Pasaje seleccionado
Ramban on Deuteronomy 18:1
אשי ה' קדשי המקדש נחלתו אלו קדשי הגבול תרומות ומעשרות אבל נחלה גמורה לא יהיה לו בקרב אחיו ובספרי דרשו ונחלה לא יהיו לו זו נחלת שאר בקרב אחיו זו נחלת שבעה ואיני יודע מה הוא ונראה לי שארץ כנען שמעבר הירדן ואילך נקראת ארץ חמשה עממין ושל סיחון ועוג שני עממין אמורי וכנעני ונחלת שאר לרבות קיני וקנזי וקדמוני שוב נמצא בדברי רבי קלונימוס הכי גרסינן בספרי (שופטים קסד) ונחלה לא יהיה לו אלו נחלת חמשה בקרב אחיו אלו נחלת שבעה נחלת חמשה שבטים ונחלת שבעה שבטים ומתוך שמשה ויהושע לא חלקו נחלה אלא לחמשה שבטים בלבד שכן משה הנחיל לראובן וגד ולחצי שבט מנשה ויהושע הנחיל ליהודה ואפרים ולחצי שבט מנשה ושבעה אחרים נטלו מאיליהן אחרי מות יהושע מתוך כך הזכיר חמשה לבד ושבעה לבד כל זה לשון רש"י (רש"י על דברים י״ח:א׳) וכבר פירשתי העיקר בפרשת קדש לי (שמות יג ה) כי נחלת חמשה עממין הנזכרים בפסוק כי יביאך ה' אל ארץ הכנעני והחתי והאמורי והחוי והיבוסי אשר נשבע לאבותיך לתת לך ארץ זבת חלב ודבש והם עיקר נחלת ישראל שהיתה ארצם זבת חלב ודבש אבל השנים הנשארים והם הפרזי והגרגשי אין ארצם זבת חלב ודבש ואינה חייבת בבכורים ולכך הזכיר בלויים שלא יטלו חלק עם ישראל בעיקר נחלתם בארץ הטובה שהיא נחלת החמשה וגם לא בנחלת השבעה שהם השנים הנשארים אף על פי שאין ארצם טובה ואינה חשובה בעיני ישראל כל כך ודבר ברור הוא בראיות שכתבתי שם:
**Las ofrendas de fuego del Eterno.** Se refiere a las cosas sagradas del Santuario.
**Su heredad.** Se refiere a las cosas sagradas entregadas en las fronteras de la tierra, como las ofrendas elevadas y los diezmos.
Sin embargo, el levita no tendrá una heredad territorial completa en medio de sus hermanos.
En el Sifré interpretaron: «No tendrá heredad» se refiere a la heredad de los demás pueblos; «en medio de sus hermanos» se refiere a la heredad de las siete naciones. No sé exactamente qué significa esta distinción.
Me parece que la tierra de Canaán situada al oeste del Jordán es llamada tierra de las cinco naciones, mientras que los territorios de Sijón y Og corresponden a dos pueblos: el amorreo y el cananeo. «La heredad de los demás» vendría a incluir las tierras de los kenitas, kenizitas y kadmonitas.
Posteriormente encontré en las palabras de Rabí Kalónimos que la versión correcta del Sifré es: «No tendrá heredad» se refiere a la heredad de cinco; «en medio de sus hermanos» se refiere a la heredad de siete: la heredad de cinco tribus y la heredad de siete tribus.
Moshé y Yehoshúa repartieron directamente la heredad únicamente a cinco tribus. Moshé dio heredad a Rubén, Gad y media tribu de Menashé; Yehoshúa dio heredad a Yehudá, Efraín y la otra media tribu de Menashé. Las otras siete tribus recibieron su heredad por sí mismas después de la muerte de Yehoshúa. Por eso el versículo menciona separadamente cinco y siete. Estas son las palabras de Rashí.
Ya expliqué el fundamento de este asunto en la sección «Santifica para Mí» (Éxodo 13:5).
La heredad de las cinco naciones mencionadas en el versículo: «Cuando el Eterno te introduzca en la tierra del cananeo, del hitita, del amorreo, del jivita y del yevusita, que juró a tus padres darte, tierra que mana leche y miel», constituye la parte principal de la heredad de Israel, pues su territorio era el que manaba leche y miel.
Las otras dos naciones, el perizita y el guirgashita, no habitaban una tierra que manara leche y miel, y sus frutos no estaban sujetos al mandamiento de los primeros frutos.
Por eso la Torá dice respecto de los levitas que no recibirán parte con Israel en su heredad principal, la buena tierra correspondiente a aquellas cinco naciones, ni tampoco en la heredad de las siete, que incluye las dos tierras restantes, aunque estas no fueran tan buenas ni tan valiosas a los ojos de Israel.
Este asunto es evidente mediante las pruebas que escribí allí:
Atajos: ← → cambian de capítulo · ↑ ↓ recorren pasajes.
