Ketubot 33b
Ketubot 33b:1
דלמא מלקות חמור דאמר רב אילמלי נגדוה לחנניה מישאל ועזריה פלחו לצלמא א"ל רב סמא בריה דרב אסי לרב אשי ואמרי לה רב סמא בריה דרב אשי לרב אשי ולא שני לך בין הכאה שיש לה קצבה להכאה שאין לה קצבה
Quizá los azotes sean más severos. Rav dijo: si hubieran azotado continuamente a Jananiá, Mishael y Azariá, habrían adorado la estatua. Rav Sama hijo de Rav Asi dijo a Rav Ashí —y algunos dicen Rav Sama hijo de Rav Ashí dijo a Rav Ashí—: ¿acaso no distingues entre una cantidad fija de golpes y golpes sin límite?
Ketubot 33b:2
מתקיף לה רב יעקב מנהר פקוד הניחא לרבנן דאמרי נפש ממש אלא לרבי דאמר ממון מאי איכא למימר
Rav Yaakov de Nehar Pekod objetó: esto se entiende según los Sabios, quienes interpretan «vida por vida» literalmente. Pero según Rabí Yehudá HaNasí, quien lo interpreta como compensación monetaria, ¿qué puede decirse?
Ketubot 33b:3
אלא אמר רב יעקב מנהר פקוד משמיה דרבא מהכא (שמות כא, יט) אם יקום והתהלך בחוץ על משענתו ונקה המכה וכי תעלה על דעתך שזה מהלך בשוק וזה נהרג אלא מלמד שחובשין אותו ואי מית קטלינן ליה ואי לא מית שבתו יתן ורפא ירפא
Rav Yaakov de Nehar Pekod dijo en nombre de Rava que la fuente es esta: «Si se levanta y camina fuera apoyado en su bastón, el agresor quedará libre». ¿Podría pensarse que uno camina por el mercado y el otro es ejecutado? Más bien, enseña que se encarcela al agresor. Si la víctima muere, lo ejecutamos; y si no muere, deberá pagar la pérdida de trabajo y los gastos médicos.
Ketubot 33b:4
היכי דמי אי דלא אתרו ביה אמאי מיקטיל אלא פשיטא דאתרו ביה ומותרה לדבר חמור מותרה לדבר הקל ואמר רחמנא שבתו יתן ורפא ירפא
¿Cuál es el caso? Si no fue advertido, ¿por qué sería ejecutado si la víctima muriera? Evidentemente fue advertido, y quien fue advertido respecto a una pena severa se considera advertido respecto a la más leve. Aun así, la Torá dice que pague la pérdida de trabajo y los gastos médicos.
Ketubot 33b:5
מתקיף לה רב אשי ממאי דמותרה לדבר חמור הוי מותרה לדבר הקל דלמא לא הוי ואם תמצא לומר הוי ממאי דמיתה חמורה דלמא מלקות חמור דאמר רב אילמלי נגדוה לחנניה מישאל ועזריה פלחו לצלמא
Rav Ashí objetó: ¿de dónde sabemos que quien fue advertido respecto a una pena severa se considera advertido respecto a una más leve? Quizá no. Y aunque fuera así, ¿de dónde sabemos que la muerte es más severa? Tal vez los azotes sean más severos, pues Rav dijo que, si hubieran azotado continuamente a Jananiá, Mishael y Azariá, habrían adorado la estatua.
Ketubot 33b:6
א"ל רב סמא בריה דרב אסי לרב אשי ואמרי לה רב סמא בריה דרב אשי לרב אשי ולא שני לך בין הכאה שיש לה קצבה להכאה שאין לה קצבה
Rav Sama hijo de Rav Asi dijo a Rav Ashí —y algunos dicen Rav Sama hijo de Rav Ashí dijo a Rav Ashí—: ¿acaso no distingues entre una cantidad fija de golpes y golpes ilimitados?
Ketubot 33b:7
מתקיף לה רב מרי ממאי דבמזיד ונקה מקטלא דלמא בשוגג ונקה מגלות קשיא:
Rav Mari objetó: ¿de dónde sabes que el versículo habla de una herida intencional y que «quedará libre» significa libre de la pena de muerte? Quizá habla de una herida involuntaria y significa libre del exilio. La dificultad permanece.
Ketubot 33b:8
ריש לקיש אמר הא מני רבי מאיר היא דאמר לוקה ומשלם אי רבי מאיר אפי' בתו נמי
Reish Lakish dijo: la Mishná sigue a Rabí Meír, quien sostiene que una persona puede recibir azotes y pagar. Pero, si es Rabí Meír, incluso quien viola a su propia hija debería pagar la multa.
Ketubot 33b:9
וכי תימא ר' מאיר לוקה ומשלם אית ליה מת ומשלם לית ליה ולא והתניא גנב וטבח בשבת גנב וטבח לעבודת כוכבים גנב שור הנסקל וטבחו משלם תשלומי ארבעה וחמשה דברי רבי מאיר וחכמים פוטרין
Podrías decir que Rabí Meír sostiene que se reciben azotes y se paga, pero no que se muere y se paga. Sin embargo, se enseñó: si robó y sacrificó un animal en Shabat, robó y sacrificó para idolatría, o robó un toro condenado a lapidación y lo sacrificó, debe pagar cuatro o cinco veces su valor, según Rabí Meír. Los Sabios lo eximen.
Ketubot 33b:10
הא איתמר עלה אמר רבי יעקב א"ר יוחנן ואמרי לה אמר רבי ירמיה אמר ר' שמעון בן לקיש ר' אבין ורבי אילעא וכל חבורתא משמיה דרבי יוחנן אמרי בטובח על ידי אחר
Ya se explicó acerca de esa baraita: Rabí Yaakov dijo en nombre de Rabí Yojanán —y algunos dicen que Rabí Yirmeyá lo dijo en nombre de Reish Lakish—; Rabí Avín, Rabí Ilá y todo el grupo dijeron en nombre de Rabí Yojanán que se refiere a cuando hizo que otra persona sacrificara el animal.
Ketubot 33b:11
וכי זה חוטא וזה מתחייב אמר רבא אמר רחמנא (שמות כא, לז) וטבחו או מכרו מה מכירה על ידי אחר אף טביחה על ידי אחר
¿Cómo puede ser que uno peque y otro quede obligado? Rava dijo: la Torá dice: «Y lo sacrificó o lo vendió». Así como la venta necesariamente se realiza mediante otra persona, también el sacrificio puede hacerse mediante otra persona.
Ketubot 33b:12
דבי רבי ישמעאל תנא או לרבות את השליח דבי חזקיה תנא תחת לרבות את השליח
La escuela de Rabí Yishmael enseñó que la palabra «o» incluye a un emisario. La escuela de Jizkiá enseñó que la palabra «en lugar de» incluye a un emisario.
Ketubot 33b:13
מתקיף לה מר זוטרא מי איכא מידי דאילו עבד איהו לא מיחייב ועביד שליח ומחייב איהו לאו משום דלא מיחייב אלא משום דקם ליה בדרבה מיניה
Mar Zutra objetó: ¿existe algo en lo que, si la persona lo hace directamente, no queda obligada, pero si designa un emisario sí queda obligada? Cuando él mismo lo hace no queda exento porque no exista obligación, sino porque se le aplica la pena más severa.
Ketubot 33b:14
אי בטובח על ידי אחר מאי טעמייהו דרבנן דפטרי מאן חכמים
Si el caso trata de un sacrificio realizado por otro, ¿cuál es la razón de los Sabios para eximirlo? ¿Quiénes son esos Sabios?
Ficha editorial de este texto
