Aula de estudio · Bet Midrash OnlineIbn Ezra on Bereshit 30Toca un pasaje para subrayarlo, comentarlo o abrir sus mefarshim.1הבה לי בנים. שתתפלל לשם כאשר עשה אביך:2התחת אלהים אנכי. כאילו אני במקום השם ויתכן שהתפלל ולא הגיע עת שמוע תפלתו:3ואבנה. מפורש בדברי שרה:4דנני. דגושה הנו"ן לחסרון הנו"ן הנוסף:5נפתולי. שם מבנין נפעל, וטעמו כאדם שיאבק עם אחר ויפתל לנצח אותו כדי להפילו, וכן "תתפל" (ש"ב כב כז), וטעם זכר אלהים כי לכבוד השם נתתי שפחתי, או השם עזרני בהאבקי:6בגד. שתי מלות והאל"ף חסר, וכן בכל, וכן במה (יחז' כ כט), כאשר מפורש ביחזקאל,7וטעם גד גדוד כי יש לה גדוד בנים, וי"א שפי' גד מזל טוב כאשר הוא בלשון ישמעאל, וכמוהו "העורכים לגד שולחן" (ישעי' מה יא) והוא ככב גדק, והנכון להיותו כמו גדודי השמים:8באשרי. בעבור אשרי:9דודאים. אמר המתרגם יברוחין וכן יקראו בלשון ישמעאל ויש להם ריח טוב, וכן כתוב "הדודאים נתנו ריח" (ש"ה ז יד), והם על צורת בן אדם, כי יש להם דמות ראש וידים, ואנכי לא ידעתי למה יועילו להריון בעבור שתולדתם קרה:10תחת דודאי בנך. חלף ושכר:11זבדני אלהים. כטעם נתן לי חלק ואין לו אח במקרא:12יזבלני. יזבול עמי יהיה זבולו עמי תמיד, כמו "בנה בניתי בית זבול לך" (מ"א ח יג), "וכמוהו בני יצאוני" (ירמי' יו"ד כ) יצאו ממני, "ויבואני" (תהלים קיט מא) כלם הם פעלים עומדים:13ואחר ילדה בת. י"א כי עם זבולון היתה בבטן אחת:14אסף אלהים את חרפתי. כטעם כרת, וכן "ונאסף שמחה וגיל" (ישעי' טז י) ואחרים אמרו כי השם ראה החרפות שהי' הנשים מחרפות אותי בעבור היותי עקרה וכאילו נאספו ונתחברו אצל השם, והנה נולדו ליעקב י"ב בנים בז' שנים וכאשר ספרום הקדמונים מצאום בני ששה חדשים וימים במספר, ויתכן שנתנה לאה שפחתה ליעקב קודם שנולד נפתלי, גם הרתה רחל קודם שנולד זבלון, וגם דינה לא ידענו מתי נולדה:15אשר עבדתי אותך כהן. שב אל נשי לא אל ילדי, כמו "וישם דמי מלחמה בשלום" (מ"א ב ה):16נחשתי. כמו נסיתי כי הולך היה לקראת נחשים ויש לו תרפים:17נקבה לשון צווי במשקל "זכרה לי אלהי לטובה" (נחמי' יג יד) ופי' פרש, וכן "אשר פי ד' יקבנו" (ישעי' בב ב), ודגשות הקו"ף להתבלע הנו"ן בו כמו "אשר ידבנו לבו" (שמות כה ב):18לרגלי. בעבור רגלי, כי דרך בני אדם לומר רגל טובה יש לפלוני, והטעם כי התברכת משעה שבאתי לביתך, ה"א מאומה נוסף, ונמצא חסר:19עקדים. ברגל והטעם שומה שעקדה הרגל:20ונקדים. שיש בו נקדות נקדות:21וברודים. מגזרת ברד שיש לו שומות לבנות,22ומלת טלוא שם כלל והוא מגזרת "בלות ומטולאית" (יהושע ט ה), והטעם כמו שומית וטעם כל שה נקוד וטליא תיש, וכן כתוב "שה כשבים ושה עזים" (דברים יד ד) ואחר ששם טלוא כלל, הנה פי' כל תיש נקוד ועקוד וברוד:23וכל שה חום. הוא השחרות, ויתכן שנקרא השחרות כן מפני החום כי השחרות יותר חום מן הלבן:24וטלוא ונקוד בעזים. עקוד וברוד ונקוד:25אשר איננו נקוד וטלוא. נקוד וברוד ועקוד:26בעזים. זכרים ונקבות:27ויסר ביום ההוא את התישים העקודים והטלואים. שפירש הנקודים והברודים:28הנקודות והטלואות. פי' העקודות והברודות וזה טעם כל אשר לבן בו,29וכל שה חום, כבש שחור, והוא שם תואר, כמו פעול, ומשקלו "סוג לב" (משלי יד יד), ומלת הסר משם על דעת מדקדק גדול שם הפועל להסיר משם ואלה שכרי, ופי' ויתן ביד בניו של יעקב, רק וישם דרך שלשת ימים על לבן הוא, וזה הפי' איננו נכון, כי אין ליעקב בן גדול מראובן, ועוד אין לו ז' שנים, וכן פי' הפרשה, הסר משם כמשמעו לשון צווי, וטעם והיה שכרי כאלה אחר שתסירם:30וענתה בי צדקתי. לפניך היא תעיד כאשר תבא ותראה שכרי, והוא העדר שאפריד לנפשי, אם לא מצאת התישים והעזים עקודים נקודים וברודים, והכבשים שחורים גנוב הוא אתי, והנה אתה הסירות מן הצאן כל עקוד ונקוד וברוד בעזים וכל חום בכשבים:31ויאמר לבן הן. כמו הנה כי הה"א נוסף כמו האלה האל:32ויסר ביום ההוא. לבן הסיר:33וישם. גם הוא לבן:34מקל. בפתח הקו"ף בעבור שהוא סמוך:35לבנה לוז וערמון. עצים הם, רק לח שם התואר, והגאון אמר כי לוז שקדים בעבור שנקרא כן בלשון ישמעאל, כי הב' לשונות והארמית ממשפחה אחת היו:36מחשף הלבן. שחשף הקלף, כמו "חשף ד'" (ישעי' נב י):37פצל. הטעם כרת כריתות קטנות:38ברהטים. מקום חבור המים שישתו הצאן שם:39ויחמנה. נתחברו פה לשון זכרים ונקבות כמו "וישרנה הפרות" (ש"א ו יב):40ויחמו. נתעברו, ובאה זאת המלה משונה בנקוד בעבור אות הגרון, והיה ראוי להיות כמו "וישבו לאכל לחם" (בראשית לז כה), ואל תתמה בעבור שאמר על הצאן לשון וכרים כי משפט הלשון להפריש בין זכרים לנקבות בלשון יחיד, רק בלשון רבים לא יחושו:41אל המקלות. מן המקלות ורבים יתמהו, ויאמרו כי זה פלא, ואמת שהוא מפלאות התולדות וכן המשפט אפילו האשה שנבראה בצלם המלאכים:42וטלואים. הם הברודים כי שם כלל הוא:43והכשבים הפריד יעקב. ועוד עשה דבר אחר שהפריד הכבשים ובחר מהם כל עקוד וכל חום, ושם פני הצאן אליהם עד שתלדנה כן והנה הי' לו עדרים לבדו ולא שתם על צאן לבן, וי"א כי וישת לו עדרים מאוחר כי הכשבים הפרידם מעדרים שלו:44הצאן המקושרות. בימי ניסן וכל אשר תלדנה הי' חזקים ובריאים:45ובהעטיף הצאן. הם בימי תשרי, ולזה עשה יעקב שלא ירגיש לבן בדבר המקלות:46העטופים. שאין כח בהם כמו "נפשם בהם תתעטף" (תהלים קז ה): AnteriorVolver arribaSiguiente
