Pasaje seleccionado
Ramban on Deuteronomy 21:1
אל נחל איתן קשה שלא נעבד לשון רש"י (רש"י על דברים כ״א:ד׳) ורבותינו אמרו (סוטה מו) שהוא נאסר לחרוש ולזרוע בו לעולם אם כן הן אזהרות שהזורע או העובד בו עובר בלאו הזה והטעם אשר יוציאו אותו אל נחל איתן כי לא יעבד בו ולא יזרע לעולם. וטעם ונגשו הכהנים בני לוי לאמר כפר לעמך ישראל אשר פדית (דברים כ״א:ח׳) ושיעור הכתובים ונגשו הכהנים בני לוי וכל זקני העיר ההיא הקרובים אל החלל ירחצו את ידיהם וענו ואמרו והרחיצה במקצת מן הנזכרים והעניה במקצתם כדרך ואכלת לפני ה' אלהיך מעשר דגנך תירושך ויצהרך וגו' (דברים י״ד:כ״ג) וענין העריפה אמר ר"א (אבן עזרא על דברים כ״א:ז׳) שהשם צוה לעשות כן על העיר הקרובה כי לולי שעשו עבירה כדומה לה לא נזדמן שיהרג אדם קרוב מהם ומחשבות ה' עמקו לאין קץ אצלנו אבל הרב אמר במורה הנבוכים (ג מ) כי הטעם לגלות על הרוצח ולבער דמו בעבור שברוב הפעמים יהיה הרוצח מן העיר אשר סביבות החלל וכשיצאו הזקנים ויתעסקו במדידה ההיא וזקני העיר ההיא יעידו לפני הבורא שלא התרשלו בתקון הדרכים ושמירתם ושאינם יודעים מי הרג את זה וכשיחקר הענין יאספו הזקנים ויביאו העגלה ירבו בני אדם לדבר בו אולי יגלה הדבר וכבר אמרו (ירושלמי סוטה פ"ט ה"א) שאפילו תבוא שפחה ותאמר פלוני הוא הרוצח לא תערף ואם יודע הרוצח ויחרישו ממנו ויעידו הבורא על נפשותם כי לא ידעוהו יהיה בזה זדון גדול וכל השומע שמץ דבר בענין יבוא ויגיד ויתפרסם הדבר ויהרג או על ידי ב"ד או המלך או גואל הדם ויתחזק הענין בהיות המקום אשר תערף בו העגלה לא יעבד בו ולא יזרע לעולם יכירו בו רואיו וידברו בו והנה לפי הטעם הזה יש בתחבולה הזו תועלת אבל המעשה איננו נרצה בעצמו והיה ראוי עוד שיעשה בשדה טוב ראוי לזריעה שיכירו בו רואיו כי בנחל איתן לא יודע מדוע לא יעבד בו ולפי דעתי יש בו טעם כענין הקרבנות הנעשים בחוץ שעיר המשתלח ופרה אדומה ולפיכך מנו חכמים עגלה ערופה מכלל החוקים:
«A un arroyo firme». Rashi explicó: un terreno duro que nunca fue trabajado.
Nuestros sabios dijeron que queda prohibido ararlo o sembrarlo para siempre. Por tanto, estas palabras constituyen prohibiciones, y quien siembra o trabaja aquel lugar transgrede este precepto negativo.
El sentido de llevar la ternera «a un arroyo firme» es que aquel terreno no será trabajado ni sembrado jamás.
El sentido de «se acercarán los sacerdotes, hijos de Leví» es para que digan: «Expía a Tu pueblo Israel, al que redimiste».
La estructura de los versículos es:
«Se acercarán los sacerdotes, hijos de Leví, y todos los ancianos de aquella ciudad cercana al cadáver lavarán sus manos y responderán diciendo…».
El lavado de las manos corresponde a una parte de las personas mencionadas, y la declaración corresponde a otra parte.
Es semejante a: «Comerás delante de HaShem, tu Dios, el diezmo de tu grano, de tu vino y de tu aceite…», aunque no es una sola persona quien consume necesariamente todo lo mencionado.
Respecto del sentido de desnucar la ternera, Rabí Avraham dijo que HaShem ordenó hacerlo a la ciudad más cercana porque, si sus habitantes no hubieran cometido alguna transgresión semejante, no habría ocurrido que una persona fuera asesinada cerca de ellos.
Los pensamientos de HaShem son profundos y no tienen límite para nosotros.
El maestro escribió en la Guía de los Perplejos que la razón del procedimiento es descubrir al asesino y eliminar la culpa de sangre.
En la mayoría de los casos, el asesino pertenecerá a la ciudad situada alrededor del cadáver.
Cuando los ancianos salgan y se ocupen de la medición, y los ancianos de aquella ciudad declaren delante del Creador que no descuidaron la reparación y vigilancia de los caminos y que no saben quién asesinó a esa persona, se investigará el asunto.
Cuando los ancianos se reúnan y lleven la ternera, muchas personas hablarán acerca del caso y quizá la verdad sea descubierta.
Ya dijeron nuestros sabios que, si incluso una sierva viene y dice: «Fulano es el asesino», la ternera no es desnucada.
Si conocen al asesino, pero guardan silencio acerca de él y declaran ante el Creador por sus propias vidas que no lo conocen, cometerán un pecado deliberado muy grave.
Cualquiera que haya escuchado algún indicio acerca del asunto se presentará y lo informará. Entonces el asunto se hará público y el asesino será ejecutado por el tribunal, por el rey o por el vengador de la sangre.
El procedimiento adquiere mayor fuerza porque el lugar donde se desnuca la ternera no será trabajado ni sembrado jamás. Quienes lo vean lo reconocerán y hablarán del caso.
Conforme a esta explicación, esta estrategia posee una utilidad.
Sin embargo, el acto mismo de desnucar la ternera no sería deseado por sí mismo.
Además, habría sido más apropiado realizarlo en un campo fértil apto para el cultivo, para que quienes lo vieran reconocieran la razón de que permaneciera sin trabajar. En un arroyo firme no será evidente por qué no se cultiva.
A mi parecer, contiene un sentido semejante al de los sacrificios realizados fuera del Santuario, como el macho cabrío enviado al desierto y la vaca roja.
Por eso los sabios incluyeron la ternera desnucada entre los jukim, los decretos cuyo sentido permanece oculto:
Atajos: ← → cambian de capítulo · ↑ ↓ recorren pasajes.
