והושיבו ישיבה לאחר שלשים יום שמעון בני חכם גמליאל בני נשיא חנינא בר חמא ישב בראש:
«Reanudaremos la academia después de treinta días. Mi hijo Shimón es sabio; mi hijo Gamliel será el Nasí; y Janiná bar Jamá se sentará a la cabeza de la academia».
אל תספדוני בעיירות: סבור מינה משום טרחא הוא דקאמר כיון דחזי דקספדי בכרכים וקאתו כולי עלמא אמרו שמע מינה משום יקרא הוא דקאמר
«No pronunciéis discursos fúnebres por mí en las aldeas». Pensaron que lo decía para evitarles molestias. Cuando vieron que los discursos se realizaban en las grandes ciudades y que toda la población acudía, comprendieron que lo dijo por su honor: quería que la gente se concentrara en los grandes centros.
הושיבו ישיבה לאחר שלשים יום דלא עדיפנא ממשה רבינו דכתיב (דברים לד, ח) ויבכו בני ישראל את משה בערבות מואב שלשים יום תלתין יומין ספדין ביממא וליליא מכאן ואילך ספדו ביממא וגרסי בליליא או ספדו בליליא וגרסי ביממא עד דספדי תריסר ירחי שתא
«Reanudaremos la academia después de treinta días», porque no soy superior a Moshé Rabenu, acerca de quien está escrito: «Los hijos de Israel lloraron a Moshé en las llanuras de Moav durante treinta días». Durante treinta días pronunciaron discursos fúnebres de día y de noche. Después, pronunciaban discursos de día y estudiaban de noche, o pronunciaban discursos de noche y estudiaban de día, hasta completar doce meses.
ההוא יומא דאשכבתיה דרבי נפקא בת קלא ואמרה כל דהוה באשכבתיה דרבי מזומן הוא לחיי העוה"ב ההוא כובס כל יומא הוה אתי קמיה ההוא יומא לא אתא כיון דשמע הכי סליק לאיגרא ונפל לארעא ומית יצתה בת קול ואמרה אף ההוא כובס מזומן הוא לחיי העולם הבא:
El día del funeral de Rabí salió una voz celestial y dijo: «Todo el que estuvo presente en el funeral de Rabí está destinado a la vida del Mundo Venidero». Había un lavandero que acudía ante Rabí todos los días, pero aquel día no estuvo presente. Cuando oyó la proclamación, subió al tejado, se lanzó al suelo y murió. Salió otra voz celestial y dijo: «También aquel lavandero está destinado a la vida del Mundo Venidero».
שמעון בני חכם: מאי קאמר הכי קאמר אע"פ ששמעון בני חכם גמליאל בני נשיא
«Mi hijo Shimón es sabio». ¿Qué quiso decir? Aunque mi hijo Shimón es sabio, mi hijo Gamliel será el Nasí.
אמר לוי צריכא למימר אמר רבי שמעון בר רבי צריכא לך ולמטלעתך מאי קשיא ליה הא קרא קאמר (דברי הימים ב כא, ג) ואת הממלכה נתן ליהורם כי הוא הבכור
Leví preguntó: ¿era necesario decirlo? Rabí Shimón hijo de Rabí respondió: era necesario para ti y para tu cojera. ¿Qué dificultad tenía Leví? El versículo dice: «Y entregó el reino a Yehoram, porque era el primogénito».
ההוא ממלא מקום אבותיו הוה ורבן גמליאל אינו ממלא מקום אבותיו הוה
Allí Yehoram ocupaba plenamente el lugar de sus antepasados, mientras que Rabán Gamliel no igualaba a sus antepasados en sabiduría.
ורבי מאי טעמא עבד הכי נהי דאינו ממלא מקום אבותיו בחכמה ביראת חטא ממלא מקום אבותיו הוה:
¿Por qué Rabí actuó así? Aunque Rabán Gamliel no igualaba a sus antepasados en sabiduría, sí los igualaba en temor al pecado.
חנינא בר חמא ישב בראש לא קיבל רבי חנינא שהיה ר' אפס גדול ממנו שתי שנים ומחצה יתיב רבי אפס ברישא ויתיב רבי חנינא אבראי ואתא לוי ויתיב גביה
«Janiná bar Jamá se sentará a la cabeza». Rabí Janiná no aceptó el cargo inmediatamente, porque Rabí Afes era dos años y medio mayor que él. Rabí Afes se sentó a la cabeza de la academia; Rabí Janiná permaneció fuera, y Leví salía y se sentaba con él.
נח נפשיה דרבי אפס ויתיב רבי חנינא ברישא ולא הוה ליה ללוי איניש למיתב גביה וקאתא לבבל והיינו דאמרי ליה לרב גברא רבה אקלע לנהרדעא ומטלע ודריש כלילא שרי אמר שמע מינה נח נפשיה דרבי אפס ויתיב רבי חנינא ברישא ולא הוה ליה ללוי איניש למיתב גביה וקאתא
Cuando Rabí Afes murió, Rabí Janiná se sentó a la cabeza. Leví ya no tenía con quién sentarse fuera, por lo que viajó a Babilonia. Este es el trasfondo de lo que dijeron a Rav: «Un gran hombre llegó a Nehardea; cojea y enseñó que una corona decorativa está permitida». Rav dijo: de esto se deduce que Rabí Afes murió, Rabí Janiná fue nombrado jefe y Leví, al quedarse sin compañero, vino a Babilonia.
ואימא רבי חנינא נח נפשיה ור' אפס כדיתיב יתיב ולא הוה ליה ללוי איניש למיתב גביה וקאתא איבעית אימא לוי לר' אפס מיכף הוה כייף ליה
Quizá quien murió fue Rabí Janiná, mientras Rabí Afes permaneció en su puesto, y Leví se quedó sin compañero y vino. Puede responderse que Leví se sometía a la autoridad de Rabí Afes y habría entrado en su academia.
ואי בעית אימא כיון דאמר ר' חנינא בר חמא ישב בראש לא סגי דלא מליך דכתיב בהו בצדיקים (איוב כב, כח) ותגזר אומר ויקם לך
También puede responderse que, dado que Rabí declaró que Janiná bar Jamá se sentaría a la cabeza, era imposible que finalmente no ocupara el cargo, pues acerca de los justos está escrito: «Decretarás algo y se cumplirá para ti».
והא הוה ר' חייא נח נפשיה והאמר ר' חייא אני ראיתי קברו של רבי והורדתי עליו דמעות איפוך
¿Pero no estaba también Rabí Jiyá? Rabí Jiyá ya había muerto. Pero Rabí Jiyá dijo: «Yo vi la tumba de Rabí y derramé lágrimas sobre ella». Deben invertirse los nombres de esa tradición.
והאמר רבי חייא אותו היום שמת רבי בטלה קדושה איפוך
Pero Rabí Jiyá dijo: «El día que murió Rabí, la santidad desapareció». También aquí deben invertirse los nombres.
והתניא כשחלה רבי נכנס ר' חייא אצלו ומצאו שהוא בוכה אמר לו רבי מפני מה אתה בוכה והתניא מת מתוך השחוק סימן יפה לו מתוך הבכי סימן רע לו פניו למעלה סימן יפה לו פניו למטה סימן רע לו פניו כלפי העם סימן יפה לו כלפי הכותל סימן רע לו פניו ירוקין סימן רע לו פניו צהובין ואדומים סימן יפה לו מת בע"ש סימן יפה לו במו"ש סימן רע לו מת בערב יוהכ"פ סימן רע לו במוצאי יוהכ"פ סימן יפה לו מת מחולי מעיים סימן יפה לו מפני שרובם של צדיקים מיתתן בחולי מעיים
Sin embargo, se enseñó: cuando Rabí enfermó, Rabí Jiyá entró a verlo y lo encontró llorando. Le dijo: «¿Por qué lloras? Se enseñó que morir con una sonrisa es una buena señal; morir llorando, una mala señal. Morir con el rostro hacia arriba es buena señal; hacia abajo, mala señal. Con el rostro hacia el pueblo, buena señal; hacia la pared, mala señal. Con el rostro verdoso, mala señal; amarillento o rojizo, buena señal. Morir en víspera de Shabat es buena señal; al terminar Shabat, mala señal. Morir en víspera de Yom Kipur es mala señal; después de Yom Kipur, buena señal. Morir de una enfermedad intestinal es buena señal, porque la mayoría de los justos mueren de enfermedades intestinales».
א"ל אנא אתורה ומצות קא בכינא
Rabí le respondió: «Lloro por la Torá y las mitzvot que ya no podré cumplir».
איבעית אימא איפוך ואיבעית אימא לעולם לא תיפוך ר' חייא עסוק במצות הוה ורבי סבר לא אפגריה
Puede responderse que deben invertirse los nombres. También puede responderse que no es necesario invertirlos: Rabí Jiyá estaba ocupado cumpliendo mitzvot y Rabí consideró que no debía interrumpirlo para ocupar un cargo.
והיינו דכי הוו מינצו ר' חנינא ור' חייא א"ל ר' חנינא לר' חייא בהדי דידי מינצת דאם חס ושלום נשתכחה תורה מישראל מהדרנא ליה מפלפולי
Esto concuerda con lo ocurrido cuando Rabí Janiná y Rabí Jiyá discutían. Rabí Janiná dijo a Rabí Jiyá: «¿Discutes conmigo? Si, Dios no lo permita, la Torá fuera olvidada de Israel, yo podría restaurarla mediante mi razonamiento analítico».
א"ל ר' חייא אנא עבדי דלא משתכחה תורה מישראל דאייתינא כיתנא ושדיינא ומגדלנא נישבי וציידנא טביא ומאכילנא בישרא ליתמי ואריכנא מגילתא ממשכי דטביא וסליקנא למתא דלית בה מקרי דרדקי וכתיבנא חמשא חומשי לחמשא ינוקי ומתנינא שיתא סידרי לשיתא ינוקי לכל חד וחד אמרי ליה אתני סידרך לחברך
Rabí Jiyá le respondió: «Yo actúo para que la Torá nunca sea olvidada de Israel. Traigo lino, lo siembro, fabrico redes, cazo ciervos, doy la carne a huérfanos, preparo pergaminos con las pieles y voy a una ciudad donde no hay maestros de niños. Escribo los cinco libros de la Torá para cinco niños y enseño los seis órdenes de la Mishná a otros seis. A cada uno le digo: enseña tu libro o tu orden a tus compañeros».
והיינו דאמר רבי כמה גדולים מעשה חייא א"ל ר"ש ב"ר אפילו ממך א"ל אין א"ל רבי ישמעאל ברבי יוסי אפילו מאבא א"ל חס ושלום לא תהא כזאת בישראל
Por eso Rabí dijo: «¡Qué grandes son las obras de Jiyá!». Rabí Shimón hijo de Rabí le preguntó: «¿Incluso más grandes que las tuyas?». Respondió: «Sí». Rabí Yishmael hijo de Rabí Yosé preguntó: «¿Incluso más grandes que las de mi padre?». Rabí respondió: «Dios no lo permita; que algo semejante no sea dicho en Israel».
אמר להן לבני קטן אני צריך נכנס ר' שמעון אצלו מסר לו סדרי חכמה
Rabí dijo: «Necesito a mi hijo menor». Rabí Shimón entró y Rabí le transmitió los métodos y órdenes de la sabiduría.
אמר להן לבני גדול אני צריך נכנס רבן גמליאל אצלו ומסר לו סדרי נשיאות אמר לו בני נהוג נשיאותך ברמים זרוק מרה בתלמידים
Después dijo: «Necesito a mi hijo mayor». Rabán Gamliel entró y Rabí le transmitió las normas de la presidencia. Le dijo: «Hijo mío, ejerce tu autoridad con dignidad y severidad; impón disciplina a los estudiantes».
איני והא כתיב (תהלים טו, ד) ואת יראי ה' יכבד ואמר מר זה יהושפט מלך יהודה כשהיה רואה תלמיד חכם היה עומד מכסאו ומחבקו ומנשקו וקורא לו רבי רבי מרי מרי
¿Acaso es correcto? Está escrito: «Honrará a quienes temen a Hashem». Y el maestro dijo que esto se refiere a Yehoshafat, rey de Yehudá, quien, cuando veía a un sabio de la Torá, se levantaba de su trono, lo abrazaba, lo besaba y le decía: «Mi maestro, mi maestro; mi señor, mi señor».
לא קשיא הא בצינעא הא בפרהסיא
No hay contradicción: en privado debe honrar a los sabios; en público debe preservar la autoridad de su cargo.
תניא רבי מוטל בציפורי ומקום מוכן לו בבית שערים והתניא (דברים טז, כ) צדק צדק תרדף הלך אחר ר' לבית שערים
Se enseñó que Rabí se encontraba enfermo en Tziporí, pero el lugar preparado para su entierro estaba en Beit Shearim. También se enseñó sobre el versículo «Justicia, justicia perseguirás»: sigue a Rabí hasta Beit Shearim.
ר' בבית שערים הוה אלא כיון דחלש אמטיוהי לציפורי
Rabí vivía originalmente en Beit Shearim, pero, cuando enfermó, lo trasladaron a Tziporí…
El estudiante lee sin distracciones; al tocar un pasaje abre comentarios, Rashí, Onkelos, notas privadas, preguntas, tarjetas y progreso guardado.
26
Pasajes
100%
ES
0
Refs
0
Guardado
כתובות ק״ג ב
Aula de estudio · Bet Midrash Online
Haz clic sobre cualquier pasaje para subrayar, preguntar, guardar nota, abrir Rashí/Onkelos o crear repaso.
Texto hebreo: Wikisource Talmud Bavli — licencia CC BY-SA
Fuente hebrea: Wikisource Talmud Bavli.
Estado de la traducción: Traducción española revisada y publicada.
Última revisión editorial: 28 de julio de 2026.
