Ketubot 69a
Ketubot 69a:1
תלה ליה רב לרבי ביני חטי האחין ששיעבדו מהו הוה יתיב ר' חייא קמיה אמר ליה מכרו או משכנו אמר ליה מאי נפקא מינה בין מכרו בין שמשכנו מוציאין לפרנסה ואין מוציאין למזונות
Rav envió a Rabí una pregunta escrita entre granos de trigo: si los hermanos gravaron los bienes heredados, ¿qué ocurre? Rabí Jiyá estaba sentado delante de Rabí y le preguntó: ¿los vendieron o los hipotecaron? Rabí respondió: ¿qué diferencia existe? Tanto si los vendieron como si los hipotecaron, se recuperan los bienes para la dote de las hijas, pero no para su manutención.
Ketubot 69a:2
ורב אי מכרו קמיבעיא ליה נכתוב ליה מכרו אי משכנו קא מיבעיא ליה נכתוב ליה משכנו
La Guemará pregunta: si Rav quería saber el caso de una venta, debía haber escrito «vendieron»; y si preguntaba por una hipoteca, debía escribir «hipotecaron».
Ketubot 69a:3
רב תרוייהו קמבעיא ליה וסבר אי כתיבנא ליה מכרו הא ניחא אי שלח לי דמוציאין כל שכן משכנו אי שלח לי אין מוציאין אכתי משכנו קמיבעיא לי
En realidad, Rav preguntaba por ambos casos. Pensó: si escribo «vendieron» y Rabí responde que se recuperan los bienes, con mayor razón se recuperarán si solamente fueron hipotecados. Pero si responde que no se recuperan, todavía quedará la duda respecto de la hipoteca.
Ketubot 69a:4
אי כתיבנא ליה משכנו אי שלח לי דאין מוציאין כל שכן מכרו אי שלח לי מוציאין אכתי מכרו קא מיבעיא לי אכתוב ליה שיעבדו דמשמע הכי ומשמע הכי
Y si escribo «hipotecaron» y responde que no se recuperan, con mayor razón no se recuperarán si fueron vendidos. Pero si responde que sí se recuperan, todavía quedará la duda respecto de la venta. Por eso escribió «gravaron», término que puede incluir ambas operaciones.
Ketubot 69a:5
ורבי יוחנן אמר אחד זה ואחד זה אין מוציאין איבעיא להו לרבי יוחנן לא שמיע ליה הא דרבי ואי שמיע ליה הוה מקבל ליה או דלמא שמיע ליה ולא מקבל ליה
Rabí Yojanán dijo que, tanto si los vendieron como si los hipotecaron, no se recuperan. Se preguntó: ¿Rabí Yojanán no conocía la opinión de Rabí y, de haberla oído, la habría aceptado? ¿O la conocía y no estaba de acuerdo?
Ketubot 69a:6
ת"ש דאתמר מי שמת והניח שתי בנות ובן וקדמה הראשונה ונטלה עישור נכסים ולא הספיקה שניה לגבות עד שמת הבן
Ven y escucha. Se enseñó acerca de alguien que murió dejando dos hijas y un hijo. La primera hija se adelantó y recibió la décima parte de los bienes para su dote, pero la segunda no alcanzó a cobrar antes de que muriera el hijo.
Ketubot 69a:7
אמר ר' יוחנן שניה ויתרה אמר ר' חנינא גדולה מזו אמרו מוציאין לפרנסה ואין מוציאין למזונות ואת אמרת שניה ויתרה
Rabí Yojanán dijo que la segunda perdió su derecho. Rabí Janina le dijo: los Sabios enseñaron algo todavía más amplio: se recuperan bienes vendidos para la dote, aunque no para alimentos. ¿Y tú dices que la segunda perdió su derecho?
Ketubot 69a:8
ואם איתא נימא ליה מאן אמרה ודלמא לעולם לא שמיע ליה וכי שמיע ליה קביל ושאני התם דאיכא רווח ביתא
Si Rabí Yojanán hubiera conocido esa enseñanza, debería haber respondido: ¿quién la dijo? Esto indicaría que la rechazaba. La Guemará responde que quizá nunca la había oído y, de haberla oído, la habría aceptado. Aquel caso era diferente porque la muerte del hermano aumentó la parte hereditaria de la casa.
Ketubot 69a:9
אמר ליה רב יימר לרב אשי אלא מעתה אשכחה מציאה בעלמא דאיכא רווח ביתא הכי נמי דלא יהבינן לה עישור נכסים אמר ליה אנא רווח ביתא מהני נכסי קאמינא
Rav Yeimar preguntó a Rav Ashi: según eso, si la hija encontrara una gran cantidad de dinero y aumentara la riqueza de la familia, ¿también perdería su décima parte? Rav Ashi respondió: me refería a un aumento producido precisamente por esos mismos bienes hereditarios.
Ketubot 69a:10
אמר אמימר בת יורשת הויא אמר ליה רב אשי לאמימר אילו בעי לסלוקה בזוזי הכי נמי דלא מצי לסלוקה אמר ליה אין אי בעי לסלוקה בחדא ארעא הכי נמי דלא מצי מסלק לה אמר ליה אין
Ameimar dijo que la hija es considerada heredera respecto de la décima parte de los bienes. Rav Ashi le preguntó: según eso, si los hermanos quisieran pagarle en dinero, ¿no podrían? Ameimar respondió que no. ¿Y si quisieran entregarle una sola parcela en lugar de una parte proporcional de todos los bienes? También respondió que no podrían.
Ketubot 69a:11
רב אשי אמר בת בעלת חוב הויא ואף אמימר הדר ביה דאמר רב מניומי בריה דרב ניחומי הוה קאימנא קמיה דאמימר ואתאי האי איתתא לקמיה דהות קא בעיא עישור נכסים וחזיתיה לדעתיה דאי בעי לסלוקה בזוזי הוי מסלק לה דשמעי מאחי דהוו קאמרי לה אילו הוה לן זוזי סליקנא בזוזי ואישתיק ולא אמר להו ולא מידי
Rav Ashi dijo que la hija es considerada acreedora. Incluso Ameimar se retractó. Rav Menayomi, hijo de Rav Nejumi, contó: estaba delante de Ameimar cuando vino una mujer a reclamar la décima parte de los bienes. Comprendí que Ameimar permitiría a los hermanos pagarle en dinero, porque los oyó decirle: «Si tuviéramos dinero, te pagaríamos con dinero», y guardó silencio.
Ketubot 69a:12
והשתא דאמרת בעלת חוב הויא דאבא או דאחי למאי נפקא מינה למיגבא לבינונית שלא בשבועה וזיבורית בשבועה
Ahora que se estableció que es acreedora, ¿lo es del padre o de los hermanos? La diferencia práctica es si cobra tierras de calidad media sin juramento, como acreedora del padre, o tierras de calidad inferior mediante juramento, como acreedora de los herederos.
Ketubot 69a:13
מאי תא שמע דרבינא אגביה לברתיה דרב אשי ממר בריה דרב אשי בינונית ושלא בשבועה מבריה דרב סמא בריה דרב אשי זבורית בשבועה
Ven y escucha: Ravina hizo cobrar a la hija de Rav Ashi, de Mar, hijo de Rav Ashi, tierra de calidad media sin juramento; pero de los hijos de Rav Sama, hijo de Rav Ashi, tierra de calidad inferior y con juramento.
Ketubot 69a:14
שלח ליה רב נחמיה בריה דרב יוסף לרבה בר רב הונא זוטא מנהרדעא כי אתיא הא איתתא לקמך אגבה עישור נכסים אפילו מאיצטרובלא אמר רב אשי כי הוינן בי רב כהנא הוה מגבינן אפילו מעמלא דביתי
Rav Nejemia, hijo de Rav Yosef, envió a Rabá bar Rav Huna Zuta de Nehardea: cuando esa mujer llegue ante ti, hazle cobrar la décima parte incluso de los molinos. Rav Ashi dijo que, en la academia de Rav Kahana, cobraban incluso del alquiler de las casas.
Ketubot 69a:15
שלח ליה רב ענן לרב הונא הונא חברין שלם כי אתיא הא איתתא לקמך אגבה עישור נכסי הוה יתיב רב ששת קמיה אמר ליה זיל אימא ליה ובשמתא יהא מאן דלא אמר ליה ענן ענן ממקרקעי או ממטלטלי ומאן יתיב בי מרזיחא ברישא
Rav Anán envió a Rav Huna: «Huna, nuestro compañero, paz. Cuando esa mujer llegue ante ti, hazle cobrar la décima parte de los bienes». Rav Sheshet estaba sentado delante de Rav Huna. Rav Huna le dijo: ve y dile, bajo pena de excomunión si no lo haces: «Anán, Anán, ¿te refieres a bienes inmuebles o muebles? ¿Y quién se sienta a la cabecera en una casa de duelo?».
Ketubot 69a:16
אזל רב ששת לקמיה דרב ענן אמר ליה מר רבה ורב הונא רביה דרבה ושמותי שמית מאן דלא אמר ליה ואי לאו דשמית לא הוה קאמינא ענן ענן ממקרקעי או ממטלטלי ומאן יתיב בי מרזיחא ברישא
Rav Sheshet fue ante Rav Anán y le dijo: mi maestro Rav Huna es el maestro de mi maestro, y excomulgó a quien no te transmitiera sus palabras. Si no fuera por esa amenaza, no las repetiría: «Anán, Anán, ¿bienes inmuebles o muebles? ¿Y quién se sienta a la cabecera en una casa de duelo?».
Ketubot 69a:17
אזל רב ענן לקמיה דמר עוקבא א"ל חזי מר היכי שלח לי רב הונא ענן ענן ועוד מרזיחא דשלח לי [לא ידענא] מאי ניהו א"ל אימא לי איזי
Rav Anán fue ante Mar Ukva y le dijo: mira cómo me escribió Rav Huna, llamándome dos veces «Anán»; además me preguntó quién se sienta a la cabecera de la casa de duelo, y no entiendo qué quiso decir. Mar Ukva respondió: cuéntame exactamente…
Ficha editorial de este texto
