Aula de estudio · Bet Midrash OnlineIbn Ezra on Leviticus 22Toca un pasaje para subrayarlo, comentarlo o abrir sus mefarshim.1וינזרו. כמו והזרתם והוא מבנין נפעל והטעם ירחקו ויבדלו מגזרת נזיר:2ולא יחללו. מושך עצמו ואחר עמו וכן הוא ולא יחללו אתם שם קדשי ולא יחללו אשר הם מקדישים לי:3וטעם אני ה׳. קדוש:4וטעם מלפני אני ה׳ כי אחר שיכרת מלפני השם לא יעמוד כאשר פירשתי בסוד השם:5עד אשר יטהר. ימי טהרתו:6אשר יטמא לו. בשבילו כמו אמרי לי אחי הוא כל אלה הנזכרים יטמאו עד הערב:7ובא השמש וטהר. ידוע כי וטהר שב אל הטמא כמו וכפר עליה הכהן וטהרה כי אין בפסוק זכר יום רק חז״ל העתיקו אפילו שיבא השמש לא יאכל עד סור האור ושמו זה הפסוק לאסמכתא כאשר פירשתי בפסוק לעם נכרי על כן אמרו טהר יומא:8כי לחמו. מאכלו וכבר פירשתיו:9וריקי מוח יפרשו הפסוק שהוא בספר יחזקאל והוא כל נבלה וטרפה מן העוף ומן הבהמה לא יאכלו הכהנים כל מה שנבלוהו וטרפוהו עופות או בהמות וזה הבל כי הנה בתורה כתוב כל נבלה וטרפה לא יאכל והטעם שאם יאכל לא ישמש:10ושמרו את משמרתי. רמז למקדש על כן ולא ישאו עליו חטא ומתו בו:11וכל זר. שאינו מזרע אהרן:12הם יאכלו בלחמו. זכרים ונקבות:13בתרומת הקדשים. השוק והחזה:14מלחם אביה תאכל. כמו בראשונה:15וכל זר לא יאכל בו. על בן אם יש לה ובעבורו לא תאכל היא:16ונתן לכהן את הקדש. טעמו עם הקדש או תהיה מלת ונתן לכהן מושכת עצמה ואחרת עמה וכן פירושו ויסף חמשיתו עליו ונתן לכהן ונתן את הקדש ולפי דעתי שאין צורך בעבור מלת עליו:17והשיאו אותם. פעל יוצא לשנים פעולים והטעם שיזהירום ויורום עד שלא ישגו:18ואחרי שהזכיר קדשי בני ישראל הזהיר שלא יביאו הקדשים מבעלי המומין:19וטעם ומן הגר. כי משפט אחד לנודר ולמתנדב לישראל ולגר כי כן כתוב וחכמים הפרישו בין נדר ובין נדבה וכל נדר נדבה ואין כל נדבה נדר וכל קרבן שיעלה כלו על המזבח ראוי להיותו בלא מום::20לפלא. לפרש:21עורת. שם התאר לעין:22וי״א כי שבור ביד וחרוץ ברגל וחרוץ מגזרת כן משפטך אתה חרצת כמו גזור:23יבלת. כמו תבלול וכללו של דבר אנחנו נסמוך על הקבלה ולא נשען על דעתנו החסרה:24לא תקריבו אלה לה׳. לפלא נדר ולא יקח מאלה האמורים:25שרוע. כראשון: וקלוט הפכו והוא מגזרת עיר מקלט:26ומעוך. מגזרת מעכו שדיהן:27וכתות. מגזרת ואכות אותו טחון ושניהם בביצים:28ונתוק. מגזרת כאשר ינתק פתיל הנעור׳:29ובארצכם לא תעשו. לשנות מעשה השם:30ומיד בן נכר. שלא יחשוב בלבו הואיל והוא קרבן בן נכר לא אחוש להקריבו:31משחתם. המ״ם נוסף והתי״ו שרש מגזרת השחתה ומ״ם להיות להם משחתם שרש והתי״ו נוסף:32ירצו. מבנין נפעל ואחר שהזכיר לא ירצו הזכיר כי כל קרבן שיקרב קודם יום השמיני גם הוא לא ירצה:33שור או כשב או עז. נקראים על שם סופם כמו ובגדי ערומים תפשיט. יומת המת כי יפול הנופל או הטעם זכר המין:34וטעם ומיום השמיני. כמו הנמול עד המרובע:35והלאה. אחריו והעד חץ יהונתן:36ושור או שה. פירשתיו והמצוה על זכר ונקבה:37וטעם וכי תזבחו זבח תודה. שיאכל ביום אחד בעבור שהזכיר שור או שה שלא ישחט ביום אחד והוסיף על הפרשה הכתוב בצו את אהרן מלת לרצונכם:38וטעם אני ה׳. להיות התודה שלימה:39ושמרתם מצותי. בלב:40ועשיתם אתם אני ה׳. שאחקור מה שיש בלב ואראה כל העשוי:41וטעם ולא תחללו את שם קדשי. עם בני אהרן ידבר כי הפרשה דבקה והם המצווים שלא ישחטו להם או לישראל אם ובן ביום אחד גם יתכן שמצוה וכי תזבחו זבח תודה לכהנים והעד שהחל בפרשה אחר כן דבר אל בני ישראל ועד שני ונקדשתי בתוך בני ישראל:42המוציא אתכם ובסוף אני ה׳ שהוא הדבור הראשון והוא עיקר כל המצות ואחר שהזכיר קדשי בני ישראל הזכיר הימים שיקריבו בהם העולות והחל מהשבת: AnteriorVolver arribaSiguiente
