תא חזי, בגיניה דיעקב, אתקיים עלמא, ואי תימא הא בגיניה דאברהם, כד"א בהבראם, אל תקרי בהבראם אלא באברהם. אלא בגיניה דיעקב אתקיים אברהם, דכתיב כה אמר ה' אל בית יעקב אשר פדה את אברהם. ומקדמת דנא, הוה קודשא בריך הוא בני עלמין וחריב לון, כיון דאתא יעקב מניה אשתכללו עלמין, ולא אתחרבו כקדמיתא, הדא הוא דכתיב, כה אמר ה' בראך יעקב ויצרך ישראל וגו'.
ת"ח מה כתיב, בני בכורי ישראל, וכתיב שלח את בני ויעבדני, ישראל אקרי בן לקודשא בריך הוא, בגין דאתדבק ביה, כמה דאת אמר מה שמו ומה שם בנו כי תדע.
לאה, כד אולידת לראובן מה כתיב, ותקרא את שמו ראובן, ראובן סתם, בגין דאתכליל בתלת סטרין מתחברן כחדא שמעון ולוי. מאי טעמא לוי, כד"א ליות, חבורא דכל סטרין.
אמר רבי יהודה, מהכא, דכתיב יתר שאת ויתר עז, כתרגומו בכירותא, כהונתא, ומלכותא. ומלכו בסטרא דגבורה איהו, ועל דא ראובן סתם.
אמר רבי אבא ראו בן סתם, דאתכליל בשמעון ולוי. לאה הכי הוה דעתה. דכתיב הפעם ילוה אישי אלי כי ילדתי לו שלשה בנים. בגין דהוה תלתא דמתחברן כחדא.
ותא חזי, דהכא הוא, דהא רתיכא עלאה, אבהן ודוד מלכא דאתחבר בהו, וכלהו ארבע אינון רתיכין עלאין, רזא דשמא קדישא, ועל דא, ראובן שמעון לוי, לבתר יהודה דירית מלכו, ועל דא, כלהו באתר דא.
וכתיב הפעם אודה את ה' וגו' ותעמד מלדת, בגין דהכא אשתכללו ארבע סמכין. הפעם אודה את ה', מ"ט אמרה אודה את ה' בהאי, ולאו בכלהו. אלא מהכא, כל זמנא דכנסת ישראל בגלותא, שמא קדישא לאו שלים הוא, תא חזי, אף על גב דתלת בנין הוו עד דאולידת ליהודה, לא שלים כרסייא, ובגיני כך הפעם אודה את ה', ולא בכלהו, ועל דא ותעמד מלדת. מאי ותעמד, דקיימא כרסייא על סמכוהי.
ותעמד, דהא עד הכא, ותעמד ביחודא חד, מכאן ולתתא עלמא דפרודא איהו. ואי תימא אינון תרין בנין דאולידת לבתר, כגוונא דא. לא, דהא אינון תרין באלין אתחברו, בגין דשית סטרין דעלמא כחדא אינון.
ותא חזי, כלהו תריסר שבטין, תקוני דכנסת ישראל בהאי עלמא נינהו: לאתתקנא נהורא עלאה אוכמא כמה דאתחזי, ולאתבא עקרא דכלא לאתריה. כלהו עלמין כגוונא חד קיימי, ובהאי אשתכלל עלמא תתאה כגוונא דעלמא דלעילא.
יששכר זבולון, הכא אשתכללו שית בנין, שית סטרין דעלמא. כגוונא דא, בני השפחות אינון ארבע, ואתחברו באלין, ואלין ארבע קשרין דמתחברן בהו, ואוקמוה, ועל דא כתיב וכל אחריהם ביתה, אף על גב דבני שפחות נינהו, ביתה.
רבי חזקיה אמר, אי הכי, הא אתמר כל מה דאוליד עלמא תתאה, פרודא איהו, דהא כתיב ומשם יפרד, מה תימא ביוסף ובנימין, אי תימא דעלמא חד בהני, לאו איהו, דהא לא נפקו מעלמא עלאה, ועלמא תתאה מה דאולידת אולידת לתתא ולא לעילא, ואי הכי פרודא איהו.
אתא רבי אבא ונשקיה. אמר ליה מלה דא סתים איהו, דהא עלמא עלאה אתתקן בתריסר דאינון מדיליה. אבל תא חזי רזא דמלה, בכל זמנא צדיק מעלמא תתאה נפיק ועייל, ביה עייל, ומניה נפיק, ובגין כך, אתבני באתר דא, ועקרא הוא לעילא, ועקרא הוא לתתא, ובעלמא תתאה איהו תדיר, לעולם, כתיב ויהי בצאת נפשה כי מתה.
ת"ח בהאי עלמא תתאה, צדיק ביה עייל, ומניה נפיק, כד עייל, איהו ברזא דיוסף הצדיק, כד נפיק ברזא דבנימין הה"ד, ויהי בצאת נפשה כי מתה, מאן נפשה, דא צדיק דנפיק מנה.
ודא בנימין, נקרא בן אוני, דחשיבת דאולידת לתתא, בעלמא דפרודא, ואשתארו חד סרי באינון לעילא, מה כתיב ואביו קרא לו בנימין בן ימין, דהא אסתלק לעילא, בעלמא עלאה, דכד אתאביד יוסף, בנימין אשלים אתריה. וע"ד צדיק בעלמא תתאה עייל ונפק, בגין כך יוסף ובנימין וכלהו תריסר, כגוונא דלעילא ביחודא חד.
El estudiante lee sin distracciones; al tocar un pasaje abre comentarios, Rashí, Onkelos, notas privadas, preguntas, tarjetas y progreso guardado.
14
Pasajes
0%
ES
0
Refs
0
Guardado
ספר הזהר, ויצא כ׳
Aula de estudio · Bet Midrash Online
Haz clic sobre cualquier pasaje para subrayar, preguntar, guardar nota, abrir Rashí/Onkelos o crear repaso.
Texto hebreo: dominio público
Estado de la traducción: Todavía sin traducción española — disponible en hebreo.
