Pasaje seleccionado
Ibn Ezra on Bereshit 3:1
והנחש. י"א כי האשה היתה מבינה ויודעת לשון החיות, ויפרשו ויאמר הנחש ברמיזה ואחרים אמרו שהוא שטן ואיך לא יראו סוף הפרשה, כי אלך ילך השטן על גחון, ואיך יאכל עפר ומה טעם לקללת, הוא ישופך ראש", ורבים השתבשו לחקור למה היה קולל הנחש, ואם היתה לו דעת שלמה, או צוה שלא ישיא האשה, ויאמר רב סעדיה גאון אחר שהתבררה לנו שאין דבור ודעת כי אם באדם לבדו, נצטרך לומר כי הנחש גם האתון לא דברו רק מלאך דבר בשבילם, והשיב עליו רב שמואל בן חפני, והנה קם ר' שלמה הספרדי בעלי השירים השקולים, וחכם גדול היה והשיב על רב שמואל, והישר בעיני שהם הדברים כמשמעם, והנחש היה מדבר, והיה הולך בקומה זקופה, והשָם דעת באדם שם בו, והנה הפסוק העיד כי היה ערום מכל חית השדה רק לא כאדם, ופי' ערום חכם שיעשה דבריו בערמה, ואל תתמה בעבור היות ערום אחר ערומים, והם שני טעמים, כי באלה הצחות בלשון, כמו "בלחי החמור חמור חמורתים (שופ', טו טז), וכן "על שלשים עיירים, ושלשים עיירים להם" (שם יו"ד ד), ועוד אם המלאך דבר על פיו אין חטא לנחש וזה המלאך לא יתכן להיות שלוחו של השם, ואין המלאך ממרה פי השם, והשואלים איך (וי"ג אנה) מצא הנחש את האשה איננה שאלה,
**Y la serpiente.** Hay quienes dicen que la mujer entendía y conocía el lenguaje de los animales, e interpretan “dijo la serpiente” como una señal. Otros dijeron que era Satán. ¿Cómo no miran el final de la sección? ¿Acaso Satán camina sobre su vientre? ¿Come polvo? ¿Qué sentido tendría la maldición “él te herirá en la cabeza”? Muchos se confundieron investigando por qué fue maldecida la serpiente: si tenía conocimiento completo, o si se le había ordenado no seducir a la mujer. Rav Saadia Gaón dijo: después de que nos quedó claro que habla y conocimiento solo hay en el hombre, debemos decir que ni la serpiente ni la burra hablaron, sino que un ángel habló por ellas. Rav Shemuel ben Jofni le respondió. Luego se levantó Rabí Shelomó el español, autor de poemas métricos, gran sabio, y respondió a Rav Shemuel. Lo recto a mis ojos es que las cosas son según su sentido simple: la serpiente hablaba y caminaba erguida. Quien puso conocimiento en el hombre lo puso también en ella. El versículo testifica que era astuta más que toda bestia del campo, aunque no como el hombre. **Arum** significa inteligente, que actúa con astucia. No te asombres de que aparezca **arum** después de **arumim**, pues tienen dos sentidos; tal belleza existe en la lengua, como “con la quijada del asno, asnos amontoné” (Jueces 15:16), y “sobre treinta asnos, y treinta ciudades tenían” (Jueces 10:4). Además, si un ángel habló por su boca, no habría pecado en la serpiente; y ese ángel no puede ser enviado de Hashem, porque un ángel no desobedece la palabra de Hashem. Quienes preguntan dónde encontró la serpiente a la mujer, no hacen una pregunta.
Atajos: ← → cambian de capítulo · ↑ ↓ recorren pasajes.
