Aula de estudio · Bet Midrash OnlineIbn Ezra on Exodus 6Toca un pasaje para subrayarlo, comentarlo o abrir sus mefarshim.1ויאמר. עתה תראה. באשר אביא המכות על מצרים, אז ירויח להם מעט כאשר אפרש עוד:2וידבר. הכתוב אמר "ויאמן העם" (למעלה ד לא) ולא כל העם, והכל מודים באלהים אפילו פרעה כאשר אפרש עוד על כן אמר "ויאמר אליו אני ד'" לכן אמור לבני ישראל אני ד' (פ' ו) "וידעתם כי אני ה' אלהיכם המוציא אתכם" (פ' ז):3וארא. נבואת האבות היתה במראות הלילה, על כן מלת וארא:4מלת "שדי" קשה בפירוש, והגאון אמר כי השי"ן נוסף כשי"ן "שאתה מדבר עמי" (שופ' ו יז) והטעם שאמר לעולם די, ולא אדע טעם לפי' זה, כי איך יקרא שם אשר די רק להיותו תואר כמו "טוב וסלח" (תה' פו ה) "עלי לבי דַוָי" (ירמי' ה יה) והנגיד רב שמואל פי' בו בלשון ערבי אלקהאר, ופי' מנצח ותקיף והיו"ד תחת אות הכפל כיו"ד "דַלְיוֹ שֹּׁקַיִם מִפִסֵח" (משלי כו ז) ואל"ף "אשר בזאו נהרים" (ישעי' יח ב) וכמוהו "כקול שדי" (יחז' א כד), "והיה שדי בצריך" איוב כב כה) ויפה פירש:5ומלת נודעתי מבנין נפעל, ואיננו כמו הודעתי כדברי מנחם:6ורבי מרינוס אמר, כי ושמי ד' שבועה כי בלשון ערבי יש וי"ו לשבועה, וטעם לא נודעתי להם כמו שנודעתי לך וכוי"ו הזה לא מצאנו בלה"ק וככה דקדוקו, יש מלות מושכות עצמן ואחרות עמם, גם כן אותיות כמ"ם "מאל אביך ויעזרך, ואת שדי" (ברא' מט כה) שהוא מאת שדי וככה בי"ת באל שדי, כאילו כתוב ובשמי ד' לא נודעתי להם:7אמר רב סעדיה הגאון כי תחסר באחרונה מלת לבדו, כאילו אמר ובשמי ד' לבדו לא נודעתי להם, רק פעם באל שדי ופעם בשם ד' וכמוהו לפי דעתי לא יעקב לבדו יאמר עוד שמך כי אם ישראל משתתף עמו, ואין צורך לתקון הזה, כי ידענו כי אל שדי הוא הש"י הנכבד, ואין ביניהם הפרש, רק ששם שדי הוא תואר והשם הנכבד פעם שם עצם ופעם שם תואר כאשר פירשתי והנה מצאנו כתוב באברהם "אני ד' אשר הוצאתיך מאור כשדים" (ברא' טו ז), וביעקב אני ד' אלהי אברהם אביך (שם כח יג), ור' ישועה אמר כי אברהם ויעקב לא ידעו זה השם, רק משה כתב ככה, ולא דבר ר' ישועה נכונה, כי איך יכתוב משה שם לא הזכירו השם, ואין ספק כי האבות ידעו זה השם שהוא שם העצם רק זה השם הוא התואר לא ידעו:8ועתה אגלה לך קצת סוד אל שדי, ידענו כי השם ברא ג' עולמות שהזכרתי והעולם השפל יקבל כח מעולם התיכון כל אחד מהפרטים כפי מערכת העליונה, ובעבור כי נשמת האדם גבוה מן העולם האמצעי, אם היתה הנפש חכמה והכירה מעשה השם שהם בלא אמצעי וע"י אמצעי והניחה תאות העולם השפל, והתבודדה לדבקה בשם הנכבד, אם יש במערכת הככבים בעת ההריון רעה שתבא עליו ביום ידוע, השם שדבק בו יסבב סבות להצילו מרעתו, וככה אם יש במערכה שיהיה עָקר, השם יתקן לו כח תולדתו ויוליד, על כן אמרו חז"ל שהשם אמר לאברהם צא מאצטגנינות שלך וקרוב מזה הטעם אין מזל לישראל, ועוד אבאר זה בפ' כי תשא על כן אמר השם לאברהם קודם וארבה את זרעך "אני אל שדי" (ברא' יז א) שפירושו מנצח המערכות העליונות, לא שהמערכה תשחת רק שידע הדבק בשמו שיחדש לו טוב שלא יהיה במערכתו על כן אמר יעקב "המלאך הגואל אותי מכל רע" (שם מח) שהיה נכון לבא עלי, וזה הוא סוד כל התורה כאשר אפרש עוד, והנה האבות לא הגיעה מעלתם לדבקה בשם כמשה אשר ידעו השם פנים בפנים, על כן היה יכול משה לשנות תולדות עולם השפל, ולחדש אותות ומופתים שלא יכלו האבות לחדשם, והנה משה אמר שני דברים האחד "למה זה שלחתני" (למעלה ה כב) והשני "והצל לא הצלת את עמך" (שם שם כג), והשיב על האחרון "עתה תראה אשר אעשה לפרעה" (למעלה ו א), ועל הראשון ויאמר אליו אני ד' (למעלה ו ב) והטעם כי על ידי האבות נודע שמי שהוא אל שדי ועל ידך יודע שמי ד' הנכבד בעולם כאשר אמר לכן אמור לבני ישראל אני ד', והנה שלחתיך להודיע זה השם:9וגם הקימותי. גם שלחתיך בעבור שהקימותי עם האבות לתת להם או לבניהם שהם כמוהם את ארץ כנען:10וגם. גם עוד שלחתיך בעבור שעשו ישראל תשובה וצעקו אלי:11לכן. כמו שאני עומד כן יהיה דברי קיים שאגאל אתכם בזרוע נטויה מן השמים אל הארץ:12ולקחתי. כאשר תקבלו את התורה על הר סיני:13וטעם המוציא אתכם, כי היתה במערכת המחברת הגדולה למשרתים העליונים שיעמדו עוד בגלות וזה יתברר לך בפ' כי תשא:14והבאתי אתכם אל הארץ. כי רבים מיוצאי מצרים, גם בניהם יחשבו כהם:15וטעם אשר נשאתי את ידי, דרך משל, כאדם שישא ידו אל השמים וישבע, כמו "כי אשא אל שמים ידי" (דבר' לב מ) "וירם ימינו ושמאלו אל השמים" (דניאל יב ז):16וטעם אני ד' שאקיים זה:17וידבר. ולא שמעו ולא הטו אזן לדבריו כי קצרה רוחם באורך הגלות, ובעבודה קשה שנתחדשה עליהם:18וידבר. לאמר למשה כמו "דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם" (ויקרא א ב):19בא. אל ארמון המלך:20וידבר. הן בני ישראל שהם עמך לא שמעו אלי, ואיך ישמעני פרעה שהוא מלך ואינו מעמך, ועוד כי מגרעת גדולה היא שאדבר לפניו ואני ערל שפתים, כי בפעם הראשונה הבטחתני שתורה את פי שלא אבטא באות שהוא כבד עלי, אולי תכשל לשוני לפניו ואתה אמרת כי אהרן יהיה מליץ ביני ובין ישראל:21וידבר. עתה כלל הענין, כי גם אהרן יהיה מליץ בינו ובין פרעה, כאשר יפרש עוד, על כן השתתפו שניהם בדבור:22ויצום. ללכת אל בני ישראל ואל פרעה מלך מצרים, ור' ישועה אמר כי טעם ויצום שלא יכעסו על ישראל אם לא ישמעו אליהם ואין צורך:23אלה ראשי בית אבותם. על משה ואהרן או שב אל בני ישראל הנזכרים למעלה, והאנשים הם מיורדי מצרים, והחל מראובן, כי לא נשאר לו כבוד רק להתייחס ראשון, ואלה ארבעת בניו הם יורדי מצרים:24ובני. משפחת אהד נכרתה במצרים או במדבר, כי איננה נזכרת בפרשת פנחס:25וצחר הוא זרח:26בני לוי. הזכיר אלה השני שבטים בתחילה בעבור שהם גדולים מלוי, כי לוי הוא העיקר, כי לא בא לפרש עתה רק יחס משה ואהרן והזכיר גרשון קהת ומררי כאשר נולדו הם ירדו מצרים:27הוא אהרן ומשה, הקדים שם אהרן בעבור שניו והזכיר חיי לוי, ולא הזכיר חיי השבטים בעבור כבוד משה ואהרן:28בני גרשון. לא הי' לו בנים כי אם שניהם:29ובני. הזכיר חיי קהת, ולא חיי גרשום ומררי בעבור כבוד השלוחים:30ובני מררי. שנים היו בניו ולא יותר על כן אמר אלה משפחת הלוי לתולדותם כי לא הולידו יורדי מצרים רק אלה בני יעקב גם הזכיר שני חיי עמרם בעבור כבוד בניו:31ובני יצהר. הזכיר אלה בעבור קרח שהריב עם משה:32ובני עוזיאל. הזכיר עוזיאל בעבור כבוד מישאל ואלצפן בתורה, ולא חשש להזכיר בני חברון:33ויקח אהרן. הזכיר אשת אהרן בעבור כבוד אלעזר, והזכיר אחות נחשון בעבור כבוד הכהונה והזכיר בני קרח כי היו צדיקים דכתיב ובני קרח לא מתו (במד' כו) ושמואל הנביא היה מבני קרח:34ואלעזר. הזכיר אשת אלעזר בעבור כבוד פנחס כי לו נתנה הכהונה לעולם, ע"כ מדרך הסברא פוטיאל היה מבני ישראל ולא ידענו טעם פוטיאל, כאשר לא ידענו טעם למישאל, וכל שמות הנזכרים כמו אהרן, ולולי נכתב מעשה משה לא היינו יודעין למה נקרא כן:35הוא אהרן ומשה. הקדים אהרן למשה כי הוא גדול בשנים, ועוד כי הוא התנבא לישראל קודם בא משה:36הם. עתה מעת שדברו אל פרעה הקדים משה בעבור גודל מעלתו, והשם דבר עמו פנים אל פנים, ונגש אל הערפל אשר שם השם, ולא כן אהרן, והכתוב מעיד לא כן עבדי משה (במד' יב ז) ואהרן אמר לו פעמים בי אדוני על כן לא תמצא בכל התורה מתחלת זה הפסוק שלא יקדים משה לאהרן, וככה בנביאים, וככה בכתובים ואין טענה ממלת ואלה תולדות אהרן ומשה (במד' ג א) גם "ותלד לו את אהרן. ואת משה" (שם כו נט) כי כאשר נולדו הזכירם, והעד "תולדות" גם "ותלד":37ויהי. יש לתמוה על המסדר הפרשיות למה דבק זה הפסוק עם הבאים אחריו והוא סמוך אליהם ואם לא ידענו בו טעם כי כן ביום דבר ד' אל משה בארץ מצרים, וזה שדבר לו אני ד' דבר אל פרעה וכמוהו ויהי כאשר תמו כל אנשי המלחמה למות מקרב העם (דבר' ב טז) דבק בפרשה הסמוכה אליו אולי בעל ההפסקות ידע לו טעם למה עשה כן, כי דעתו רחבה מדעתנו:38וידבר ד'. עתה פי' ענין וידבר ד' אל משה ואל אהרן, וזהו בא דבר אל פרעה מלך מצרים: AnteriorVolver arribaSiguiente
