Zohar, Bereshit 20:1
וחמש מינין אנון בערב רב, ואנון: נפילים, גבורים, ענקים, רפאים, עמלקים. ובגינייהו נפלת ה' זעירא מאתרהא. בלעם ובלק מסטרא דעמלק הוו, טול ע"ם מן בלעם, ל"ק מן בלק, אשתאר בבל, כי שם בלל ה' שפת כל הארץ.
וחמש מינין אנון בערב רב, ואנון: נפילים, גבורים, ענקים, רפאים, עמלקים. ובגינייהו נפלת ה' זעירא מאתרהא. בלעם ובלק מסטרא דעמלק הוו, טול ע"ם מן בלעם, ל"ק מן בלק, אשתאר בבל, כי שם בלל ה' שפת כל הארץ.
ואלין אנון דאשתארו מאלין, דאתמר בהון וימח את כל היקום, ומאלין דאשתארו מנהון בגלותא רביעאה, אנון רישין בקיומא סגי ואינון קיימין על ישראל כלי חמס, ועלייהו אתמר כי מלאה הארץ חמס מפניהם, אלין אנון עמלקים.
נפילים, עלייהו אתמר ויראו בני האלהים את בנות האדם כי טובות הנה, ואלין אנון מינא תניינא, מאלין נפילים מלעילא, דכד בעא קב"ה למעבד אדם, דאמר נעשה אדם בצלמנו וגו', בעא למעבד ליה רישא על עלאין, למהוי איהו פקיד על כלהו ולמהוי אנון פקידין על ידוי, כגוונא דיוסף דאתמר ביה ויפקד פקידים על הארץ.
אנון בעו לקטרגא ליה ואמרו מה אנוש כי תזכרנו וגו' דעתיד למחטי קמך. אמר לון קב"ה אי אתון הויתון לתתא כותיה, יתיר הויתון חבין מניה, מיד ויראו בני האלהים את בנות האדם וגו', חשקו בהון, וקב"ה אפיל לון לתתא בשלשלאן.
ואינון עזא ועזאל דמנייהו נשמתהון דערב רב, דאינון נפילים דאפילו גרמייהו לזנות בתר נשיא דאנון טבאן, ובגין דא אפיל לון קב"ה מעלמא דאתי, דלא יהא לון חולקא תמן, ויהיב לון אגרייהו בהאי עלמא כד"א ומשלם לשונאיו אל פניו להאבידו וגו'.
גבורים, מינא תליתאה, עלייהו אתמר המה הגבורים וגו', אנשי השם, ואינון מסטרא דאלין דאתמר בהון הבה נבנה לנו עיר ונעשה לנו שם. ובנין בתי כנסיות ומדרשות, ושויין בהון ס"ת, ועטרה על רישוי, ולא לשמא דהוי"ה אלא למעבד לון שם, הה"ד ונעשה לנו שם. ומסטרא אחרא מתגברין על ישראל דאנון כעפרא דארעא, וגזלין לון ואתברת עבידתא, ועלייהו אתמר והמים גברו מאד מאד על הארץ.
רפאים, מינא רביעאה, אם יחזון לישראל בדוחקא מתרפין מנייהו, ואית לון רשו לשזבא לון, ולא בעאן, ומתרפין מאורייתא, ומאלין דמשתדלין בה, למעבד טב עם עכו"ם, עלייהו אתמר רפאים בל יקומו, בזמנא דייתי פקידה לישראל אתמר בהון ותאבד כל זכר למו.
ענקים, מינא חמישאה, דאנון מזלזלין לאלין דאתמר בהון וענקים לגרגרותיך, ועלייהו אתמר רפאים יחשבו אף הם כענקים, שקילין דא לדא. אלין אנון דאהדרו עלמא לתהו ובהו, ורזא דמלה חרב בי מקדשא, והארץ היתה תהו ובהו, דאיהי עקרא וישובא דעלמא, מיד דייתי אור דאיהו קב"ה, יתמחון מן עלמא ויתאבדון, אבל פורקנא לאו איהי תליא אלא בעמלק עד דיתמחו דביה אומאה, והא אוקמוה.
ספר הזהר, בראשית כ׳
8 pasajes·0% en español
Toca un pasaje para subrayarlo, comentarlo o abrir sus mefarshim.
Texto hebreo: dominio público
Estado de la traducción: Todavía sin traducción española — disponible en hebreo.