Zohar Toldot 1
Zohar, Toldot 1:1
ואלה תולדות יצחק וגו'. פתח ר' חייא ואמר מי ימלל גבורות יי' ישמיע כל תהלתו, ת"ח, כד בעא קב"ה וסליק ברעותא קמיה למברי עלמא, הוה מסתכל באורייתא, וברא ליה, ובכל עובדא ועובדא דברא קב"ה בעלמא, הוה מסתכל באורייתא, וברא ליה, הדא הוא דכתיב, ואהיה אצלו אמון ואהיה שעשועים יום יום אל תקרי אמון, אלא אומן.
«Y estas son las generaciones de Yitzjak...». Rabí Jiyá abrió diciendo: «¿Quién puede expresar los actos poderosos de YHVH y proclamar toda Su alabanza?». Ven y observa: cuando el Santo, bendito sea, quiso y surgió ante Él la voluntad de crear el mundo, miró la Torá y lo creó. En cada obra que el Santo, bendito sea, creó en el mundo, contempló la Torá y la creó. Así está escrito: «Yo estaba junto a Él como amón y era Su deleite día tras día». No leas amón, «criada», sino umán, «artífice».
Zohar, Toldot 1:2
כד בעא למברי אדם אמרה תורה קמיה, אי ב"נ יתברי, ולבתר יחטי, ואנת תידון ליה, אמאי יהון עובדי ידך למגנא, דהא לא ייכול למסבל דינך, אמר לה קב"ה, הא אתקינת תשובה, עד לא בראתי עלמא, אמר קב"ה לעלמא, בשעתא דעבד ליה, וברא לאדם, א"ל עלמא עלמא, אנת ונימוסך, לא קיימין אלא על אורייתא. ובג"כ בראתי ליה לאדם בך, בגין דיתעסק בה. ואי לאו, הא אנא אהדר לך, לתהו ובהו וכלא בגיניה דאדם קיימא, הה"ד אנכי עשיתי ארץ ואדם עליה בראתי. ואורייתא קיימא ומכרזא קמייהו דבני נשא, בגין דיתעסקו וישתדלו בה ולית מאן דירכין אודניה.
Cuando quiso crear a Adam, la Torá dijo ante Él: Si el ser humano es creado y luego peca, y Tú lo juzgas, ¿para qué habrán sido en vano las obras de Tus manos? Él no podrá soportar Tu juicio. El Santo, bendito sea, le respondió: Antes de crear el mundo ya establecí el arrepentimiento. Cuando hizo el mundo y creó a Adam, el Santo, bendito sea, dijo al mundo: Mundo, mundo, tú y tus leyes solamente se sostienen sobre la Torá. Por eso he creado en ti a Adam: para que se ocupe de ella. De no hacerlo, te devolveré al caos y al vacío. Todo se sostiene por causa de Adam. Así está escrito: «Yo hice la tierra y creé sobre ella al hombre». La Torá permanece y proclama ante los seres humanos que se ocupen y se esfuercen en ella, pero no hay quien incline su oído.
Zohar, Toldot 1:3
ת"ח כל מאן דאשתדל באורייתא איהו קיים עלמא, וקיים כל עובדא ועובדא על תקוניה כדקא יאות, ולית לך כל שייפא ושייפא דקיימא ביה בבר נש, דלא הוי לקבליה בריה בעלמא. דהא כמה דבר נש איהו מתפלג שייפין, וכלהו קיימין דרגין על דרגין מתתקנין אלין על אלין וכלהו חד גופא, הכי נמי עלמא, כל אינון בריין כלהו שייפין שייפין, וקיימין אלין על אלין, וכד מתתקנן כלהו, הא גופא ממש. וכלא כגוונא דאורייתא, דהא אורייתא כלא, שייפין ופרקין, וקיימין אלין על אלין, וכד מתתקנן כלהו, אתעבידו חד גופא. כיון דאסתכל דוד בעובדא דא, פתח ואמר מה רבו מעשיך יי' כלם בחכמה עשית מלאה הארץ קנינך.
Ven y observa: todo aquel que se ocupa de la Torá sostiene el mundo y mantiene cada una de sus obras en la rectificación que le corresponde. No existe miembro alguno en el cuerpo humano que no tenga frente a sí una criatura correspondiente en el mundo. Así como el ser humano está dividido en miembros, dispuestos grado sobre grado, rectificados unos sobre otros, y todos forman un solo cuerpo, así también el mundo: todas sus criaturas son como miembros, dispuestas unas sobre otras, y cuando todas están rectificadas constituyen verdaderamente un solo cuerpo. Todo corresponde a la forma de la Torá, pues la Torá entera está compuesta de miembros y secciones dispuestos unos sobre otros; cuando todos están rectificados, se convierten en un solo cuerpo. Cuando David contempló esta obra, abrió diciendo: «¡Cuán numerosas son Tus obras, YHVH! Todas las hiciste con sabiduría; la tierra está llena de Tus posesiones».
Zohar, Toldot 1:4
באורייתא אינון כל רזין עלאין חתימין, דלא יכלין לאתדבקא, באורייתא כל אינון מלין עלאין, דאתגליין ולא אתגליין, באורייתא אינון כל מלין דלעילא ולתתא, כל מלין דעלמא דין, וכל מלין דעלמא דאתי באורייתא אינון, ולית מאן דישגח וידע לון, ובגין כך כתיב, מי ימלל גבורות יי' ישמיע כל תהלתו.
En la Torá se hallan sellados todos los secretos supremos, que no pueden ser plenamente alcanzados. En la Torá están todas las realidades superiores, reveladas y no reveladas. En la Torá se encuentran todas las realidades de arriba y de abajo, todas las cosas de este mundo y todas las del Mundo Venidero. No hay quien las contemple y las conozca; por eso está escrito: «¿Quién puede expresar los actos poderosos de YHVH y proclamar toda Su alabanza?».
Zohar, Toldot 1:5
ת"ח אתא שלמה ובעא למיקם על מלוי דאורייתא, ועל דקדוקי אורייתא, ולא יכיל, אמר אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני. דוד אמר, גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך. תא חזי כתיב בשלמה וידבר שלשת אלפים משל ויהי שירו חמשה ואלף. והא אוקמוה. דחמשה ואלף טעמים, הוו בכל משל ומשל דהוה אמר. ומה שלמה, דאיהו בשר ודם, כך הוו במלוי. מלין דאורייתא דקאמר קב"ה, על אחת כמה וכמה, דבכל מלה ומלה, אית בה כמה משלים, כמה שירין, כמה תושבחן, כמה רזין עלאין, כמה חכמאן, ועל דא כתיב מי ימלל גבורות יי'.
Ven y observa: Shelomó vino y quiso comprender las palabras de la Torá y sus precisiones, pero no pudo. Dijo: «Dije: alcanzaré la sabiduría, pero ella estaba lejos de mí». David dijo: «Descubre mis ojos para que contemple maravillas de Tu Torá». Ven y observa: acerca de Shelomó está escrito: «Pronunció tres mil proverbios, y sus cantos fueron mil cinco». Ya lo han explicado: en cada proverbio que pronunciaba había mil cinco sentidos. Si las palabras de Shelomó, que era carne y sangre, contenían todo esto, con mayor razón las palabras de la Torá que pronunció el Santo, bendito sea. En cada palabra hay numerosos proverbios, cantos, alabanzas, secretos supremos y sabidurías. Por eso está escrito: «¿Quién puede expresar los actos poderosos de YHVH?».
Zohar, Toldot 1:6
תא חזי, מה כתיב לעילא, ואלה תולדות ישמעאל, דאינון תריסר נשיאין, לבתר אמר ואלה תולדות יצחק, ס"ד, דכיון דכתיב ביה בישמעאל דאוליד תריסר נשיאין, ויצחק אוליד תרין בנין, דדא אסתלק, ודא לא אסתלק, על דא כתיב מי ימלל גבורות יי', דא יצחק, ויצחק אפיק ליה ליעקב, דהוה איהו בלחודוי, יתיר מכלהו, דאוליד תריסר שבטין, קיומא דלעילא ותתא, אבל יצחק לעילא בקדושה עלאה וישמעאל לתתא, ועל דא כתיב, מי ימלל גבורות יי' ישמיע כל תהלתו, דא יעקב כד אתדבק שמשא בסיהרא, כמה ככביא נהירין מנייהו.
Ven y observa: antes está escrito: «Estas son las generaciones de Yishmael», que fueron doce príncipes. Después dice: «Estas son las generaciones de Yitzjak». ¿Podría pensarse que, puesto que Yishmael engendró doce príncipes y Yitzjak solo dos hijos —uno que ascendió y otro que no ascendió—, Yishmael fuera superior? Por ello está escrito: «¿Quién puede expresar los actos poderosos de YHVH?»: esto alude a Yitzjak. Yitzjak hizo surgir a Yaakov, quien por sí solo fue superior a todos ellos y engendró doce tribus, fundamento de lo de arriba y de lo de abajo. Yitzjak está arriba, en la santidad suprema, mientras Yishmael está abajo. Por eso está escrito: «¿Quién puede expresar los actos poderosos de YHVH y proclamar toda Su alabanza?». «Toda Su alabanza» es Yaakov, cuando el sol se une a la luna y de ellos resplandecen numerosas estrellas.
Zohar, Toldot 1:7
ואלה תולדות יצחק בן אברהם. אמר רבי יוסי, מאי שנא דעד הכא, לא כתיב בן אברהם, והשתא אמר, אלא אע"ג דכתיב ויברך אלהים את יצחק בנו, השתא דמית אברהם, דיוקניה הוה ביה, ואשתאר ביה ביצחק, דכל מאן דחמי ליצחק, הוה אמר דא אברהם ודאי, והוה סהיד ואמר אברהם הוליד את יצחק.
«Estas son las generaciones de Yitzjak, hijo de Avraham». Rabí Yosí dijo: ¿Por qué hasta aquí no estaba escrito «hijo de Avraham», y ahora sí se dice? Aunque está escrito: «Elohim bendijo a Yitzjak, su hijo», después de morir Avraham, su figura quedó en Yitzjak. Todo aquel que veía a Yitzjak decía: Este es ciertamente Avraham, y daba testimonio de que «Avraham engendró a Yitzjak».
Zohar, Toldot 1:8
ר' יצחק קם ליליא חד למלעי באורייתא, ור' יהודה קם בקסרוי, בההיא שעתא. אמר ר' יהודה, איקום ואיזיל לגבי רבי יצחק, ואלעי באורייתא ונתחבר כחדא אזל עמיה חזקיה בריה, דהוה רביא, כד קריב אבבא, שמע ליה לרבי יצחק, דהוה אמר, ויהי אחרי מות אברהם ויברך אלקים את יצחק בנו וישב יצחק עם באר לחי רואי, האי קרא, לאו רישיה סיפיה ולאו סיפיה רישיה, מאי שנא דקב"ה אצטריך לברכא ליה ליצחק, בגין דאברהם לא ברכיה. מאי טעמא, משום דלא יתברך עשו, וע"ד סליקו אינון ברכאן לקב"ה, ואוקמוה. וישב יצחק עם באר לחי ראי, מאי לחי ראי, אלא דאתחבר בה בשכינתא, בירא דמלאך קיימא אתחזי עלה, כתרגומו ובגין כך ברכיה.
Una noche Rabí Yitzjak se levantó para ocuparse de la Torá, y en aquel mismo momento Rabí Yehudá se levantó en Cesarea. Rabí Yehudá dijo: Me levantaré, iré donde Rabí Yitzjak, estudiaremos Torá y nos uniremos como uno. Su hijo Jizquiá, que todavía era joven, fue con él. Cuando se acercaron a la puerta, oyeron a Rabí Yitzjak decir: «Después de la muerte de Avraham, Elohim bendijo a Yitzjak, su hijo; y Yitzjak habitó junto al pozo de Lajai Roí». El comienzo de este versículo no concuerda con su final, ni su final con su comienzo. ¿Por qué el Santo, bendito sea, tuvo que bendecir a Yitzjak? Porque Avraham no lo bendijo. ¿Por qué? Para que Esav no quedara bendecido junto con él. Por eso Avraham dejó que aquellas bendiciones ascendieran al Santo, bendito sea, como ya se explicó. «Y Yitzjak habitó junto al pozo de Lajai Roí». ¿Qué significa Lajai Roí? Que se unió allí con la Shejiná, el Pozo sobre el cual se había manifestado el ángel permanente, conforme al Targum; por eso Él lo bendijo.
Zohar, Toldot 1:9
אדהכי, בטש ר' יהודה אבבא, ועאל, ואתחברו, אמר ר' יצחק, השתא זווגא דשכינתא בהדן. אמר רבי יהודה, האי באר לחי רואי דקאמרת שפיר, אבל במלה אשתמע. פתח ואמר מעין גנים באר מים חיים ונוזלים מן לבנון, האי קרא אתמר אבל הא אוקמוה, מעין גנים דא אברהם באר מים חיים דא יצחק, ונוזלים מן לבנון דא יעקב. באר מים חיים דא יצחק, היינו דכתיב וישב יצחק עם באר לחי ראי. ומאי באר, דא שכינתא, לחי דא חי העולמים, צדיק חי העולמים ולית לאפרשא לון, חי הוא בתרי עלמין, חי לעילא, דאיהו עלמא עלאה, חי לגבי עלמא תתאה, ועלמא תתאה בגיניה קיימא ונהרא.
Mientras tanto, Rabí Yehudá golpeó la puerta, entró y se unieron. Rabí Yitzjak dijo: Ahora la unión de la Shejiná está con nosotros. Rabí Yehudá respondió: Lo que dijiste acerca del pozo de Lajai Roí está bien, pero en este asunto puede percibirse algo más. Abrió diciendo: «Fuente de jardines, pozo de aguas vivas y corrientes del Levanón». Este versículo ya ha sido explicado: «fuente de jardines» es Avraham; «pozo de aguas vivas» es Yitzjak; «corrientes del Levanón» es Yaakov. «Pozo de aguas vivas» es Yitzjak, como está escrito: «Y Yitzjak habitó junto al pozo de Lajai Roí». ¿Qué es el Pozo? La Shejiná. «Lajai» alude al Viviente de los mundos, al Justo, Vida de los mundos, que no pueden separarse. Él vive en dos mundos: vive arriba, en el Mundo Superior, y vive respecto del mundo inferior, que por él se sostiene y resplandece.
Zohar, Toldot 1:10
ת"ח, סיהרא לא אתנהירת, אלא כד חזיא ליה לשמשא, וכיון דחזיא ליה, אתנהיר. וע"ד האי באר לחי רואי ודאי, וכדין אתנהרא, וקיימא במיין חיין, לחי ראי, בגין לאתמליא ולאתנהרא מהאי חי.
Ven y observa: la luna solamente resplandece cuando contempla al sol; cuando lo contempla, se ilumina. Por ello, este es verdaderamente «el pozo de Lajai Roí». Entonces queda iluminado y permanece lleno de aguas vivas. «Lajai Roí»: para llenarse y recibir iluminación de aquel Viviente.
Zohar, Toldot 1:11
תא חזי, כתיב ובניהו בן יהוידע בן איש חי דהוה צדיק, ונהיר לדריה, כמה דחי דלעילא, נהיר לעלמא, ובכל זמנא, האי באר, לחי אסתכל וחמי, בגין לאתנהרא, כדקאמרן. וישב יצחק עם באר לחי ראי. היינו דכתיב בקחתו את רבקה, ויתיב בהדה, ואתאחיד עמה, חשך בלילה, דכתיב שמאלו תחת לראשי. ותא חזי, יצחק בקרית ארבע הוה בתר דמית אברהם, מהו וישב יצחק עם באר לחי רואי, דאזדווג ביה, ואחיד ביה בההוא בירא, לאתערא רחימותא כדקאמרן.
Ven y observa: está escrito: «Benayahu, hijo de Yehoyadá, hijo de un hombre viviente». Era justo e iluminaba a su generación, así como el Viviente de arriba ilumina al mundo. En todo momento este Pozo mira y contempla al Viviente para recibir iluminación, como hemos dicho. «Y Yitzjak habitó junto al pozo de Lajai Roí»: esto está relacionado con que tomó a Rivká, habitó con ella y se unió a ella. Se hizo oscuridad en la noche, como está escrito: «Su izquierda está bajo mi cabeza». Ven y observa: después de la muerte de Avraham, Yitzjak se encontraba en Kiriat Arba. ¿Qué significa entonces «Yitzjak habitó junto al pozo de Lajai Roí»? Que se unió y se aferró a aquel Pozo para despertar el amor, como hemos dicho.
Zohar, Toldot 1:12
פתח רבי יצחק ואמר, וזרח השמש ובא השמש ואל מקומו שואף זורח הוא שם. וזרח השמש, דא שמשא, דנהיר לסיהרא, דכד אתחזי בהדה, כדין נהרא, ואתנהיר וזרח, מאתר עלאה, דקיימא עליה, מתמן זרח תדיר. ובא השמש, לאזדווגא בהדה דסיהרא. הולך אל דרום, דאיהו ימינא, ושוי תוקפיה ביה, ובגין דתוקפיה ביה, כל חילא דגופא בימינא הוא, וביה תליא. ולבתר סובב אל צפון, נהיר לסטרא דא, ונהיר לסטרא דא. סובב סובב הולך הרוח, בקדמיתא כתיב שמש, והשתא רוח. אלא כלא חד, ורזא חדא, וכל דא, בגין דסיהרא אתנהרא מניה, ויתחברון תרווייהו.
Rabí Yitzjak abrió diciendo: «Sale el sol y se pone el sol, y se apresura hacia su lugar, donde vuelve a salir». «Sale el sol»: es el sol que ilumina a la luna. Cuando se muestra junto a ella, esta resplandece, se ilumina y sale. Desde el Lugar Superior que está sobre él, el sol resplandece continuamente. «Y se pone el sol»: para unirse con la luna. «Va hacia el sur»: esta es la Derecha, donde coloca su fuerza; puesto que su fuerza se halla allí, toda la potencia del cuerpo está en la Derecha y depende de ella. Después «gira hacia el norte»: ilumina este lado e ilumina aquel lado. «Gira y gira el viento». Al comienzo el texto dice «sol», y ahora «viento». Sin embargo, todo es uno y un solo secreto. Todo ocurre para que la luna sea iluminada por él y ambos se unan.
Zohar, Toldot 1:13
תא חזי, כד אתא אברהם לעלמא חביק לה לסיהרא וקריב לה, כיון דאתא יצחק אחיד בה, ואתקיף בה כדקא יאות, ומשיך לה ברחימו, כמה דאתמר, דכתיב שמאלו תחת לראשי. כיון דאתא יעקב, כדין אתחבר שמשא בסיהרא, ואתנהיר, ואשתכח יעקב שלים בכל סטרין, וסיהרא אתנהירת, ואתתקנת בתריסר שבטין.
Ven y observa: cuando Avraham vino al mundo, abrazó a la luna y la acercó. Cuando vino Yitzjak, se aferró a ella, la fortaleció debidamente y la atrajo con amor, como está dicho: «Su izquierda está bajo mi cabeza». Cuando vino Yaakov, el sol se unió a la luna y ella resplandeció. Yaakov fue hallado completo por todos sus lados, la luna quedó iluminada y fue rectificada mediante las doce tribus.
Zohar, Toldot 1:14
פתח רבי יהודה ואמר הנה ברכו את יי' כל עבדי יי' וגו'. האי קרא אוקמוה, אבל תא חזי, הנה ברכו את יי', ומאן אינון, דיתחזון לברכא ליה לקב"ה, כל עבדי יי', בגין דכל בר נש בעלמא מישראל, אע"ג דכלא יתחזון לברכא ליה לקב"ה, ברכתא דבגינייהו יתברכון עלאין ותתאין מאן היא, ההיא דברכין ליה עבדי יי', ולא כלהו. ומאן אינון דברכתהון ברכתא, העומדים בבית יי' בלילות, אלין אינון דקיימו בפלגות ליליא, ואתערי למקרי באורייתא, אלין קיימי בבית יי' בלילות, דהא כדין קב"ה אתי לאשתעשעא עם צדיקיא בגנתא דעדן. ואנן קיימי הכא לאתערא במלי דאורייתא, נימא במלי דיצחק, דאנן ביה.
Rabí Yehudá abrió diciendo: «He aquí, bendigan a YHVH todos los servidores de YHVH...». Este versículo ya fue explicado, pero ven y observa: «He aquí, bendigan a YHVH». ¿Quiénes son dignos de bendecir al Santo, bendito sea? «Todos los servidores de YHVH». Aunque cada israelita es digno de bendecir al Santo, bendito sea, ¿la bendición de quiénes hace que sean bendecidos los seres superiores y los inferiores? La de aquellos que son llamados «servidores de YHVH», y no la de todos. ¿Quiénes son aquellos cuya bendición es verdaderamente bendición? «Los que permanecen en la Casa de YHVH durante las noches»: quienes se levantan a medianoche y despiertan para leer y ocuparse de la Torá. Ellos permanecen en la Casa de YHVH durante las noches, pues entonces el Santo, bendito sea, viene a deleitarse con los justos en el Jardín de Edén. Ya que nosotros nos encontramos aquí para despertar palabras de Torá, hablemos acerca de Yitzjak, tema en el cual estamos ocupados.
