Pasaje seleccionado
Ramban on Exodus 16:1
ויסעו מאלים ויבאו וגו' אל מדבר סין אחז הכתוב דרך קצרה, כי בנסעם מאילים חנו על ים סוף, ויסעו מים סוף ויחנו במדבר סין (במדבר לג י יא), כי המדבר הזה גדול, מגיע מאלים ועד סיני, וכאשר נסעו מאלים חנו על ים סוף במדבר ההוא, ונסעו משפת הים ונכנסו בתוך המדבר ועשו בו מסעות דפקה ואלוש (שם יב יג), ויסעו מאלוש אשר הוא במדבר סיני ויחנו ברפידים (שם יד). ועל דעת רבותינו (שמו"ר כה ה) היה דבר המן באלוש, כי בראותם שהיו חונים ונוסעים וחונים במדבר בדפקה ואלוש ולא יצאו ממנו פחדו ונתרעמו, וזה טעם וילונו במדבר, כי לא היתה תלונה ביום בואם שם רק בהיותם במדבר:
“Salieron de Elim y llegaron... al desierto de Sin.” La Escritura tomó un camino breve, porque al salir de Elim acamparon junto al Mar de Suf: “salieron del Mar de Suf y acamparon en el desierto de Sin” (Números 33:10-11). Este desierto es grande, se extiende desde Elim hasta Sinaí. Cuando salieron de Elim acamparon junto al Mar de Suf en aquel desierto; luego salieron de la orilla del mar y entraron dentro del desierto, e hicieron allí los viajes de Dofká y Alush. Salieron de Alush, que está en el desierto de Sinaí, y acamparon en Refidim.
Según la opinión de nuestros Sabios, el asunto del maná ocurrió en Alush, porque al ver que acampaban, viajaban y acampaban en el desierto, en Dofká y Alush, y que no salían de él, tuvieron miedo y se quejaron. Este es el sentido de “se quejaron en el desierto”, porque la queja no fue el día de su llegada allí, sino al estar ya en el desierto.
Atajos: ← → cambian de capítulo · ↑ ↓ recorren pasajes.
