Zohar Vayetzei 21
Zohar, Vayetzei 21:1
הפעם אודה את ה', רבי שמעון פתח ואמר, אודה ה' בכל לבב בסוד ישרים ועדה. בכל לבב, בכל לב מבעי ליה. אלא, דוד ברזא עלאה דשמא קדישא, קא בעי ליה לאודאה ליה לקודשא בריך הוא, אודה ה' בכל לבב ביצר טוב וביצר רע, ואלין תרין סטרין, חד ימינא וחד שמאלא.
Zohar, Vayetzei 21:2
בסוד ישרים ועדה, אלין אינון שאר סטרין, דהאי עלמא, דהא לבב, כגוונא דדרום וצפון. בסוד ישרים: אלין אינון שאר סטרי עלמא, דאינון שית כגוונא דלעילא. ועדה: דא הוא אתר דיהודה, וכתיב ועדותי זו אלמדם.
Zohar, Vayetzei 21:3
וכתיב ויהודה עוד רד עם אל וגו'. כתיב אודך בכל לבי נגד אלהים אזמרך, הכא באתר חד קאמר, דכתיב נגד אלהים אזמרך. דהא לגבי האי דרגא קאמר שירתא, לחברא ליה בימינא.
Zohar, Vayetzei 21:4
ת"ח יהודה אחיד בכל סטרין, אחיד בדרום, ואחיד במזרח, דהא איהו מסטר שמאלא קא אתיא, ושירותיה בצפון, ואחיד בדרום, בגין דאיהו אזיל לימינא, ואתאחיד בגופא, בג"כ הפעם אודה את ה'. ותעמד מלדת, ותעמד, דקיימא בקיומא דקיימא כדקא יאות, דהא אתתקן כלא רתיכא קדישא.
Zohar, Vayetzei 21:5
ר' שמעון נפק לקרייתא, אזדמן ליה ר' אבא, ור' חייא, ור' יוסי, כיון דחמא לון, אמר חדתותי דאורייתא אצטריך הכא, יתבו תלתא אלין, כד בעא למיזל, פתח כל חד וחד קרא.
Zohar, Vayetzei 21:6
רבי אבא פתח ואמר וה' אמר אל אברם אחרי הפרד לוט מעמו וגו', שא נא עיניך וראה וגו'. וכי לפום חיזו דאברהם ירית ארעא ולא יתיר, עד כמה חמי בר נש, תלת פרסי, או ארבע, או חמש פרסי, ואיהו אמר כי את כל הארץ אשר אתה רואה וגו'.
Zohar, Vayetzei 21:7
אלא, כיון דארבע סטרין דעלמא חמי, כל ארעא חמי, דהא ארבע סטרי דעלמא, כללא דכל עלמא. תו, זקף ליה קודשא בריך הוא על ארעא דישראל, ואחמי ליה, דאיהי קשירא בסטרי דעלמא, והוה חמי כלא. כגוונא דא, מאן דחמי ליה, לרבי שמעון, כל עלמא חמי, חדוותא דעילא ותתא.
Zohar, Vayetzei 21:8
פתח רבי חייא ואמר הארץ אשר אתה שוכב עליה לך אתננה ולזרעך, וכי ההוא אתר בלחודוי, אבטח ליה קב"ה, דהא ארבע אמין, או חמשא הוו, ולא יתיר. אלא, בזמנא ההוא, באינון ארבע אמין, כפיל ליה קב"ה, כל ארעא דישראל, אשתכח ההוא אתר, כללא דכל ארעא, ומה ההוא אתר איהו כללא דכל ארעא, רבי שמעון דאיהו בוצינא דכל ארעא, על אחת כמה וכמה, דשקיל ככל עלמא.
Zohar, Vayetzei 21:9
פתח רבי יוסי ואמר, הפעם אודה את ה', וכי בכלהו דאולידת, לא אתחזי לאודאה ליה לקב"ה, אלא בהאי. אלא יהודה איהו ברא רביעאה לכרסייא, ואיהו אשלים לכרסייא, ובגין כך, יהודה בלחודוי, תקונא דכרסייא וסמכא דכלהו סמכין. רבי שמעון דנהיר כל עלמא באורייתא וכמה בוצינין נהרין בגיניה, על אחת כמה וכמה.
Ficha editorial de este texto