Zohar, Introducción 9:1
אמר רבי יוסי, ודאי הכי הוא, ושמענא לבוצינא קדישא דאמר הכי, דמלה סתימאה איהו ברא, סגיר ולא פתח. ובעוד דהוה סגיר במלה דברא, עלמא לא הוי ולא אתקיים, והוה חפי על כלא תה"ו, וכד שלטא האי תה"ו עלמא לא הוה, ולא אתקיים.
אמר רבי יוסי, ודאי הכי הוא, ושמענא לבוצינא קדישא דאמר הכי, דמלה סתימאה איהו ברא, סגיר ולא פתח. ובעוד דהוה סגיר במלה דברא, עלמא לא הוי ולא אתקיים, והוה חפי על כלא תה"ו, וכד שלטא האי תה"ו עלמא לא הוה, ולא אתקיים.
אימתי ההוא מפתחא פתח תרעין ואזדמן לשמושא ולמעבד תולדין, כד אתא אברהם. דכתיב אלה תולדות השמים והארץ בהבראם, ותנינן, באברה"ם, ומה דהוה כלא סתים במלת ברא, אתהדרו אתוון לשמושא, ונפק עמודא דעבד תולדין, אב"ר יסודא קדישא, דעלמא קיימא עליה.
כד האי אבר אתרשים במלת ברא, כדין רשים סתימאה עילאה רשימו אחרא לשמיה וליקריה, ודא איהו מ"י, וברא אלה. וגם כן שמא קדישא דאתברכא, דאיהו מ"ה, אתרשים ואפיק מן בר"א אב"ר. והוא רשים באלה מסטרא דא, ואב"ר מסטרא דא. סתימאה קדישא אל"ה קיימא, אב"ר קיימא. כד אשתלים דא אשתלים דא, גליף להאי אב"ר ה', גליף להאי אל"ה י'.
אתערו אתוון לאשלמא להאי סטרא ולהאי סטרא כדין אפיק ם' נטיל חד להאי סטרא וחד להאי סטרא, אשתלים שמא קדישא ואתעביד אלהים גם כן שמא דאברהם, כד אשתלים דא אשתלים דא. (וי"א דנטל קב"ה מ"י ושדי באל"ה, ואתעביד אלהי"ם. ונטיל קב"ה מ"ה ושדי באב"ר ואתעביד אברה"ם. ומלת מ"י רומז לחמשים שערי בינה, ואית בה יו"ד אות קדמאה דשמא קדישא, ומלת מ"ה רומז למנינא דשמא קדישא, ואית ביה אות תניינא דשמא קדישא יהו"ה. כד"א אשרי העם שככה לו וגו', תולה ארץ על בלי מ"ה, וכדין אתקיימו תרין עלמין, ביו"ד עלמא דאתי ובה"א עלמא דא. כלומר, במ"י ברא עולם הבא, ובמ"ה ברא עולם הזה. ודין הוא רמז עילא ותתא). וכדין עביד תולדות ונפק שמא שלים, מה דלא הוה קדם דנא, הה"ד, אלה תולדות השמים והארץ בהבראם, כלהו הוו תליין עד דאתברו שמיה דאברהם, כיון דאשתלים שמא דא דאברהם שמא קדישא אשתלים. הה"ד ביום עשות ה' אלהים ארץ ושמים.
ספר הזהר, הקדמה ט׳
4 pasajes·0% en español
Toca un pasaje para subrayarlo, comentarlo o abrir sus mefarshim.
Texto hebreo: dominio público
Estado de la traducción: Todavía sin traducción española — disponible en hebreo.