Zohar, Vaierá 9:1
ר' יהודה פתח, נודע בשערים בעלה בשבתו עם זקני ארץ. ת"ח קב"ה אסתלק ביקריה, דאיהו גניז וסתים, בעלויא סגיא. לאו איתי בעלמא, ולא הוה מן יומא דאתברי עלמא, דיכיל לקיימא על חכמתא דיליה, ולא יכיל לקיימא ביה.
ר' יהודה פתח, נודע בשערים בעלה בשבתו עם זקני ארץ. ת"ח קב"ה אסתלק ביקריה, דאיהו גניז וסתים, בעלויא סגיא. לאו איתי בעלמא, ולא הוה מן יומא דאתברי עלמא, דיכיל לקיימא על חכמתא דיליה, ולא יכיל לקיימא ביה.
בגין דאיהו גניז וסתים, ואסתלק לעילא לעילא, וכלהו עלאי ותתאי לא יכלין לאתדבקא, עד דכלהו אמרין ברוך כבוד ה' ממקומו. תתאי אמרי דאיהו לעילא, דכתיב על השמים כבודו. עלאי אמרי דאיהו לתתא, דכתיב על כל הארץ כבודך. עד דכלהו עלאי ותתאי, אמרי ברוך כבוד ה' ממקומו. בגין דלא אתיידע, ולא הוה מאן דיכיל לקיימא ביה, ואת אמרת נודע בשערים בעלה.
אלא ודאי, נודע בשערים בעלה. דא קב"ה. דאיהו אתידע ואתדבק, לפום מה דמשער בלביה, כל חד, כמה דיכיל לאדבקא ברוחא דחכמתא. ולפום מה דמשער בלביה, הכי אתידע בלביה. ובגיני כך, נודע בשערים, באינון שערים. אבל דאתידע כדקא יאות, לא הוה מאן דיכיל לאדבקא ולמנדע ליה.
רבי שמעון אמר, נודע בשערים בעלה. מאן שערים. כד"א שאו שערים ראשיכם והנשאו פתחי עולם. ובגין אלו שערים, דאינון דרגין עלאין, בגינייהו אתידע קב"ה. ואי לא, לא יכלין לאתדבקא ביה.
ת"ח, דהא נשמתא דב"נ, לאו איהו מאן דיכיל למנדע לה, אלא בגין אלין שייפין דגופא, ואינון דרגין דעבדין אומנותא דנשמתא, בג"כ אתידע ולא אתידע. כך קב"ה, אתידע ולא אתידע. בגין דאיהו נשמתא לנשמתא, רוחא לרוחא, גניז וטמיר מכלא, אבל באינון שערים, דאינון פתחין לנשמתא אתידע קודשא בריך הוא.
ת"ח, אית פתחא לפתחא, ודרגא לדרגא, ומנייהו ידיע יקרא דקב"ה. פתח האהל, דא הוא פתחא דצדק. כד"א פתחו לי שערי צדק וגו'. דא פתחא קדמאה, לאעלא ביה, ובהאי פתחא, אתחזון כל שאר פתחין עלאין, מאן דזכי להאי, זכי למנדע ביה, ובכלהו שאר פתחין, בגין דכלהו שראן עליה.
והשתא דפתחא דא לא אתידע, בגין דישראל בגלותא, וכלהו פתחין אסתלקו מניה, ולא יכלין למנדע ולאתדבקא. אבל בזמנא דיפקון ישראל מן גלותא, זמינין כלהו דרגין עלאין, למשרי עליה כדקא יאות.
וכדין ינדעון בני עלמא, חכמתא עלאה יקירא, מה דלא הוו ידעין מקדמת דנא. דכתיב ונחה עליו רוח ה' רוח חכמה ובינה רוח עצה וגבורה רוח דעת ויראת ה'. כלהו זמינין לאשראה על האי פתחא תתאה, דאיהו פתח האהל. וכלהו זמינין לאשראה על מלכא משיחא, בגין למידן עלמא. דכתיב ושפט בצדק דלים וגו'.
בגיני כך, כד אתבשר אברהם, האי דרגא הוה אמר, כמה דאתמר, דכתיב ויאמר שוב אשוב אליך כעת חיה. ויאמר, לא כתיב מאן הוה, ודא הוא פתח האהל. ועל דא, ושרה שומעת, האי דרגא דהוה מליל עמיה, מאן דלא הוה שמעת מקדמת דנא. דכתיב ושרה שומעת פתח האהל, דהוה מבשר ואמר, שוב אשוב אליך כעת חיה והנה בן לשרה אשתך.
ת"ח, כמה הוא חביבותא דקב"ה, לגביה דאברהם, דהא לא נפק מניה יצחק עד דאתגזר, לבתר דאתגזר אתבשר ביה ביצחק, בגין דאיהו כדין זרעא קדישא, ועד לא אתגזר, לאו איהו זרעא קדישא. וכדין איהו, כמה דכתיב אשר זרעו בו למינהו.
ות"ח עד לא אתגזר אברהם, ההוא זרעא דיליה לא הוה קדישא, בגין דנפק בגו ערלה, ואתדבק בערלה לתתא. לבתר דאתגזר, נפק ההוא זרעא בגו קדישא, ואתדבק בקדושה דלעילא, ואוליד לעילא, ואתדבק אברהם בדרגיה כדקא יאות. ת"ח, כד אוליד אברהם ליצחק, נפק קדישא כדקא יאות. והאי מיא אעדו, ואולידו חשוכא.
רבי אלעזר שאיל יומא חד, לר"ש אבוי, א"ל האי דקרא ליה קב"ה יצחק, דכתיב, וקראת את שמו יצחק, אמאי, דהא אתחזי דעד לא נפק לעלמא, קרא ליה יצחק.
א"ל הא אתמר, דאשא נטל מיא, דהא מיא מסטרא דגבורה קא אתיין. ודא שאיל, ללואי דאינון בדיחין לההוא סטרא, במאני זמר ותשבחן, לקביל האי סטרא, בג"כ יצחק איהו חדוה, בגין דאתי מההוא סטרא, ואתדבק ביה.
ת"ח, יצחק בדיחותא, חדוה דאחלף מיא באשא, ואשא במיא. וע"ד אקרי הכי. ובג"כ קב"ה קרי ליה הכי, עד לא יפוק לעלמא, שמא דא, ואודע ליה לאברהם.
ות"ח, בכלהו אחרנין שבק לון קב"ה, למקרי לון שמהן, ואפילו נשי הוו קראן לבנייהו שמהן, אבל הכא לא שבק קב"ה לאמיה, למקרי ליה שמא, אלא לאברהם, דכתיב וקראת את שמו יצחק, אנת ולא אחרא, בגין לאחלפא מיא באשא, ואשא במיא, לאכללא ליה בסטריה.
El estudiante lee sin distracciones; al tocar un pasaje abre comentarios, Rashí, Onkelos, notas privadas, preguntas, tarjetas y progreso guardado.
15
Pasajes
0%
ES
0
Refs
0
Guardado
ספר הזהר, וירא ט׳
Aula de estudio · Bet Midrash Online
Haz clic sobre cualquier pasaje para subrayar, preguntar, guardar nota, abrir Rashí/Onkelos o crear repaso.
Texto hebreo: dominio público
Estado de la traducción: Todavía sin traducción española — disponible en hebreo.