Zohar, Vayishlach 21:1
ויהי בשכן ישראל בארץ ההיא וילך ראובן וישכב את בלהה פלגש אביו וישמע ישראל ויהיו בני יעקב שנים עשר. רבי אלעזר אמר, ויהי בשכן ישראל בארץ ההיא, דהא לאה ורחל מיתו, ונטלא ביתא מאן דנטיל.
ויהי בשכן ישראל בארץ ההיא וילך ראובן וישכב את בלהה פלגש אביו וישמע ישראל ויהיו בני יעקב שנים עשר. רבי אלעזר אמר, ויהי בשכן ישראל בארץ ההיא, דהא לאה ורחל מיתו, ונטלא ביתא מאן דנטיל.
וכי סלקא דעתך, דראובן אזיל ושכיב בהדה דבלהה. אלא, כל יומא דלאה ורחל, שכינתא שרייא עלייהו, והשתא דמיתו, שכינתא לא אתפרשת מן ביתא, ושריא בביתא במשכנא דבלהה, ואף על גב דשכינתא בעיא לנטלא ביתא כדקא יאות, אלמלא יעקב, לא אשתכח בזווגא דכר ונוקבא, לא שריא שכינתא באתגליא בביתא, ועל דא קיימא שכינתא במשכנא דבלהה.
ואתא ראובן, ובגין דחמא דבלהה ירתא אתרא דאמיה, אזל ובלבל ערסא, ועל דקיימא שכינתא עלה, כתיב ביה וישכב את בלהה. ר' ייסא אמר, דנאים על ההוא ערסא, ולא חייש ליקרא דשכינתא. ובגין כך, לא אתפגים מחושבנא דשבטין, ואתא קרא ועביד חושבנא, בגין כך כתיב, בכור יעקב ראובן, ואיהו עביד קרא רישא דכל שבטין.
ר' יהודה פתח ואמר, כי ישרים דרכי יי' וגו', כל ארחוי דקב"ה, כלהו ישרים, וארחוי קשוט, ובני עלמא לא ידעין, ולא משגיחין על מה אינון קיימין. ועל דא, וצדיקים ילכו בם, בגין דאינון ידעין ארחוי דקב"ה, ומשתדלי באורייתא, דכל מאן דאשתדל באורייתא, איהו ידע, ואזיל בהו, דלא סטי לימינא ולשמאלא.
ופושעים יכשלו בם, אלין אינון חייבין, דלא משתדלי באורייתא, ולא מסתכלן בארחוי דקב"ה, ולא ידעין לאן אורחי אזלין, ובגין דלא ידעי לאסתכלא, ולא משתדלי באורייתא, אינון כשלי בהו, באינון ארחוי, בהאי עלמא, ובעלמא דאתי.
ת"ח כל בר נש דאשתדל באורייתא כד נפיק מהאי עלמא, נשמתיה סלקא באינון ארחין ושבילין דאורייתא, ואינון ארחין ושבילין דאורייתא ידיען אינון, ואינון דידעי ארחוי דאורייתא בהאי עלמא, יהכון בהו בההוא עלמא, כד יפקון מהאי עלמא.
ואי לא אשתדלו באורייתא בהאי עלמא, ולא ידעין ארחין ושבילין, כד יפקון מהאי עלמא, לא ינדעון למיהך באינון ארחין ושבילין, וכשלין בהון, כדין יהך בארחין אחרנין, דלאו אינון ארחין דאורייתא, ויתערון ליה בכמה דינין, ואתענש בהו.
ומאן דאשתדל באורייתא, מה כתיב, בשכבך תשמר עליך והקיצות היא תשיחך. בשכבך: בקברא, אורייתא תצור עליך מדינא דההוא עלמא. והקיצות: כד קודשא בריך הוא, יתער רוחין ונשמתין, לאחייא מתייא, כדין היא תשיחך, היא תהא סניגוריא על גופא, בגין דיקומון אינון גופין, דאשתדלו באורייתא כדקא יאות, ואלין אינון דיקומון בקדמיתא לחיי עלמא, כד"א ורבים מישני אדמת עפר יקיצו אלה לחיי עולם וגו', ואלין אינון לחיי עולם, בגין דאתעסקו בחיי עולם, דאיהי אורייתא.
ותא חזי, כל אינון דאשתדלו באורייתא, ההוא גופא יתקיים, ואורייתא תגין עליה, מאי טעמא, בגין דבההיא שעתא, יתער קודשא בריך הוא חד רוחא, דכליל מארבע רוחין, וההוא רוחא דכליל מארבע רוחין, אזדמן לכל אינון דאשתדלו באורייתא, לאחייא לון בהאי רוחא, בגין דיתקיים לעלמין.
ואי תימא, הא כתיב, מארבע רוחות באי הרוח, אמאי לא אתקיימו, דהא כלהו מיתו כמלקדמין. תא חזי, ההוא זמנא, דאוקים קב"ה על ידא דיחזקאל, אינון מתייא, ההוא רוחא, אע"ג דהוה מארבע רוחייא, לא נחית לקיימא לון בקיומא, אלא לאחזאה, דזמין קב"ה לאחייא מתייא בההוא גוונא, ולקיימא לון ברוחא דאתכליל בהאי גוונא. ואע"ג דאהדרו גרמין, בההיא שעתא כמה דהוה. קב"ה בעא לאחזאה לכל עלמא, דאיהו זמין לאחייא מתייא, בגין דקב"ה, זמין לקיימא להו קיומא שלים בעלמא כדקא יאות, ואינון דאשתדלו באורייתא בהאי עלמא, היא קיימא עליה דבר נש, ואתעבידת סניגוריא, קמי דקודשא בריך הוא.
ר"ש אמר כל אינון מלין דאורייתא, וכל ההיא אורייתא, דאשתדל בה בר נש בהאי עלמא, אינון מלין, וההיא אורייתא, קיימא קמי קב"ה, ואמרת קמיה, והיא ארימת קלין, ולא אשתככת, ולההוא זמנא, איהי תשיח ותימא, כפום דאתדבק בר נש, ואשתדל בהאי עלמא, ועל דא אינון יקומון בקיומא שלים לחיי עלמא כדקאמרן, ובגין כך כי ישרים דרכי יי' וצדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם.
ר' חייא פתח ואמר, ועלי זקן מאד ושמע את כל אשר יעשון בניו לכל ישראל ואת אשר ישכבן את הנשים הצבאות פתח אהל מועד. וכי ס"ד, דכהני יי', דיעבדון עבידתא דא, והא מקדמת דנא אתמר, ופרישת אורייתא ההוא חובא דלהון, דכתיב כי נאצו האנשים את מנחת יי'. וכתיב ומשפט הכהנים מאת העם כל איש זובח זבח וגו', וכתיב גם בטרם יקטירון את החלב ובא נער הכהן ואמר לאיש הזובח תנה לצלות לכהן וגו'. וכתיב ואמר לו כי עתה תתן ואם לא לקחתי בחזקה. ועל דא ותהי חטאת הנערים גדולה מאד וגו'. וכל דא לא הוו נטלין, אלא מאינון חולקין, דהוו להו לכהני למיכל מניה, ועל דהוה קליל קרבנא בעינייהו אתענשו, והכא אמר את אשר ישכבון את הנשים הצובאות.
אלא, ח"ו דהוו עבדו עבירה דא, כ"ש באתרא קדישא ההוא, דלא יקומון כל ישראל ויקטלון להון. אלא, בגין דהוו מעכבי לון לאעלא למקדשא, ומחאן בידהון, דלא לאעלא למצלי צלותא, עד דקורבניא אתעבידו, בגין דאינון לא מייתין קרבנין למיטל חולקא מנייהו, ובגין כך מעכבין לון. ובגין כך, אינון נשים הוו בעאן מנייהו לאעלא תמן, ועל דא כתיב את אשר ישכבון את הנשים, דמעכבי לון כדקאמרן.
כגוונא דא וישכב את בלהה, חס ושלום דאיהו שכב עמה, אלא בגין דעכב לה לשמשא באבוי שמושא דמצוה, ודא הוא בלבולא דערסא. ועבד לקביל שכינתא עבידתא דא, דבכל אתר דשמושא דמצוה אשתכח, שכינתא שריא על ההוא אתר, ואשתכח תמן, ומאן דגרים לעכבא שמושא דמצוה, גרים דיסתלק שכינתא מעלמא, ועל דא כתיב כי עלית משכבי אביך אז חללת יצועי עלה. ובגין דא כתיב וישכב את בלהה פלגש אביו וישמע ישראל ויהיו בני יעקב שנים עשר, כלהו הוו במניינא, ולא גרע מזכותא דלהון כלום.
רבי אלעזר אמר, מ"ט בקדמיתא ישראל, ולבתר יעקב, דכתיב וישמע ישראל ויהיו בני יעקב שנים עשר. אלא, כד אתא ראובן, ובלבל ההוא ערסא, אמר, ומה תריסר שבטין הוו ליה לאבא לקיימא בעלמא, ולא יתיר, והשתא בעי לאולדא בנין, דילמא אנן פגימין, דאיהו בעי לאולדא אחרנין כמלקדמין. מיד בלבל ההוא ערסא, ואתעכב ההוא שמושא, כאילו עבד קלנא לגבי שכינתא, דשריא על ההוא ערסא. ועל דא כתיב, וישמע ישראל, דהא בשמא דא, אסתלק גו תריסר דאתכסיין, דאינון תריסר נהרי אפרסמונא דכיא.
ויהיו בני יעקב שנים עשר, אלין תריסר שבטין, דשכינתא אתתקנת בהו, ומאן אינון, אלין דאורייתא אהדרת, ועביד לון חושבנא כמלקדמין, כלהו קדישין, כלהו אתחזיין לגבי שכינתא, לאסתכלא בקדושה דמאריהון, דאילו עבד ההוא עובדא, לא ייתי ראובן במניינא.
ועם כל דא אתענש, דאתנטיל בכורתיה מניה, ואתיהיב ליוסף, כד"א ובני ראובן בכור ישראל כי הוא הבכור ובחללו יצועי אביו נתנה בכורתו ליוסף. ת"ח להוא שמה די אלהא מברך מן עלמא ועד עלמא די כל מעבדוהי קשוט וארחתיה דין, וכל מה דאיהו עביד, כלא איהו בחכמתא עלאה.
ת"ח, כמה גרים עובדא דבר נש, דהא כל מאי דאיהו עביד, כלא אתרשים וקיימא קמי דקב"ה, דהא יעקב בשעתא דעאל לגבה דלאה, כל ההוא ליליא, רעותיה ולביה הוה ברחל, דחשיב דרחל איהי, ומההוא שמושא וטפה קדמאה ומההוא רעותא, אתעברת לאה, ואוקמוה, דהא אלמלא דיעקב לא ידע, לא יסתליק ראובן בחושבנא. ועל דא לא אסתלק בשמא ידיעא, אלא שמיה סתם ראובן.
ועם כל דא, אהדר עובדא לאתריה, כמה דההוא רעותא קדמאה אתעבידת ברחל, ההוא רעותא אתהדרת בה, דהא בכורתיה אהדרת ליוסף בוכרא דרחל, אתר דרעותא הות ברחל, וכלא סליק באתריה, בגין דכל עובדוי דקודשא בריך הוא כלהו קשוט וזכו.
El estudiante lee sin distracciones; al tocar un pasaje abre comentarios, Rashí, Onkelos, notas privadas, preguntas, tarjetas y progreso guardado.
19
Pasajes
0%
ES
0
Refs
0
Guardado
ספר הזהר, וישלח כ״א
Aula de estudio · Bet Midrash Online
Haz clic sobre cualquier pasaje para subrayar, preguntar, guardar nota, abrir Rashí/Onkelos o crear repaso.
Texto hebreo: dominio público
Estado de la traducción: Todavía sin traducción española — disponible en hebreo.