Aula de estudio · Bet Midrash OnlineIbn Ezra on Exodus 30Toca un pasaje para subrayarlo, comentarlo o abrir sus mefarshim.1ועשית, מקטר. שם המפעל כמו ומשלוח מנות (אסתר ט יט):2אמה. המזבח גבוה על שולחן חצי אמה אולי כן היה גבוה על המנורה, והיה כנגד הכרובים שהם פורשים כנפים למעלה:3וצפית. הזכיר גג על זה המזבח, ולא כן במזבח הנחשת, ובעבור היותו מצופה זהב, נקרא מזבח הזהב וככה השלחן הטהור (ויקרא כד ו) כמו המנורה הטהורה (שם שם ד):4על שני צדיו. תוספת לבאר:5וה"א בהמה נוסף, כי המלה מלעיל כאשר פירשתי:6ועשית, הבדים. מצופים זהב כבדי הארון:7ונתת, לפני הפרכת. מחוץ:8לפני הכפרת. שיהיו כנגדה נתון:9והקטיר, קטרת סמים. עם בשמים, אולי הסמים הם העיקר, או להפריש בין שתי המרקחות, כי האחד בשמים בלי סמים:10ופי' בהיטיבו. לתקן הפתילה והשמן:11ובהעלת. בעבור עלות להב הפתילה נקרא כן, והנה בהעלות פועל יוצא:12קטרת תמיד. בעשותם עולות על כן הזכיר לדרתיכם:13לא, קטרת זרה, שאיננה כמתכונתה:14וכפר אחת בשנה. בעשור לחדש השביעי:15וטעם כפורים על דם הפר ודם השעיר, וזה חיוב כל שנה ואין צורך להזכיר דם פר המשיח או הציבור בחטאם כי אינם תמיד רק לפרקים מעטים:16ברוך לעד שם אל נישא עם ישראל כל טוב עשה17ולציר גלה פלא נכסה תוך פרשת היא כי תשא18החל לפרש כסף הכפורים שהוא חיוב על כל אחד ולא היה נדבה והזכיר זה בעבור הכתוב למעלה כי אחת בשנה יעשה כפורים וכסף הכפורים גם כן יהיה אחת בשנה כאשר אפרש, ואחר כן הכיור וכנו שלא יעשו מנדבת הצבור, רק ממראות הצובאות לבדם, גם הזכיר שמן המשחה וקטרת הסמים, כי הנשיאים לבדם הביאום ובהזכירו שמן המשחה, הזכיר הכלים הנמשחים גם הזכיר האומן הגדול שהוא הרוקח ואשר יעשה מעצתו כל המשכן, והוא בצלאל ואהליאב והזכיר השבת להזהירם בתחלה, שלא יעשו ישראל מלאכת השם בשבת ואחר כן הזכיר תפלת משה לפני רדתו מן ההר והוצרך להזכיר מעשה העגל בתחלה לדעת למה התפלל, ואחר כן הזכיר רדתו, ושריפת העגל, ושובו אל ההר עוד להתפלל שנית בעדם, והזכיר כעס משה להוציא אהלו ממחנה ישראל ויש אומרים כי הכתוב יספר מה שהיה, ואחר כן הזכיר כבוד משה שראה הכבוד ואחר כן צוהו שירד ויפסול לוחות, וכתבם השם פעם שנית, והזכיר התנאים שכרת ברית עם ישראל, הם הכתובים בפרשת ואלה המשפטים, ואחר כן יזכיר כי קרן עור פניו ברדתו מההר ולוחות הברית בידו, והגאון אמר כי כסף כפורים הוא חיוב על ישראל בכל שנה, בין שיספרם מלכם, או לא ישא מספרם, וראיתו משאת משה במדבר ואמר כי ממנו יקריבו קרבנות הצבור ותקון הכיור, ויעשו שמן משחה וקטרת הסמים גם ינתן ממנו לסנהדרין וזה רמז בצלאל ואהליאב, כי מנהג החושבים שהם בעלי סוד החשבון לכתוב באגרות, הפרטים בראש האגרת יכתבו הכלל הנחבר מן הפרטים, י"א כי המגפה שהיתה, בימי דוד בעבור שלא נתנו כפר נפשם ואם זה אמת הוא תשובה על הגאון:19וטעם בפקד אתם. כי אם לא יתנו כפרם ברגע הפקידה אז יבא הנגף, ויפת אמר אם לא יתנו כפרם בצאת למלחמה ויסופרו ינגפו לפני האויב:20זה. השיעור, כמו, וזה אשר תעשה אותה (ברא' ו טו):21וטעם כל העבר. שעברו משנותם עשרים והם כמו שלשה שבועות שנים אז הוא האדם תמים דעת, גם גופו לא יגבה עוד בקומה:22ואלה הגרות גרגרות חרוב הם:23כל, הפקדים. הפועלים:24העשיר. הזכיר טעם לא ירבה ולא ימעיט כי כפר נפש הוא:25ולקחת. זה מפורש בפרשת אלה פקודי:26כי המשכן איננו עומד רק על כסף הכפורים זכרון לבני ישראל:27וידבר. תחלת פרשה הוא:28ועשית, כנו. כמו מכונתו והעד מכונות שלמה, והנה בעבור שהוא כתוב בין אהל מועד ובין המזבח, לאות כי המזבח איננו סמוך אל פתח האהל, רק הוא קרוב אליו, והנו באמצע לנכח מזבח הקטרת, והיה הכיור בין האהל ובין המזבח נוטה לאחד הצדדים ולא הזכירו הכתוב כי על דרך הסברא אין הדעת נוטה להיות הכיור נכח מזבח הקטרת שהוא לנכח מקום הכפרת:29ורחצו. הזכיר צורך הכיור בעבור המשרתים שהם אהרן ובניו ודורותיהם, ולא הזכיר משה עתה, כי הוא לבדו יעשה כן כל ימי היותו חי אבל הזכיר זה בשעת מעשה:30בבאם, ירחצו מים. הטעם רחיצת מים כי ידיהם ורגליהם הם הפועלים וכמוהו רבים:31ורחצו. פעם אחרת שיעשו כן תמיד, או הזכיר זה, כי אם לא יעשו כן הם בני מות:32וידבר. פרשה בפני עצמה:33ואתה קח לך. כדרך לך לך (ברא', יב א), וקחו לכם צאן (למעלה יב כא) ועל דרך הפשט כמוהו עשה לך שרף (במד', כא ח) גם פסל לך (למטה לד א) כי כן דרך הלשון:34ומלת מר קשה, והגאון תרגמה מוש"ק והנה איננו מעצים אעפ"י שיש לו ריח טוב אולי בעבור זה הפרידו הכתוב מהבשמים, כי כתוב אריתי מורי עם בשמי (ש"ה ה א), והנה הוא מלוקט, ואומרים המביאים אותו כי הוא נעשה בגרון הצבי, והנה כתוב וידי נטפו מור (שם ה ה) אולי כן הוא בהיותו לח:35וטעם בשמים ראש. שיוקח הראש מכל בשם, כי הוא הנכבד מהנשאר באחרונה ואחר שאמר, קנמן בשם מה טעם להזכירו, אולי שיהיה מהנבחר ג"כ הקנה וקדמונינו ז"ל אמרו כי משקל הכל שוה וככה נקבל, רק לא ידענו טעם למה הזכיר מחציתו וטעם החצאים לא אבין, כי אין מנהג בכל ארץ ישמעאל להוסיף על כל דבר שישקל אפילו כמשקל חרדל, ואף כי בכל מעשה רוקח:36וקדה. מהקבלה ידענו שהיא קציעה:37ועשית, רוקח מרקחת, כמו מקטר קטרת (למעלה פ', א):38וטעם שמן משחת קדש. הוא שמזכיר אחר זה:39ומשחת אהל מועד. כולל המשכן, והזכיר הנכבד שהוא באהל והוא הארון:40ואת. הזכיר השלחן תחלה, כי הוא הגדול, ויש לו כלים רבים ואח"כ המנורה שיש לה כלים רבים:41ואת מזבח העולה. יש לו כלים רבים:42וקדשת. בשמן המשחה:43וטעם כל הנוגע בהם. נלמדנו מן הן ישא איש בשר קדש (חגי ב יב) על דרך הפשט שהוא כמשמעו כי אם יגע בשר הקדש בלחם או בנזיד או ביין או בשמן או בכל מאכל יקדש, וככה מזבח העולה שגם בו כתוב קדש קדשים:44ואת בניו. לבדם לא אחרים:45שמן משחת קדש יהיה זה. כל שנעשה במתכונת זה למשוח זרע אהרן:46לא ייסך. אמר רבי מרינוס כי יסך כמו יוסך וכמוהו ויישם בארון (ברא' נ כו) כמו ויושם והטעם כי מנהג ישראל היה לסוך שמן, הזכרים גם הנקבות כי כן כתוב ושמן לא תסוך (דבר' כח מ) ולסוך מזה השמן אסור לכהן אף כי לאחרים, כי שמן המשחה יוצק על ראש המשיח:47ובמתכונתו. הבשמים הנזכרים ובמשקלם:48איש, טעם ואשר יתן ממנו על זר. שאינו ממשפחת אהרן אמר הגאון, קבלה היתה ביד ישראל שימשח דוד וזרעו משמן המשחה לא מלכים אחרים והוצרך לפרש ככה בעבור שלקח צדוק משמן המשחה שהיה באוהל מועד ומשח בו את שלמה ויפת אמר כי על זר שלא מבני ישראל, ולא דבר נכונה, כי הנה והזר הקרב יומת (במד' ג י) ופירושו למען אשר לא יקרב איש זר אשר לא מזרע אהרן הוא(שם יז ה) ואחרים אמרו על שמן המשחה שעשה משה גם זה איננו נראה בעיני, כי בתחלה כתוב שמן משחת קדש יהיה זה לי לדרתיכם (פ' לא) ועוד איש אשר ירקח כמוהו, ואשר יתן מאותו שהוא כמוהו על זר, והנה אין הפרש בין שמן המשחה שעשה משה ובין הנעשה אח"כ שהוא כמוהו, וחוץ ממשפחת דוד איננו כתוב, ולפי דעתי כי כל המצות אמת הם לדורות ישראל, כמו שלא יעלו עולה רק במקום הנבחר, והנה גדעון ושמואל גם אליהו בהר הכרמל העלו עולות, והזכרתי גדעון בעבור שהעלה עולות ואיננו כהן, גם כן שמואל, כי לא יועיל אם היה מבני קרח, והנה הכל הוראת שעה, גם ככה נוכל לומר בדברי שלמה, כי על הוראת שעה ביד נתן הנביא או גד נמשח בשמן המשחה:49קח לך סמים. קדמונינו ז"ל קבלו כי אחד עשר מיני סמנים הם והנה הכתוב לבשמים שהם לקטרת הסמים לא פרטם הכתוב והזכיר הסמים כי לא הזכיר משקלם:50וטעם סמים פעם אחרת אלה סמים ולבונה זכה עמהם:51בד בבד. כל אחד לבד ירוקח ואח"כ יעורב:52ועשית, ממולח. טעם ממולח הוא מלח סדומית וי"א שחוק מאוד או מגזרת ארץ מלחה (ירמי' יז ו):53ממנה הדק. דקה בכל יכלתך זהו קטרת תמיד על מזבח הזהב:54והקטרת אשר תעשה. רמז למשה:55לא תעשו. עם ישראל מדבר:56קדש תהיה לך. לכהן או לכל ישראל, כמו זכור ימות עולם בינו (דבר' לב ז):57איש. הזהיר בתחלה, ואחר כן הזכיר העונש כמשפט: AnteriorVolver arribaSiguiente
