Zohar Mishpatim 5
Zohar, Mishpatim 5:1
פקודא (מא) בתר דא, להשיב אבדה. ואבתריה להשיב הגזל. אמר בוצינא קדישא, קב"ה עתיד לאהדרא לך, אבדה דאבדת בגין ערב רב, ודא כלה דילך, דבזמנא דעבדו ערב רב ית עגלא, נפקת כלה דילך, הה"ד וישלך מידו את הלחת.
El precepto cuadragésimo primero es devolver un objeto perdido, y después devolver lo robado. Dijo la Lámpara Santa a Moisés: El Santo, bendito sea, está destinado a devolverte la pérdida que perdiste por causa de la Multitud Mezclada: tu Novia. Cuando la Multitud Mezclada hizo el becerro, tu Novia salió de ti, como está escrito: «Arrojó de sus manos las Tablas».
Zohar, Mishpatim 5:2
ואתמר בך לך רד, התם קא רמיז נחיתו דילך, בגלותא רביעאה, לך: כגון לך לך מארצך וגו'. הכא ש, הן כל אלה יפעל אל פעמים שלש עם גבר. הכא קא רמיז לך, לך ג' זמנין בגלותא. רביעאה רד, בגין בת יחידה, כלה דילך, דנפלה. הה"ד, נפלה לא תוסיף קום. ומיד דאנת נחית בגיניה, תקום עלך והאי איהו השבת אבדה דילך.
Acerca de ti fue dicho: «Ve, desciende». Allí está insinuado tu descenso en el cuarto exilio. «Ve» —lej— corresponde a «Lej lejá, vete de tu tierra…». Aquí está la letra Shin, como en: «Todo esto hace El dos y tres veces con el hombre». Se insinúan tres «lej» en los exilios; el cuarto es «desciende», por causa de la Hija Única, tu Novia caída, como está escrito: «Cayó y no volverá a levantarse». En cuanto desciendas por Ella, se levantará sobre ti. Esta será la devolución de tu objeto perdido.
Zohar, Mishpatim 5:3
דלאו למגנא אתגליא לך אורייתא, יתיר מכל ישראל, ואסתלקת לגבך, כמיא דבאר דאסתלקו לגבך, ולא לאבהן, ולא לבר נש, דהא באר מכרת אדוניה. ואורייתא דא, אתמר עלה, ומשם בארה היא הבאר וגו'. הבאר היא מליא, ולא נפקין מימוי לבר. ואיהו באר מיא דאורייתא, דאפיק כל מיין, וכל מיין דעלמא עאלין ביה, ולא נפקין מימוי לבר.
No fue en vano que la Torá se te revelara más que a todo Israel y ascendiera hacia ti, como las aguas del pozo ascendieron hacia ti y no hacia los patriarcas ni hacia ningún otro ser humano, pues «el buey conoce a su dueño». Acerca de esta Torá está escrito: «Y de allí a Beer; este es el pozo…». El pozo está lleno y sus aguas no salen fuera. Es el pozo de las aguas de la Torá, del cual salen todas las aguas y en el que entran todas las aguas del mundo, sin que sus aguas salgan fuera.
Zohar, Mishpatim 5:4
ואיהו באר דאפילו כל בני עלמא שאבין מניה מיא, ואפילו כל ענני עלמא, לא חסרין מניה, אפילו כחוט השערה. בגין דבאר דא, לית ליה סוף, יתיר עמוק הוא מדאורייתא, דאתמר בה ורחבה מני ים. ובכד דיליה, מאן דשאבי מניה מיא, איהו בלע כל חכמתין דעלמא, כל שכן באר עצמו.
Es un pozo del cual, aunque todos los habitantes del mundo y todas las nubes extrajeran agua, no faltaría ni el grosor de un cabello, porque no tiene fin. Es aún más profundo que la Torá, acerca de la cual se dice: «Más amplia que el mar». Quien extrae agua de su cántaro absorbe todas las sabidurías del mundo; cuánto más el Pozo mismo.
Zohar, Mishpatim 5:5
וכן עתיד קב"ה לאהדרא לך גזל דילך, דאיהו מטה, דאתמר ביה ויגזול את החנית מיד המצרי, דעלך אתמר איש מצרי. ובגלותא דילך ובגלגולא דילך, יפריש לך ערי מקלט, לשזבא, מכמה דרדפין אבתרך, דלית להון סוף.
De igual modo el Santo está destinado a devolverte lo que te fue robado: el bastón, acerca del cual está escrito: «Arrancó la lanza de la mano del egipcio», pues acerca de ti se dijo «un hombre egipcio». Durante tu exilio y tu reencarnación separará para ti ciudades de refugio, a fin de salvarte de los innumerables perseguidores que van detrás de ti.
Ficha editorial de este texto
