Zohar Bo 5
Zohar, Bo 5:1
ויהי בחצי הלילה ויי' הכה כל בכור וגו'. ר' חייא ור' יוסי הוו אזלי מאושא ללוד, והוה רבי חייא רכיב בחמרא. אמר ר' יוסי, ניתיב הכא ונצלי, דהא מטא זמנא דצלותא דמנחה, ותנינן, לעולם יהא אדם זהיר בצלותא דמנחה. אמאי זהיר. משום דהיא שעתא דתליא דינא ובעי ב"נ לכוונא דעתיה. נחת ר' חייא וצלי.
«Y sucedió a medianoche que YHVH golpeó a todo primogénito…». Rabí Jiyá y Rabí Yosí viajaban de Usha a Lod, y Rabí Jiyá cabalgaba sobre un asno. Dijo Rabí Yosí: Sentémonos aquí y oremos, pues ha llegado el tiempo de Minjá. Hemos aprendido que una persona debe ser siempre especialmente cuidadosa con la oración de Minjá. ¿Por qué? Porque en esa hora el Din está suspendido y debe concentrar su mente. Rabí Jiyá descendió y oró.
Zohar, Bo 5:2
עד דהוו אזלי, נטה שמשא למיעל. א"ר חייא לר' יוסי אמאי את שתיק. א"ר יוסי, מסתכל הוינא בדעתאי, דלית עלמא מתקיימא, אלא על רישיהון דעמא. אי רישי עמא זכאין, טב לעלמא, טב לעמא. ואי לא זכאין, ווי לעלמא, ווי לעמא.
Mientras continuaban, el sol comenzó a ponerse. Rabí Jiyá dijo a Rabí Yosí: ¿Por qué guardas silencio? Respondió: Pensaba que el mundo solo se sostiene sobre los dirigentes del pueblo. Si los dirigentes son justos, bien para el mundo y bien para el pueblo; si no son justos, ¡ay del mundo y ay del pueblo!
Zohar, Bo 5:3
א"ר חייא, ודאי כך הוא, מנלן. דכתיב, ראיתי את כל ישראל נפוצים על ההרים כצאן אשר אין להן רועה ויאמר יי לא אדנים לאלה ישובו איש לביתו בשלום. ישובו, ישבו מבעי ליה. לביתו, בביתו מבעי ליה. דהא באתרייהו קיימי.
Dijo Rabí Jiyá: Ciertamente es así. ¿De dónde lo sabemos? Está escrito: «Vi a todo Israel disperso por los montes como ovejas sin pastor, y YHVH dijo: Estos no tienen señor; vuelva cada uno a su casa en paz». Debería decir «permanezcan» en vez de «vuelvan», y «en su casa» en vez de «a su casa», pues ya se encontraban en sus lugares.
Zohar, Bo 5:4
אלא הכי תנינן, אי רישא דעמא לא זכי, עמא מתפסן בחוביה. מנלן. דכתיב, ויאמר דוד וגו' הנה אנכי חטאתי ואנכי העויתי ואלה הצאן מה עשו, דוד חב, וישראל סבלו. ואי רישא דעמא מתפס בחוביה, עמא משתזבן. דהא דינא לא שריא עלייהו. דכתיב, ויאמר יי לא אדנים לאלה, כלומר, אלו לא הוו רישין לעמא, מהאי אורחא ישובו איש לביתו בשלום. כלהו משתזבן, אי רישיהון מתפסן. ואפילו יהושפט אתגזר עליה לאתענשא, משום דאתחבר באחאב. אי לאו ההוא צווחא, דכתיב, ויזעק יהושפט.
Hemos aprendido que, cuando el jefe del pueblo no es digno, el pueblo es apresado por su pecado. ¿De dónde? David dijo: «Yo he pecado y yo he obrado perversamente; pero estas ovejas, ¿qué hicieron?». David pecó e Israel sufrió. Si el dirigente es apresado por su propio pecado, el pueblo queda a salvo, pues el Din no reposa sobre ellos. «YHVH dijo: Estos no tienen señores» significa: si estos no fueran dirigentes del pueblo, cada uno volvería por este camino a su casa en paz. Todos se salvan cuando sus jefes reciben el castigo. Incluso Yehoshafat fue decretado para ser castigado porque se unió con Ajav, y se habría cumplido de no ser por su clamor, como está escrito: «Yehoshafat gritó».
Zohar, Bo 5:5
עד דהוו אזלי רמש ליליא, אמרו, מה נעביד, אי ניזיל חשך ליליא, אי ניתיב דחלא הוא. סטו מאורחא, יתבו תחות אילנא חד. ויתבו והוו אמרי מלי דאורייתא, ולא דמיכו.
Mientras caminaban, cayó la noche. Dijeron: ¿Qué haremos? Si continuamos, la noche está oscura; si permanecemos aquí, existe peligro. Se apartaron del camino, se sentaron bajo un árbol, hablaron palabras de Torá y no durmieron.
Zohar, Bo 5:6
בפלגות ליליא, חמו חד אילתא דעברא קמייהו, והות צוחת ורמיאת קלין. שמעו, קמו ר' חייא ור' יוסי ואזדעזעו. שמעו חד קלא דמכרזא ואמר, מתערין קומו. ניימין אתערו. עלמין, אזדמנו לקדמת מריכון. דהא מריכון מפיק לג"ע, דאיהו היכליה, לאשתעשעא עם צדיקיא. דכתיב, ובהיכלו כלו אומר כבוד.
A medianoche vieron una cierva pasar delante de ellos, clamando y lanzando voces. Escucharon, se levantaron sobresaltados y oyeron una voz que proclamaba: «Despiertos, levantaos; dormidos, despertad. Mundos, preparaos ante vuestro Señor, pues vuestro Señor sale al Jardín del Edén, Su Palacio, para deleitarse con los justos», como está escrito: «En Su Palacio todos dicen: Gloria».
Zohar, Bo 5:7
א"ר חייא, השתא פלגו דליליא ממש. וקלא דא, הוא קלא דנפק, וכאיב אילתא דלעילא ותתא, דכתיב קול יי' יחולל אילות. זכאה חולקנא, דזכינא למשמע דא.
Dijo Rabí Jiyá: Ahora es verdaderamente medianoche. Esta voz es la voz que sale y hace parir a la cierva de arriba y de abajo, como está escrito: «La voz de YHVH hace parir a las ciervas». Dichosa nuestra porción, pues merecimos oírla.
Zohar, Bo 5:8
ותא חזי רזא דמלה, בשעתא דקב"ה אתחזי על גנתא, כל גנתא אתכנש, ולא מתפרש מעדן. ומהאי עדן מבועי נפקין, לכמה אורחין ושבילין, והאי גנתא, אתקרי צרורא דחיי, דתמן מתעדנין צדיקיא, מנהירו דעלמא דאתי. ובהאי שעתא, קודשא ב"ה אתגלי עלייהו.
Ven y observa el secreto: cuando el Santo se manifiesta sobre el Jardín, todo el Jardín se reúne y no se separa del Edén. De este Edén salen fuentes por numerosos caminos y senderos. El Jardín es llamado «el haz de la Vida», porque allí los justos se deleitan con la luz del Mundo Venidero. En aquella hora el Santo, bendito sea, se revela sobre ellos.
Zohar, Bo 5:9
יתבו ר"ח ורבי יוסי. אמר רבי יוסי, בכמה זמנין שאילנא, האי דכתיב, ויהי בחצי הלילה ויי' הכה כל בכור בארץ מצרים אמאי לא הוה ביממא, דיתגלי לכל פרסומי ניסא, ואמאי מיתו כל אינון חלשי דבתר רחייא, ואינון טלייא דבני עאנא, ולא מיתו מלכי ופרדשכי, וגוברין מגיחי קרבא, כמה דהוה בסנחריב, דכתיב ויצא מלאך יי' ויך במחנה אשור וגו', ותנינן, כלהו מלכין בני מלכין רופינוס ופרדשכי, התם אתחזי גבורתא דחד שליחא דיליה, יתיר מהאי, דהוה יאות למהוי דיליה יתיר.
Rabí Jiyá y Rabí Yosí se sentaron. Dijo Rabí Yosí: Muchas veces he preguntado acerca de lo escrito: «A medianoche YHVH golpeó a todo primogénito en la tierra de Egipto». ¿Por qué no sucedió de día, para que el milagro fuera públicamente visible? ¿Por qué murieron los débiles que estaban detrás del molino y los pequeños entre los rebaños, y no principalmente los reyes, gobernadores y guerreros, como ocurrió con Senaquerib, cuando «salió el ángel de YHVH y golpeó el campamento de Asiria»? Allí todos eran reyes, hijos de reyes, nobles y gobernadores. La fuerza de un solo emisario se mostró allí aparentemente mayor, cuando aquí habría correspondido una manifestación aún más grande.
Zohar, Bo 5:10
אמר ליה יאות שאלת, ואנא לא שמענא מידי בהאי, ולא אימא, אבל הא זכינא לכל האי, וארחא אתתקן קמן. אנא שמענא דרשב"י מדכי שוקין דטבריה, ניזיל גביה. יתבו, עד דהוה נהיר יממא. כד סליק נהורא, קמו ואזלי. כד מטו גביה. אשכחוהו, דהוה יתיב, וספרא דאגדתא בידיה.
Le respondió: Has preguntado correctamente. No he escuchado explicación alguna y no hablaré sin saber. Pero hemos merecido todo lo ocurrido esta noche y el camino se ha preparado delante de nosotros. Oí que Rabí Shimón bar Yojai está purificando los mercados de Tiberíades; vayamos ante él. Permanecieron allí hasta que amaneció. Cuando salió la luz, se levantaron y fueron. Lo encontraron sentado con un libro de agadá en la mano.
Zohar, Bo 5:11
פתח ואמר, כל הגוים כאין נגדו מאפס ותהו נחשבו לו. כיון דאמר, כל הגוים כאין נגדו, למה כתיב מאפס ותהו נחשבו לו. אלא אוליפנא, דעתייהו דכל עמין דעלמא, דמהימנותא דלהון הוא כאין, דלא אדבקו עלאין ותתאין, ושויין לקבלייהו מהימנותא דשטותא, אבל מאפס ותהו נחשבו לו, כהאי עלעולא, דסחרא ברוחא, ומתגלגלא בקיטא בריקניא, הה"ד וכל דיירי ארעא כלא חשיבין.
Abrió diciendo: «Todas las naciones son como nada ante Él; como menos que nada y vacío son consideradas». Puesto que ya dice «como nada ante Él», ¿por qué añade «menos que nada y vacío»? Hemos aprendido que la conciencia religiosa de todas las naciones es como nada: no une arriba y abajo, y establecen para sí una fe insensata. «Como menos que nada y vacío» son considerados, como un remolino que gira en el viento y rueda vacío en el verano. Así está escrito: «Todos los habitantes de la tierra son considerados como nada».
Zohar, Bo 5:12
עוד פתח ואמר, בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ, את דא ימינא דקב"ה, ואת דא שמאלא. אוליפנא, דסטא קב"ה ימיניה, וברא ית שמיא, וסטא שמאלא, וברא ית ארעא. הה"ד, אף ידי יסדה ארץ וימיני טפחה שמים קורא אני אליהם יעמדו יחדו.
Continuó: «En el principio creó Elohim את los cielos ואת la tierra». El primer את es la derecha del Santo y el segundo ואת es la izquierda. Hemos aprendido que el Santo extendió Su derecha y creó los cielos; extendió Su izquierda y creó la tierra. Así está escrito: «También Mi mano fundó la tierra y Mi derecha extendió los cielos; cuando Yo los llamo, comparecen juntos».
Zohar, Bo 5:13
מהו יעמדו יחדו. ס"ד שמיא וארעא לאו הכי, אלא ימינא ושמאלא דאינון א"ת וא"ת, והיאך יעמדו יחדו. בזאת ההיא, דשלטא בפלגות ליליא, דכלילא א"ת בזאת.
¿Qué significa «comparecen juntos»? No alude simplemente a cielo y tierra, sino a derecha e izquierda, que son את y ואת. ¿Cómo permanecen juntos? Mediante ZOT, aquella que domina a medianoche, pues ZOT incluye את.
Zohar, Bo 5:14
ותנינן, כתיב את הכל עשה יפה בעתו. א"ת, הא דאמרן. הכל, כד"א, ויי' ברך את אברהם בכל. ותאנא, דהיא כתרא דאתקרי זא"ת, דכלילא מא"ת וא"ת. ושלטא בפלגות ליליא, בתרין סטרוי, ברחמי ודינא, רחמי לישראל, ודינא לעמין עכו"ם.
Hemos aprendido que está escrito: «Todo lo hizo bello en su tiempo». את es lo que acabamos de explicar. «Todo» corresponde a: «Y YHVH bendijo a Abraham con todo». Se enseñó que esta es la Corona llamada ZOT, que incluye את y ואת. Domina a medianoche por sus dos lados, Rajamim y Din: Rajamim para Israel y Din para los pueblos idólatras.
Zohar, Bo 5:15
פתח ר' חייא ואמר, אי ניחא קמיה דמר, דנימא חד מלה, על מה דאתינא. כתיב, ויהי בחצי הלילה ויי' הכה כל בכור בארץ מצרים. ומהאי דאמר מר, אשתמע דהאי פסוקא בההוא מלה אתא, ואנן אורחא אתתקנא קמן, למיתי למשאל קמך.
Rabí Jiyá dijo: Con permiso del maestro, quisiera exponer la razón de nuestra venida. Está escrito: «A medianoche YHVH golpeó a todo primogénito en la tierra de Egipto». De lo que el maestro ha dicho parece que el versículo se refiere a este secreto; el camino fue preparado para que viniéramos a preguntarte.
Zohar, Bo 5:16
פתח ר"ש ואמר, מי כיי' אלהינו המגביהי לשבת וגו'. מי כיי' אלהינו, דסליק ואתעטר לאתישבא בכתרא עלאה קדישא, נהירו על כל בוציני דנהרו כתרין ועטרין. המשפילי לראות, דנחית בכתרוי, מכתרא לכתרא, מנזרא לנזרא, מנהירו לנהירו, מבוצינא לבוצינא. לאשגחא בעלאין ותתאין, הה"ד יי' משמים השקיף על בני אדם וגו'.
Rabí Shimón abrió: «¿Quién es como YHVH nuestro Elohim, que se eleva para sentarse… y se humilla para mirar?». «Que se eleva para sentarse»: asciende y se corona para sentarse en la Corona Superior santa, luz sobre todas las lámparas, coronas y diademas resplandecientes. «Que se humilla para mirar»: desciende por Sus coronas, de corona en corona, de diadema en diadema, de luz en luz y de lámpara en lámpara, para contemplar arriba y abajo, como está escrito: «YHVH miró desde los cielos a los hijos de Adam».
Zohar, Bo 5:17
תא חזי, כתיב, ויהי בחצי הלילה. כחצי מבעי ליה, או כחצות, כגוונא דאמר משה. ואי כמה דאמרי חברנא, דלא יימרון אצטגניני פרעה, משה בדאי הוא. הא קושיא באתריה קיימא, בג' גווני, דאפילו ישראל יימרון הכי. חד, דאי הכי הוה ליה למימר ויאמר משה כחצות הלילה. אמאי קאמר, כה אמר יי' וגו'. כמה דלא אתכוון שעתא, דהא לא יתפסון במשה, אלא בפטרונא, בגין דאמר כה אמר יי' וגו'. תרי, דהא משה אמר, עד בכור השפחה אשר אחר הרחים, ולא הוה הכי, אלא עד בכור השבי אשר בבית הבור. עכ"פ אפילו ישראל נמי יימרון הכי, דהא לא אתבררון מלי. תלת, דאיהו אמר משמא דפטרונא כחצות, וכתיב ויהי בחצי הלילה.
Ven y observa: está escrito «a medianoche». Debería decir «como a medianoche» o «cuando la noche se divida», como dijo Moisés. Algunos compañeros explican que dijo «como a medianoche» para que los astrólogos de Faraón no afirmaran que Moisés era mentiroso; pero la dificultad permanece por tres razones. Primero, debería estar escrito: «Moisés dijo: Como a medianoche». ¿Por qué dijo: «Así ha dicho YHVH»? Aunque la hora no se precisara, no acusarían a Moisés sino a su Patrón. Segundo, Moisés dijo: «Hasta el primogénito de la sierva que está detrás del molino», pero el texto después menciona «al primogénito del cautivo que estaba en la prisión». Incluso Israel podría decir que las palabras no se cumplieron exactamente. Tercero, habló en nombre de su Patrón diciendo «como a medianoche», mientras que está escrito que ocurrió «a medianoche».
Zohar, Bo 5:18
ועוד, שאלתא דילכון, יתיר על מטול דלא יכיל בעירא למסבל. אמאי הוה בפלגות ליליא, ולא ביממא. ואמאי מיתו כל אינון חלשין דבתר רחיא. אלא כלא רזא עלאה הוא, בין מחצדי חקלא, וכלא אתכשר בנביאה מהימנא.
Además está vuestra pregunta, una carga que una bestia no podría soportar: ¿por qué sucedió a medianoche y no de día, y por qué murieron todos aquellos débiles junto al molino? Todo es un secreto superior entre los segadores del campo, y todo fue expresado correctamente por el profeta fiel.
Zohar, Bo 5:19
זכאה חולקיה דמשה, דעליה כתיב יפיפית מבני אדם הוצק חן בשפתותיך על כן ברכך אלהים לעולם. אהבת צדק ותשנא רשע על כן משחך אלהים אלהיך שמן ששון מחבריך. יפיפית מבני אדם: משת וחנוך. הוצק חן בשפתותיך: מנח ובניו. על כן משחך אלהים אלהיך: מאברהם ויצחק. שמן ששון: מיעקב. מחבריך: משאר נביאי. וכי גבר דסליק בדרגין עלאין דלא סליק ב"נ אחרא, לא ידע מה דאמר.
Dichosa la porción de Moisés, acerca de quien está escrito: «Eres el más hermoso entre los hijos de Adam; la gracia fue derramada en tus labios; por eso Elohim te bendijo para siempre. Amaste la justicia y odiaste la maldad; por eso Elohim, tu Elohim, te ungió con óleo de alegría más que a tus compañeros». «Más hermoso que los hijos de Adam»: que Shet y Janoj. «La gracia fue derramada en tus labios»: más que Nóaj y sus hijos. «Por eso te ungió Elohim»: más que Abraham e Isaac. «Óleo de alegría»: más que Jacob. «Más que tus compañeros»: más que los demás profetas. ¿Podría un hombre que ascendió a grados que ningún otro alcanzó ignorar lo que decía?
Zohar, Bo 5:20
אלא הכי תנינן, האי כתרא דאקרי זא"ת, אתקרי אש"ה, כד"א, לזאת יקרא אשה. אמאי. משום כי מאיש לקחה זאת. מאן הוא איש. ההוא דאקרי זה. ודא הוא איש דכר, כד"א כי זה משה האיש. האיש הזה. ואקרי איש זה, וזה איש. וזאת, אתנסיבת מזה דאקרי זכר.
Hemos aprendido así: la Corona llamada ZOT es llamada también ISHÁ, «mujer», como está escrito: «Esta será llamada mujer». ¿Por qué? «Porque del hombre fue tomada esta». ¿Quién es «hombre»? Aquel llamado ZEH, «este», masculino, como está escrito: «Este hombre Moisés» y «este hombre». Es llamado «hombre-este» y «este-hombre». ZOT fue tomada de ZEH, llamado masculino.
Zohar, Bo 5:21
ובגין דא, איהי תמר דכר ונוקבא, דלא סליק דא בלא דא. תמר: כד"א, כתמרות עשן. מה עשן, סליק חוור ואוכם, אוף הכא, כלא כליל בה בפלגות ליליא, למעבד נימוסוי בחד שעתא, חוור לישראל, ואוכם לעכו"ם.
Por eso Ella es como la palmera, que incluye masculino y femenino, uno no asciende sin el otro. «Palmera» —tamar— se relaciona con «columnas de humo». Así como el humo asciende blanco y negro, Ella incluye ambos a medianoche para ejecutar Sus leyes en una sola hora: blanco para Israel y negro para las naciones.
Zohar, Bo 5:22
ובעוד דהאי ליליא לא אתפלג, לא עביד נימוסוי. מ"ל. מאברהם. דכתיב ויחלק עליהם לילה, דאתפלג למעבד נימוסוי. אוף הכא, משה אמר כחצות, כמפלג. דמשה ידע דלא יעביד נימוסוי, עד דאתפלג.
Mientras la noche no se divide, no ejecuta Sus leyes. ¿De dónde lo sabemos? De Abraham: «Dividió contra ellos la noche», la noche se dividió para ejecutar sus leyes. También Moisés dijo «como al dividirse la noche», pues sabía que no las ejecutaría hasta dividirse.
Zohar, Bo 5:23
והכי הוה, דלא עביד ליליא נימוסוי, עד דאתפלג. בפלגות בתראה, עבד נימוסוי, הה"ד ויהי בחצי הלילה. מאי בחצי. בפלגות בתראה, בזמנא דאיהי שלטא, ואשתכח האי זאת, למעבד נמוסין תדירא, וכל נימוסא דאתעביד בליליא, בפלגותא בתראה אתעביד.
Así ocurrió: la noche no ejecutó sus leyes hasta dividirse. En la segunda mitad las ejecutó, como está escrito: «Y sucedió en la mitad de la noche». ¿Qué significa «en la mitad»? En la segunda mitad, cuando Ella domina y ZOT está dispuesta a ejecutar continuamente los juicios. Todo juicio realizado durante la noche ocurre en la segunda mitad.
Zohar, Bo 5:24
ויי' הכה כל בכור, ויי': הוא ובית דינו, ויי': הוא ונימוסוי. הכה כל בכור הכה, משה לא אמר אלא ומת וגו', מהו הכה. אלא, דאתער כה, כמה דאגזים משה, דכתיב והנה לא שמעת עד כה.
«Y YHVH golpeó a todo primogénito». «Y YHVH» significa Él y Su tribunal; Él y Sus leyes. «Golpeó a todo primogénito»: Moisés solo había dicho «morirá todo primogénito». ¿Por qué «golpeó»? Porque despertó KOH, conforme a la advertencia de Moisés: «He aquí, hasta KOH no has escuchado».
Zohar, Bo 5:25
ותאנא, פרעה חכים הוה מכל חרשוי, ואסתכל בהאי זאת, דיעביד ביה דינא, וזמין לחרבא ארעיה, כמה דאמר משה, בזאת תדע כי אני יי'. ובאיהו מה כתיב, ויפן פרעה. מהו ויפן. דאפני לביה מהרהורא דא. כד"א, ויפן אהרן. ויבוא אל ביתו ולא שת לבו גם לזאת. גם לרבות האי דזמינא לחרבא ארעיה, ולא שוי לביה לקבליה דזא"ת.
Se enseñó que Faraón era más sabio que todos sus hechiceros y contempló esta ZOT, por medio de la cual se ejercería el Din y su tierra sería destruida, como dijo Moisés: «Por ZOT sabrás que Yo soy YHVH». ¿Qué está escrito acerca de él? «Faraón se volvió». Se volvió apartando su corazón de este pensamiento, como en «Aarón se volvió». «Entró en su casa y no puso su corazón tampoco en ZOT»: «también» incluye a esta que estaba destinada a destruir su tierra. No dirigió su corazón hacia ZOT.
Zohar, Bo 5:26
כל בכור, אפילו דרגין עלאין ותתאין, אתברו משולטנהון, כל אינון דשלטין בחכמתא דלהון, דכתיב, בארץ מצרים. וכלהו דרגין, עלאין ותתאין, דאתברו משולטנהון, כלהו בפסוקא אתחזון, דכתיב מבכור פרעה היושב על כסאו עד בכור השפחה אשר אחר הרחים וכל בכור בהמה, הא כלהו אתחזון בפסוקא.
«Todo primogénito»: incluso los grados superiores e inferiores fueron quebrantados y perdieron su dominio, todos los que gobernaban mediante la sabiduría de Egipto. Todos estos grados están indicados en el versículo: «Desde el primogénito de Faraón sentado en su trono hasta el primogénito de la sierva que está detrás del molino, y todo primogénito del ganado».
Zohar, Bo 5:27
סתמא דמלה, מבכור פרעה היושב על כסאו, כתרא תתאה דקוזמיטא דמלכותא דלעילא. עד בכור השפחה, כתרא שמאלא, תתאה מינה, דקוזמיטא מבתר ארבע רחיין, ארבע משיריין. משמע, משום דכתיב אחר הרחים, ולא מן הרחים. וכל בכור בהמה, תתאין מתתאין, נוקבא מנוקבתא, דאשתכחו באתני בבעירי וחמרי, ברברבי בזוטרי, ומקבלין מנהון גוברין ונוקבין. עד בכור השבי אשר בבית הבור, אינון דנפקין משפחה. די בהון עבדין לאסירי, דישתעבדון בהון לעלמין, ולא יפקון לחירו.
En síntesis, «el primogénito de Faraón sentado en su trono» es la corona inferior de la estructura del reino de arriba. «Hasta el primogénito de la sierva» es una corona izquierda aún más baja, situada detrás de cuatro molinos, cuatro campamentos; por eso dice «detrás del molino» y no «del molino». «Todo primogénito del ganado» son los inferiores de los inferiores, femenino procedente de femenino, hallados en asnas y animales, grandes y pequeños, de los cuales reciben hombres y mujeres. «Hasta el primogénito del cautivo en la prisión» son los que salen de la sierva y esclavizan a los cautivos para que permanezcan sometidos para siempre y no salgan a libertad.
Zohar, Bo 5:28
וברוחצנותא דאלין דרגין, סריבו מצראי, די בהון עבדו קשרא לישראל, דלא יפקון מן עבדותהון לעלמין. ובהאי אתחזי גבורתא ושלטנותא דקודשא בריך הוא, ודכרנא דא לא ישתצי מישראל לדרי דרין, דאי לא הוה חילא וגבורתא דקודשא ב"ה, כל מלכי עמין, וכל חרשי עלמין, וחכימי עלמין, לא יפקון לישראל מן עבדותא, דשרא קטרין דלהון, ותבר כל אינון כתרין, בגין לאפקא לון. על דא כתיב, מי לא יראך מלך הגוים כי לך יאתה כי בכל חכמי הגוים ובכל מלכותם מאין כמוך.
Confiando en estos grados, los egipcios se negaron a liberar a Israel, pues mediante ellos habían establecido vínculos para que nunca saliera de su servidumbre. Aquí se manifestó el poder y dominio del Santo, bendito sea. Este recuerdo no desaparecerá de Israel por todas las generaciones. Sin la fuerza y el poder del Santo, todos los reyes, hechiceros y sabios de las naciones no habrían podido sacar a Israel de aquella esclavitud. Él desató sus vínculos y quebró todas esas coronas para liberarlos. Por eso está escrito: «¿Quién no te temerá, Rey de las naciones? A Ti corresponde, porque entre todos los sabios de las naciones y en todos sus reinos no hay nadie como Tú».
Zohar, Bo 5:29
בכה ר"ש, ארים קליה ואתנח, אמר קנטורא דקיטפא אשתכח, חשבתון דשבח קב"ה כמה זמנין, אשר הוצאתיך מארץ מצרים, הוציאך יי' אלהיך ממצרים, ויוציאך יי' אלהיך משם, הוצאתי את צבאותיכם, זכור את היום הזה אשר יצאתם ממצרים, ויוציאך בפניו בכחו הגדול ממצרים, הוציא יי' אתכם מזה.
Rabí Shimón lloró, elevó su voz y suspiró. Dijo: Se halla aquí un reproche penetrante. Pensad cuántas veces el Santo alaba la salida de Egipto: «Yo te saqué de la tierra de Egipto», «YHVH tu Elohim te sacó de Egipto», «YHVH tu Elohim te hizo salir de allí», «Saqué a vuestros ejércitos», «Recuerda este día en que salisteis de Egipto», «Te sacó de allí con Su presencia y Su gran poder», «YHVH os sacó de este lugar».
Zohar, Bo 5:30
אלא תאנא, י' כתרין, אינון לתתא, כגוונא דלעילא, וכלהו סתימין, בתלתא אלין דאמרן. ותלת קשרין קשירו בהו, על ג' דרגין אלין דבהו עבדו, דישראל לא יפקון משעבודהון לעלמין.
Se enseñó que existen diez coronas inferiores semejantes a las de arriba, todas ocultas dentro de los tres grados mencionados. Mediante ellas establecieron tres vínculos sobre esos tres grados, para que Israel nunca saliera de su servidumbre.
Zohar, Bo 5:31
זכאין אתון אברהם יצחק ויעקב, דבזכותכון שריאו קטרין, וקודשא ב"ה דכר תלת קטרי מהימנותא דלכון הה"ד ויזכר אלהים את בריתו את אברהם את יצחק ואת יעקב. את אברהם, הא קשרא חדא, דאברהם. את יצחק, הא קשרא תניינא, דיצחק. ואת יעקב, הא קשרא תליתאה, שלימתא דיעקב.
Dichosos vosotros, Abraham, Isaac y Jacob: por vuestro mérito fueron desatados los vínculos. El Santo recordó los tres vínculos de vuestra fe, como está escrito: «Elohim recordó Su pacto con Abraham, con Isaac y con Jacob». «Con Abraham»: un vínculo, el de Abraham. «Con Isaac»: el segundo, el de Isaac. «Y con Jacob»: el tercer vínculo, la perfección de Jacob.
Zohar, Bo 5:32
תנא, כל זמנין וחגין ושבתין, כלהו דוכרנא להאי, ועל האי אתקיימו כלהו, דאלמלא האי, לא הוה נטורא דזמנין וחגין ושבתין. ובגיני כך, לא אשתצי דכרנא דמצרים מכל זמנין וחגין ושבתין. ת"ח דינא דא, הוא יסודא ושרשא דאורייתא, וכל פקודוי, וכל מהימנותא שלימתא דישראל.
Todos los tiempos señalados, festividades y Shabatot son recuerdo de esto y sobre ello se sostienen. Sin la salida de Egipto no existiría la observancia de los tiempos, festividades y Shabatot. Por eso su recuerdo no desaparece de ninguno de ellos. Ven y observa: este juicio es el fundamento y raíz de la Torá, de todos sus preceptos y de la fe perfecta de Israel.
Zohar, Bo 5:33
ועוד אמאי לא הוה ביממא דשאילתו. תנינן, כתיב היום אתם יוצאים, וכתיב הוציאך יי' אלהיך ממצרים לילה. אלא תאנא, עקרא דפורקנא דישראל, לא הוה אלא בלילה, דליליא שרא קטרין, ועבד נוקמין, ויומא אפיק לון בריש גלי, הדא הוא דכתיב יצאו בני ישראל ביד רמה לעיני כל מצרים. וכתיב ומצרים מקברים את אשר הכה יי' בהם כל בכור, דא הוא פרסומי ניסא.
Respecto de vuestra pregunta de por qué no ocurrió de día: está escrito «Hoy salís», pero también «YHVH tu Elohim te sacó de Egipto de noche». La raíz de la redención de Israel fue durante la noche: la noche desató los vínculos y ejecutó las venganzas; el día los hizo salir con la cabeza en alto, como está escrito: «Los hijos de Israel salieron con mano alzada ante los ojos de todo Egipto»; y «los egipcios enterraban a quienes YHVH había golpeado entre ellos, a todo primogénito». Esta fue la publicidad del milagro.
Zohar, Bo 5:34
אתו ר' חייא ור' יוסי, אשתטחו קמיה, ונשקו ידוי. ובכו ואמרו, גליפין עלאין ותתאין, זקפן רישא בגינך, עבד קודשא בריך הוא ירושלים לתתא, כגוונא דלעילא. עבד שורי קרתא קדישא ותרעוי. מאן דעייל, לא עייל, עד דיפתחון תרעין. מאן דסליק, לא סליק, עד דיתתקנון דרגין דשורי מאן יכיל למפתח תרעין דקרתא קדישא, ומאן יכיל לאתקנא דרגין דשורי, דא רשב"י, דאיהו פתח תרעין דרזי דחכמתא, ואיהו אתקין דרגין עלאין, וכתיב יראה כל זכורך את פני האדון יי'. מאן פני האדון יי', דא רשב"י, דמאן דאיהו דכורא מן דכרניא, בעי לאתחזאה קמיה.
Rabí Jiyá y Rabí Yosí se postraron ante él, besaron sus manos, lloraron y dijeron: Los grabados superiores e inferiores levantan la cabeza por tu causa. El Santo hizo la Jerusalén de abajo semejante a la de arriba, con muros y puertas. Quien entra no puede hacerlo hasta que se abran las puertas; quien asciende no puede hacerlo hasta que se preparen los grados de los muros. ¿Quién puede abrir las puertas de la Ciudad Santa y disponer los grados de sus murallas? Rabí Shimón bar Yojai: él abre las puertas de los secretos de la Sabiduría y dispone los grados superiores. Está escrito: «Todo varón tuyo verá el rostro del Señor YHVH». ¿Quién es «el rostro del Señor YHVH»? Rabí Shimón bar Yojai; todo varón entre los varones debe presentarse ante él.
Zohar, Bo 5:35
אמר לון, עד השתא, לא סיימנא מלה דשאלתא דילכון, דהא תנינן, ויי' הכה כל בכור, כל בכור סתם, כדקאמרן. וכלא הוה כמה דאינון דמיתו, אינון קטורי קטרין, דהוו משתמשי בחרשייהו באינון כתרין. מנהון משתמשי בעלאי, ומנהון בתתאי, ואף על גב דכלהו תתאין אינון. וכל ארעא דמצרים מליא חרשין הוה. וכתיב כי אין בית אשר אין שם מת.
Les dijo: Todavía no he terminado la respuesta a vuestra pregunta. Está escrito: «YHVH golpeó a todo primogénito», sin especificación, como hemos explicado. Quienes murieron eran los que anudaban vínculos y utilizaban en su hechicería aquellas coronas: unos empleaban grados más elevados y otros inferiores, aunque todos eran inferiores. Toda la tierra de Egipto estaba llena de hechiceros; por eso «no había casa donde no hubiera un muerto».
Zohar, Bo 5:36
ואתעביד דינא בכלא, בשעתא דאתכנשו כלהו בבתיהון, ולא הוו מתפזרי במדברא ובחקלא, אלא כלהו אשתכחו בבתיהון, ועבד ליליא דינוי בכלא בההיא שעתא. ותנא הוה נהיר ליליא כיומא דתקופה דתמוז, וחמא כל עמא דינוי דקב"ה, הה"ד ולילה כיום יאיר כחשכה כאורה.
El juicio se ejecutó sobre todos cuando se reunieron en sus casas. No estaban dispersos por el desierto o los campos, sino que todos se hallaban dentro de sus hogares, y la noche ejecutó su juicio sobre todos al mismo tiempo. Se enseñó que aquella noche brillaba como un día del solsticio de Tamuz, y todo el pueblo contempló el juicio del Santo, como está escrito: «La noche resplandecerá como el día; la oscuridad y la luz son iguales para Ti».
Zohar, Bo 5:37
ובשעתא דנפקו אשתכחו כלהון מתין בשוקין לעיניהון דכלא, בעיין לאקרבא להו ולא אשכחו, ודא אקשי להו מכלא. חמו לישראל נפקין לעיניהון בחד גיסא, וחמו למיתיהון באידך גיסא. ובכלא הוה פרסומי ניסא, דלא הוה כהאי מיומא דאתברי עלמא.
Cuando salieron, encontraron a todos los muertos en las calles ante los ojos de todos. Querían aproximarse a ellos y no podían, y esto les resultó más duro que todo. Veían a Israel salir ante sus ojos por un lado y a sus muertos por otro. En todo hubo una publicidad del milagro como nunca se había visto desde la creación del mundo.
Zohar, Bo 5:38
ות"ח, כתיב ליל שמורים הוא ליי' להוציאם וגו', הוא הלילה הזה ליי' שמורים לכל בני ישראל וגו', האי פסוקא קשיא כיון דאמר ליל, מהו שמורים, ולא שמור, שמור מבעי ליה. וכתיב הוא הלילה הזה, ליל קאמר בקדמיתא, ובתר לילה.
Ven y observa: está escrito: «Noche de vigilias es para YHVH, para sacarlos…; esta noche es para YHVH, vigilias para todos los hijos de Israel…». El versículo presenta dificultad: puesto que dice ליל, «noche», ¿por qué usa שמורים, «vigilias», en plural masculino, y no שמור, «vigilada»? Además, primero dice ליל y después לילה.
Zohar, Bo 5:39
אלא הכי תנינן, כתיב, כי יהיה נערה בתולה. נער כתיב, מ"ט. משום דכל זמן דלא קבילת דכר, אתקרי נער, מדקבילת דכר, אתקרי נערה. אוף הכא, ליל עד לא קבילת דכר. ואע"ג דכתיב ביה שמורים דכר הוה זמין לאתחברא עמה ובשעתא דאתחבר עמה דכר, כתיב, הוא הלילה הזה ליי' שמורים. שמורים: דכר ונוקבא. ובגיני כך כתיב הלילה הזה.
Hemos aprendido: está escrito «cuando haya una joven virgen», pero la palabra נער, «joven», aparece sin He. ¿Por qué? Mientras no ha recibido al masculino es llamada נער; cuando lo recibe es llamada נערה. Del mismo modo aquí, es ליל antes de recibir al masculino. Aunque dice שמורים, porque el masculino estaba destinado a unirse con Ella, cuando efectivamente se unió está escrito: «Esta לילה es para YHVH, שמורים». «Vigilias» incluye masculino y femenino; por eso dice «esta noche».
Zohar, Bo 5:40
ובאתר דאשתכחו דכר ונוקבא, לית שבחא אלא לדכורא. והכי שבחו ישראל בתושבחתייהו. לדכורא ולא לנוקבא, הה"ד, זה אלי ואנוהו. דלית שבחא באתר דדכורא ונוקבא אשתכחו, אלא לדכורא. ועל דא מחכאן ישראל, דכתיב זה יי' קוינו לו נגילה ונשמחה בישועתו. משום דהכי זמין למעבד להו, דכתיב כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות.
Donde se encuentran masculino y femenino, la alabanza se dirige al masculino. Así alabó Israel en su cántico: al masculino y no al femenino, como está escrito: «Este es mi El y lo embelleceré». Donde están juntos masculino y femenino, la alabanza corresponde al masculino. Por eso Israel espera diciendo: «Este es YHVH; lo hemos esperado; nos alegraremos y regocijaremos en Su salvación», porque así está destinado a actuar con ellos: «Como en los días de tu salida de Egipto le mostraré maravillas».
Zohar, Bo 5:41
ורזא דא הכי הוא, כגוונא דהכא ליל ולילה, כך זמין קב"ה למעבד להו, דכתיב שומר מה מלילה שומר מה מליל. מה להלן שמירה וליל, אוף כאן שמירה וליל. מה להלן שמירה ולילה, אוף כאן שמירה ולילה.
Este es el secreto: así como aquí aparecen ליל y לילה, también el Santo está destinado a obrar en el futuro, como está escrito: «Guardián, ¿qué queda de la לילה? Guardián, ¿qué queda de la ליל?». Así como allí hubo vigilancia y ליל, también aquí; así como allí hubo vigilancia y לילה, también aquí.
Zohar, Bo 5:42
ולילה אתקרי אגב דכורא, הה"ד, אתא בקר וגם לילה. בקר: כד"א וישכם אברהם בבקר. דהוא מדתו ממש. וכתיב יי' בקר תשמע קולי, בקר ממש.
Laila recibe su nombre por causa del masculino, como está escrito: «Vino la mañana y también la noche». «Mañana» corresponde a: «Abraham madrugó por la mañana», pues es literalmente su atributo; y está escrito: «YHVH, por la mañana escucharás mi voz», mañana propiamente dicha.
Zohar, Bo 5:43
יתבו ר' חייא ור' יוסי, ואוליף להו רזא דתורת כהנים, והוו מהדרי בכל יומא ויתבי קמיה. חד יומא נפק ר"ש לבר, אזלו בהדיה, מטו לחד חקלא יתבו.
Rabí Jiyá y Rabí Yosí permanecieron sentados, y Rabí Shimón les enseñó el secreto de Torat Kohanim. Cada día regresaban y se sentaban ante él. Un día Rabí Shimón salió al campo; ellos fueron con él, llegaron a un terreno y se sentaron.
