Pasaje seleccionado
Ramban on Exodus 17:1
ויסעו כל עדת בני ישראל ממדבר סין למסעיהם: על פי ה' ויחנו ברפידים יאמר שנסעו ממדבר סין שחנו שם בנסעם מאלים, והלכו למסעים רבים שעשו על פי השם, ואחרי כן חנו ברפידים. ואמר זה דרך קצרה, כי בנסעם תחלה ממדבר סין חנו בדפקה, ואחרי כן באלוש, ומאלוש לרפידים, וזה טעם "למסעיהם", כי היו להם מסעים ממדבר סין אל רפידים, ולא באו שם במסע הראשון, אבל לא בא עתה אלא לפרש תלונותם, כי בתחלת בואם במדבר ההוא ילונו על הלחם ועתה יריבו על המים: ואין מים לשתות העם כאשר באו אל המקום ההוא ולא מצאו שם עיינות מים, מיד עשו מריבה עם משה. וזה טעם וירב העם עם משה, כי התלונות במקומות שנאמר בהם "וילונו" היא תרעומת, שהיו מתרעמים על ענינם לאמר מה נעשה, מה נאכל, ומה נשתה, אבל "וירב" שעשו עמו מריבה ממש, ובאו עליו לאמר תנו לנו מים אתה ואהרן אחיך, כי עליכם הדבר ודמינו עליכם ומשה אמר להם מה תריבון עמדי מה תנסון את ה', כי הריב הזה לנסות את ה' הוא היוכל תת לכם מים, כי אם תחרישו מעלי ותתפללו אליו אולי יענה אתכם וכן היה הדבר בלבם לנסות כאשר אמר (שמות י״ז:ז׳), ועל נסותם את ה' לאמר היש ה' בקרבנו אם אין, ואז רפתה רוחם מעליו, ועמדו יום או יומים מסתפקים במים שבכליהם, ואחרי כן ויצמא שם העם למים וילן העם על משה, כענין התרעומות אשר המה עושים בכל לבקש דבר, שיאמרו למה זה העליתנו ממצרים וכראות משה כי צמאו התפלל לשם והגיד לפניו צרתו במריבה שעשו עמו בראשונה. ור"א אמר כי היו שתי כתות, האחת מריבה והאחת מנסה את ה', והנכון מה שאמרתי:
“Toda la congregación de los hijos de Israel salió del desierto de Sin, según sus viajes, por mandato de Hashem, y acamparon en Refidim.” Quiere decir que salieron del desierto de Sin, donde habían acampado al salir de Elim, y fueron por muchos viajes que hicieron por mandato de Hashem; después acamparon en Refidim.
Lo dijo de manera abreviada, porque al salir primero del desierto de Sin acamparon en Dofká, después en Alush, y de Alush fueron a Refidim. Este es el sentido de “según sus viajes”, porque tuvieron varios viajes desde el desierto de Sin hasta Refidim, y no llegaron allí en el primer viaje. Pero ahora la Escritura no viene sino a explicar su queja: al comienzo de su llegada a aquel desierto se quejaron por el pan, y ahora disputaron por el agua.
“Y no había agua para que bebiera el pueblo.” Cuando llegaron a aquel lugar y no encontraron allí manantiales de agua, inmediatamente hicieron disputa con Moshé. Este es el sentido de “el pueblo disputó con Moshé”. En los lugares donde se dice “se quejaron”, se trata de una reclamación: se quejaban de su situación diciendo: ¿qué haremos?, ¿qué comeremos?, ¿qué beberemos? Pero “disputó” significa que hicieron con él una disputa real, y vinieron contra él diciendo: dadnos agua, tú y Aharón tu hermano, porque el asunto depende de vosotros y nuestra sangre recaerá sobre vosotros.
Moshé les dijo: “¿Por qué disputáis conmigo? ¿Por qué probáis a Hashem?” Porque esta disputa consistía en probar a Hashem: si podía darles agua. Si guardarais silencio contra mí y orarais a Él, quizá os respondería.
Así estaba el asunto en su corazón: probar a Hashem, como dijo: “por haber probado a Hashem, diciendo: ¿está Hashem en medio de nosotros o no?” Entonces su espíritu se calmó respecto de él, y permanecieron un día o dos, abasteciéndose con el agua que tenían en sus recipientes. Después “el pueblo tuvo sed allí por agua, y el pueblo se quejó contra Moshé”, como las reclamaciones que hacían en todo lugar cuando buscaban algo, diciendo: “¿para qué nos hiciste subir de Egipto?”. Cuando Moshé vio que tenían sed, oró a Hashem y expuso delante de Él su angustia por la disputa que habían hecho con él al principio.
Rabí Abraham dijo que había dos grupos: uno disputaba y otro probaba a Hashem. Pero lo correcto es lo que he dicho.
Atajos: ← → cambian de capítulo · ↑ ↓ recorren pasajes.
