Zohar, Yitro 21:1
א"ר חייא, כד אתגליפו אתוון בלוחי אבנא, הוו מתחזיין בתרין סטרין, מסטרא דא, ומסטרא דא, ולוחין מאבן סנפירינון הוו, ואתגליפו ואתחפיין באשא חוורא, ואתוון הוו מאשא אוכמא, ומתגלפן בתרין סטרין, מסטרא דא ומסטרא דא.
א"ר חייא, כד אתגליפו אתוון בלוחי אבנא, הוו מתחזיין בתרין סטרין, מסטרא דא, ומסטרא דא, ולוחין מאבן סנפירינון הוו, ואתגליפו ואתחפיין באשא חוורא, ואתוון הוו מאשא אוכמא, ומתגלפן בתרין סטרין, מסטרא דא ומסטרא דא.
אמר ר' אבא, לוחין הוו בעינייהו, ואתוון הוו טאסין, ומתחזיין בתרין אשין, אשא חוורא, ואשא אוכמא, לאתחזאה כחדא, ימינא ושמאלא, דכתיב ארך ימים בימינה בשמאלה וגו'. והא כתיב מימינו אש דת למו. אלא מסטרא דגבורה הוה, ואתכלילת בימינא. ובגין כך אשא חוורא ואשא אוכמא.
תאנא, כתיב והלחת מעשה אלהים המה וגו', א"ר יהודה, והלחת כתיב, חד. תרי הוו ומתחזיין חד. ועשר אמירן מתגלפי בהו. חמש כלילן בחמש, למהוי כלא ימינא. מעשה אלהים המה ודאי.
רבי יצחק אמר, של סנפירינון הוו, ותרין אבנין הוו. ואבנין הוו סתימאן. נשיב קב"ה ברוחא, ואתפשטו ואתגליפו תרין לוחין. ר' יהודה אמר, כעין סנפירינון הוו. משמע דכתיב מעשה אלהים המה.
אמר ליה, אי הכי, סנפירינון דא דהוא אבנא טבא יקירא משאר אבנין, לאו עובדא דקב"ה אינון. א"ל, במאי אוקימנא מעשה אלהים המה. המה דייקא. אלא ת"ח, כתיב והלחת מעשה אלהים. הלחת כתיב, ולא כתיב והאבנים מעשה אלהים המה.
אמר ר' שמעון, כלא חד הוא, אבל אלין תרין לוחין עד לא אתברי עלמא הוו, ואסתלקו מערב שבת, ועבד לון קב"ה, ועובדוי הוו.
ממה אתעבידו. תאנא, מההוא טלא עלאה, דנגיד מעתיקא קדישא. וכד נגיד ואתמשך לחקל דתפוחין קדישין, נטל קב"ה תרין כפורי מנייהו, ואתגלידו, ואתעבידו תרין אבנין יקירין. נשב בהו, ואתפשטו לתרין לוחין, הה"ד מעשה אלהים המה והמכתב מכתב אלהים הוא. כמה דכתיב, כתובים באצבע אלהים.
תאנא, אצבע אלהים. ההוא אצבע סליק לעשרה. כמה דאתמר, אצבע אלהים היא. וכל אצבע ואצבע סליק לעשרה, עד דאתעביד ידא שלימתא, דכתיב וירא ישראל את היד הגדולה.
אמר ר' יהודה, חרות על הלחת, נקיבן הוו אבנין, ואתחזיאו לתרין סטרין, חרות גלופא דגליפין. אמר ר' אבא, מהאי סטרא אתחזי סטרא אחרא, ואתקרי מהכא, מה דכתיב בסטרא אחרא.
רבי אלעזר אמר, בנס הוו כתיבין, דכל בני נשא, הוו אמרין וסהדין, דהא מכתב אלהים הוא ודאי, דהא כל בני עלמא לא יכלין למנדע לון כמה דהוו.
לדעתייהו דאינון דאמרין, נקיבין הוו, מי כתיב חרות בלחת, על הלחת כתיב. אלא הכי תאנא, וחמשא קלין אינון לימינא, וחמשא לשמאלא. ואינון דשמאלא כלילן בימינא. ומן ימינא, אתחזון אינון דשמאלא, והכא כלא איהו ימינא, ואתכלילן אלין באלין, מאן דהוה בסטרא דא, חמי לסטרא אחרא, וקרי לון לאינון אתוון. דהא תנינן, שמאלא אתחזר ימינא, דכתיב מימינו אש דת למו, ובגין כך מכתב אלהים הוא ודאי.
הא כיצד, מאן דהוה מסטרא דא, הוה קרי בדא, אנכי יי' אלהיך. ומאלין אתוון הוה חמי, וקרי לא תרצח. הוה קרי לא יהיה לך. והוה חמי וקרי, לא תנאף. והוה קרי לא תשא את שם יי' אלהיך לשוא. והוה חמי וקרי לא תגנב. וכלא מסטרא דא, וכך לכלהו, וכדין מסטרא אחרא, וכלהו כלילן דא בדא כה"ג. הה"ד מכתב אלהים הוא. מכתב אלהים הוא ודאי.
וירד משה אל העם ויאמר אליהם. רבי יוסי אמר, מאי אמירא דא דכתיב ויאמר אליהם, ולא כתיב מאי קאמר. א"ר יצחק, תא חזי, ארחא דעלמא הוא, כד אתי חדוותא לבר נש, או כד אתי צערא, עד לא ידע מניה לא יכיל למסבל, דהא לבא אתפרח לשעתא. וכד ידע מניה, קאים בקיומיה, ויכיל למסבל. כל שכן הכא, דהא משה אמר לון כל מה דהוה לבתר, ואתקיף לבייהו במלין, ולא יכילו למסבל. כ"ש אי לא אמר לון מידי. ובג"כ ויאמר אליהם בקדמיתא, ואתתקף לבייהו. ולבתר וידבר אלהים.
ועם כל דא, לא יכילו למסבל, דהא תנינן, אמר ר' יהודה אמר ר' חייא אמר ר' יוסי, כד שמעו מלה דקב"ה, פרחת נשמתייהו, וסלקא נשמתייהו דישראל, עד כורסי יקרא דיליה, לאתדבקא תמן.
אמרה אורייתא קמיה דקודשא בריך הוא, וכי למגנא הוינא מתרי אלפי שנין, עד לא אתברי עלמא, למגנא כתיב בה, ואיש איש מבני ישראל ומן הגר הגר בתוכם ואל בני ישראל תדבר לאמר. כי לי בני ישראל עבדים. אן אינון בני ישראל. בה שעתא, אהדרת אורייתא נשמתייהו דישראל, כל חד וחד לאתריה. אורייתא אתקיפת, ואחידת בהו בנשמתייהו, לאהדרא להו לישראל הה"ד תורת יי' תמימה משיבת נפש. משיבת נפש ממש.
תאנא, כתיב וישב שלמה על כסא יי' למלך, כמה דכתיב, שש מעלות לכסא. ר' אבא אמר, דקיימא סיהרא באשלמותא. דתנינן, ביומוי דשלמה, קיימא סיהרא באשלמותא.
אימתי באשלמותא. דקיימא בחמשה עשר, כמה דתנינן, אברהם. יצחק. יעקב. יהודה. פרץ. חצרון. רם. עמינדב. נחשון. שלמון. בועז. עובד. ישי. דוד. שלמה. כד אתא שלמה, קיימא סיהרא באשלמותא. הה"ד, וישב שלמה על כסא יי' למלך. וכתיב שש מעלות לכסא. כלא כגוונא דלעילא.
ביומוי דצדקיה, קיימא סיהרא בפגימותא, ואתפגים. כד"א, וירח לא יגיה אורו. דתנינן, ביומוי דצדקיה, אתפגים סיהרא, ואתחשכו אנפייהו דישראל.
פוק וחשיב, רחבעם. אביה. אסא. יהושפט. יהורם. אחזיהו. יואש. אמציהו. עוזיהו. יותם. אחז. יחזקיהו. מנשה. אמון. יאשיהו. צדקיהו. וכד אתא צדקיהו אתפגים סיהרא וקיימא על פגימותא. דכתיב ואת עיני צדקיה עור. ביה זמנא השליך משמים ארץ. האי ארץ אתעברא מקמי שמים, ואתרחקת מניה, ואתחשכא האי ארץ.
תאנא, בשעתא דקיימו ישראל על טורא דסיני שארי סיהרא לאנהרא, דכתיב, ויט שמים וירד. מהו וירד. דקריב שמשא לגבי סיהרא, ושרי לאנהרא סיהרא. דכתיב דגל מחנה יהודה מזרחה.
בטורא דסיני, אתמנא יהודה, רופינס במלכותא, דכתיב, ויהודה עוד רד עם אל ועם קדושים נאמן. מהו ועם קדושים נאמן. כד אמר קב"ה לישראל, ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש, נאמן הוה יהודה לקבלא מלכותא, ושארי סיהרא לאנהרא.
El estudiante lee sin distracciones; al tocar un pasaje abre comentarios, Rashí, Onkelos, notas privadas, preguntas, tarjetas y progreso guardado.
21
Pasajes
0%
ES
0
Refs
0
Guardado
ספר הזהר, יתרו כ״א
Aula de estudio · Bet Midrash Online
Haz clic sobre cualquier pasaje para subrayar, preguntar, guardar nota, abrir Rashí/Onkelos o crear repaso.
Texto hebreo: dominio público
Estado de la traducción: Todavía sin traducción española — disponible en hebreo.