Zohar Vayetzei 12
Zohar, Vayetzei 12:1
וידר יעקב נדר לאמר אם יהיה אלהים עמדי וגו', אמר רבי יהודה כיון דכל האי אבטח ליה קודשא בריך הוא, אמאי לא האמין, דאמר אם יהיה אלהים עמדי וגו', אלא, אמר יעקב, חלמא חלמנא, וחלמין מנייהו קשוט, ומנייהו לא קשוט, ואם יתקיים, הא ידענא דחלמא קשוט הוא, ועל דא אמר אם יהיה אלהים וגו', כמה דחלמנא, והיה יי' לי לאלהים, אנא אהא משיך ברכאן, ממבועא דנחלא דכלא, לאתר דא, דאקרי אלהים.
Zohar, Vayetzei 12:2
תא חזי ישראל דאיהו באמצעיתא כלא, נטיל הוא בקדמיתא, ממקורא דכלא, ולבתר דימטי ליה, מניה, נגיד ואמשיך להאי אתר, משמע דכתיב, והיה יי' לי בקדמיתא, ולבתר כלא לאלהים. כמה דאלהים, יהא נטיר ועביד לי, כל אלין טבאן, אוף אנא, אהא משיך ליה מאתר דילי, כל אינון ברכאן, ויתחבר קשרא דכלא ביה. אימתי, ושבתי בשלום אל בית אבי, כד אהא יתיב בדרגא דילי, ואהא יתיב בדרגא דשלום, לתקנא בית אבי, ושבתי בשלום דייקא, כדין והיה יי' לי לאלהים.
Zohar, Vayetzei 12:3
ד"א ושבתי בשלום אל בית אבי, דתמן הוא ארעא קדישא, תמן אשתלים. והיה יי' לי לאלהים. באתר דא, אסלק מדרגא דא, לדרגא אחרא כדקא יאות, ותמן אפלח פולחניה.
Zohar, Vayetzei 12:4
רבי חייא פתח ואמר, דברי עונות גברו מני פשעינו אתה תכפרם. הא קרא קשיא, דלאו סופיה רישיה, ולאו רישיה סופיה. אלא דוד בעא על גרמיה, ולבתר בעיא על כלא. דברי עונות גברו מני. אמר דוד, אנא ידענא בגרמי דחבנא, אבל כמה חייבין אינון בעלמא, דאתגברו חובייהו עלייהו, יתיר מני. הואיל וכן, לי ולהון, פשעינו אתה תכפרם.
Zohar, Vayetzei 12:5
תא חזי, בשעתא דחייבין סגיאין בעלמא, אינון סלקין, עד ההוא אתר, דספרי דחייביא אתפתחו, כד"א דינא יתיב וספרין פתיחו, וההוא ספר דינא עלה קיימא, בגיני כך, דברי עונות גברו מני, ועל דא פשעינו אתה תכפרם.
Zohar, Vayetzei 12:6
יעקב, כגוונא דא בגין כך לא הימין, אי תימא דלא הימין בקב"ה, לא. אלא, דלא הימין ביה בגרמיה, דילמא יחוב, וההוא חובא, ימנע ליה, דלא יתוב בשלם, ויסתלק נטירו מניה, ובגין כך, לא הימין בגרמיה. והיה יי' לי לאלהים, אפילו רחמי, כד איתוב בשלם, אשוי לקבלי לדינא, בגין דאנא פלח קמיה תדיר.
Zohar, Vayetzei 12:7
אמר רבי אחא, אמר יעקב, השתא לא אצטריכנא לדינא, כד איתוב לבית אבא, אתכלילנא בדינא, ואתקשר ביה. אמר רבי יוסי, לאו הכי, אלא אמר, השתא אם יהיה אלהים עמדי, דינא אצטריכנא לנטרא לי, עד דאיתוב בשלם לבית אבא, אבל כיון דאיתוב בשלם, אתכלילנא רחמי בדינא, ואתקשר בקשורא מהימנא, לאכללא כלא כחד. והאבן הזאת אשר שמתי מצבה יהיה בית אלהים. דהא כדין יהא כלא קשורא חדא, והאי אבן אתברכא מימינא ומשמאלא, אתברכא מעילא ומתתא, בגין דאתן מעשרא מכלא.
Zohar, Vayetzei 12:8
אמר רבי אבא, הא כתיב ויקח מאבני המקום. ואי תימא דאבנא דא, עלאה על כמה אבנין לאתר מותביה, למשרי עלייהו, והא כתיב והאבן הזאת אשר שמתי מצבה, עליונה מבעי ליה. בגין דאמר אין זה כי אם בית אלהים, הכא ארים לה, קמא עלאה, בגין דתלא כל שבחא דזה בה, דאין זה לקיימא כי אם בית אלהים. ושפיר. ועל דא אשר שמתי מצבה כתיב.
Zohar, Vayetzei 12:9
יהיה בית אלהים לעלמין, בית אלהים, בית יי' מיבעי ליה, כד"א לכונן את בית יי'. וכן בית יי' נלך. אלא, אתר דבי דינא איהו מתרין סטרין עלאין, מסטרא דיובלא, דאיהו אלהים חיים. ומסטרא דיצחק אלהים.
Zohar, Vayetzei 12:10
אמר רבי אלעזר, יובלא, אע"ג דדינין מתערין מינה, וכלהו רחמי, כל חידו מינה נפקין, והוא חדוותא דכלא. אלא בית אלהים, סטרא דדינא קשיא, אי לטב, בסטרא דשמאלא, אתער ביה רחימותא, כמה דאת אמר, שמאלו תחת לראשי. אי לביש, בסטרא דשמאלא, אתער ביה דינא קשיא, כמה דאת אמר, מצפון תפתח הרעה על כל יושבי הארץ, ודאי בית אלהים. רבי שמעון אמר, בית אלהים היינו דכתיב קרית מלך רב. אית מלך סתם, ואית מלך רב, ודאי עלמא עלאה, מלך רב איהו, ודא הוא קרית מלך רב.
Ficha editorial de este texto