Zohar Vayikra 44
Zohar, Vayikra 44:1
רבי אלעזר ורבי אבא הוו יתבי. א"ר אלעזר, חמינא לאבא ביומי דראש השנה ויום הכפורים, דלא בעי למשמע צלותא מכל בר נש, אלא אי קאים עליה תלתא יומין קודם, לדכאה ליה. דרבי שמעון הוה אמר הכי, בצלותא דהאי בר נש דאנא מדכינא, אתכפר עלמא. וכל שכן בתקיעה דשופר, דלא מקבל תקיעתא דב"נ דלאו איהו חכים למתקע ברזא דתקיעה.
Zohar, Vayikra 44:2
דתנינן, ר' ייסא סבא אמר, הני תקיעתא כסדרן. קדמאה, כלילא מכלא. תניינא, חדא כסדרא וחדא כסדרא, גבורה גדולה בינייהו. תליתאה, חד הכא וחד הכא גבורה בינייהו. פוסקא סלקא, קומטרא נחתא. חד תקיפא וחד רפיא. והא אוקמוה. ואינון עשרה. ואינון תשע. חד כללא דכלא.
Zohar, Vayikra 44:3
ובהאי יומא מתעטרא יצחק, והוא רישא לאבהן. בהאי יומא כתיב, פחדו בציון חטאים. בהאי יומא יצחק אתעקד, ועקיד כלא, ושרה מיללת וקול שופרא תקיף לחדא. זכאה חולקיה, מאן דעבר בינייהו, ואשתזיב מנייהו. א"ר אבא, בג"כ קרינן פרשתא דיצחק בהאי יומא, דבהאי יומא אתעקד יצחק לתתא, ואתקשר בההוא דלעילא. אימתי אתקשר. בשעתא דכתיב ויעקוד את יצחק בנו וגו'.
Zohar, Vayikra 44:4
אמר רבי אלעזר, בהאי יומא אעטר יצחק לאברהם, דכתיב והאלהים נסה את אברהם. מאי נסה. כד"א, ואל עמים ארים נסי. ויקרא שמו יי' נסי. מאי קמ"ל. בגין דאשתכליל ימינא ואשתלים. הה"ד והאלהים נסה את אברהם. והאלהים דייקא, ודא הוא ופחד יצחק.
Zohar, Vayikra 44:5
רבי אבא אמר, כתיב כי אלהים שופט זה ישפיל וזה ירים. כי אלהים שופט, אלמלא דאעבר דינא דיצחק, באתר דיעקב שארי, ואתבסם תמן, ווי לעלמא דיערע בגיניה, ורזא דמלה, כי באש יי' נשפט. ודא הוא אתבסמותא דעלמא.
Zohar, Vayikra 44:6
וכיון דעאל באתרא דיעקב, ויעקב אחיד ביה, כדין שכיך אשא, ואצטננו גומריה. לב"נ, דהוה רגיז, וחגר וזיין גרמיה, ונפק ברוגזיה לקטלא לבני נשא. חד חכימא קם על פתחא, ואחיד ביה, אמר אלמלא לא אחיד בי ואתתקף בי, הא קטולא בבני נשא אשתכח. בעוד דאתתקפו דא בדא, ואחיד דא בדא, אצטנן רוגזיה על דנפק לקטלא. נפק לאוכחא, מאן סביל רוגזא ותוקפא דדינא דההוא ב"נ. הוי אימא, דא דקאים אפתחא.
Zohar, Vayikra 44:7
כך אמר קב"ה לישראל, בני, לא תדחלון, הא אנא קאים על פתחא, אבל אזדרזו בהאי יומא והבו לי חילא. ובמה. בשופר. דאי אשתכח קול שופר כדקא יאות, ומכווני ביה לתתא, ההוא קלא סליק, וביה מתעטרי אבהן, וקיימי במשכניה דיעקב. וע"ד בעי לאזדהרא בשופרא, ולמנדע בההוא קלא ולכוונא.
Zohar, Vayikra 44:8
ולית לך קלא בשופרא, דלא סליק רקיעא חד. וכל אינון אוכלוסין דההוא רקיעא, יהבין אתר לההוא קלא, ומאי קא אמרי. ויי' נתן קולו לפני חילו וגו'. וקאים ההוא קלא בההוא רקיע, עד דאתי קלא אחרא, ואתעתדו כחדא, וסלקין בזווגא לרקיעא אחרא. ועל דא תנינן, אית קול דסליק קול, ומאי איהו. ההוא קלא דתקיעתא דישראל דתתא.
Zohar, Vayikra 44:9
וכיון דמתחברן כל אינון קלין דלתתא, וסלקין לההוא רקיעא עלאה דמלכא קדישא שארי ביה, מתעטרן כלהו קמי מלכא, וכדין כורסוון רמיו וכורסייא אחרא דיעקב קאים ואתתקן.
Zohar, Vayikra 44:10
על דא אשכחנא בספרא דרב המנונא סבא, באינון צלותי דר"ה, דהוה אמר, צלותא וקל שופרא דאפיק ההוא זכאה, דאשתכח מרוחיה ומנפשיה בההוא שופרא, דההוא קול סליק לעילא. ובההוא יומא קיימין ומשתכחי מקטרגין לעילא. וכד סליק ההוא קלא דשופרא, כלהו אתדחיין קמיה, ולא יכלין לקיימא. זכאה חולקיהון דצדיקייא, דידעין לכוונא רעותא לקמי מאריהון, וידעין לתקנא עלמא בהאי יומא, בקל שופרא. ועל דא כתיב, אשרי העם יודעי תרועה. יודעי, ולא תוקעי.
Zohar, Vayikra 44:11
בהאי יומא, בעי עמא לאסתכלא בב"נ שלים מכלא, דידע ארחוי דמלכא קדישא, דידע ביקרא דמלכא, דיבעי עלייהו בעותא בהאי יומא. ולזמנא קל שופרא בכלהו עלמין, בכוונה דלבא, בחכמתא, ברעותא, בשלימו. בגין דיסתלק דינא על ידוי מן עלמא. ווי לאינון דשליחא דלהון לא אשתכח כדקא יאות, דהא חובי עלמא אתיין לאדכרא בגיניה. הה"ד, אם הכהן המשיח יחטא, דהוא שליחא דכל ישראל, לאשמת העם הוא, בגין דדינא שריא עלייהו.
Zohar, Vayikra 44:12
וכד שליחא הוא זכאה כדקא יאות, זכאין אינון עמא, דכל דינין מסתלקין מנייהו על ידיה, כ"ש כהנא, דעליה מתברכאן עלאי ותתאי. א"ר אלעזר, וע"ד, כהן ולוי עד לא יסלק לפולחנא, בדקין אבתריה, וידעין ארחוי ועובדוי, ואי לא, לא סליק לפולחנא, וכן בסנהדרין למידן דינא.
Zohar, Vayikra 44:13
ואי אשתכח כדקא יאות, יהבין עליה חומרא דמקדשא. ואי לא, לא סליק לפולחנא. הה"ד, וללוי אמר תומיך ואוריך לאיש חסידך. מפני מה זכה לאורים ולתומים, ולמפלח פולחנא. הוי אומר אשר נסיתו וגו'. האומר לאביו ולאמו לא ראיתיו וגו'. וכיון דאשתכחו באלין דרגין, כדין יורו משפטיך ליעקב וגו', ישימו קטורה וגו'. לשככא רוגזא, ולזמנא שלמא. וכליל על מזבחך, בגין דיתבסמון כלא, וישתכחון ברכאן בכלהו עלמין, כדין ברך יי' חילו וגו'.
Zohar, Vayikra 44:14
ואם כל עדת ישראל ישגו ונעלם וגו'. ר"ש פתח, נשים שאננות קומנה שמענה קולי וגו'. כמה אית ליה לב"נ, לאסתכלא ביקרא דמאריה, בגין דישתכח בריה שלים קמיה קב"ה, דכד ברא קב"ה לב"נ ברא ליה שלים, כמה דאתמר, אשר עשה האלהים את האדם ישר וגו'. את האדם דכר ונוקבא. ונוקבא אתכלילת בדכורא, וכדין ישר כתיב. לבתר והמה בקשו חשבונות רבים.
Ficha editorial de este texto