלך בנשמות הצדיקים, ואומר להם, הרשעים חטאו לפני, אעשה בהם דין, דכתיב ויאמר ה' זעקת סדם ועמרה כי רבה וחטאתם וגו'.
א"ר אבהו, הנשמה עומדת במקומה, והיא יראה להתקרב אליו, ולומר לפניו כלום, עד שיאמר למטטרו"ן, שיגישנה לפניו, ותאמר מה שרצתה, הה"ד, ויגש אברהם ויאמר האף תספה צדיק עם רשע חלילה לך וגו'.
אולי יש חמשים צדיקים וגו' הנשמה פותחת ואומרת, רבש"ע, שמא נתעסקו בנ' פרשיות של תורה, ואע"פ שלא נתעסקו לשמה, שכר יש להם לעוה"ב, ולא יכנסו לגיהנם. מה כתיב בתריה, ויאמר ה' אם אמצא בסדם חמשים צדיקים וגו'.
והא יתיר אינון פרשיות, נ"ג הוו. אלא, א"ר אבהו, חמשה ספרים הם בתורה, ובכל אחד ואחד נכללים עשרת הדברות, עשרה מאמרות, שבהם נברא העולם, חשוב עשרה בכל חד מנהון, הוא חמשים.
עוד פותחת הנשמה ואומרת, רבש"ע, אע"פ שלא נתעסקו בתורה, שמא קבלו עונשם, על מה שחטאו, בב"ד, ונתכפר להם. שנאמר ארבעים יכנו לא יוסיף. וממה שנתביישו לפניהם, דיים להתכפר להם, שלא יכנסו לגיהנם. מה כתיב אחריו, לא אעשה בעבור הארבעים.
עוד פותחת ואומרת, אולי יש שם שלשים, אולי יש ביניהם צדיקים, שהשיגו שלשים מעלות, הרמוזים בפסוק ויהי בשלשים שנה והם כלולים בל"ב נתיבות. שהם כ"ב אותיות, וי"ס. לפעמים הם כלולים לשמונה.
עוד פותחת ואומרת, אולי ימצאון שם עשרים, שמא יגדלו בנים לתלמוד תורה, ויש להם שכר, לעשרת הדברות, שתי פעמים בכל יום, דאמר ר' יצחק כל המגדל בנו לתלמוד תורה, ומוליכו לבית רבו, בבקר ובערב, מעלה עליו הכתוב כאלו קיים התורה, ב' פעמים בכל יום. מה כתיב, ויאמר לא אשחית בעבור העשרים.
עוד פותחת ואומרת, אולי ימצאון שם עשרה. אומרת רבונו של עולם, שמא היו מאותם העשרה הראשונים של ביהכ"נ, שנוטל שכר כנגד כולם, שבאים אחריהם, מה כתיב ויאמר לא אשחית בעבור העשרה.
כל זה יש לנשמת הצדיק, לומר על הרשעים, כיון שלא נמצא בידם כלום, מה כתיב, וילך ה' כאשר כלה לדבר אל אברהם. ואברהם שב למקומו. מהו למקומו. למקום מעלתו הידועה.
אמר רבי, מצוה לו לאדם להתפלל על הרשעים, כדי שיחזרו למוטב. ולא יכנסו לגיהנם. דכתיב ואני בחלותם לבושי שק וגו'. ואמר רבי, אסור לו לאדם להתפלל על הרשעים שיסתלקו מן העולם, שאלמלא סלקו הקב"ה לתרח מן העולם, כשהיה עובד ע"ז, לא בא אברהם אבינו לעולם, ושבטי ישראל לא היו, והמלך דוד, ומלך המשיח, והתורה, לא נתנה, וכל אותם הצדיקים, והחסידים, והנביאים, לא היו בעולם. אמר ר' יהודה, כיון שרואה הקב"ה, שלא נמצא ברשעים כלום, מכל אותם העניינים, מה כתיב, ויבאו שני המלאכים סדומה וגו'. (עד כאן מדרש הנעלם)
El estudiante lee sin distracciones; al tocar un pasaje abre comentarios, Rashí, Onkelos, notas privadas, preguntas, tarjetas y progreso guardado.
24
Pasajes
0%
ES
0
Refs
0
Guardado
ספר הזהר, וירא י״א
Aula de estudio · Bet Midrash Online
Haz clic sobre cualquier pasaje para subrayar, preguntar, guardar nota, abrir Rashí/Onkelos o crear repaso.
Texto hebreo: dominio público
Estado de la traducción: Todavía sin traducción española — disponible en hebreo.
