Capítulo 6

Pirkei de Rabí Eliezer 6

פרקי דרבי אליעזר ו׳

¿También quieres ver el hebreo?

Toca un versículo para ver sus comentarios, subrayarlo o escucharlo.

¹En el cuarto día juntó las dos grandes luminarias. Ninguna era mayor que la otra, y eran iguales en altura, apariencia y luz, como está dicho (Bereshit 1:16): «E hizo Dios las dos luminarias», etc. Surgió la rivalidad entre ellas: una le decía a la otra «Yo soy mayor que tú», y la otra le decía «Yo soy mayor que tú», y no había paz entre ellas. ¹בָּרְבִיעִי חִבֵּר שְׁנֵי מְאוֹרוֹת הַגְּדוֹלִים, לֹא זֶה גָּדוֹל מִזֶּה וְלֹא זֶה גָּדוֹל מִזֶּה, וְשָׁוִין בְּגָבְהָם וּבְתָאֳרָן וּבְאוֹרָן, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית א, טז): ״וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת שְׁנֵי הַמְּאֹרֹת״ וְכוּ'. נִכְנַס תַּחֲרוּת בֵּינֵיהֶם, זֶה אוֹמֵר לָזֶה: ״אֲנִי גָּדוֹל מִמְּךָ״, וְזֶה אוֹמֵר לָזֶה: ״אֲנִי גָּדוֹל מִמְּךָ״, וְלֹא הָיָה שָׁלוֹם בֵּינֵיהֶם. ²¿Qué hizo el Santo, bendito sea? Agrandó a una y empequeñeció a la otra, como está dicho (Bereshit 1:16): «La luminaria mayor para gobernar el día, y la luminaria menor para gobernar la noche». ²מָה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא? הִגְדִּיל אֶת הָאֶחָד, וְהִקְטִין אֶת הָאֶחָד, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית א, טז): ״אֶת הַמָּאוֹר הַגָּדֹל לְמֶמְשֶׁלֶת הַיּוֹם וְאֶת הַמָּאוֹר הַקָּטֹן לְמֶמְשֶׁלֶת הַלַּיְלָה״. ³Y las estrellas: todas las estrellas sirven a siete astros que rigen las horas, cuyos nombres se abrevian כל״ש צמח״ן: Mercurio, la Luna, Saturno, Júpiter, Marte, el Sol y Venus. Y estos sirven a los siete días de la semana: el primer día, Mercurio y el Sol; el segundo, Júpiter y la Luna; el tercero, Venus y Marte; el cuarto, Saturno y Mercurio; el quinto, el Sol y Júpiter; el sexto, la Luna y Venus; el séptimo, Marte y Saturno. Y todos sirven a los doce signos zodiacales correspondientes a los doce meses, que son: Aries, Tauro, Géminis, Cáncer, Leo, Virgo, Libra, Escorpio, Sagitario, Capricornio, Acuario y Piscis. Estos fueron creados en la obra de la Creación para conducir el mundo, junto con sus leyes. Estos (dieciocho) [siete] servidores fueron creados y dispuestos en el firmamento de los cielos. Todos los signos zodiacales sirven a los días del mes solar, y los días del mes solar son treinta días, diez horas y media. Cada signo sirve a los días del mes solar durante dos días y medio; dos signos, durante cinco días. El príncipe que comienza al principio del mes solar es el príncipe que lo concluye al final del mes solar: él abre y él cierra. ³וְאֶת הַכּוֹכָבִים, כָּל הַכּוֹכָבִים מְשָׁרְתִים לְשִׁבְעָה כּוֹכְבִים שֶׁל שָׁעוֹת וְשְׁמָן כל״ש צמח״ן: כּוֹכָב, לְבָנָה, שַׁבְּתַאי, צֶדֶק, מַאֲדִים, חַמָּה, נוֹגַהּ, וְהֵם מְשָׁרְתִים לְשִׁבְעָה יְמֵי הַשָּׁבוּעַ: יוֹם א' כּוֹכָב חַמָּה, יוֹם ב' צֶדֶק לְבָנָה, יוֹם ג' נוֹגַהּ מַאֲדִים, יוֹם ד' שַׁבְּתַאי כּוֹכָב, יוֹם ה' חַמָּה צֶדֶק, יוֹם ו' לְבָנָה נוֹגַהּ, יוֹם ז' מַאֲדִים שַׁבְּתַאי, וְכֻלָּם מְשָׁרְתִים לְי״ב מַזָּלוֹת שֶׁהֵן כְּנֶגֶד י״ב חֳדָשִׁים, וְאֵלּוּ הֵן: טָלֶה, שׁוֹר, תְּאוֹמִים, סַרְטָן, אַרְיֵה, בְּתוּלָה, מֹאזְנַיִם, עַקְרָב, קֶשֶׁת, גְּדִי, דְּלִי, דָּגִים, וְאֵלּוּ שֶׁנִּבְרְאוּ בְּמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית לִנְהֹג אֶת הָעוֹלָם, וְכֵן חֻקֵּיהֶן. (חי) [שִׁבְעָה] שַׁמָּשִׁין אֵלּוּ נִבְרְאוּ וְהִסְדִּירָן בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם. כָּל הַמַּזָּלוֹת מְשָׁרְתִים אֶת יְמוֹת חֹדֶשׁ הַחַמָּה וִימוֹת חֹדֶשׁ הַחַמָּה שְׁלֹשִׁים יוֹם עֶשֶׂר שָׁעוֹת וּמֶחֱצָה, וְכָל מַזָּל וּמַזָּל מְשָׁרֵת אֶת יְמוֹת חֹדֶשׁ הַחַמָּה שְׁנֵי יָמִים וּמֶחֱצָה, שְׁנֵי מַזָּלוֹת לַחֲמִשָּׁה יָמִים. הַשַּׂר הַמַּתְחִיל בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ חַמָּה הוּא הַשַּׂר הַמַּשְׁלִים בְּסוֹף חֹדֶשׁ חַמָּה, הוּא הַפּוֹתֵחַ וְהוּא הַסּוֹגֵר. ⁴El gran ciclo del Sol es de veintiocho años, y contiene siete ciclos pequeños de cuatro años cada uno. El cómputo de los días solares es de trescientos sesenta y cinco días y un cuarto de día. Hay cuatro estaciones del año solar, cada una de noventa y un días, siete horas y media. Las indicaciones de los comienzos de los ciclos de las estaciones son דב״ז הגא״ו. Entre un ciclo y otro hay cinco días y seis horas. ⁴מַחֲזוֹר גָּדוֹל שֶׁל חַמָּה שְׁמוֹנֶה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה, וְשִׁבְעָה מַחֲזוֹרִים הַקְּטַנִּים יֵשׁ בּוֹ מֵאַרְבַּע אַרְבַּע שָׁנִים. חֶשְׁבּוֹן יְמוֹת הַחַמָּה שס״ה יָמִים וּרְבִיעַ יוֹם. תְּקוּפַת שְׁנַת הַחַמָּה אַרְבַּע, מִתִּשְׁעִים וְאֶחָד יוֹם וְשֶׁבַע שָׁעוֹת וּמֶחֱצָה. רָאשֵׁי מַחֲזוֹרוֹת שֶׁל תְּקוּפוֹת דב״ז הגא״ו. בֵּין מַחֲזוֹר לְמַחֲזוֹר ה' יָמִים ו' שָׁעוֹת. ⁵Las estaciones del ciclo pequeño son cuatro cada año, y todas duran noventa y un días, siete horas y media. Algunas duran noventa y dos. El primer año del ciclo es א״ג; el segundo año, ב״ב; el tercero, ג״א; el cuarto, ד״ד. ⁵תְּקוּפוֹת שֶׁל מַחֲזוֹר הַקָּטָן אַרְבַּע בְּכָל שָׁנָה, וְכֻלָּן מ-צ״א יוֹם וְז' שָׁעוֹת וּמֶחֱצָה. יֵשׁ מֵהֶם מ-צ״ב. שָׁנָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁל מַחֲזוֹר א״ג שָׁנָה, שֵׁנִית ב״ב שָׁנָה, הַשְּׁלִישִׁית ג״א שָׁנָה, הָרְבִיעִית ד״ד. ⁶Hay cuatro comienzos de estación para cuatro comienzos de mes de Nisán: al principio de la noche, a medianoche, al principio del día y a mediodía. Y los restantes momentos de las estaciones son: ז״ח, גי״ח, א״ח, טר״ח. ⁶אַרְבָּעָה רָאשֵׁי תְּקוּפָה לְד' רָאשֵׁי חֳדָשִׁים שֶׁל נִיסָן: נִכְנֶסֶת תְּחִלַּת הַלַּיְלָה, וַחֲצִי הַלַּיְלָה, תְּחִלַּת הַיּוֹם, וַחֲצִי הַיּוֹם. וּשְׁאָר כָּל יְמוֹת הַתְּקוּפוֹת: ז״ח, גי״ח, א״ח, טר״ח. ⁷La primera estación de Nisán comienza al principio, en la hora de Saturno; la estación de Tamuz comienza a la mitad de la hora de Saturno; la primera estación de Tishrei comienza al principio de las horas de Júpiter; la estación de Tevet comienza a la mitad de la hora de Júpiter. Todas las demás estaciones comienzan al principio o a la mitad de las horas. ⁷תְּקוּפָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁל נִיסָן נִכְנֶסֶת בָּרֹאשׁ בִּשְׁעַת שַׁבְּתַאי, תְּקוּפַת תַּמּוּז נִכְנָס בְּחֶצְיָהּ שֶׁל שַׁבְּתַאי, תְּקוּפָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁל תִּשְׁרִי נִכְנֶסֶת בְּרֹאשׁ שְׁעוֹת צֶדֶק, תְּקוּפַת טֵבֵת נִכְנֶסֶת בְּחֶצְיוֹ שֶׁל צֶדֶק, וּשְׁאָר כָּל הַתְּקוּפוֹת נִכְנָסִין בְּרָאשָׁן שֶׁל שָׁעוֹת וּבְחֶצְיָן שֶׁל שָׁעוֹת. ⁸El primer ciclo comienza al principio de las horas de Saturno, y su señal es שצ״ם חנכ״ל. El segundo ciclo comienza en la hora anterior, al principio de las horas de Júpiter. El tercer ciclo comienza al principio de las horas de Marte. El cuarto ciclo comienza al principio de las horas del Sol. El quinto ciclo comienza al principio de las horas de Venus. El sexto ciclo comienza al principio de las horas de la Luna. Al término de siete horas, al término de siete ciclos, al término de sesenta y cinco días del gran ciclo de veintiocho años, vuelve al principio de la noche del cuarto día, en la hora de Saturno, en la hora en que fue creado. ⁸מַחֲזוֹר רִאשׁוֹן נִכְנָס בְּרֹאשׁ שְׁעוֹת שַׁבְּתַאי, וְסִימָן: שצ״ם חנכ״ל. מַחֲזוֹר הַשֵּׁנִי בַּשָּׁעָה שֶׁלְּפָנָיו בְּרֹאשׁ שְׁעוֹת צֶדֶק. מַחֲזוֹר הַשְּׁלִישִׁי נִכְנָס בְּרֹאשׁ שְׁעוֹת מַאְדִים. מַחֲזוֹר הָרְבִיעִי נִכְנָס בְּרֹאשׁ שְׁעוֹת חַמָּה. מַחֲזוֹר הַחֲמִישִׁי נִכְנָס בְּרֹאשׁ שְׁעוֹת נוֹגַהּ. מַחֲזוֹר הַשִּׁשִּׁי נִכְנָס בְּרֹאשׁ שְׁעוֹת לְבָנָה. בְּסוֹף ז' שָׁעוֹת, בְּסוֹף ז' מַחֲזוֹרוֹת, בְּסוֹף שִׁשִּׁים וְה' יָמִים שֶׁל מַחֲזוֹר הַגָּדוֹל שֶׁל כ״ח שָׁנָה, חוֹזֵר לִתְחִלַּת לֵיל ד' בְּשָׁעָה שַׁבְּתַאי בַּשָּׁעָה שֶׁנִּבְרָא. ⁹Y por trescientos sesenta y seis grados sube y baja el Sol: ciento ochenta y tres asciende por el lado oriental y ciento ochenta y tres desciende por el lado occidental, correspondientes a los días del año solar. Y por trescientas sesenta y seis ventanas el Sol sale y entra por el oriente: noventa y un días por el extremo meridional, noventa y un días por el extremo septentrional, y una ventana en el centro, llamada la ventana de Nogah. ⁹וּבִשְׁלֹשׁ מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וָשֵׁשׁ מַעֲלוֹת הַחַמָּה עוֹלָה וְיוֹרֶדֶת, קפ״ג עוֹלָה בְּרוּחַ מִזְרָח וְקפ״ג יוֹרֶדֶת בְּרוּחַ מַעֲרָב כְּנֶגֶד יְמוֹת שְׁנוֹת הַחַמָּה. וּבְג' מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וָשֵׁשׁ חַלּוֹנוֹת הַחַמָּה יוֹצֵא וְנִכְנָס בַּמִּזְרָח, צ״א יוֹם בְּקֶרֶן דְּרוֹמִית צ״א יוֹם בְּקֶרֶן צְפוֹנִית וְחַלּוֹן אֶחָד בָּאֶמְצַע וּשְׁמוֹ חַלּוֹן נוֹגַהּ. ¹⁰En la estación de Tishrei comienza en la ventana de Nogah y avanza, girando hacia el extremo meridional, ventana tras ventana, hasta llegar a la ventana de Saturno. En la estación de Tevet comienza en la ventana de Saturno y avanza girando hacia atrás, ventana tras ventana, hasta llegar a la ventana de Ta'alumá, por donde sale la luz, como está dicho (Iov 28:11): «Y hace salir a la luz lo oculto». En la estación de Nisán comienza en la ventana de Ta'alumá, por donde sale la luz, y avanza hacia el extremo septentrional, ventana tras ventana, hasta llegar a la ventana de Na'amán. En la estación de Tamuz comienza en la ventana de Na'amán, avanza girando hacia atrás, ventana tras ventana, hasta llegar a la ventana de Jéder, por donde sale el viento tempestuoso, como está dicho (Iov 37:9): «De la cámara viene la tempestad, y de los vientos del norte el frío». ¹⁰בִּתְקוּפַת תִּשְׁרֵי מַתְחִיל מֵחַלּוֹן נֹגַהּ וְהוֹלֵךְ וְסוֹבֵב לְקֶרֶן דְּרוֹמִית, חַלּוֹן אַחַר חַלּוֹן, עַד שֶׁהוּא מַגִּיעַ לְחַלּוֹן שַׁבְּתַאי. בִּתְקוּפַת טֵבֵת מַתְחִיל מֵחַלּוֹן שַׁבְּתַאי וְהוֹלֵךְ וְסוֹבֵב וְחוֹזֵר לְאַחֲרָיו, חַלּוֹן אַחַר חַלּוֹן, עַד שֶׁהוּא מַגִּיעַ לְחַלּוֹן תַּעֲלוּמָה, שֶׁבּוֹ הָאוֹר יוֹצֵא שֶׁנֶּאֱמַר (איוב כח, יא): ״וְתַעֲלוּמָה יוֹצֵא אוֹר״. בִּתְקוּפַת נִיסָן מַתְחִיל מֵחַלּוֹן תַּעֲלוּמָה שֶׁבּוֹ הָאוֹר יוֹצֵא וְהוֹלֵךְ אֶל קֶרֶן צְפוֹנִית, חַלּוֹן אַחַר חַלּוֹן, עַד שֶׁהוּא מַגִּיעַ לְחַלּוֹן נַעֲמָן. בִּתְקוּפַת תַּמּוּז מַתְחִיל מֵחַלּוֹן נַעֲמָן וְהוֹלֵךְ וְסוֹבֵב וְחוֹזֵר לְאַחֲרָיו, חַלּוֹן אַחַר חַלּוֹן, עַד שֶׁהוּא מַגִּיעַ לְחַלּוֹן חֶדֶר שֶׁבּוֹ רוּחַ סוּפָה יוֹצֵא, שֶׁנֶּאֱמַר (איוב לז, ט): ״מִן הַחֶדֶר תָּבוֹא סוּפָה וּמִמְּזָרִים קָרָה״. ¹¹Por las ventanas por las que sale en el oriente, por sus correspondientes entra en el occidente; y la Shejiná está siempre en el occidente. Y entra, se inclina ante el Santo, bendito sea, y dice delante de Él: «Señor de todos los mundos, he hecho todo cuanto me ordenaste». ¹¹בְּאֵלּוּ שֶׁבַּמִּזְרָח הוּא יוֹצֵא, כְּנֶגְדּוֹ בַּמַּעֲרָב הוּא נִכְנָס, וְהַשְּׁכִינָה לְעוֹלָם בַּמַּעֲרָב. וְנִכְנָס וּמִשְׁתַּחֲוֶה לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וְאוֹמֵר לְפָנָיו: ״רִבּוֹן כָּל הָעוֹלָמִים, עָשִׂיתִי כְּכָל אֲשֶׁר צִוִּיתַנִי״. ¹²Hay una ventana en medio del firmamento, cuyo nombre es Mezarim, por la que no sale ni entra sino una vez en cada gran ciclo: por ella sale en el día en que fue creado, por la noche, en el occidente del Sol. En las estaciones de Tishrei y Tevet avanza girando hacia el extremo meridional, y se pone en las aguas del océano, entre los extremos de los cielos y de la tierra, pues la noche es larga y el camino es largo, hasta que llega a la ventana oriental por la que desea salir. Por la noche, en el occidente del Sol, en las estaciones de Nisán y Tamuz avanza girando hacia el extremo septentrional, hacia las aguas del océano que están entre los extremos de los cielos y la tierra, pues la noche es corta y el camino es corto, hasta que llega a las ventanas orientales por las que desea salir, como está dicho (Eclesiastés 1:6): «Va hacia el sur y gira hacia el norte». Va hacia el sur en las estaciones de Tishrei y Tevet, y gira hacia el norte en las estaciones de Nisán y Tamuz. Gira y gira durante seis meses por el extremo meridional y seis meses por el extremo septentrional, y a sus vueltas regresa el viento a la ventana oriental; el viento regresa. El Sol lleva tres letras del Nombre escritas en su corazón, y los ángeles lo conducen: los que lo conducen de día no lo conducen de noche, y los que lo conducen de noche no lo conducen de día. El Sol cabalga en la carroza y asciende adornado como un novio, y se alegra como un héroe, como está dicho (Salmos 19:6): «Y él, como un novio que sale de su dosel». Los rayos y el rostro del Sol que miran hacia abajo, hacia la tierra, son de fuego, y sus rayos y su rostro que miran hacia arriba son de granizo. Y si no fuera por el granizo que apaga su rostro de fuego, el mundo ardería, como está dicho (Salmos 19:7): «Y nada se esconde de su calor». Y en el invierno vuelve su rostro inferior hacia arriba; y si no fuera por el fuego que calienta el granizo, el mundo no podría resistir el frío, como está dicho (Salmos 147:17): «¿Quién podrá resistir ante su frío?». Estos son los extremos de los caminos del Sol. ¹²וְחַלּוֹן אֶחָד יֵשׁ בְּאֶמְצַע הָרָקִיעַ וּשְׁמוֹ מְזָרִים, וְאֵינוֹ יוֹצֵא וְנִכְנָס בּוֹ אֶלָּא פַּעַם אַחַת שֶׁל מַחֲזוֹר הַגָּדוֹל שֶׁבּוֹ יוֹצֵא בַּיּוֹם שֶׁנִּבְרָא בַּלַּיְלָה וּבַמַּעֲרָב הַחַמָּה. בִּתְקוּפַת תִּשְׁרֵי וְטֵבֵת הוֹלֵךְ וְסוֹבֵב לְקֶרֶן דְּרוֹמִית וּלְמֵימֵי אוֹקְיָאנוֹס בֵּין קְצוֹת הַשָּׁמַיִם לְבֵין קְצוֹת הָאָרֶץ שׁוֹקַעַת שֶׁהַלַּיְלָה גָּדוֹל וְהַדֶּרֶךְ גְּדוֹלָה, עַד שֶׁהוּא מַגִּיעַ לַחַלּוֹן שֶׁבַּמִּזְרָח שֶׁהוּא רוֹצֶה לָצֵאת בּוֹ בַּלַּיְלָה בַּמַּעֲרָב הַחַמָּה בִּתְקוּפַת נִיסָן וְתַמּוּז הוֹלֵךְ וְסוֹבֵב לְקֶרֶן צְפוֹנִית לְמֵימֵי אוֹקְיָאנוֹס שֶׁבֵּין קְצוֹת הַשָּׁמַיִם לְבֵין קְצוֹת הָאָרֶץ שֶׁהַלַּיְלָה קָצָר וְהַדֶּרֶךְ קְצָרָה, עַד שֶׁהוּא מַגִּיעַ לַחֲלוֹנוֹת שֶׁבַּמִּזְרָח, שֶׁהוּא רוֹצֶה בּוֹ לָצֵאת, שֶׁנֶּאֱמַר (קהלת א, ו): ״הוֹלֵךְ אֶל דָּרוֹם וְסוֹבֵב אֶל צָפוֹן״, הוֹלֵךְ אֶל דָּרוֹם בִּתְקוּפַת תִּשְׁרֵי וּבִתְקוּפַת טֵבֵת, וְסוֹבֵב אֶל צָפוֹן בִּתְקוּפַת נִיסָן וּתְקוּפַת תַּמּוּז סוֹבֵב סוֹבֵב שִׁשָּׁה חֳדָשִׁים בְּקֶרֶן דְּרוֹמִית וְשִׁשָּׁה חֳדָשִׁים בְּקֶרֶן צְפוֹנִית וְעַל סְבִיבוֹתָיו שָׁב הָרוּחַ לַחַלּוֹן שֶׁבַּמִּזְרָח שָׁב הָרוּחַ. הַחַמָּה שָׁלֹשׁ אוֹתִיּוֹת שֶׁל שֵׁם כְּתוּבִים בְּלִבּוֹ וְהַמַּלְאָכִים מַנְהִיגִים אוֹתוֹ אֵלּוּ שֶׁמַּנְהִיגִים אוֹתוֹ בַּיּוֹם אֵין מַנְהִיגִים אוֹתוֹ בַּלַּיְלָה, אֵלּוּ שֶׁמַּנְהִיגִים אוֹתוֹ בַּלַּיְלָה אֵין מַנְהִיגִים אוֹתוֹ בַּיּוֹם, וְחַמָּה רוֹכֵב בַּמֶּרְכָּבָה וְעוֹלֶה מְעֻטָּר כֶּחָתָן וְיָשִׂישׂ כַּגִּבּוֹר, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים יט, ו): ״וְהוּא כְּחָתָן יֹצֵא מֵחֻפָּתוֹ״. הַחַמָּה קַרְנוֹתָיו וּפָנָיו הַמַּבִּיטוֹת לְמַטָּה לָאָרֶץ שֶׁל אֵשׁ, וְקַרְנוֹתָיו וּפָנָיו הַמַּבִּיטוֹת לְמַעְלָה שֶׁל בָּרָד, וְאִלּוּלֵי הַבָּרָד שֶׁהוּא מְכַבֶּה פָּנָיו שֶׁל אֵשׁ הָיָה הָעוֹלָם נִבְעָר, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים יט, ז): ״וְאֵין נִסְתָּר מֵחַמָּתוֹ״. וּבַחֹרֶף הוֹפֵךְ אֶת פָּנָיו שֶׁל מַטָּה לְמַעְלָה, וְאִלּוּלֵי הָאֵשׁ שֶׁהוּא מְחַמֵּם אֶת הַבָּרָד לֹא הָיָה הָעוֹלָם יָכוֹל לַעֲמֹד מִפְּנֵי הַקָּרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קמז, יז): ״לִפְנֵי קָרָתוֹ מִי יַעֲמֹד״, וְאֵלּוּ הֵן קְצוֹת דְּרָכָיו שֶׁל חַמָּה.