Zohar Balak 1
Zohar, Balak 1:1
וירא בלק בן צפור וגו'. ר' שמעון אמר, וירא, מאי ראיה חמא. ראיה ודאי ממש חמא במשקופא דחכמתא, וחמא בעינוי. חמא במשקופא דחכמתא, כמה דכתיב וישקף אבימלך מלך פלשתים בעד החלון. מאי בעד החלון. כד"א בעד החלון נשקפה ותיבב אם סיסרא אלא ודאי חלון דחכמתא דזנבי שוליהון דככביא, ואינון חלוני דחכמתא. וחד חלון אית דכל חכמתא ביה שריא, ובה חמי מאן דחמי בעקרא דחכמתא. אוף הכא וירא בלק, בחכמתא דיליה.
«Y Balak, hijo de Tzipor, vio…». Rabí Shimón dijo: ¿Qué visión vio? Ciertamente vio una visión real por la ventana de la sabiduría, y vio con sus ojos. Vio por la ventana de la sabiduría, como está escrito: «Y Avimélej, rey de los filisteos, miró por la ventana». ¿Qué significa «por la ventana»? Como está dicho: «Por la ventana miró y gimió la madre de Sísara». Se trata de una ventana de la sabiduría, vinculada a las colas de las constelaciones; estas son ventanas de la sabiduría. Existe una ventana en la cual reposa toda sabiduría, y mediante ella contempla quien penetra en la raíz de la sabiduría. También aquí: «Y Balak vio», por medio de su sabiduría.
Zohar, Balak 1:2
בן צפור, כמה דאמרו. אבל בן צפור ממש, דהא חרשוי הוו בכמה זינין דההוא צפור, נטיל צפור, מכשכש בעשבא, מפרח באוירא. עביד עובדין ולחיש לחישי, וההוא צפור הוה אתי, וההוא עשבא בפומיה, מצפצפא קמיה. ואעיל ליה בכלוב חד. מקטר קטרתין קמיה, ואיהו אודע ליה כמה מלין. עביד חרשוי, ומצפצפא עופא, ופרח וטס לגבי גלוי עינים, ואודע ליה. ואיהו אתי. וכל מלוי בההוא צפור הוו.
«Hijo de Tzipor», como ya dijeron; pero era literalmente hijo del pájaro. Sus hechicerías se realizaban mediante muchas prácticas relacionadas con aquel pájaro. Tomaba un pájaro, lo hacía moverse con cierta hierba y lo hacía volar por el aire. Ejecutaba actos y susurraba encantamientos; entonces el pájaro volvía llevando aquella hierba en el pico y gorjeaba ante él. Lo introducía en una jaula, quemaba inciensos delante de él, y el pájaro le revelaba muchas cosas. Realizaba sus hechicerías; el ave gorjeaba, alzaba el vuelo y se dirigía hacia aquel de ojos descubiertos, le comunicaba el asunto, y él acudía. Todos sus asuntos dependían de aquel pájaro.
Zohar, Balak 1:3
יומא חד עבד עובדוי, ונטיל ההוא צפור, ופרח ואזיל ואתעכב, ולא אתא. הוה מצטער בנפשיה. עד דאתא, חמא חד שלהובא דאשא דטס אבתריה, ואוקיד גדפוי. כדין חמא מה דחמא, ודחיל מקמייהו דישראל. מה שמיה דההוא צפור. ידו"ע. וכל אינון דמשמשי וידעי לשמשא בההוא צפור, לא ידעין חרשוי כמה דהוה ידע בלק.
Un día realizó sus prácticas, tomó aquel pájaro y este voló y se marchó, pero tardó en regresar. Balak se angustió. Cuando finalmente volvió, vio una llama de fuego que volaba tras él y había quemado sus alas. Entonces comprendió lo que comprendió y temió ante Israel. ¿Cuál era el nombre de aquel pájaro? Yadúa —«conocido»—. Ninguno de quienes empleaban y sabían servirse de aquel pájaro conocía sus hechicerías como Balak.
Zohar, Balak 1:4
וכל חכמתא דהוה ידע, בההוא צפור הוה ידע. והכי הוה עביד. גחין קמיה, וקטיר קטרתא חפי רישיה, וגחין ואמר. איהו אמר העם, וצפרא אתיב ישראל. איהו אמר מאד, וצפרא אתיב רב. על שום רב עלאה דאזיל בהו. שבעין זמנין צפצפו דא ודא. איהו אמר דל, וצפרא אמר רב. כדין דחיל, דכתיב ויגר מואב מפני העם מאד כי רב הוא, רב הוא ודאי.
Toda la sabiduría que poseía la obtenía mediante aquel pájaro. Así procedía: se inclinaba ante él, quemaba incienso, cubría su cabeza, se inclinaba y hablaba. Él decía «el pueblo», y el pájaro respondía «Israel». Él decía «mucho», y el pájaro respondía «grande», a causa del Gran Ser de lo Alto que marchaba entre ellos. Setenta veces gorjeaban uno frente al otro. Él decía «pequeño», y el pájaro respondía «grande». Entonces sintió temor, como está escrito: «Y Moav tuvo gran miedo ante el pueblo, porque era grande». Verdaderamente «era grande».
Zohar, Balak 1:5
ובזיני חרשין דקסדיא"ל קדמאה, אשכחן, דצפרא דא הוו עבדין ליה בזמנין ידיען, מכסף מערב בדהבא, רישא דדהבא. פומא דכסף. גדפוי מנחשת קלל מערב בכספא. גופא דדהבא, נקודין דנוצי בכסף. רגלין דדהבא. ושויין בפומא לישן דההוא צפור ידו"ע.
En las clases de hechicería del antiguo Kasdiel hallamos que confeccionaban este pájaro en tiempos determinados, de plata mezclada con oro: la cabeza de oro, el pico de plata, las alas de bronce bruñido mezclado con plata, el cuerpo de oro con puntos de plumas de plata y las patas de oro. En su boca colocaban la lengua de aquel pájaro llamado Yadúa.
Zohar, Balak 1:6
ושוין לההוא צפרא בחלון חד. ופתחין כוין לקבל שמשא. ובליליא פתחין כוין לסיהרא. מקטרין קטרתין, ועבדין חרשין, ואומאן לשמשא. ובליליא אומאן לסיהרא, ודא עבדין שבעה יומין. מכאן ולהלאה, ההוא לישנא מכשכשא בפומא דההוא צפרא, נקדין לההוא לישנא במחטא דדהבא, והיא ממללא רברבן מגרמה, וכלא הוה ידע בלק בצפור דא. ע"ד בן צפור, ובגין כך חמא, מה דב"נ אחרא לא יכיל למנדע, ולא יכיל למחמי.
Colocaban aquel pájaro junto a una ventana. De día abrían ventanas hacia el sol, y de noche abrían ventanas hacia la luna. Quemaban inciensos y practicaban encantamientos: durante el día juramentaban al sol y durante la noche a la luna. Hacían esto durante siete días. A partir de entonces, aquella lengua comenzaba a moverse en la boca del pájaro. La punzaban con una aguja de oro y ella pronunciaba por sí misma grandes revelaciones. Balak conocía todo mediante ese pájaro. Por eso es llamado «hijo de Tzipor», y por eso vio lo que ningún otro hombre podía conocer ni contemplar.
Ficha editorial de este texto
