Zohar Vayakhel 4
Zohar, Vayakhel 4:1
רבי שמעון פתח, מי עלה שמים וירד מי אסף רוח בחפניו מי צרר מים בשמלה מי הקים כל אפסי ארץ מה שמו ומה שם בנו כי תדע. האי קרא הא אוקימנא, וכמה סמכין אית ביה. וכלא בקב"ה אתמר, דאיהו כלא. ואתמר, מה שמו ומה שם בנו כי תדע, דא קב"ה. מה שמו ידו"ד. ומה שם בנו, ישראל דכתיב, בני בכרי ישראל, והא אוקימנא. מי עלה שמים. הא אוקמוה, דא משה, דכתיב ואל משה אמר עלה אל יי'.
Zohar, Vayakhel 4:2
ד"א מי עלה שמים, דא אליהו, דכתיב ביה ויעל אליהו בסערה השמים. וכי היך יכיל אליהו לסלקא לשמים. והא כלהו שמים, לא יכלין למסבל, אפילו גרעינא כחרדל מגופא דהאי עלמא, ואת אמרת ויעל אליהו בסערה השמים.
Zohar, Vayakhel 4:3
אלא כמה דאת אמר, וירד יי' על הר סיני. וכתיב ויבא משה בתוך הענן ויעל אל ההר. וכי קב"ה דהוה בטורא דסיני, וכתיב ומראה כבוד יי' כאש אוכלת בראש ההר, איך יכיל משה לסלקא לגביה. אלא במשה כתיב, ויבא משה בתוך הענן ויעל אל ההר. דעאל גו עננא, כמאן דאתלבש בלבושא. הכי נמי אתלבש בעננא, ועאל בגויה. ובעננא אתקריב לגבי אשא, ויכיל למקרב. אוף הכי אליהו, דכתיב ויעל אליהו בסערה השמים, דעאל בההיא סערה, ואתלבש ביה בההיא סערה, וסליק לעילא.
Zohar, Vayakhel 4:4
ורזא אשכחנא, בספרא דאדם קדמאה, דאמר באינון תולדות דעלמא, רוחא חדא יהא דיחות לעלמא בארעא, ויתלבש בגופא, ואליהו שמיה. ובההוא גופא יסתלק, ואשתליל מגופיה, וישתאר בסערה. וגופא דנהורא אחרא יזדמן ליה, למהוי גו מלאכי. וכד יחות, יתלבש בההוא גופא, דישתאר בההוא עלמא, ובההוא גופא יתחזי לתתא, ובגופא אחרא יתחזי לעילא. ודא איהו רזא, דמי עלה שמים וירד. לא הוה בר נש דסליק לשמיא רוחא דיליה, ונחית לבתר לתתא, בר אליהו, דאיהו סליק לעילא ונחית לתתא.
Zohar, Vayakhel 4:5
ד"א מי עלה שמים, דא אליהו. וירד, דא יונה, דנחת ליה נונא גו תהומי, לעמקי ימא. יונה מחילא דאליהו קא אתא, אליהו סליק, יונה נחית, דא שאיל נפשיה למימת, ודא שאיל נפשיה למימת, ובגין כך אקרי בן אמתי. וכתיב, ודבר יי' בפיך אמת.
Zohar, Vayakhel 4:6
מי צרר מים, דא אליהו, דצריר צרורא דמיא בעלמא, ולא נחתו טלא ומטרא דשמיא. בשמלה, דא אליהו, דהוה מייתי אדרתיה למעבד נסין. מי אסף רוח בחפניו, דא אליהו, דאהדר רוחא דבר נש לגו מעוי.
Zohar, Vayakhel 4:7
מי הקים כל אפסי ארץ. דא אליהו, דלבתר דצרר מים, ואומי על מטרא, לבתר אהדר בצלותיה, ואוקים כל עלמא, ונחית מטרא, ואתיהיב מזונא לכלא. מה שמו, דא אליהו. ומה שם בנו, דא אליהו. מה שמו, כד סליק לעילא, אליהו. ומה שם בנו, כד נחית לתתא, ואתעביד שליחא למעבד נסין, אליהו שמיה.
Zohar, Vayakhel 4:8
דבר אחר מי עלה שמים, דא קב"ה, כמה דאוקימנא. ורזא דמלה, מ"י, והא אוקימנא. והכא איהו רזא דרתיכא עלאה, ארבע סטרין דעלמא, דאינון יסודי קדמאי דכלא, וכלהו תליין בההוא אתר עלאה דאקרי מ"י, כמה דאתמר.
Zohar, Vayakhel 4:9
ת"ח, כד קיימא שעתא דרעותא קמי קב"ה, ליחדא רתיכא עלאה ברתיכא תתאה, למהוי כלא חד. כדין קלא נפיק, מההוא אתר עלאה קדישא, דאקרי שמים, וכניש כל אלין קדישין דלתתא, וכל אינון רברבן קדישין, ומשריין עלאין, למהוי כלהו זמינין כחדא, הה"ד, ויקהל משה, דא רזא דשמים. את כל עדת בני ישראל, אלין אינון תריסר משריין עלאין קדישין.
Zohar, Vayakhel 4:10
ויאמר אליהם. ומאי קאמר זה הדבר וגו', קחו מאתכם תרומה, אתתקנו כלכון, לסלקא עלייכו, ולמיטל עלייכו, יקרא דכרסייא קדישא, לסלקא לעילא.
Zohar, Vayakhel 4:11
אפרישו מנייכו אינון יקירין, אינון רברבין עלאין, לסלקא לההיא תרומה, רזא דכרסייא קדישא, לאתחברא באבהן, דהא מטרוניתא לא אתחזי למיתי לבעלה, אלא באינון בתולתן עולמתהא, דייתון עמה, ומדברן לה, עד דמטת לבעלה, כמה דאת אמר, בתולות אחריה רעותיה וגו', וכל כך למה, למיתי לאתחברא בבעלה.
Ficha editorial de este texto