Pasaje seleccionado
Ramban on Leviticus 5:1
והוא עד או ראה או ידע אינם שלשה ענינים כי אין עד בלא ראיה ובלא ידיעה אבל יאמר אם שמע קול אלה שנשאו עליו להאלותו בדבר שהוא עד בין בראיה בין בידיעה אם לא יגיד יש עליו עון והנה לא יתחייב בקרבן הזה אלא אם כן יודע עדות שיזכה ממנו המשביע בדינו ולכך פירשו רבותינו (שבועות לג) כי יש עדות שתועיל בראיה בלא ידיעה ויש שתועיל בידיעה בלא ראיה כיצד מנה מניתי לך בפני פלוני ופלוני וטוען לא היו דברים מעולם יבואו ויעידו זו היא ראיה בלא ידיעה מנה הודית לי בפני פלוני ופלוני יבואו ויעידו זו היא ידיעה בלא ראיה ועל דרך הפשט אין צריך לראיה בלא ידיעה אבל "או ראה" שהוא ראה ההלואה או המקח לגמרי "או ידע" ששמע אותם מודים במעשה ההוא בפני עדים ולא ראה המעשה ולא אמר כאן "ונעלם ממנו" כי הוא חייב במזיד או בשגגת השבועה עם זדון העדות אבל אם היה שכוח בעדות בשעת שבועה אין עליו כלום:
“Y él es testigo, o vio, o supo”: No son tres asuntos distintos, porque no hay testigo sin visión y sin conocimiento. Más bien dice: si oyó una voz de juramento que se le impuso para hacerlo jurar sobre un asunto del cual él es testigo, ya sea por haber visto o por saber, si no declara, carga con pecado.
Así, no queda obligado por este sacrificio sino cuando sabe un testimonio del cual quien lo hizo jurar puede beneficiarse en juicio. Por eso nuestros Sabios explicaron que hay un testimonio útil por visión sin conocimiento, y otro útil por conocimiento sin visión. ¿Cómo? “Conté para ti una moneda ante fulano y fulano”, y el otro responde: “eso nunca ocurrió”; entonces ellos vienen y testifican. Esto es visión sin conocimiento. “Me reconociste una deuda ante fulano y fulano”; entonces ellos vienen y testifican. Esto es conocimiento sin visión.
Según el sentido simple, no hace falta hablar de visión sin conocimiento. “O vio” significa que vio completamente el préstamo o la compraventa. “O supo” significa que los oyó reconocer aquel acto ante testigos, aunque no vio el acto mismo.
Y aquí no dijo “y le fue ocultado”, porque en este caso es responsable tanto si lo hizo intencionalmente como si erró respecto al juramento, pero con conocimiento intencional del testimonio. Sin embargo, si en el momento del juramento había olvidado el testimonio, no tiene responsabilidad alguna.
Atajos: ← → cambian de capítulo · ↑ ↓ recorren pasajes.
