Zohar, Yitro 35:1
לא תרצח. לא תנאף. לא תגנב. לא. פסקא טעמא בכל הני תלת. ואי לא דפסקא טעמא, לא הוי תקונא לעלמין, ויהא אסיר לן לקטלא נפשא בעלמא, אע"ג דיעבור על אורייתא. אבל במה דפסקא טעמא, אסיר, ושרי.
לא תרצח. לא תנאף. לא תגנב. לא. פסקא טעמא בכל הני תלת. ואי לא דפסקא טעמא, לא הוי תקונא לעלמין, ויהא אסיר לן לקטלא נפשא בעלמא, אע"ג דיעבור על אורייתא. אבל במה דפסקא טעמא, אסיר, ושרי.
לא תנאף. אי לאו דפסקא טעמא, אסיר אפילו לאולדא, או למחדי באתתיה חדוה דמצוה. ובמה דפסקא טעמא, אסיר ושרי. לא תגנב. אי לאו דפסקא טעמא, הוה אסיר אפילו למגנב דעתא דרביה באורייתא. או דעתא דחכם, לאסתכלא ביה. או דיינא דדאין דינא לפום טענה, דאצטריך ליה למגנב דעתא דרמאה, ולמגנב דעתא דתרווייהו, לאפקא דינא לנהורא. ובמה דפסקא טעמא, אסיר ושרי.
לא תענה ברעך עד שקר. הכא לא פסקא טעמא, בגין דאסיר הוא כלל כלל. ובכל מילי דאורייתא, קב"ה שוי רזין עלאין, ואוליף לבני נשא ארחא, לאתתקנא בה, ולמהך בה. כמה דאת אמר, אני יי' אלהיך מלמדך להועיל מדריכך בדרך תלך.
אוף הכי, לא תחמד, לא פסיק טעמא כלל. ואי תימא, אפילו חמודא דאורייתא אסיר, כיון דלא פסקא. ת"ח, בכלהו עבדת אורייתא כלל, ובהאי עבדת פרט. בית רעך שדהו ועבדו וגו', בכל מילי דעלמא. אבל אורייתא, איהי חמודת תדיר, שעשועים, גנזי דחיי, ארכא דיומין, בעלמא דין ובעלמא דאתי.
הני עשר אמירן דאורייתא, אינון כללא דכל פקודי אורייתא, כללא דעילא ותתא, כללא דכל עשר אמירן דבראשית. אלין אתחקקו על לוחי אבנין, וכל גנזין דהוו בהו, אתחזון לעיניהון דכלא, למנדע ולאסתכלא ברזא דתרי"ג פקודין דאורייתא דכלילן בהו, כלא אתחזי לעיינין, כלא איהו בסכלתנו, לאסתכלא בלבא דישראל כלהו, וכלא הוה נהיר לעינייהו.
בההוא שעתא, כל רזין דאורייתא, וכל רזין עלאין ותתאין, לא אעדי מינייהו. בגין דהוו חמאן עינא בעינא, זיו יקרא דמריהון, מה דלא הוה כההוא יומא, מיומא דאתברי עלמא, דקב"ה אתגלי ביקריה על טורא דסיני.
ואי תימא, הא תנינן דחמאת שפחה על הים, מה דלא חמא יחזקאל נביאה, יכול כההוא יומא דקאימו ישראל על טורא דסיני. לאו הכי. בגין דההוא יומא דקיימו ישראל על טורא דסיני, אעבר זוהמא מנייהו, וכל גופין הוו מצחצחן, כצחצחא דמלאכין עלאין, כד מתלבשן בלבושי מצחצחן, למעבד שליחותא דמריהון.
ובההוא מלבושא מצחצחא, עאלין לאשא, ולא דחלין. כגוונא דההוא מלאכא דמנוח, כד אתחזי ליה, ועאל בשלהובא, וסליק לשמיא, דכתיב, ויעל מלאך יי' בלהב המזבח. וכד אעבר מינייהו ההוא זוהמא, אשתארו ישראל גופין מצוחצחין בלא טנופא כלל, ונשמתין לגו כזוהרא דרקיעא, לקבלא נהורא.
הכי הוו ישראל, דהוו חמאן ומסתכלן גו יקרא דמריהון, מה דלא הוי הכי על ימא, דלא אתעבר זוהמא מנייהו בההוא זמנא. והכא בסיני דפסקא זוהמא מגופא, אפילו עוברין דבמעי אמן, הוו חמאן ומסתכלן ביקרא דמריהון. וכלהו קבילו כל חד וחד, כדקא חזי ליה.
וההוא יומא, הוה חדוה קמי קב"ה, יתיר מיומא דאתברי עלמא, בגין דיומא דאתברי עלמא, לא הוה בקיומא, עד דקבילו ישראל אורייתא, דכתיב אם לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וארץ לא שמתי.
כיון דקבילו ישראל אורייתא על טורא דסיני, כדין אתבסם עלמא, ואתקיימו שמיא וארעא, ואשתמודע קב"ה עילא ותתא, ואסתלק ביקריה על כלא. ועל ההוא יומא כתיב יי' מלך גאות לבש לבש יי' עז התאזר. ואין עז, אלא תורה. שנאמר יי' עז לעמו יתן יי' יברך את עמו בשלום.
El estudiante lee sin distracciones; al tocar un pasaje abre comentarios, Rashí, Onkelos, notas privadas, preguntas, tarjetas y progreso guardado.
11
Pasajes
0%
ES
0
Refs
0
Guardado
ספר הזהר, יתרו ל״ה
Aula de estudio · Bet Midrash Online
Haz clic sobre cualquier pasaje para subrayar, preguntar, guardar nota, abrir Rashí/Onkelos o crear repaso.
Texto hebreo: dominio público
Estado de la traducción: Todavía sin traducción española — disponible en hebreo.