ואתה צויתה זאת עשו קחו לכם מארץ מצרים וגו'. רבי חייא פתח, שמחו את ירושלם וגילו בה כל אוהביה שישו אתה משוש וגו'. ת"ח, כד אתחרב בי מקדשא, וגרמו חובין, ואתגלו ישראל מארעא, אסתלק קב"ה לעילא לעילא, ולא אשגח על חרוב בי מקדשא, ועל עמיה דאתגלו, וכדין שכינתא אתגלייא עמהון.
כד נחת, אשגח על ביתיה דאתוקד, אסתכל על עמיה, והא אתגלי, שאל על מטרוניתא, ואתתרכת, כדין ויקרא ה' אלקים צבאות ביום ההוא לבכי ולמספד ולקרחה ולחגר שק, והיא גם היא מה כתיב בה, אלי כבתולה חגרת שק על בעל נעוריה, כד"א כי איננו, בגין דאסתלק מינה, ואשתכח פרודא.
ואפילו שמיא וארעא, כלהו אתאבלו, דכתיב אלביש שמים קדרות ושק אשים כסותם. מלאכי עלאי, כלהו אתאבלו עליה, דכתיב הן אראלם צעקו חצה מלאכי שלום מר יבכיון. שמשא וסיהרא אתאבלו, וחשכו נהוריהון, דכתיב חשך השמש בצאתו וגו', וכלא עלאי ותתאי, בכו עלה ואתאבלו. מ"ט, בגין דשלטא עלה סטרא אחרא, דשלטא על ארעא קדישא.
פתח ואמר, ואתה בן אדם כה אמר ה' אלקים לאדמת ישראל קץ בא הקץ על ארבע כנפות הארץ, האי קרא רזא עלאה איהו, לאדמת ישראל קץ מאי איהו, וכי אדמת ישראל קץ היא. אלא הכי הוא ודאי ואתמר, קץ איהו לימינא, קץ איהו לשמאלא. קץ לימינא: דכתיב לקץ הימין. קץ לשמאלא: דכתיב, קץ שם לחשך ולכל תכלית הוא חוקר, ודא הוא, קץ כל בשר, כמה דאתמר.
קץ דימינא, היינו דכתיב לאדמת ישראל קץ. בא הקץ, דא קץ דשמאלא. קץ דימינא: דא קץ דיצר הטוב. קץ דשמאלא: דא קץ דיצר הרע, ודא איהו, דכד חובין גרמו ואתגברו, אתגזר ואתייהיב שלטנא למלכות הרשעה לשלטאה, ולחרבא ביתיה ומקדשיה, ודא הוא דכתיב, כה אמר ה' אלקים רעה אחר רעה הנה באה, וכלא חד.
ובג"כ, אתאבלו עלאי ותתאי, על דאתייהיב שלטנו להאי קץ דשמאלא, ובגין כך, כיון דמלכו קדישא, מלכות שמים אתכפיא, ומלכות חייבא אתגבר, אית ליה לכל בר נש, לאתאבלא עמה, ולאתכפיא עמה, ובגין דכד איהי יזדקפא, ועלמא יתחדי, יתחדי איהו בהדה, דכתיב שישו אתה משוש כל המתאבלים עליה.
תא חזי, כתיב בהו במצרים, עגלה יפיפיה מצרים, ורזא דעגלה דא, הוו ישראל תחות שלטניה, כמה זמנין, וכמה שנין, ובגין דזמינין ישראל לשלטאה לבתר עלה, אתרמיז לון השתא עגלות.
רבי אלעזר אמר, רמז רמז ליה יוסף ליעקב, על עגלה ערופה, דהא בההוא פרקא אתפרש מניה. ואוקמוה, עגלה ערופה, דאיהי אתיא על דאשתכח קטולא, ולא אתיידע מאן קטיל ליה, ובגין דלא ישלטון על ארעא רוחין בישין דלא אצטריכו, יהבין האי עגלה לתקונא, בגין דלא ישתמודעון לגביה, ולא ישלטו עלייהו.
ת"ח, כל בני נשא כלהו עברין ע"י דמלאך המות, בר מהאי, דאקדימו ליה בני נשא, עד לא ימטי זמנא, לשלטאה ביה, וליטול רשו, דהא לא שליט בבר נש, עד דנטיל רשו.
ובג"כ, אית ליה דינא לשלטאה, על ההוא אתר, כמה דאת אמר, לא נודע מי הכהו, ה"נ אית ליה דינא דלא אתיידע, בגין לקטרגא על ההוא אתר, וע"ד ולקחו זקני העיר ההיא עגלת בקר וגו'. בגין לאעברא דיניה דההוא אתר, ולאתתקנא דלא ישלוט ביה מקטרגא, ולאשתזבא מניה.
תא חזי, יוסף כד אתפרש מאבוי, בלא לויה, ובלא אכילה אשתדר, והוה מה דהוה, וכד אמר יעקב, טרוף טורף יוסף, אמר כי ארד אל בני אבל שאולה, דאנא גרימנא ליה. ותו, דהוינא ידע דאחוי סניין ליה, ושדרנא ליה, ורמז קא רמיז ליה.
א"ל רבי יהודה, אינון עגלות ע"פ פרעה שדר לון, דכתיב ויתן להם יוסף עגלות על פי פרעה. א"ל, דיוקא דמלה, דכתיב ואתה צויתה זאת עשו. ואתה צויתה דייקא, ובג"כ כתיב בה"א, משמע דיוסף תבע לון, ובג"כ ויתן להם יוסף עגלות על פי פרעה. ויעקב לא אתקיים במלה, עד דחמא לון, דכתיב וירא את העגלות אשר שלח יוסף לשאת אותו ותחי רוח יעקב אביהם.
אר"ש, בקדמיתא ותחי רוח יעקב, ולבתר ויאמר ישראל רב עוד יוסף בני חי. אלא בקדמיתא קרי ליה אורייתא יעקב, בגין שותפותא, דאשתתפו שכינתא בההוא חרם, כד אזדבן יוסף, והשתא דשכינתא סלקא, כדין איהו, ותחי רוח יעקב אביהם, ודא הוא רזא דשכינתא, ובתר דאיהי קיימא בקיומא, כדין דרגא דלעילא, אתעבר לגבה, דרגא דאיהו ישראל. מכאן, דדרגא דלעילא, לא אתער לעילא, עד דאתער בקדמיתא לתתא, דהא הכא ותחי רוח יעקב בקדמיתא, ולבתר ויאמר ישראל.
ויאמר אלקים לישראל במראת הלילה, במראת כתיב. תא חזי, ויזבח זבחים לאלהי אביו יצחק בקדמיתא, בגין לאתערא שמאלא, ברזא דרחימו, וכדין ויאמר אלקים לישראל במראות הלילה, בהאי דרגא דקאמרן, דאיהי מראות הלילה.
ויאמר אנכי האל אלקי אביך, מאי טעמא. בגין דסטרא דקדושה דלעילא, הכי הוא, דהא סטרא דמסאבא, לא אדכר שמא דקב"ה, וכל סטר דקדושה אדכר בשמיה. אנכי ארד עמך מצרימה וגו', מכאן, דשכינתא נחתת עמיה בגלותא, ובכל אתר דישראל אתגלו, שכינתא אתגליא עמהון, והא אוקמוה.
ת"ח, כמה עגלות הוו. שית. כד"א שש עגלות צב. ד"א, שיתין הוו, וכלא רזא חדא. בקדמיתא כתיב בעגלות אשר שלח יוסף, ולבסוף אשר שלח פרעה. אלא, כלהו דשדר יוסף, הוו בחושבנא כדקא חזי, ואינון דשדר פרעה יתיר מנייהו, לא הוו ברזא דא, ולא הוו בחושבנא.
ואלין ואלין קאתו, בגין כך, אשר שלח יוסף, אשר שלח פרעה, וכד יפקון ישראל מן גלותא מה כתיב, והביאו את כל אחיכם מכל הגוים מנחה לה' וגו'.
El estudiante lee sin distracciones; al tocar un pasaje abre comentarios, Rashí, Onkelos, notas privadas, preguntas, tarjetas y progreso guardado.
17
Pasajes
0%
ES
0
Refs
0
Guardado
ספר הזהר, ויגש י״א
Aula de estudio · Bet Midrash Online
Haz clic sobre cualquier pasaje para subrayar, preguntar, guardar nota, abrir Rashí/Onkelos o crear repaso.
Texto hebreo: dominio público
Estado de la traducción: Todavía sin traducción española — disponible en hebreo.
