Zohar, Yitro 22:1
אנכי יי' אלהיך אשר הוצאתיך וגו'. ר' אלעזר פתח, שמע בני מוסר אביך ואל תטוש תורת אמך. שמע בני מוסר אביך: דא קב"ה. ואל תטוש תורת אמך: דא כנסת ישראל. מאן כ"י. דא בינה. כמה דכתיב, להבין אמרי בינה.
אנכי יי' אלהיך אשר הוצאתיך וגו'. ר' אלעזר פתח, שמע בני מוסר אביך ואל תטוש תורת אמך. שמע בני מוסר אביך: דא קב"ה. ואל תטוש תורת אמך: דא כנסת ישראל. מאן כ"י. דא בינה. כמה דכתיב, להבין אמרי בינה.
ר' יהודה אמר, מוסר אביך: דא היא חכמה. ואל תטוש תורת אמך: דא היא בינה. ר' יצחק אמר, הא והא, חד מלה אתפרשו. דתנינן, אורייתא מחכמה דלעילא נפקת. ר' יוסי אמר, מבינה נפקת, דכתיב להבין אמרי בינה, וכתיב ואל תטוש תורת אמך.
אמר ר' יהודה, אורייתא מחכמה ובינה אתכלילת, דכתיב, שמע בני מוסר אביך ואל תטוש תורת אמך. ר' אבא אמר, בכלא אתכלילת, דכיון דבאלין תרין אתכלילת, אתכלילת בכלא. בחסד, בדינא ברחמי. בכלהו שלימותא דאצטריך מלה. אי מלכא ומטרוניתא מסתכמין, כלא מסתכמין. באתר דאלין משתכחין, כלא משתכחין.
ר' יוסי אמר, אנכי: דא שכינתא. כמה דכתיב, אנכי ארד עמך מצרימה. יי' אלהיך: ר' יצחק אמר, אנכי: דא שכינתא. ופסקא טעמא. כד"א אנכי עשו בכורך. יי' אלהיך: דא קב"ה. כמה דכתיב, מן השמים השמיעך את קולו. וכתיב אתם ראיתם כי מן השמים דברתי עמכם. מן השמים מן השמים ממש דא קב"ה.
אשר הוצאתיך מארץ מצרים. אשר: אתר דכלא מאשרין ליה. הוצאתיך מארץ מצרים: דא יובלא. כמה דתנינן, מסטרא דיובלא נפקו ישראל ממצרים. ובגין כך, חמשין זמנין אדכר יציאת מצרים באורייתא. חמשין יומין לקבלא אורייתא. חמשין שנין לחירו דעבדין.
מבית עבדים: כמה דכתיב הכה כל בכור בארץ מצרים. ותנינן אלין כתרין תתאין, דאתרחיצו בהו מצראי. כמה דאית ביתא לעילא, אית ביתא לתתא. ביתא קדישא לעילא, דכתיב, בחכמה יבנה בית. ביתא תתאה לתתא, דלא קדישא, כמה דכתיב מבית עבדים.
תאנא, בשעתא דאתמר אנכי, כל אינון פקודי אורייתא, דמתאחדן במלכא קדישא עלאה, בסטרא דא, כלהו הוה כלילן בהאי מלה.
כמה דתנינן, כל פקודי אורייתא, מתאחדן בגופא דמלכא. מנהון ברישא דמלכא, ומנהון בגופא, ומנהון בידי מלכא, ומנהון ברגלוי, ולית מאן דנפיק מן גופא דמלכא לבר. ובגין כך, מאן דפשע בחד פקודי אורייתא, כמאן דפשע בגופא דמלכא, כמה דכתיב ויצאו וראו בפגרי האנשים הפושעים בי. בי ממש. ווי לחייביא, דעברין על פתגמי אורייתא, ולא ידעין מאי קא עבדין.
דאמר ר' שמעון, ההוא אתר דאיהו חב לגביה, ההוא אתר ממש גלי חוביה. חב בקב"ה, קב"ה גלי חוביה, דכתיב יגלו שמים עונו וארץ מתקוממה לו. יגלו שמים עונו: דא קב"ה. וארץ מתקוממה לו: דא כ"י.
תניא, שמים גליין חוביה דבר נש. ובשעתא דאיהו גליא חוביה, ארץ עביד דינא דבר נש, דכתיב וארץ מתקוממה לו, למעבד דינא ביה. אמר ר' יוסי, תנינן משמיה דר' שמעון, בשעתא דאתיהיבת אורייתא, אימא ובנין בשלימותא אשתכחו, דכתיב אם הבנים שמחה.
אנכי יי' אלהיך. אנכי, כמה דתנינן, בת היתה לו לאברהם אבינו, היא שכינתא. ודא בת. יי' אלהיך, דכתיב בני בכורי ישראל. וכתיב עץ חיים היא למחזיקים בה, הא בן.
אשר הוצאתיך מארץ מצרים, דכתיב יובל היא קדש תהיה לכם, וכתיב אם הבנים שמחה. וקדשתם את שנת החמשים שנה וקראתם דרור, הא אימא ובנין. יתבא אימא יתבין בנין. כלהו בחדוה בשלימותא. וע"ד כתיב, אם הבנים שמחה. מתעברא אימא, כלהו מתעברן בדוכתייהו. וכתיב, לא תקח האם על הבנים. ותנינן, לא יעביד בר נש חובי לתתא, בגין דאתעבר אימא מעל בנין.
אמר ר' יצחק, כלא קב"ה. כלא הוא. כלא חד. ומלין אלין, למחצדי חקלא אתגליין. זכאין אינון בעלמא דין, ובעלמא דאתי.
תאני אמר ר' אלעזר, כתיב, בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ. וכתיב, ביום עשות יי' אלהים ארץ ושמים. במאי אוקימנא הני קראי, הא תנינן, דתרווייהו כחדא אתבריאו. מלמד, שנטה הקב"ה קו ימינו וברא השמים, ונטה קו שמאלו, וברא את הארץ. בקדמיתא את השמים ואת הארץ, ולבתר ארץ ושמים.
תנן, כתיב, ביום ההוא אענה נאם יי' אענה את השמים והם יענו את הארץ. אענה את השמים, שמים ממש. דכתיב השמים כסאי. והם יענו את הארץ. הארץ ממש, דכתיב והארץ הדום רגלי. שמים שמים עלאין. וארץ ארץ עלאה. דתניא, כד אתקן שמים דא בתיקונוי, אתקן לקבליה דהאי ארץ, ותיאובתיה לקבלה, בחד דרגא דאקרי צדיק. כמה דכתיב וצדיק יסוד עולם, ואתדבק בהאי ארץ.
ומרישא דמלכא, עד ההוא אתר דשארי האי צדיק, אתי חד נהרא קדישא, משחא דרבות, ואטיל בסגיאות תיאובתא, בהאי ארץ קדישא, ונטל כלא האי ארץ. ולבתר, מהאי ארץ אתזן כלא, עילאי ותתאי. כדכורא דא, כד תיאובתיה לאתדבקא בנוקבא, דאפיק זרעא דרבות, מרישא דמוחא, בההוא אמה, ואטיל בנוקבא, ומניה מתעברא נוקבא, אשתכח, דכלהו שייפין דגופא, כלהו מתדבקן בנוקבא, ונוקבא אחידא כלא. כדוגמא דא תנינן, כל דאשלים לעשרה קדמאי דבי כנישתא, נוטל אגר כלהו. ר' יוסי אומר, לקבלי דכלהו.
ר' יצחק אמר, כתיב ויט שמים וירד, וכתיב וירד יי' לעיני כל העם על הר סיני, ויט שמים וירד, לאן נחת. אי תימא דנחת לסיני, על הר סיני כתיב ולא כתיב בהר סיני.
אלא, ויט שמים וירד, לאן נחת. אמר ר' יוסי, נחית בדרגוי, מדרגא לדרגא, ומכתרא לכתרא, עד דאתדבק בהאי ארץ, וכדין אתנהר סיהרא, וקיימא באשלמותא. הה"ד ויט שמים וירד, להאי ארץ. וכדין כתיב, על הר סיני. מה קיימא על הר סיני, הוי אימא דא שכינתא.
ר' אבא אמר מהכא, מפני אשר ירד עליו יי' באש. וכתיב כי יי' אלהיך אש אוכלה הוא. וכתיב, ויי' המטיר על סדום ועל עמורה גפרית ואש מאת ה' מן השמים. ויי' המטיר דא הוא ארץ מאן אתר נטיל האי, סופיה דקרא מוכח, דכתיב מאת יי' מן השמים, מן השמים ממש. רבי חייא אמר מהכא, וידבר אלהים את כל. כל, כללא דכלא, דהא בהאי תליא כלא.
El estudiante lee sin distracciones; al tocar un pasaje abre comentarios, Rashí, Onkelos, notas privadas, preguntas, tarjetas y progreso guardado.
19
Pasajes
0%
ES
0
Refs
0
Guardado
ספר הזהר, יתרו כ״ב
Aula de estudio · Bet Midrash Online
Haz clic sobre cualquier pasaje para subrayar, preguntar, guardar nota, abrir Rashí/Onkelos o crear repaso.
Texto hebreo: dominio público
Estado de la traducción: Todavía sin traducción española — disponible en hebreo.