Aula de estudio · Bet Midrash OnlineIbn Ezra on Exodus 23Toca un pasaje para subrayarlo, comentarlo o abrir sus mefarshim.1לא תשא שמע שוא. שלא יוציא מלבו דבר שוא להוציא דבה:2וטעם אל תשת ידך עם רשע. להתחבר עמו בעדות שוא, לעשות חמס לנקי אולי העני יעשה זאת למלאות חסרונו:3לא. אם ראית רבים יעידו על דבר שלא ידעתו לא תאמר בלבבך אלה לא יכזבו ואמר הגאון כי שתים מצות יש בפסוק הזה, האחת מצות לא תעשה, והשנית מצות עשה, כי אמר חייב אתה אחרי רבים להטות, כי חשב כי מלת להטות כמו לנטות ואינה כן. רק היא מהבנין הדגוש הכבד כמו ארור מטה משפט (דבר' כז יט) גם נמצאת בלא משפט, ומטי גר (מלאכי ג ה), וחז"ל פי', כי מזה נלמוד כי הלכה כרבים ומה שהעתיקו הוא האמת, ואחר שהכתוב אמר לא תהיה אחרי רבים לרעות, מזה נלמוד, כי אם יהיו הרבים לטובה שהיא מצוה ללכת אחריהם:4לא תענה על ריב. מצוה על כל ישראל, ואף כי הדיין שהוא שהריב לפניו לעזור לרעהו:5ודל. גם זה דבק שתחשוב כי טוב תעשה בעזרך הדל, ובמקום אחר לא תהדר פני גדול (ויקרא יט טו):6שׁור אויבךָ. בחירק תחת היו"ד והוא פועל כי מלת ואָיַבְתִי (פ' כב) מהפעלים היוצאים והטעם אְעפ"י שתדע שהוא אויבך, וככה שונאך ונאמר אויבך כי נכון לדבר ככה, גם כן שונאך אולי באה זו הפרשה אם היה השור והחמור של עני יהיה שכרך הרבה מאוד שעשית מצות השם, וגם גמילות חסד עם עני:7וחדלת. כמו חדל לך (דה"ב כה טז) מעשות הדבר וכן ושמרת (דבר' יז י) והטעם חדל שנעזוב הדבר לו לבדו רק תתיר עמו הקשרים ותעזוב המשא ויפול מזה הצד ומזה הצד ויקום החמור, ויש אומרים כמו ויעזבו ירושלים (נחמיה ג ה) לטעון המשא בדרך רחוקה:8לא תטה. עם הדיין ידבר וכמוהו לפני ה' אלהיך תאכלנו (דבר' טו כ) הראוי לאכול כאילו הוא מדבר עם כהן ויבדילנו מכל ישראל שידבר עמהם, והאומר כי הוא בכור עדר, הבל הוא:9מדבר שקר. עם הדיין ידבר, שלא ידין דין שקר וכמוהו צדק צדק תרדוף (שם טז כ):10ונקי וצדיק אל תהרוג. באותו הדבר אם ידעת שהוא רשע בדבר אחר שלא תאמר הואיל וככה עשה רשע אחר קשה אהרגנו ואסיר המכשול מהדרך, כי אני אקח הדין ממנו ולא ימלט מידי:11ושחד. גם הזכיר כל זה, כי העשיר יתן שוחד לדיין להטות מדין דלים:12ויסלף דברי צדיקים. אמר הגאון כי צדיקים תאר לדברי ולא יתכן זה, כי דברי סמוך:13וטעם צדיקים בדין, לא צדיקים במצות:14ושש שנים. הזכיר גם זה בעבור ואכלו אביוני עמך (פ' יא):15והשביעית תשמטנה. היא שתקרא שמטה לה', ולא יגוש איש את רעהו האביון:16ונטשׁתה. שלא תזרע וכמוהו וְנִטוֹש את השנה השביעית (נחמיה י לב):17ששת. גם הזכיר בעבור וינפש בן אמתך והגר אשר בשעריך שהוא עני ושכיר לך:18ובכל אשר. עתה הזכיר ע"ג, והטעם כל מה שאמרתי הם מצותי ומשפטי, ולא כן משפטי אלהים אחרים. ואמר לא תזכירו. שלא תזכירו שמותם להשבע בהם, גם שלא ישביעו בהם עובדיה, וזהו ולא ישמע על פיך שתשביעו בו אחרים, שלא תאמר לע"ג השבע לי באלהיך:19שלש רגלים. פעמים, לי לבדי תהיה עבד שתעבוד שלש רגלים בשנה, ותבא לפני כעבד שיביא דורון לאדונו על כן כתוב אחריו את פני האדון ה' (פ' יז) כמו לפני האדון ה', וכן ולא יראו פני ריקם (פ' טו) והזכיר זה בעבור כי יש ימים ידועים הולכים עו"ג להבליהם, על כן כתוב תחוג לי לבד:20ומלת תחוג. תזבח כמו אסרו חג בעבותים (תה' קיח כז):21רגלים. מגזרת רגל כי רובם רגלים הם:22את חג המצות. החל ממנו, כי הוא ראשון לחדשי השנה, והנה כתוב שבעת ימים תאכל מצות, כמו חג הסוכות תעשה לך שבעת ימים (דבר' טז יג) והנה הוא חיוב ואין כמוהו ששת ימים תעשה מעשיך (פ' יב) כי אחריו כתוב שתשבות ביום השביעי ואין ככה שבעת ימים תאכל מצות ועוד למה לא כתב שבעת ימים לא תאכל חמץ:23חדש האביב. פירשתיו:24רבים חשבו כי לא יראו פני ריקם, כמו ופני לא יראו (למטה לג כג) וזה איננו נכון, כי הבאים אל בית השם הם נראים והעד ונראה את פני ה' (ש"א א כב) גם יראה כל זכורך את פני השם (דבר' טז טז) כמו לפני השם:25וחג הקציר. בכורי קציר חטים, והנה חג המצות לעולם יהיה בו אביב שהוא בכורי השעורים, והמרחק בין בכורי שעורים לבכורי חטים, כמו שבעה שבועות תספר לך (שם שם):26וחג האסיף בצאת השנה. ותכנס שנה אחרת והחל ממרחשון לזרוע:27שלש. ואלה השלש פעמים שאמרתי לך לא יראו פני ריקם, הזכרים לבדם שהם בני מצות ואינם חולים שלא יוכלו לבוא:28דם זבחי. הוא זבח חג הפסח הנאכל על מצות ומרורים:29חלב חגי. הוא שה תמים שהוא חיוב, וכן כתוב "בהעלות העולה והחלבים" (דה"ב לה יד) עד הבקר:30ראשית. זהו ואם תקריב מנחת בכורים (ויקרא ב יד) כי עם היחיד מדבר, כאשר אפרש במקומו, והזכיר זה אחר לא תשחט על חמץ דם זבחי, כי משם יחלו הבכורים:31אמרו חסרי הדעת, כי גדי מגזרת מגד, ולא יתכן כי מ"ם מגד שרש, והעד הנאמן, עם פרי מגדים (שה"ש ד יג) כי ככה לא ימצא בלשון הקדש, ועוד מה טעם לא תבשל, ואין כח ביד אדם לבשל המגד, וכתוב וממגד תבואות שמש (דבר' לג יד), ומה טעם לומר בחלב, ואנה מצאנו כלשון הזה, ועוד מה טעם אמו, ואנה נקרא העץ אֵם המגד, וכל זה חשבו בעבור שמצאנו זאת המצוה עם ראשית בכורי אדמתך, והנה גם הוא במקום אחר עם הבשר לא תאכלו כל נבלה (שם יד כא), והוא הישר, רק הזכירה עם הבכורים, כי אז ירבו ויגדלו הגדיים, ויש אחר, שאמר לא תבשל כמו לא תאחר שיעמוד עם אמו יותר משבעה ימים ואם כן מה טעם להזכיר המצוה הזאת פעם אחרת, ועוד כי ראייתם, בשל קציר (יואל ד יג) ואיננו רק בשול, כי השמש מבשלת כמו האש, וככה הבשילו אשכלותיה (ברא' מ י), ורבי שלמה אמר, כי גדי הוא הקטן הרך, וזה השם יאמר לקטן השור והכבש וראייתו גדי עזים (שם לח), כי מה צורך לסמכו ואיננו כן, כי גדי לא יקרא רק שהוא מהעזים, ובלשון ערבי הוא גדי ולא יאמר על מין אחר, רק יש הפרש בין גדי ובין גדי עזים, כי גדי גדול מגדי עזים, כי עודנו צריך היותו עם העזים, וככה שעיר ושעיר עזים וחכמים קיבלו שלא יאכל ישראל בשר בחלב, ועתה אפרש, דע כי מנהג התורה לדבר על ההווה כמו בת היענה (ויקרא יא טז), למה שינה הכתוב לומר ככה, ותהיה הבת כוללת כל המין וכזה לא מצאנו, דע כי בשר היענה יבש כעץ, ואין המנהג שיאכלנו אדם, כי אין בו ליחה, ולא יאכל מכל המין רק הבת, כי היא נקבה וקטנה, יש בה מעט ליחה ולא כן הזכר הקטן וככה אין אדם אוכל בשר בחלב, כי אינו מאכל ערב, והבשר לא יתבשל רק בזמן רב, והחלב אינו כן כי אין המנהג עד היום בארץ ישמעאל שיאכל אדם טלה מבושל בחלב, בעבור שיש בטלה ליחה רבה, וככה בחלב והנה הוא מזיק על כן לא יאכל, ובעבור כי בשר הגדי אין בו ליחה, וכשהוא קטן הוא חם, על כן יבשלו הגדי בחלב, ואל תתמה בעבור שלא נהגו אנשי אלה המקומות לאכול גדי עזים, כי כל הרופאים מודים, כי אין בשר כמוהו, ואפילו לחולים התירו שיאכלוהו, וכן אוכלים אותו בספרד ואפריקא וארץ ישראל, ופרס, ובבל, גם ככה היה מנהג הקדמונים, שני גדיי עזים טובים (ברא' כז ט), ונעשה לפניך גדי עזים (שופ' יג טו), והכהן אוכל גדי עזים, אחד לחטאת, ובעבור שאין מנהג אדם לאכול בשר חי אסור לבשל הגדי בחלב אמו, וי"א כי אין בשול כי אם באש, והלא כתוב, ובשל מבושל במים (למעלה יב ט), ובדברי הימים, בשלו בסירות (דה"ב לה יג), ואין לנו צורך לבקש מה טעם איסורו, כי נעלם מעיני הנבונים אולי היה כי אכזריות לב הוא לבשל הגדי עם חלב אמו, כדרך, ושור או שה אותו ואת בנו לא תשחטו (ויקרא כב כח), גם לא תקח האם על הבנים (דבר' כב ו), ומנהג רוב האדם שאין להם צאן ויקנו החלב בשוק, והחלב יהיה מאוסף משיות רבות, אולי הקונה הגדי לא ידע אנה אמו והנה אם קנה חלב, אולי יש בו בחלב אם הגדי שקנה ויהיה עובר, וכל ספק שהוא מן התורה לחומרא, והנה גם הישמעאלים מודים, כי אם יבושל הגדי בחלב אמו שהתולדות שוה, אז הוא יותר ערב, והכתוב דבר על ההוה, והנה הקדמונים ז"ל החמירו להסיר כל ספק, ואסרו בשר בחלב, והשם שנתן להם חכמה, הוא יתן משכורתם שלימה, ועוד אדבר למה הזכיר הכתוב זאת המצוה פעם שנית, גם שלישית, במקום כל אחד מהם:32הנה אנכי. אמר השם למשה שיאמר גם זה לישראל כי אם יקבלו כל הדברים והמשפטים מתחלת אתם ראיתם, אז יביאם אל הארץ, ורבים השתבשו בזה:33יש אומרים, כי המלאך (הוא) ספר תורה בעבור כי שמי בקרבו, ואחרים אמרו (הוא) ארון הברית ופירשו ושמע בקולו הכתוב בו, ואמרו לא ישא השם לפשעכם וכל אלה דברי רוח, כי כל התורה והמקרא מלאים מזה הטעם, הוא ישלח מלאכו לפניך (ברא' כד ז) המלאך הגואל אותי מכל רע (שם מח טז), ומשה אמר, וישלח מלאך ויוציאנו ממצרים (במד' כ טז) ומלאך פניו הושיעם (ישעי' סג ט) ויצא מלאך ה' (שם לז לו), ויאמר למלאך המשחית בעם (ש"ב כד טז) אלהי שלח מלאכה (דניאל ו כג) דמי לבר אלהין (שם ג כה), ורבים כאלה, ובס' דניאל שר יון ושר פרס (דניאל י) כי אם מיכאל שרכם (שם פ' כא) והוא הנקרא הגדול כי הוא נכבד מאחרים רבים, גם כתוב עליו אחד השרים הראשונים בא לעזרני (שם פ' יג) שפי' במעלה, כמו היושבים ראשונה במלכות (אסתר א יד) וזה המלאך הוא מיכאל:34לשמרך בדרך. שלא יגע בך רע:35אשר הכינתי. לך כדרך בהנחל עליון גוים (דבר' לב ח) כאשר אפרש:36השמר. כל מלאך עושה דבר השם לא יוסיף ולא יגרע, וככה שטן איוב מלאך היה, וככה היוצא לקראת בלעם, לשטן לו, והנה השומע בקול המלאך הוא שומע בקול השם הנכבד:37ומלת אל תמר בו. קשה, והנה נראה הטעם כמו וימרו בי (יחז' כ, ח) רק היה ראוי להיות תמרה על כן הוצרכו חכמי ספרד לאמר בו כי הוא מפעלי הכפל, ועל דרך ויסב אלהים את העם (למעלה יג יח) כי כל הגזרה היא מפעלי הכפל, כי ורחבה ונסבה (יחז' מא ז) מבנין נפעל כמו ונבלה שם (ברא' יא ז) מגזרת בלל, ונבקה רוח מצרים (ישעי' יט ג) מגזרת בוקק (שם כד א), ואל תתמה בעבור שהם שנים שרשים והטעם אחד, כי הנה שורר בביתו (אסתר א כב) כי שרית עם אלהים (ברא' לב כט) וכמוהו אל תמר בו, וממר ליולדתו (משלי יז כה) על משקל מכס (במד' לא כח) שהוא מגזרת תכוסו על השה (למעלה יב ד) מפעלי הכפל:38ודע כי שמי בקרבו דבק עם השמר מפניו ושמע בקולו, כמו, ואף לאמתך תעשה כן (דבר' טו, יז) וכבר פירשתי כי השם הנכבד הוא שם העצם, כי הוא לבדו, גם ימצא תאר השם כי הוא הכל ומאתו הכל:39וטעם בקרבו. משל לעגול שהנקודה היא קרובה אל כל מרחק, על כן היה כבוד השם בקרב המחנה, ונוסע בתוך המחנות, וכן כתוב כי אתה ה' בקרב העם הזה (במד' יד יד) וכתוב, ויוצר רוח אדם בקרבו (זכריה יב א), ואל תשתומם בעבור שהוא כתוב כי אם שמוע תשמע בקולו, ואחר כן, ועשית כל אשר אדבר והנה אתן לך משל, כל חכמי המדות הביאו ראיות גמורות, כי עצם הלבנה גוף מקבל אור השמש, כי הוא בעצמו אין נוגה לו, ובעבור זה תקדר השמש בהתחבר הלבנה עמה ביום ושניהם בגלגלים הדומים לגלגל המזלות, ואין הקדרות רק שתכנס הלבנה תחת השמש ושתיהן עגולות, והנה פני הלבנה שהם לצד השמש כלם אור, ופניה שהם למעלה ממנו חשך ולא אור, והנה תסתיר אור השמש גם במחצית חדש הלבנה בהכנס צל הארץ בין השמש ובין הלבנה לא ישאר ללבנה אור והנה ידענו כי אור הלבנה בלילה תאיר האויר, והנה אם אמר ראובן זה אור הלבנה יאמר אמת ואם אמר שמעון זה אור החמה יאמר אמת:40בעבור שמצאו חכמי ספרד איבה בהעלם היו"ד, וכתוב וְאָיַבְתִּי את איביךָ. גם ציד חיה (ויקרא יז יג) אמר צַיָדִים (ירמי' טז טז) ודין עני לא דנו, והיה ה' לְדַיָּן (ש"א כד טז), על כן אמרו אין פועל פחות מג' אותיות, על כן איבה מעלומי העין:41כי. צום בעת בואם אל הארץ שיסירו כל ע"ג, והזכיר ששה גוים, ולא חשש להזכיר הקטן שבהם ובעבורו אמר והכחדתיו מיד, כי האחרים מעט מעט יגרשם, או פי' והכחדתיו כל אחד ואחד, כמו בנות צעדה עלי שור (ברא' מט כב):42לא. זהו שהזכרתי שתחלת ספר הברית, אתם ראיתם (למעלה כ יט) שהזהיר על ע"ג, וסוף הספר להזהיר על ע"ג, שהוא הסוף כי יהיה לך למוקש (פ' לג), רק יש הפרש שבתחלת הספר צוה שלא יעשון עם השם אלהי כסף, ובסוף ס' הברית צוה להכרית ע"ג הנמצאה בארץ כנען שעשאוה יושביה כי העובד ע"ג כאילו הוא עובר על כל מצות לא תעשה, ולא יועילוהו כל מצות עשה בעולם הזה ובעולם הבא:43ועבדתם. הטעם לא תעבדו רק השם שהוציאכם מבית עבדים, והביאכם אל ארץ הגוים שעבדו אלהים אחרים, ולא יוכלו להצילם מידכם, ועבודת השם היא לעשות כל אשר צוה לאהבה אותו ולדבקה בו, ולהשבע בשמו, ולהתפלל אליו, ולזבוח לפניו תמידין ומוספין, ולכבדו בתת המעשרות, הנה שכרו אתו, והם ד' דברים בעולם הזה הא' וברך את לחמך ואת מימך, והב' והסירותי מחלה מקרבך, והג' לא תהיה משכלה ועקרה בארצך, והד' את מספר ימיך אמלא, והנה כל אלה בגוף האדם, ועוד כי הפך אלה הברכות אעשה בכל אויביך, והוא את אימתי וגם את הצרעה:44אמר אברהם המחבר יש חכמים גדולים, חכמי השתי תורות ולא התעסקו בחכמת התולדות על כן לא יכולתי לפרש אלה הברכות, אם לא אזכיר מעט מן החכמות, בעבור שגוף האדם מהעולם השפל, והנשמה העליונה קשורה בו, ויש אמצעיים בין הנשמה והגוף, והנה הם שני כחות, ובלשון הקדש יקראו על הרוב רוח ונפש, כי הנשמה היא החכמה, ומושבה במוח הראש, וממנה יצא כח כל ההרגשות ותנועת החפץ והרוח בלב ובו חיי האדם, והיא המבקשת שררה להתגבר על כל העומד כנגדה והיא בעלת הכעס, וכן אמר שלמה אל תבהל ברוחך לכעוס (קהלת ז ט) כל רוחו יוציא כסיל (משלי כט יא) והנפש בכבד, והיא המתאוה לאכול, וככה כתוב כי תאוה נפשך (דבר' יב כ) ותאות המשגל ממנה והנה יש אדם שנברא שתהיינה לו אלו השלש הנזכרות חזקות, או כלן רפות, או זו חזקה וזו רפה, או לא חזקה ולא רפה, והנה בני אדם על כ"ז מינים משונים והשם הנכבד נתן התורה לחזק ולהגביר ולהגדיל הנשמה העליונה, ואז לא ימשול הגוף עליה, ואם לא תהיה התורה נשמרת, אז יגבר הגוף על הנשמה, והנה אתן לך משל, ידענו כפי חכמת התולדת כי כי כל אדם שגברה על תולדתו מרה אדומה יהיה בעל אף, כי כן תולדת האש, כי המרה האדומה דומה לה והנה הנשמה רודפת אחרי הגוף כאשר איננה חכמה שתוכל לסבול, גם נחשוב אדם שאין חום בגופו, ובא אחר וחרפו וקללו עד שכעס, והנה הוליד בגופו חום שלא היה שם לפני כעסו והשם יתעלה למען חסדיו בחר בישראל והורם תורתו, וכאשר ישמרוה ימצאם חכמתם וידריכם דרך ישרה לכל דבר שלא יזיק להם, והכלל שיהיה גופם סר אל משמעת הנשמה ולא הפך הדבר, שהנשמה סרה אל משמעת הגוף, ובהתאמץ הנשמה יתאמץ כח השומר הגוף שיקבל האדם מן השמים, והיא הנקרא תולדת, והנה הברכה תהיה בכל מאכל ומשתה, כי יש מארה באה לחסר כח התולדת, כדרך אתה תאכל ולא תשבע (מיכה ו יד) והנה כל התחלואים באים בעבור אוכל הנכנס בגוף, והנה לא יפחוד שומר התורה מהם, וזהו וברך את לחמך, ויש תחלואים באים מחוץ לגוף בעבור שינוי האויר כפי השתנות מערכת המשרתים, וע"ז כתוב והסירותי מחלה מקרבך, והנה שומר התורה אין לו צורך לרופא עם השם הנכבד, על כן כתוב גם בחליו לא דרש את ה' כי אם ברופאים (דה"ב טז יב), והנה דברתי על חכמת הרפואות, ועתה אדבר על חכמת המזלות, דע כי כל הנולד יקרוהו מקרים כדרך מה שיורה מערכת המשרתים ברגע הולדו וערך אלה אל אלה, והדבר עמוק מאוד, והנה יהיה כפי מולד האשה שתהיה משכלה, כי תולדת הרחם להשכיל הילודים, או שתהיה עקרה ולא תלד, והנה אם היה הדבק בשם במולדו, וכפי תולדתו שלא יוליד בנים, השם הנכבד אם היה דבק בו, יאמץ כח תולדת הכליות, ויתקן עלילות הזרע עד שיוליד בנים, על כן אמר השם לאברהם אני אל שדי התהלך לפני והיה תמים (ברא' יז א) וזהו שאמרו קדמונינו ז"ל צא מאצטגנינות שלך, ואם תכרות ברית עמי שתעבדני אני ארבה אותך במאד מאד, כי אנצח התולדת, ואין זה נצוח במערכת הככבים כי לא נבראו להטיב או להרע לעולם השפל, רק הולכים תמיד לעבודת השם לצרכם, ובמרוצתם יקבלו בני העולם השפל דבר והפכו על ידם, והנה אם נשמור לא נקבל, ועוד אדבר על זה בפ' כי תשא והנה הברכה השלישית שיהיה כל אחד מהם מוליד בנים, ולא ימותו בחיי אביהם:45ומלת עקרה. כוללת אשת איש ובהמתו:46והרביעית שגם הוא יחיה שנים רבות, והנה ידענו כי לכל איש זמן קצוב וזמן ידוע שיכול לחיות כפי רוב החום והליחה התולדית לא אש זרה וליחה נכריה, כי הוא הפך התולדות, והדבק בשם יחזק החום והליחה בכח הנשמה ואז יחיה האדם יותר מהזמן הקצוב, וכן כתוב, יראת ה' תוסיף ימים ושנות רשעים תקצרנה (משלי י כז) וכתוב בחצי ימיו יעזבנו (ירמי' יז יא), וכתוב, כי אם ה' יגפנו או יומו יבא (ש"א כו) והנה, המת במלחמה או במגפה לא מת ביומו בזמן הקצוב, כפי תולדת החום והליחה, כי מחוץ באו לו מקרים, והנה השם שדבק בו יצילנו מכולם, ובתורה פן ימות במלחמה (דבר' כ ה), אמר שלמה, למה תמות בלא עתך, (קהלת ז יז) ואין זה הפך חכמת המזלות, כי דבר המזל תלוי בדברים רבים כאשר אפרש בפ' ונפלינו אני ועמך (למטה לג טז) על כן כתוב, הנני יוסיף על ימיך (ישעי' לח ה) ומה אוסיף עוד להאריך:47את אימתי. הוא פחד בנשמה והנה תבא לגוף חולשה מיד, וזהו ונתתי את כל אויביך אליך עורף, שיתנו לך את ערפם, והטעם שיברחו מפניך בראותך אותם:48ושלחתי את הצרעה. מכה בגוף מגזרת צרעת שתחלש כח הגוף, והזכיר משבעה הגוים שלשה והוא הדין לכולם, גם יתכן להיות זו המכה יותר קשה בנזכרים מהאחרים:49לא. אמר הגאון, זהו לסימן כאשר תראה כי פרית ורבית, אז יכרתו כל השבעה עממין ואין צורך, כי הזכיר הטעם למה לא יגרשם בשנה אחת, וזהו פן תהיה הארץ שממה, כי ארץ ישראל תהיה ארוכה מאד ויוצאי ממצרים לא יוכלו לישבה כולה, כמו פן תקדש (דבר' כב ט):50מעט. עד שתפרה שתוכל לישב כל הארץ, ועתה יפרש אורך הארץ ורחבה:51ושתי את גבולך. וזהו וירד מים עד ים ומנהר עד אפסי ארץ (תה' עב ח) והנהר הוא נהר פרת:52בין כך ובין כך לא תכרות להם ברית:53וטעם לאלהיהם. שתשחיתם:54לא ישבו בארצך. כאשר תפרה, תשחית ותכחיד כל הז' עממין, עד כה ספר הברית: AnteriorVolver arribaSiguiente
