כתיב אם אין פניך הולכים אל תעלנו מזה ובמה יודע אפוא וגו', הכי אוליפנא, כיון דאמר קב"ה למשה הנה מלאכי ילך לפניך, אמר משה, ומה קסטיפא דשמשא דיתכניש, וידבר סיהרא, גופא דסיהרא לא בעינא. אם אין פניך הולכים, גופא דשמשא בעינא, ולאו דסיהרא. כדין גופא דשמשא אתנהיר, ואתעביד משה, כגוונא דגופא דשמשא קמייהו דישראל. כיון דאתכניש משה, אתכניש שמשא, ואתנהיר סיהרא, והוה יהושע משתמש לנהורא דסיהרא. ווי לההוא כסופא.
ויאמר אליהם בן מאה ועשרים שנה וגו'. היינו דא"ר אלעזר, ארבעין שנין נהיר שמשא לון לישראל, ואתכניש לסוף ארבעין שנין, ונהיר סיהרא. אר"ש ודאי הכי הוא, היינו דכתיב ויש נספה בלא משפט. והא אתערו חברייא. ואנן נוקים ליה לקרא, אבל על מה דאתערו חברייא כלא הוא אצטריך לעלמא, לתועלתא דב"נ, דיתכנש עד לא מטון יומוי.
ת"ח, והא אתמר, דכל רוחין דנפקין מלעילא, דכר ונוקבא נפקי, ומתפרשן. ולזמנין תפוק נשמתא דנוקבא, עד לא נפקת דכר, דהוא בר זוגה. וכל זמנין דדכורא לא מטא זמניה לאזדווגא בהדי נוקביה, ואתי אחרא ואתנסיב בהדה, כיון דמטא זמנא דהאי לאזדווגא, כד אתער צדק בעלמא, למפקד על חובי עלמא, כניש ליה להאי אחרא, דהוה נסיב בהדה, ואתי אחרא ונטיל לה. ועל דא קשין זווגין קמי קב"ה.
וכל דא בגין דסרח דכורא עובדוי, ואע"ג דלא סרח כ"כ עובדוי בחטאיה, אתכניש בההוא זמנא, עד לא מטון יומוי, דלא עביד הכי במשפט. ועליה כתיב, ויש נספה בלא משפט. ואערע ביה דינא דצדק בחובוי. בגין דמטא זמניה דאחרא, ונסיב לה, דהא דידיה היא.
א"ל ר"א, ואמאי, יפריש לון קודשא בריך הוא, וייתי אחרא ויהיב ליה. אמר ליה דא הוא תועלתא דבר נש, וטיבו דעביד עמיה, דלא יחמי אתתיה בידא אחרא. ות"ח, אי האי לא כשרן עובדוי, אע"ג דדיליה היא ההיא אתתא, לא אתדחי האי אחרא מקמיה.
ת"ח, שאול מלכא נטל מלכו. בגין דעד לא מטא זמניה דדוד להאי. דהא מלכו הוה ודאי דדוד, ואתא שאול ונטיל ליה. כיון דמטא זמניה דדוד למירת דיליה, כדין אתער צדק וכניש ליה לשאול בחובוי, ואתדחי מקמי דוד, ואתא דוד ונטל דיליה.
ואמאי לא אעדי קב"ה לשאול ממלכו, ולא ימות. אלא טיבו עבד קב"ה עמיה, דכניש ליה במלכותא, ולא יחמי עבדיה שליט עליה, ונטיל מה דהוה דיליה בקדמיתא. כך האי. בג"כ, בעי ב"נ למבעי רחמי קמי קב"ה, כד אזדווג, דלא יתדחי מקמי אחרא.
כתיב, ויאמר יי' אלי רב לך אל תוסף דבר אלי וגו' והא אוקימנא, אמר ליה קב"ה למשה, משה, תבעי לאחדשא עלמא, חמית מן יומך שמשא פלח לסיהרא. חמית מן יומך דישלוט סיהרא בעוד דשמשא קיימא. אלא הן קרבו ימיך למות קרא את יהושע, יתכניש שמשא, וישלוט סיהרא. ולא עוד, אלא אי אנת תיעול לארעא, יתכניש סיהרא מקמך, ולא ישלוט. ודאי שולטנותא דסיהרא מטא, ולא תשלוט בעוד דאנת קיימא בעלמא.
קרא את יהושע וגו'. ומאי קאמר הנך שוכב עם אבותיך וקם העם הזה וגו'. ולא אשכחנא, דפקיד קב"ה ליהושע, אלא למשה, דא"ל למשה כל האי, דכתיב ועזבני והפר את בריתי, וחרה אפי בו ביום ההוא. ועתה כתבו לכם את השירה הזאת ולמדה את בני ישראל שימה בפיהם, אי הכי מהו ואצונו.
אלא קרא אמר, הנך שוכב עם אבותיך, אמר ליה קב"ה למשה, אע"ג דאנת תשכוב עם אבהתך, הא אנת קיימא תדיר לאנהרא לסיהרא. כמה דשמשא, דאע"ג דאתכניש, לא אתכניש אלא לאנהרא לסיהרא. וכדין אנהיר לסיהרא, כד אתכניש. ועל דא, הנך שוכב לאנהרא, ודא הוא ואצונו. וכדין אתבשר יהושע לאתנהרא, ועל דא כתיב, הנך שוכב עם אבותיך, לאנהרא ליהושע, ודא הוא וצו את יהושע וחזקהו. וצו את יהושע כלהו לאנהרא.
כי אתה תבא, ולבתר תביא מה בין האי להאי. אלא חד תבא, לבשרא ליה דייעול לארעא, ויתקיים בה. וחד תביא, לבשרא ליה שלטנותא על ישראל, ואתבשר על קיומא דגרמיה, ואתבשר על שלטנו דישראל.
El estudiante lee sin distracciones; al tocar un pasaje abre comentarios, Rashí, Onkelos, notas privadas, preguntas, tarjetas y progreso guardado.
11
Pasajes
0%
ES
0
Refs
0
Guardado
ספר הזהר, וילך ב׳
Aula de estudio · Bet Midrash Online
Haz clic sobre cualquier pasaje para subrayar, preguntar, guardar nota, abrir Rashí/Onkelos o crear repaso.
Texto hebreo: dominio público
Estado de la traducción: Todavía sin traducción española — disponible en hebreo.
