Zohar Vayetzei 43
Zohar, Vayetzei 43:1
ויעקב הלך לדרכו ויפגעו בו מלאכי אלקים. רבי אבא פתח ואמר זכר ונקבה בראם וגו', כמה אית לן לאסתכלא במלי דאורייתא, ווי לון, לאינון אטימי לבא, וסתימין עיינין, הא אורייתא קארי קמייהו, לכו לחמו בלחמי ושתו ביין מסכתי. מי פתי יסור הנה חסר לב אמרה לו, ולית מאן דישגח.
Zohar, Vayetzei 43:2
ת"ח, האי קרא, אית ביה רזין עלאין, איהו לגו, ואיהו לבר. זכר ונקבה בראם, אשתמע להאי גוונא, ואשתמע להאי גוונא, ואשתמע דשמשא וסיהרא בחבורא חדא אינון, דכתיב בראם, כמה דאת אמר שמש ירח עמד זבולה. ואשתמע, דאדם וחוה, כחדא אתבריאו, בזווגא חד, וכיון דאשתכחו בזווגא חד, מיד ויברך אתם, דלית ברכתא שריא, אלא באתר דאשתכחו דכר ונוקבא.
Zohar, Vayetzei 43:3
תא חזי, כד נפק יעקב למיהך לחרן, בלחודוי הוה, דלא אינסיב, מה כתיב ויפגע במקום וגו', ולא אתיבו ליה, אלא בחלמא, השתא דאנסיב, והוה אתי בכלהו שבטין, כביכול משריין עלאין, פגעין ביה, ואתחננו ליה, דכתיב ויפגעו בו, אינון אהדרו למפגע ביה. בקדמיתא איהו ויפגע במקום, השתא אינון ויפגעו בו.
Zohar, Vayetzei 43:4
בגין דבגיניה דיעקב, ובאינון שבטין, אתשקיין אינון, ממיא דימא רבא, ולא עוד, אלא בקדמיתא בלילה בחלמא. השתא בחיזו דעינא, וביממא. הה"ד ויאמר יעקב כאשר ראם מחנה אלהים זה וגו'.
Zohar, Vayetzei 43:5
במה אשתמודע לון, אלא חמא, דאינון הוו, אינון דחמא בחלמא, בגיני כך קרא לון מחנים, משריין דאתחזו לעילא, ומשריין דאתחזו לתתא.
Zohar, Vayetzei 43:6
אמאי אתגליאו למפגע ליה. אלא שכינתא אזלא לגביה, לנטלא לביתיה, ומחכא ליה לבנימן, לנטלא ביתא עמיה דיעקב כדקא יאות, וכדין כתיב ושב יעקב ושקט ושאנן ואין מחריד. בילא"ו.
Zohar, Vayetzei 43:7
(סתרי תורה) ויעקב הלך לדרכו ויפגעו בו מלאכי אלקים. מתניתין, תוקפי דהורמני, זקיפין מלעילא, ושננא דחרבא דמלהטא ממנא על כל חילין ומשיריין.
Zohar, Vayetzei 43:8
ההוא חרבא מלהטא, היא חרבא סומקא, דכתיב חרב ליי' מלאה דם, ההוא חרבא, דתליא ביה הפוכא, אינון דמהפכי לכמה גוונין, הוא נשיין, הוא גוברין, בסטרין סגיאין, מתפרשין גוונין אחרנין לכמה דרגין.
Zohar, Vayetzei 43:9
מסטרא דאילנא דחיי, נפקי אינון, דמתיחדי ביחודא בקשורא. קדישין אלין, אשתאבן תדיר מטל השמים, שמיה דאלקים, אתתקין בהו. בארבע סטרין דעלמא, אתעבידו סמכין דכרסייא, כלהו מרגליטין, שייפין וסמכין, לא מתפרשין לעלמא, מגו דא שמא, אינון קשורין דיעקב, דבריר לחולקיה, ומתקשרן בשמא דא, כלהו נפקו ביעקב.
Zohar, Vayetzei 43:10
כד נפק למיזל לארחיה, לארבע סטרין אקיפו ליה, לארבע זוויין דעלמא נטרו ליה, בשעתא קלה אתרגיש מאילנא לעילא, למיטר אילנא דלתתא, וכדין ויאמר יעקב כאשר ראם מחנה אלקים זה. כדין ויקרא שם המקום ההוא מחנים.
Zohar, Vayetzei 43:11
אמר ר' יהודה, תא חזי שלמותיה דיעקב, דלא בעי למיזל אלא ברשותיה דלבן, ואי תימא, זמנא אחרא אמאי לא, אלא בגין דדחיל יעקב, דלא ישבוק ליה, וישתלימו תריסר שבטין בארעא אחרא, וע"ד כיון דחמא דמטא שעתא דבנימן, ברח, כד"א ויברח הוא וכל אשר לו. דכיון דאתיליד בנימן, אתקשר שכינתא בכלהו שבטין, ונטל ביתא בהו. ויעקב הוה ידע ברוחא דחכמתא, דכד ישתלימו תריסר שבטין, דשכינתא תתקשר בהו, ורחל תמות, ואיהי נטלא ביתא.
Zohar, Vayetzei 43:12
ותא חזי, הכי אוליפנא, עלמא תתאה, אתחזי ליה ליעקב, כמה דאתחזי ליה למשה, אלא דלא יכילת, עד דהוו י"ב שבטין בביתא, לאתקשרא בהו. וכדין, אתדחיית רחל, ונטלת איהי ביתא, בכלהו שבטין, והות עקרא דביתא, וכדין מושיבי עקרת הבית, אמר יעקב, הא מטא זמנא דישתלימו י"ב שבטין, וודאי עלמא דלעילא ייחות ליה לביתא, ואתקשרא בהו, ומסכנתא דא אתדחייא קמיה, אי תימות הכא, לא אפוק מכאן לעלמין. ולא עוד, אלא בארעא דא, לא אתחזי לאשלמא ביתא, בגין כך, ויהי כאשר ילדה רחל את יוסף, עד לא ישתלימו שבטין.
Zohar, Vayetzei 43:13
שמע רבי שמעון, אמר, ודאי כל מלוי דרבי יהודה שפיר, ודא סליק על כלא. ואי תימא, אמאי לא אזל ליה לארחיה מיד. אלא, כל זמנא דרחל לא מתעברא מבנימן, אתעכב תמן, כיון דמטא זמנא דבנימן. ערק, ולא בעא רשותא, בגין דלא יתעכב תמן, ואתחבר יעקב בכלהו שבטין, באתר דאצטריך.
Ficha editorial de este texto