והיה כי יחטא ואשם והשיב את הגזלה וגו'. רבי יוסי אמר, כי מי נח זאת לי אשר נשבעתי מעבור מי נח. האי קרא קשיא, כתיב ומי המבול היו על הארץ. וכתיב ולא יכרת כל בשר עוד ממי המבול. מי המבול כתיב, ולא מי נח, והכא כתיב כי מי נח זאת לי. זאת לי, הם לי מבעי ליה.
אלא הכי תאנא, כד זכאין סגיאו בעלמא, קב"ה חדי ומשתבח בהו. דתנינן כד שארי זכאה בעלמא, ואשתכח ביה, כביכול אטיל שלמא בעלמא, וכל עלמא מתברכא בגיניה, ואטיל שלמא בפמליא של מעלה. מנא לן. דכתיב, או יחזק במעזי יעשה שלום לי שלום יעשה לי. תרין שלמין אמאי הכא. אלא יעשה שלום לי, דאשרי דכר ונוקבא. שלום יעשה לי, דמתברכאן אבהן.
מאי איכא בינייהו, אמר רבי יוסי, כד מתברכאן אבהן, שלום יעשה לי, דאקדים שלמא בכלא. ובגין כך שלום קדים. יעשה שלום לי, מאי טעמא לא אקדים שלום הכא. אלא בגין דיתעבר חויא דשריא בנוקבא בקדמיתא, וייתי דכורא למשרי באתריה, ובגין כך יעשה אקדים, ולבתר שלום.
תאנא בזמנא דזכאה שארי בעלמא, דינין לא מתערין, ולא שלטין בעלמא, משום דההוא בר נש זכאה הוא אות בעלמא, וקב"ה בעי ביקריה, ועלמא מתקיים בגיניה.
תניא א"ר יוסי, בזמנא דבני עלמא אשתכחו חייבין קמי קב"ה, ההוא זכאה דאשתכח בעלמא, קב"ה אשתעי בהדיה, בגין דיבעי רחמין על עלמא, ויתפייס בהדייהו. מה עבד קב"ה, אשתעי בהדיה על אינון חייבי עלמא. א"ל לאוטבא ליה בלחודוי, ולשיצאה לכלהו. מה ארחיה דההוא בר נש זכאה. שביק דידיה, ונסיב לדכולי עלמא בדיל דיתפייס קב"ה בהדייהו.
מנא לן. ממשה. דאמר ליה קב"ה, חבו ישראל, עשו להם עגל מסכה וישתחוו לו וגו' תו אמר ליה, הרף ממני ואשמידם וגו', בהאי שעתא אמר משה אי בגין יקרא דידי ישתצון ישראל מעלמא, טב לי מותא, ולא יימרון דשביקנא האי דכולי עלמא, בגין יקרא דילי. מיד ויחל משה את פני יי' אלהיו. ואושיט גרמיה למיתה בכמה אתרי בגיניהון דישראל, דכתיב ועתה אם תשא חטאתם ואם אין מחני נא מספרך וגו'. ותאנא, לא זז משה מתמן, עד דמחל קב"ה לישראל, הדא הוא דכתיב וינחם יי' על הרעה אשר דבר לעשות לעמו. וכתיב ויאמר ה' סלחתי כדברך.
ואלו בנח כתיב, ויאמר אלהים לנח קץ כל בשר בא לפני וגו'. אמר ליה נח, ולי מה את עביד. א"ל והקימותי את בריתי אתך וגו' עשה לך תיבת עצי גפר. ולא בעא רחמי על עלמא, ונחיתו מיא, ואובידו בני עלמא, ובגין כך מי נח כתיב. מי נח ודאי, דביה הוו תליין, דלא בעא רחמי על עלמא.
מכאן א"ר יוסי, מאי דכתיב ויחל נח איש האדמה. ויחל: כד"א, לא יחל דברו, דאתעביד חול. איש האדמה, דבגיניה אשתציאו בני עלמא, דלא בעא רחמי עלייהו. ד"א איש האדמה, דבגיניה אתקיימת לבתר דאשתציאו קדמאי, דכתיב לא אוסיף לקלל עוד את האדמה בעבור האדם וגו'.
תאנא מי נח אקרון, דהוא גרים דאקרון על שמיה. א"ר יוסי, זאת לי מאי קא מיירי. אלא אמר קב"ה, מי נח גרמו לי, דאגלי זאת בעלמא. דכתיב ואני זאת בריתי אותם. זאת אות הברית וגו' את קשתי נתתי בענן. כלומר לית מאן דאשגח אלא ליקרא דשמי דרמיזא בזאת. ומאן גרים ליה, מי נח.
מכאן סימנא לחסידא זכאה, דלא אתגלייא האי קשת ביומוי, ולא אצטריך עלמא ביומוי להאי אות. ומאן איהו. ההוא דבעי רחמי על עלמא, ואתחזי לאגנא עלוי. כגון רשב"י, דלא אצטריך עלמא ביומוי להאי אות, דהא הוא אות סימנא בעלמא הוה.
דלא הוה גזרה דאתגזר על עלמא לעילא, דלא מבטל לה. והיינו דכתיב, מושל באדם, קב"ה מושל באדם. ומי מושל בקב"ה כביכול. צדיק. דקב"ה גזיר, ואיהו מבטל.
El estudiante lee sin distracciones; al tocar un pasaje abre comentarios, Rashí, Onkelos, notas privadas, preguntas, tarjetas y progreso guardado.
11
Pasajes
0%
ES
0
Refs
0
Guardado
ספר הזהר, ויקרא ל״א
Aula de estudio · Bet Midrash Online
Haz clic sobre cualquier pasaje para subrayar, preguntar, guardar nota, abrir Rashí/Onkelos o crear repaso.
Texto hebreo: dominio público
Estado de la traducción: Todavía sin traducción española — disponible en hebreo.
