Pasaje seleccionado
Zohar, Behar 2:1
ת"ח, כיון דעאלו ישראל לארעא, לא אשתכחו בה דינין תתאין, וכ"י הות בה בנייחא, על כנפי דכרובים. כמה דאתמר, דכתיב, צדק ילין בה. כדין הות לה נייחא מכלא. דהא ישראל לא ניימין, עד דמקרבי קרבנא דבין הערבים, ואסתליקו דינין. ועולה הוה אתוקד על מדבחא, וכדין הוה לה נייחא מכלא, ולא אשתכח אלא אתתא בבעלה, הה"ד כי תבאו וגו' ושבתה הארץ, נייחא ודאי. ושבתה הארץ שבת ליי', שבת ליי' ממש.
ת"ח, כיון דעאלו ישראל לארעא, לא אשתכחו בה דינין תתאין, וכ"י הות בה בנייחא, על כנפי דכרובים. כמה דאתמר, דכתיב, צדק ילין בה. כדין הות לה נייחא מכלא. דהא ישראל לא ניימין, עד דמקרבי קרבנא דבין הערבים, ואסתליקו דינין. ועולה הוה אתוקד על מדבחא, וכדין הוה לה נייחא מכלא, ולא אשתכח אלא אתתא בבעלה, הה"ד כי תבאו וגו' ושבתה הארץ, נייחא ודאי. ושבתה הארץ שבת ליי', שבת ליי' ממש.
Atajos: ← → cambian de capítulo · ↑ ↓ recorren pasajes.