אין סוף לית ביה רשומא כלל, ולא תליא שאלתא ביה, ולא רעיונא לאסתכלותא דמחשבה כלל. מגו סתימא דסתימא, מריש נחיתו דאין סוף, נהיר נהירו דקיק, ולא ידיע, סתים ברשימו כחדודא דמחטא, רזא סתימא דמחשבה. ולא ידיע, עד דאתפשט נהירו מניה, באתר דאית ביה רשימין דאתוון, כלהו מתמן נפקן.
בריש כלא א' רישא וסופא דכל דרגין, רשימו דאתרשים ביה דרגין כלהו, ולא אקרי אלא אחד, לאחזאה דאע"ג דאית ביה דיוקנין סגיאין, לאו איהו אלא חד. ודאי איהו את דעלאין ותתאין תליין ביה.
ראשיתא דאלף, טמירו דרזא דמחשבה עלאה, וההוא אתפשטו דההוא רקיע עלאה כלא סתים בההוא רישא, בגין דכד נפיק א' מהאי רקיע, בדיוקנא דרזא דרישא דמחשבה נפקא. בההוא אמצעיתא דאל"ף, שית דרגין כלילן ביה, רזא דכלהו חיות טמירין עלאין, דתליין מגו מחשבה.
חד נהירו דנהיר ואתגניז, דא נהירו דאת ב' דבראשית. חום היום, דהוה אברהם יתיב פתח האהל, דאיהי פתחא מתתא לעילא, וחום היום נהיר על ההוא פתחא ונהרא מתמן.
תנינא, נהירו דאזיל לאתחשכא לעת פנות ערב, רזא דצלותא דיצחק, לאתקנא האי דרגא, דכתיב ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב, אסתכלותא דערב, וחשוכן כלהו לגביה. בהאי פנות ערב, אסתכל יעקב בההוא ממנא דעשו.
תליתאה, נהירו דכליל תרין אלין, נהירו דנהיר באסוותא, רזא דכתיב ביעקב ויזרח לו השמש וגו', ודאי כד אתכליל בההוא פנות ערב, מכאן ולהלאה והוא צולע על ירכו, דא איהו נצח ישראל.
על ירכו, ירכו כתיב ולא ירכיו, דא דרגא רביעאה, דלא אתנבי בר נש מתמן, עד דאתא שמואל, ועליה כתיב וגם נצח ישראל וגו', כדין אתקן, דהוה חלשא מכד אסתכן יעקב אבינו בממנא דעשו.
ויגע בכף ירכו, כד אתא לגבי דיעקב, נטל תוקפא מההוא פנות ערב, בדינא תקיפא, ויעקב הוה אתכליל ביה, ולא יכיל ליה, וירא כי לא יכול לו ויגע בכף ירכו, נטל תוקפא דדינא מתמן, בגין דירכא איהו לבר מגופא, דיעקב גופא הוה, וגופיה הוה כליל ברזא דתרין דרגין, ברזא דאקרי אדם, כיון דנטל תוקפא לבר מגופא, מיד ותקע כף ירך יעקב.
ולא אתנבי בר נש מתמן, עד דאתא שמואל, וע"ד נצח ישראל כתיב ביה, כי לא אדם הוא, יהושע אתנבי מהודו של משה, דכתיב ונתת מהודך עליו. הוד, ודא דרגא חמישאה. נצח ירכא שמאלא דיעקב, ובג"כ אתא דוד וכליל ליה בימינא, דכתיב נעימות בימינך נצח, ימינך לא כתיב אלא בימינך.
מ"ט אתחלש ירכא דיעקב, בגין דאתקרב ביה סטר מסאבא, ונקיט תוקפא מניה, ואתעכב עד שמואל, וע"ד אתא לאדכרא, דדא איהו ירכא דישראל, דכתיב וגם נצח ישראל, וע"ד כל מילוי הוו בדינא, בשירותא ובסופא.
ותו קב"ה כליל ליה לבתר בהוד, אימתי, לבתר דמשח מלכין. וע"ד שקיל איהו כמשה ואהרן, מה משה ואהרן בתרין סטרין דלעילא, אף הוא לתתא, כגוונא דאנון תרין סטרי, ומאן אנון נצח והוד, כגוונא דמשה ואהרן דלעילא: וכלהו דרגין אחידן דא בדא, דכתיב משה ואהרן בכהניו, ושמואל בקוראי שמו, דהא שית סטרין אתכלילו ואחידן דא בדא.
ספר הזהר, בראשית י״ב
11 pasajes·0% en español
Toca un pasaje para subrayarlo, comentarlo o abrir sus mefarshim.
Texto hebreo: dominio público
Estado de la traducción: Todavía sin traducción española — disponible en hebreo.
