Zohar, Vayishlach 7:1
על כן לא יאכלו בני ישראל את גיד הנשה וגו', כי נגע בכף ירך יעקב בגיד הנשה, דאפילו בהנאה אסיר, ואפילו ליהביה לכלבא. ואמאי אקרי גיד הנשה. כלומר, גיד דאיהו מנשה לבני נשא, מפולחנא דמאריהון, ותמן הוא יצר הרע רביע.
על כן לא יאכלו בני ישראל את גיד הנשה וגו', כי נגע בכף ירך יעקב בגיד הנשה, דאפילו בהנאה אסיר, ואפילו ליהביה לכלבא. ואמאי אקרי גיד הנשה. כלומר, גיד דאיהו מנשה לבני נשא, מפולחנא דמאריהון, ותמן הוא יצר הרע רביע.
וכיון דאתדבק עם יעקב, לא אשכח אתר דיכיל לאתגברא עליה דיעקב, בגין דכל שייפי גופא סייעי ליעקב, וכלהו הוו תקיפין, ולא הוו בהון חולשא. מה עבד, ויגע בכף ירכו בגיד הנשה, בזיניה, ביצר הרע דאיהו זיניה ואתריה, ומתמן אתי יצר הרע על בני נשא.
ובגין כך אמרה אורייתא, לא יאכלו בני ישראל את גיד הנשה. כמה דאמרו חברייא, בשייפין דבר נש, דרמיז לעילא, אי טב טב, ואי ביש ביש. ובגין כך, כל שייפא מתקיף שייפא. ודאי גיד הנשה מתקיף ליצר הרע, דהוא זיניה, ובני ישראל לא יאכלו ליה, דלאו אינון מסטריה ומזיניה, אבל עמין עע"ז, יאכלו ליה, דאיהו מסטרא ומזינא דמלאכא דלהון, דאיהו סמא"ל, בגין לתקפא לבהון.
בגין דאית בבר נש, רמ"ח שייפין, לקבל רמ"ח פקודין דאורייתא, דאינון למעבד אתיהבו, ולקבל רמ"ח מלאכין, דאתלבשת בהון שכינתא, ושמא דלהון כשמא דמאריהון.
ואית בבר נש שס"ה גידין, ולקבלהון שס"ה פקודין, דלאו אינון, אתיהיבו למעבד, ולקבל שס"ה יומי שתא, והא תשעה באב חד מנהון, דאיהו לקבל סמא"ל, דאיהו חד מאינון שס"ה מלאכין, ובג"כ אמרה אורייתא, לא יאכלו בני ישראל את גיד הנשה, א"ת לאסגאה תשעה באב, דלא אכלין ביה, ולא שתין.
ובגין כך חזא קב"ה כלא, ונרמז בהון רמז ליעקב, ויאבק איש עמו, בכל יומי שתא, ובכל שייפין דיעקב, ולא אשכח בר ההוא גיד הנשה, מיד תשש חיליה דיעקב, וביומי שתא אשכח יום תשעה באב, דביה אתתקף ואתגזר דינא עלנא, ואתחרב בי מקדשא, וכל מאן דאכיל בתשעה באב, כאילו אכיל גיד הנשה. ר' חייא אמר, אלמלא לא אתחלש חילא דא דיעקב, הוה אתקיים יעקב לגביה, ואתבר חילא דעשו, לעילא ותתא.
רבי שמעון פתח ואמר, כמראה הקשת אשר יהיה בענן ביום הגשם כן מראה הנגה סביב הוא מראה דמות כבוד יי' ואראה ואפל על פני וגו'. האי קרא אתמר. אבל ת"ח, דהא כתיב ולא קם נביא עוד בישראל כמשה. מה בין משה לשאר נביאי עלמא. משה אסתכל באספקלריאה דנהרא, שאר נביאי, לא הוו מסתכלי, אלא באספקלריאה דלא נהרא. משה הוה שמע וקאים על רגלוי, וחיליה אתתקף, והוה ידע מלה על בורייה, כמה דכתיב ומראה ולא בחידות. שאר נביאי, הוו נפלי על אנפייהו, ואתחלש חילא דלהון, ולא הוו יכלי לקיימא על בורייה דמלה, מאן גרם לון דא, בגין דכתיב, כי נגע בכף ירך יעקב והוא צולע על ירכו.
וכל אינון נביאין, לא יכילו לקיימא, על מה דזמין קב"ה למעבד ליה לעשו, בר עובדיה נביאה, דהוה גיורא, דאתי מסטרא דעשו, דא קאים בקיומיה עליה דעשו, ולא אתחלש חיליה.
וע"ד כל שאר נביאי, אתחלש תוקפייהו, ולא הוו יכלין לאתקיימא, לקבלא מלה על בורייה כדקא יאות, מאי טעמא, בגין כי נגע בכף ירך יעקב בגיד הנשה, דנסיב ושאיב כל חילא דירכא, ועל דא אתבר חילא דירכא, ואשתאר צולע על ירכו, דהא כל נביאין דעלמא, לא יכילו לאדבקא ולקיימא ביה. ת"ח, נביאין כלהו, בר משה, לא קיימו בתוקפייהו כדקא חזי.
ומאן דלעי באורייתא, ולית מאן דסמיך ליה, ולא אשתכח מאן דאטיל מלאי לכיסיה לאתתקפא, על דא, אורייתא קא משתכחא בכל דרא ודרא, ואתחלש תוקפא דאורייתא כל יומא ויומא, בגין דלית לון לאינון דלעאן בה, על מה דסמכין, ומלכו חייבא אתתקף בכל יומא ויומא. ת"ח, כמה גרים חובא דא, ובגין דלית מאן דאסמיך לאורייתא כדקא יאות, אינון סמכין חלשין, וגרמין לאתתקפא, לההוא דלית ליה שוקין ורגלין לקיימא עלייהו.
פתח ואמר, ויאמר יי' אלהים אל הנחש כי עשית זאת ארור אתה מכל הבהמה וגו', על גחונך תלך. מאי על גחונך תלך. דאתברו סמכין דיליה, וקציצו רגלוי, ולית ליה על מה דקאים. כד ישראל לא בעאן לסמכא ליה לאורייתא, אינון יהבין ליה, סמכין ושוקין, לקיימא ולאתתקפא בהו.
ת"ח, כמה עקימו וחכימו, אתחכם בההוא ליליא, ההוא דרכיב נחש, לקבליה דיעקב, דהא איהו הוה ידע, דכתיב הקול קול יעקב והידים ידי עשו, ואי פסיק קלא דיעקב, כדין והידים ידי עשו, בגין כך, אסתכל לכל סטרין, לאבאשא ליה ליעקב, ולאפסקא קליה.
וחמא ליה תקיף בכלא. דרועין מסטרא דא ומסטרא דא, דאינון תקפין. גופא, דאתתקף בינייהו, וחמא תוקפא דאורייתא, ואתתקף בכלא, כדין וירא כי לא יכול לו. מה עבד, מיד ויגע בכף ירכו, דאתחכם לקבליה, אמר כיון דאתברו סמכין דאורייתא, מיד אורייתא לא אתתקף, וכדין יתקיים מה דאמר אבוהון, הקול קול יעקב והידים ידי עשו. והיה כאשר תריד ופרקת עלו מעל צוארך.
ובדא אתחכם לקבליה דיעקב, דהא בגין דיתבר חילא דאורייתא, אזיל ואתתקף עשו. וכד חמא דלא יכיל לה לאורייתא, כדין חליש תוקפא, דאינון דסמכין לה, וכד לא ישתכח מאן דסמיך לאורייתא כדין לא יהא קול קול יעקב, ויהון ידים ידי עשו.
וכד חמא יעקב הכי, כד סליק צפרא, אתקיף ביה, ואתגבר עליה, עד דאיהו בריך ליה, ואודי ליה על אינון ברכאן, ואמר ליה, לא יעקב יאמר עוד שמך כי אם ישראל, לאו יעקב בעקימו, אלא בגאותא ותוקפא, דלית מאן דיכיל לך.
ות"ח, מהאי נחש, כמה חילין מתפרשן לכל סטר, ואשתכחו בעלמא לגבי בני נשא. ובעינן לקיימא לההוא גיד הנשה, דאע"ג דקריב ביה ההוא דרכיב על חויא, קיים איהו, ואתקיים בגוון ולא אתבר.
וחילא בעינן לאתתקפא בעלמא, ולאחזאה כי שרית עם אלהים ועם אנשים ותוכל. וכד חמי, דהא לא אתבר, ולא אתאכיל ההוא אתר, כדין אתבר חיליה ותוקפיה, ולא יכיל לאבאשא לבנוי דיעקב. ועל דא, לא בעינן למיהב דוכתא לברייתא דעלמא, למיכל ליה, ולא לאתהנאה מיניה כלל.
ר' ייסא סבא דרש, כי נגע בכף ירך יעקב. כתיב הכא כי נגע בכף, וכתיב התם, כל הנוגע במת בנפש האדם וגו'. מה להלן מסאבא, אוף הכא נמי מסאבא, דסאיב ההוא אתר, ומאתר מסאבא, לית לן לאתהנאה מניה כלל, כ"ש באתר דקריב ההוא סטר מסאבא, ואורייתא לא קאמר, אלא כי נגע, וכתיב ויגע בכף ירכו, כד"א וכל אשר יגע בו הטמא יטמא, בריך רחמנא, דיהיב אורייתא לישראל, למזכי בה בעלמא דין ובעלמא דאתי, כמה דכתיב ארך ימים בימינה בשמאלה עשר וכבוד.
El estudiante lee sin distracciones; al tocar un pasaje abre comentarios, Rashí, Onkelos, notas privadas, preguntas, tarjetas y progreso guardado.
18
Pasajes
0%
ES
0
Refs
0
Guardado
ספר הזהר, וישלח ז׳
Aula de estudio · Bet Midrash Online
Haz clic sobre cualquier pasaje para subrayar, preguntar, guardar nota, abrir Rashí/Onkelos o crear repaso.
Texto hebreo: dominio público
Estado de la traducción: Todavía sin traducción española — disponible en hebreo.