Zohar, Vaierá 23:1
ויסע משם אברהם ארצה הנגב. כל מטלנוי הוו לסטרא דדרומא, יתיר מסטרא אחרא, בגין דהא בחכמתא עבד, לאתדבקא בדרומא.
ויסע משם אברהם ארצה הנגב. כל מטלנוי הוו לסטרא דדרומא, יתיר מסטרא אחרא, בגין דהא בחכמתא עבד, לאתדבקא בדרומא.
ויאמר אברהם אל שרה אשתו אחותי היא. תנינן לא ליבעי ליה לבר נש לסמכא על ניסא, ואי קב"ה ארחיש ניסא לב"נ, לא אית ליה לסמכא על ניסא זמנא אחרא, בגין דלאו בכל שעתא ושעתא אתרחיש ניסא.
ואי ייעול ב"נ גרמיה באתר דנזקא אשתכח לעינא, הא פקע כל זכותיה דעבד בקדמיתא, ואוקמוה. כד"א קטונתי מכל החסדים ומכל האמת וגו'. ואברהם כיון דסליק ממצרים, ואשתזיב זמנא חדא, השתא אמאי אעיל גרמיה בצערא כקדמיתא, ואמר אחותי היא.
אלא אברהם לא סמיך על גרמיה כלום, וחמא שכינתא תדיר בדיורה דשרה, ולא אעדי מתמן, ובגין דהות תמן, אסמיך אברהם ואמר אחותי היא, כמה דכתיב אמר לחכמה אחתי את, ובגין כך אמר אחותי היא.
ויבא אלקים אל אבימלך וגו'. וכי קב"ה אתא לגבייהו דרשיעיא, כמה דכתיב ויבא אלקים אל בלעם. ויבא אלקים אל לבן. אלא ההוא ממנא שליחא דאתפקדא עלייהו הוה, בגין דכלהו כד עבדי שליחותא, נטלי שמא דא, ומסטרא דדינא קא אתיין. וע"ד, ויבא אלקים אל אבימלך בחלום הלילה ויאמר לו הנך מת על האשה אשר לקחת וגו'.
ר"ש פתח ואמר שפת אמת וגו'. שפת אמת תכון לעד. דא אברהם, דכל מלוי בקדמיתא ובסופא הוו באמת. ועד ארגיעה לשון שקר. דא אבימלך.
באברהם נאמר, ויאמר אברהם אל שרה אשתו אחתי הוא. דא בקדמיתא, דאמר בגין שכינתא דהות עמה דשרה, אחותי היא, ואברהם בחכמתא עבד.
מ"ט, בגין דאברהם, מסטרא דימינא איהו, אמר אחותי היא ורזא, כד"א אחתי רעיתי יונתי תמתי. ועל דא, אברהם קרא לה תדיר אחותי, בגין דאתדבק בהדה, ולא יתעדון דא מן דא לעלמין.
לסוף מה כתיב, וגם אמנה אחתי בת אבי הוא אך לא בת אמי. וכי הכי הוה. אלא, כלא בגין שכינתא קאמר, אחותי היא בקדמיתא, דכתיב אמר לחכמה אחתי את. ולבתר וגם אמנה. מאי וגם, לאתוספא, על מה דקאמר בקדמיתא. אחותי בת אבי היא. ברתיה דחכמה עלאה, ובגין כך אתקרי אחותי, ואתקרי חכמה. אך לא בת אמי. מאתר דשירותא דכלא, סתימא עלאה. ועל דא, ותהי לי לאשה. באחוה בחביבותא, דכתיב וימינו תחבקני. וכלא רזא דחכמתא איהו.
תא חזי, בקדמיתא כד נחתו למצרים, הכי קאמר, בגין לאתדבקא בגו מהימנותא, וקרא לה אחותי, בגין דלא יטעון גו אינון דרגין דלבר. אוף הכא אחותי, בגין דלא אתעדי מגו מהימנותא, כדקא יאות.
דהא אבימלך, וכל אינון יתבי ארעא, הוו אזלי בתר פולחנא נוכראה, ואיהו אתדבק גו מהימנותא, ובגין כך, עאל לתמן, ואמר אחותי, מה אחות לא אתפרש מאחא לעלמין, אוף הכא. דהא אתתא יכילת לאתפרשא, אבל אחות לא אתפרש, דהא תרין אחין לא יכלין לאתפרשא, לעלמין ולעלמי עלמין.
ובגין כך אמר אברהם אחותי היא, דהא כלהון הוו להוטין גו טהרי ככביא ומזלי, ופלחי לון, ואברהם הוה מתדבק גו מהימנותא, ואמר אחותי, דלא נתפרש לעלמין. וסימניך ולאחותו הבתולה. דאתמר לכהן, אתרא דאברהם שריא ביה.
כתיב את יי' אלהיך תירא אתו תעבד ובו תדבק ובשמו תשבע. האי קרא אוקמוה. אבל ת"ח, ליי' אלהיך תירא, לא כתיב, אלא את יי', מאי את, דא דרגא קדמאה, אתר דחלא דקב"ה, ובג"כ כתיב תירא, דתמן בעי בר נש לדחלא קמי מאריה, בגין דאיהו דינא.
ואותו תעבוד. דא דרגא עלאה, דקיימא על האי דרגא תתאה, ולא מתפרשאן לעלמין, את ואותו, דא בדא דבקין, ולא אתפרשן. מאי ואותו. דא אתר ברית קדישא. אות לעלמין, דהא פולחנא לא שריא באת, ולאו איהו למפלח, אלא למדחל, אבל פולחנא איהו לעילא, ובגין כך ואותו תעבוד.
ובו תדבק. באתר דאיהו דבקותא לאתדבקא, דאיהו גופא, דשרי באמצעיתא. ובשמו תשבע, אתר שביעאה דדרגין. וסימניך ואת דוד מלכם אשר אקים להם.
בגין כך אתדבק אברהם במהימנותא, כד נחת למצרים, וכד אזל לארעא דפלשתים. לב"נ, דבעא לנחתא גו גובא עמיקא, דחיל דלא יכיל לסלקא מגו גובא, מה עבד, קשר חד קשרא דחבל לעילא מן גובא, אמר, הואיל דקשירנא קשרא דא, מכאן ולהלאה אעול תמן. כך אברהם, בשעתא דבעא לנחתא למצרים, עד לא ייחות תמן, קשר קשרא דמהימנותא בקדמיתא, לאתתקפא ביה, ולבתר נחת.
אוף הכי נמי, כד עאל לארעא דפלשתים. בג"כ שפת אמת תכון לעד. ועד ארגיעה לשון שקר, דא אבימלך, דאמר בתום לבבי ובנקיון כפי. וכד אהדרו ליה, מה כתיב, גם אנכי ידעתי כי בתם לבבך עשית זאת ולא כתיב נקיון כפים.
ועתה השב אשת האיש כי נביא הוא. ר' יהודה פתח ואמר, רגלי חסידו ישמר וגו'. חסידו כתיב, חד, ודא אברהם, דקב"ה נטיר ליה תדיר, ולא אעדי נטירו מניה לעלמין. ומה דאמר רגלי, דא אתתיה, דקודשא בריך הוא שדר שכינתיה עמה, ונטר לה תדיר.
ד"א רגלי חסידיו ישמר. חד, דא אברהם, דקב"ה אזיל עמיה תדיר, בגין דלא ייכלון לנזקא ליה. ורשעים בחשך ידמו. אלין אינון מלכין. דקטל קודשא בריך הוא בההוא ליליא, דרדף בתרייהו.
הה"ד בחשך ידמו, דא ליליא, דאתקשר בחשוכא, וקטל לון, ואברהם רדיף, וליליא קטיל לון, הה"ד ויחלק עליהם לילה הוא ועבדיו ויכם. ויחלק עליהם לילה, דא קב"ה דפליג רחמי מן דינא, בגין למעבד נוקמין לאברהם, ובגין כך ורשעים בחשך ידמו. ויכם, ויכום מבעי ליה. אלא, דא קודשא בריך הוא. כי לא בכח יגבר איש. דאיהו ואליעזר, הוו בלחודייהו.
ר' יצחק אמר, והא תנינן באתר דנזקא שכיח, לא יסמוך ב"נ על ניסא, ולא הוה אתר דנזקא אשתכח כהאי, דאברהם אזיל בתר חמשה מלכין למרדף בתרייהו, ולאגחא קרבא. אמר ר' יהודה כד אזיל אברהם להאי, לא אזל לאגחא קרבא, ולא סמך על ניסא, אלא צערא דלוט, אפקיה מביתיה, ונטיל ממונא למפרק ליה, ואי לאו, דימות בהדיה גו שביה. כיון דנפק חמא שכינתא דנהרא קמיה, וכמה חילין סחרניה, בההיא שעתא רדף בתרייהו וקודשא בריך הוא קטיל לון, הדא הוא דכתיב ורשעים בחשך ידמו.
ר' שמעון אמר, רזא איהו, רגלי חסידו ישמר, דא אברהם. וכד נפק אשתתף יצחק בהדיה, ונפלו קמיה, ואי לאו דאשתתף יצחק בהדיה דאברהם, לא אשתציאו, הה"ד ורשעים בחשך ידמו. כי לא בכח יגבר איש. אע"ג דחילא אשתכח תדיר בימינא, אי לא הוה בסטרא דשמאלא, לא אתדחיין קמיה.
ד"א רגלי חסידו ישמר, בשעתא דב"נ רחים ליה לקב"ה, קב"ה רחים ליה, בכל מה דאיהו עביד, ונטיר ארחוי, כד"א יי' ישמר צאתך ובואך מעתה ועד עולם.
ת"ח כמה חביבותיה דאברהם, לגבי קב"ה, דבכל אתר דהוה אזיל, לא הוה חייס על דיליה כלום, אלא, בגין לאתדבקא ביה בקב"ה, ובגין כך רגלי חסידיו ישמר. ודא היא אתתיה, דכתיב ואבימלך לא קרב אליה. וכתיב כי על כן לא נתתיך לנגע אליה.
בפרעה מה כתיב, וינגע יי' את פרעה וגו' על דבר. איהי אמרה, וקב"ה הוה מחי, ובג"כ רגלי חסידו ישמר. ורשעים בחשך ידמו, אלין פרעה ואבימלך, דקודשא בריך הוא עבד בהו דינין בליליא. כי לא בכח יגבר איש. מאן איש, דא אברהם, דכתיב ועתה השב אשת האיש וגו'.
El estudiante lee sin distracciones; al tocar un pasaje abre comentarios, Rashí, Onkelos, notas privadas, preguntas, tarjetas y progreso guardado.
25
Pasajes
0%
ES
0
Refs
0
Guardado
ספר הזהר, וירא כ״ג
Aula de estudio · Bet Midrash Online
Haz clic sobre cualquier pasaje para subrayar, preguntar, guardar nota, abrir Rashí/Onkelos o crear repaso.
Texto hebreo: dominio público
Estado de la traducción: Todavía sin traducción española — disponible en hebreo.