Aula de estudio · Bet Midrash OnlineIbn Ezra on Exodus 26Toca un pasaje para subrayarlo, comentarlo o abrir sus mefarshim.1ואת המשכן. כאשר הודיעו בתחלה את תבנית המשכן:2מעשה חשב. אמרו חכמים כי מעשה חשב שנים פרצופים, ורוקם פרצוף אחד ונכון הוא, ועל דרך הפשט מעשה חושב אינו רוקם ולא אורג, רק על דרך שעושין היום בגדי משי, כי הצורה שעלתה בלב היא חשבון, ומחשבתה, ויציירנה בלוח וישים שני חוטין בחשבון למשוך מרחוק:3ארך. חסרי דעת אמרו, כי מדת כ"ח בעבור כ"ח מחנות הלבנה והנכון כי היו עשר יריעות על דרך נוטה שמים כיריעה (תה' קד) על כן היה מקום קדש הקדשים בחשבון מעוקב:4חברת. כדמות תואר או יהיה כדמות פועל שזאת חוברות זאת, והעד חבור עצבים אפרים הנח לו (הושע ד יז) שהוא פעול:5ללאת. יש אומרים כי כמוהו, ובלולים יעלו אל התיכונה (מ"א ו ח) כי הבי"ת משרת:6הקיצונה. תאר כמו העליונה:7חמשים. עתה הזכיר מספר הלולאות:8ומלת מקבילות. זאת לקבל זאת, ויש אומרים כי כמוהו ויכהו קבל עם (מ"ב טו י) ומחי קבלו (יחז' כו ט), ופירוש9אשה עצם דבר, וכן איש, על כן והאיש גבריאל (דניאל ט כא):10ועשית, קרסי. כמוהו, כרע בל קורס נבו (ישעי' מו א):11והנה עשר יריעות הוא המשכן, והמשכן קראו אחד כולל הכל, כי כל גוף אינו דבר אחד, רק הוא מחובר מאחדים, וככה השם הנכבד שהוא אחד כולל הכל ונקרא אחד, וכן העולם הקטן והגדול:12ועשית יריעות עזים לאהל. להיות אהל:13ומלת אותם. תוספת ביאור, כי הוא שבה אל יריעות עזים:14ארך, האחת. מלת אחת זרה, כי היתה ראויה להיות אחדת כי הדל"ת אינה מאותיות המשרתים, רק בעבור שהתחברו שנים דל"ת ותי"ו שהם ממוצא אחד, יכבד על הלשון על דרך משָרַת את המלך (מ"א א, טו) וחסרו הדל"ת:15חמש. בשו"א ופת"ח דרך קצרה, כמו שלש סאים (ברא' יח ו):16והנה כאשר כפל את היריעה הששית נשאר חציה בסוף על כן כתוב חצי היריעה העודפת (פ' יב), ואין צורך להזכיר, כי אורך היריעות לרוחב המשכן והנה רוחב המשכן עשר אמות, ותשע אמות היה גובה שני צדי המשכן, על כן כתוב והאמה מזה (פ' יג) לכסות המשכן:17ועשית. מספר לולאות יריעות האהל כמספר לולאות המשכן, וכן הקרסים, רק לא היו לולאות האהל וקרסיו לנוכח לולאות המשכן וקרסיו, רק אחריהם לפאת מערב שתים אמות:18ועשית. קרסי המשכן זהב כי הוא נכבד:19והאהל כמו מכסה, על כן קרסיו נחשת ואינם נראים כי ב' מכסים על האהל:20וסרח. יש חצי שהוא בדרך קירוב כמו וחצי שבט המנשה (יהושע כב, ט) ובמעשה הקרשים תבין הצורך לפרש:21והאמה, בעודף. כמו אובד והוא תואר כי הוא מלרע הטעם:22ועשית מכסה. על מכסה בעבור הגשם:23ועשית. המשכן אינו רק היריעות והקרשים, וכאשר הודיע המשכן כן הקרשים:24ומלת עומדים. כפי תולדות העץ, כי האורך הוא הגובה, וככה האדם כאשר הוא עומד, והפך זה בשכבו, או מלת עומדים על זויות נצבות:25עשר אמות. אמות המשכן לא ידענו אם הם כאמות יחזקאל שהם אצילה ובדרך סברא אמות הבית הראשון כן היו בעבור שמצאנו בדברי הימים כתוב במדה אחרונה:26שתי ידות. מגזרת יד:27משלבת. אין לו אח, כי אם בין השלבים (מ"א ז כט):28ועשית. הנה לא נכתב כמה עובי הקרש, והראשונים אמרו שהיה אמה א"כ הוא כותל הדרומי היה שלשים אמות וככה הצפוני, והנה לא נשאר בכותל המערבי רק רחב שמונה אמות, וצריכים אנו לשום שם שמונה קרשים אולי הוצרכו לאמה, כי היה העובי אמה בעבור הבריח התיכון הנכנס בתוך הקרש, ועל דעת רבינו שלמה כי במעשה נס היה עומד כי על דרך הפשט שלשה בריחים תיכונים הם, וככה כתוב מן הקצה אל הקצה לא אל הקצות ואם קבלה היא שהעובי היה כך נשמע ונקבל, ואם דרך סברא יש תיקון אחר, כי השנים הבריחים הם עליונים, גם השפלים הם עד חצי הקיר והבריח התיכון שהובא בתוך הקרשים יהיה מבריח מן הקצה אל הקצה וכמוהו לעשות בתוך התכלת ובתוך הארגמן (למטה לט ג) וכן הפעמונים בתוך הרמונים (שם שם כה) ולולי זה לא היו מצפים הבריחים התיכונים זהב, ואם נאמר כי לא ידענו כמה עובי הקרש יש לנו לתקן המערב איך היתה, והנה בתחלה היו מתקנים פאת מערב, כי השנים הקרשים שהם למקצועות המשכן שפירושו כמו זויות וככה היה חצי מקצוע החצר כי היה כצורת מרובע ארוך, והנה יש לנו מקצעות, ואלה השנים הקרשים לבדם שהם במקצעות אינם כמדת הקרשים הנזכרים על כן הבדילם הכתוב, ואמר כן יהיה לשניהם לבדם לא הקרשים האחרים, ובאלה שנים קרשים הם מקימין המשכן, והיו הששה קרשים באמצע, והנה רוחב המשכן עשר אמות ולא ידענו אם היו קרשי המקצעות מרובעות או עגולות כי אין לנו רק אמה אחת, ועל הדרך שאמר רבינו שלמה לא תהיינה אלה הקרשים בטור שוה, כי חצי אמה יהיה בפנים כי קרש הוא ואינו בגד, ואחר כן ישימו קרשי צפון ודרום והנה יצא חוץ מן המשכן כפי עובי הקרש על כן יהיה כנגד עמוד פתח המשכן, ובחצי יריעות עזים יהיה התיקון:29והקמת. שיאמר כן לחכמי הלב, או בעבור שהוא יקימנו בראשונה ואחרים עמו, כי יש צורך לרבים:30ועשית פרכת. ככה מצאנו שיעשה שלמה לפתח הדביר, אולי הקיר היה עץ בעבור שהזכיר כי כל מדת הבית היה ששים, ופי' רש"י ז"ל כי ארבעים ההיכל ועשרים הדביר ואדני כסף בעבור כבוד הארון, והנה הדביר היה כפל מקום קדש הקדשים באורך וברוחב ובגובה, ואל תשתומם בעבור שהוא כתוב כי שלשים אמה היה גובה הבית, והדביר שלישית הבית היה כי עליות היו על פני הכפורת שהוא הדביר, וכתוב בדברי הימים והעליות צפה זהב (דה"ב ג ט):31ומלת והבדילה הפרכת. זרה בעבור היותה מלרע וכן והכית בצור (למעלה יז ו):32ועשית, מעשה רקם. פחות ממעשה חושב והעמודים מצופים זהב, גם וויהם זהב בעבור כבוד המקום והאדנים לעמודים נחשת כי הוא אמצעי: AnteriorVolver arribaSiguiente
