Zohar Vaera 3
Zohar, Vaera 3:1
וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב באל שדי ושמי יי' לא נודעתי להם. רבי חזקיה פתח, אשרי אדם לא יחשב ה' לו עון וגו'. כמה אינון בני נשא אטימין, דלא ידעין, ולא מסתכלן, על מה קיימין בעלמא. דהא קודשא ב"ה כד ברא עלמא, עבד ליה לבר נש בדיוקנא דיליה, ואתקין ליה בתקונוי, בגין דישתדל באורייתא, ויהך באורחוי.
Zohar, Vaera 3:2
דהא כד אתברי אדם, מעפרא דמקדשא דלתתא אתתקן וארבע סטרי דעלמא, אתחברו בההוא אתר דאקרי בי מקדשא. ואינון ארבע סטרין דעלמא, אתחברו בארבע סטרין, דאינון יסודין דעלמא, א"ש רו"ח ומי"ם ועפ"ר, ואתחברו ארבע סטרין אלין, בד' יסודין דעלמא, ואתקין מנייהו קב"ה חד גופא בתקונא עלאה. והאי גופא, אתחבר מתרין עלמין, מעלמא דא תתאה, ומעלמא דלעילא.
Zohar, Vaera 3:3
אר"ש, ת"ח, ד' קדמאי אינון רזא דמהימנותא. ואינון אבהן דכלהו עלמין. ורזא דרתיכא עלאה קדישא. ואינון ד' יסודין: א"ש רו"ח ומי"ם ועפ"ר. אלין אינון רזא עלאה. ומאינון נפקין, זה"ב וכס"ף ונחש"ת וברז"ל. ותחות אלין מתכאן אחרנין, דדמיין לון.
Zohar, Vaera 3:4
תא חזי. א"ש רו"ח ומי"ם ועפ"ר, אלין אינון קדמאי ושרשין דלעילא ותתא, ותתאין ועלאין עלייהו קיימין. ואלין אינון ארבע, לארבע סטרי עלמא, וקיימין בארבע אלין: צפו"ן, ודרו"ם, ומזר"ח, ומער"ב. אלין אינון ארבע סטרין דעלמא, וקיימין בארבע אלין. א"ש לסטר צפו"ן. רו"ח לסטר מזר"ח. מי"ם לסטר דרו"ם. עפ"ר לסטר מער"ב. וארבע אלין, בארבע אלין קטירין, וכלהו חד, ואלין עבדי ארבע מתכאן, דאינון זה"ב וכס"ף ונחש"ת וברז"ל הא אינון תריסר, וכלהו חד.
Zohar, Vaera 3:5
תא חזי, אש הוא בשמאלא, לסטר צפון, דהא אש, תוקפא דחמימותא ביה, ויבישו דיליה תקיף. וצפון בהפוכא דיליה הוא, ואתמזיג חד בחד ואיהו חד. מים לימינא, והוא לסטר דרום. וקודשא בריך הוא, לחברא לון כחדא, עביד מזגא דא כמזגא דא.
Zohar, Vaera 3:6
צפון איהו קר ולח, אשא חם ויבש. אחלף לון לסטר דרום. דרום, איהו חם ויבש. מים קרים ולחים. וקודשא בריך הוא מזיג לון כחד דנפקי מיא מדרום, ועאלין בגו צפון. ומצפון נגדי מיא. נפיק אשא מצפון, ועאל בתוקפא דדרום, ומדרום נפיק תוקפא דחמימותא לעלמא. בגין דקודשא בריך הוא אוזיף דא בדא, וכל חד וחד אוזיף לחבריה מדיליה כדקא חזי ליה. כגוונא דא רוח ומזרח, בגין דיוזיף כל חד לחבריה, ואתכליל דא בדא, לאתחברא כחד.
Zohar, Vaera 3:7
ת"ח, אשא מסטרא דא, מים מסטרא דא. ואינון מחלוקת. עאל רוח בינייהו, ואחיד לתרין סטרין. הדא הוא דכתיב ורוח אלהים מרחפת על פני המים. דהא אשא קאים לעילא בסטרא דא. ומים קיימי. רוחא אעיל בינייהו, ואחיד לתרין סטרין, ואפריש מחלוקת. עפר מיא קיימי עליה ורוחא ואשא ומקבלא מכלהו, בחילא דתלתא אלין דקיימי עלה.
Zohar, Vaera 3:8
ת"ח, רוח ומזרח. מזרח, חם ולח, רוח, חם ולח איהו, ובגיני כך, אחיד לתרין סטרין, דהא אש חם ויבש, ומים קרים ולחים, רוח איהו חם ולח, סטרא דאיהו חם, אחיד באשא. סטרא דאיהו לח, אחיד במיא. ועל דא אסכים בינייהו, ואפריש מחלוקת דאשא ומיא.
Zohar, Vaera 3:9
עפר איהו קר ויבש, וע"ד מקבל עליה כלהו, וכלהו עבדי ביה עבידתייהו, ומקבלא מכלהו, לאפקא בחיליהון מזונא לעלמא. בגין דבמערב אתאחיד עפרא, דאיהו קר ויבש. וסטרא דאיהו קר, אחיד בצפון דאיהו קר ולח, דהא קרירא אתאחיד בקרירא. בג"כ צפון אתאחיד במערב בסטרא דא. דרום דאיהו חם ויבש, בההוא יבישותא דיליה, אחיד ליבשותא דמערב בסטרא אחרא, ואתאחיד מערב בתרין סטרין.
Zohar, Vaera 3:10
וכן אתאחיד דרום במזרח, דהא חמימותא דדרום, אתאחיד ביה בחמימותא דמזרח. ומזרח אתאחיד בצפון דהא לחותא דיליה אתאחיד בלחותא דצפון. השתא אשתכח דרומי"ת מזרחי"ת. מזרחי"ת צפוני"ת. צפוני"ת מערבי"ת. מערבי"ת דרומי"ת וכלהו כלילן דא בדא, לאשתלשלא חד בחד.
Zohar, Vaera 3:11
כגוונא דא, צפון עביד דהבא. דמסטרא דתוקפא דאשא, אתעביד דהבא. והיינו דכתיב, מצפון זהב יאתה. דאש אתאחיד בעפר, ואתעביד דהבא. והיינו דכתיב, ועפרות זהב לו. ורזא דא, שנים כרובים זהב.
Zohar, Vaera 3:12
מים אתאחיד בעפר, וקרירותא בלחותא עביד כסף, השתא הא עפר אתאחיד בתרין סטרין, בזהב ובכסף, ואתייהיב בינייהו. רוחא אחיד למים, ואחיד לאש, ואפיק תרין כחד, דאיהו עין נחשת קלל. ועפר דקאמרן, כד איהו בלחודוי, ביבישו וקרירו דיליה, נפיק ברזל, וסימניך, אם קהה הברזל וגו'.
Zohar, Vaera 3:13
והאי עפר, אתאחיד בכלהו, וכלהו עבדין ביה כגוונא דלהון. ת"ח, בלא עפר, לית זהב וכסף ונחשת, דהא כל חד וחד אוזיף לחבריה מדיליה, לאתקשרא דא בדא. ואתאחיד עפר בכלהו, בגין דתרין סטרין אחידן ליה, אשא ומיא. ורוחא אתקריב ביה, בגין אלין תרין ועביד ביה עבידתא.
Zohar, Vaera 3:14
אשתכח, דכד אתחבר עפרא בהדייהו, עביד ואוליד עפרא אחרנין, כגוונא דלהון. כגוונא דזהב, אוליד עפרא סוספיתא ירוקא, דאיהו כגוונא דדהבא ממש. כגוונא דכסף, אוליד עופרת. כגוונא דנחשת עילאה, אוליד קסיטרא דאיהו נחשת זוטא. כגוונא דברזל, אוליד ברזל, וסימנך ברזל בברזל יחד.
Zohar, Vaera 3:15
תא חזי, אש רוח מים ועפר, כלהו אחידן דא בדא, ואתקשרן דא בדא. ולא הוי בהו פרודא. ועפר דא, כד איהו אוליד לבתר, לא מתקשרן דא בדא באינון עלאי, כמה דאת אמר, ומשם יפרד והיה לארבעה ראשים, באלין הוי פרודא.
Zohar, Vaera 3:16
בגין דהא עפר, כד איהו אוליד בחילא דתלת עלאי, אפיק ארבעה נהרין, דתמן משתכחי אבני יקר, ובאתר חד אינון, דכתיב שם הבדלח ואבן השהם. ואלין אבני יקר אינון תריסר, ואינון לארבע סטרי עלמא, לקביל תריסר שבטין, דכתיב והאבנים תהיין על שמות בני ישראל שתים עשרה על שמותם. ואלין תריסר בקר, דאינון תחות ימא.
Zohar, Vaera 3:17
תא חזי, כל ארבעה סטרין עלאין דקאמרן, אף על גב דמתקשרן דא בדא, ואינון קיומא דלעילא ותתא, קיומא דעלמא יתיר רוח, בגין דכלא קיימא בגיניה, ונפשא לא קיימא אלא ברוחא, דאי גרע רוחא אפילו רגעא חדא, נפשא לא יכילת לאתקיימא, ורזא דא כתיב, גם בלא דעת נפש לא טוב. נפשא בלא רוחא לאו איהו טוב, ולא יכלא לאתקיימא.
Zohar, Vaera 3:18
ותא חזי, אינון תריסר דקאמרן, דאינון תריסר אבנין, אינון תריסר בקר, דתחות ימא. בגין כך, נטלו אינון תריסר נשיאים, כל הבקר לעלה שנים עשר פרים וגו'. וכלא רזא עלאה הוא, ומאן דישגח במלין אלין, ישגח ברזא דחכמתא עלאה, דעקר דכלא ביה.
Zohar, Vaera 3:19
אמר רבי שמעון, הא דאמר ר' חזקיה, דכד ברא קודשא בריך הוא לאדם, מעפרא דמקדשא דלתתא אתברי, מעפרא דמקדשא דלעילא אתייהיב ביה נשמתא. כמה דכד אתברי מעפרא דלתתא, אתחברו ביה תלת סטרא יסודי עלמא. הכי נמי כד אתברי מעפרא דלעילא, אתחברו ביה תלת סטרי יסודי עלמא, ואשתלים אדם. והיינו דכתיב, אשרי אדם לא יחשב יי' לו עון ואין ברוחו רמיה. אימתי לא יחשב יי' לו עון, בזמן דאין ברוחו רמיה.
Zohar, Vaera 3:20
תא חזי, משה אשתלים יתיר מאבהן, בגין דמליל עמיה קודשא בריך הוא, מדרגא עלאה יתיר מכלהו, ומשה פנימאה דבי מלכא עלאה הוה, ועל דא כתיב, וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב וגו', והא אוקימנא מלי.