Pasaje seleccionado
Ramban on Exodus 21:1
טעם ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם, כי רצה להקדים להם המשפטים, כי כאשר היה בעשרת הדברות הדבור הראשון בידיעת ה', והשני באיסור ע"ז, חזר וצוה את משה כה תאמר אל בני ישראל אתם ראיתם כי מן השמים דברתי עמכם (שמות כ׳:כ״ב), שתזהירם אתה עוד שיתנו לבם למה שראו ויזהרו במצות האלו שצויתים, כי אתם ראיתם, כנגד דבור אנכי, ולא תעשון אתי כנגד לא יהיה לך, להשלים ענין ע"ז, ואלה המשפטים כנגד לא תחמוד, כי אם לא ידע האדם משפט הבית או השדה ושאר הממון יחשוב שהוא שלו ויחמדהו ויקחהו לעצמו, לפיכך אמר תשים לפניהם, משפטים ישרים ינהיגו אותם ביניהם, ולא יחמדו מה שאינו שלהם מן הדין וכן אמרו במדרש רבה (שמות ל טו) כל התורה כלה תלויה במשפט, לכן נתן הקב"ה דינין אחר עשרת הדברות. וכן יפרש באלה המשפטים המשפט בעבודה זרה (שמות כ״ב:י״ט), ובכבוד האב (שם כא טו יז), והרציחה (שם כא יב יד), והניאוף (שם כב יח), הנזכרים בעשרת הדברות: ודרשו לפניהם ולא לפני כנענים (תנחומא א, גיטין פח:), מפני שהיה ראוי לומר אשר תשים להם, כמו שאמר (שמות ט״ו:כ״ה) שם שם לו חק ומשפט, ואמר לפניהם, שהם יהיו הדיינין, כי על השופט יבא הלשון הזה, ועמדו שני האנשים אשר להם הריב לפני ה' לפני הכהנים והשופטים (דברים יט יז), עד עמדו לפני העדה למשפט (במדבר לה יב), לפני כל יודעי דת ודין (אסתר א יג) ודרשו עוד (שם) לפניהם, ולא לפני הדיוטות, מפני שכתב במשפטים והגישו אדוניו אל האלהים (שמות כ״א:ו׳), עד האלהים יבא דבר שניהם (שמות כ״ב:ח׳), וכתוב גם כן ונתן בפלילים (שמות כ״א:כ״ב), שהם הדיינין המומחין הסמוכים עד משה רבינו: ולכך אמר בכאן שהמשפטים האלה ישימו אותם לפני האלהים שיזכיר, ולא לפני גוים, ולא לפני מי שאינו שופט על פי התורה, והוא הדיוט לזה, שאסור לבא בפניו כשם שאסור לבא לפני הגוים ואע"פ שידוע שההדיוט הזה יודע שורת הדין וידין לו כהוגן, אבל הוא אסור לשומו דיין ולצעוק לו שיכוף את בעל דינו לדון לפניו, וההדיוט עצמו אסור לדון להם. ואף על פי שהזכירו חכמים שתי הכתות האלה כאחת, יש הפרש ביניהם, שאם רצו שני בעלי הדין לבא לפני ההדיוט שבישראל מותר הוא, ובדקבלום עילויהו דינו דין, אבל לפני הגוים אסורין הם לבא לפניו שידון להם בדיניהם לעולם, ואפילו היו דיניהם כדיננו באותו ענין:
EL SENTIDO DE “Y ESTOS SON LOS JUICIOS QUE PONDRÁS DELANTE DE ELLOS”. Quiso anteponerles los juicios, porque así como en los Diez Mandamientos la primera declaración trató del conocimiento del Eterno, y la segunda de la prohibición de la idolatría, volvió y ordenó a Moshé: “Así dirás a los hijos de Israel: Vosotros habéis visto que desde los cielos he hablado con vosotros” (Éxodo 20:22), para que tú les adviertas de nuevo que pongan atención a lo que vieron y se cuiden en estos mandamientos que les ordené. “Vosotros habéis visto” corresponde a la declaración de “Yo soy”; “no haréis conmigo” corresponde a “no tendrás”, para completar el asunto de la idolatría; y “estos son los juicios” corresponde a “no codiciarás”, porque si una persona no conoce el juicio de la casa, del campo y de los demás bienes, pensará que son suyos, los codiciará y los tomará para sí. Por eso dijo: “pondrás delante de ellos”, juicios rectos que los conduzcan entre ellos, para que no codicien lo que, según la ley, no les pertenece.
Así dijeron en Midrash Rabá: toda la Torá entera depende del juicio; por eso el Santo, bendito sea, dio las leyes después de los Diez Mandamientos. Y así explicará en “estos son los juicios” el juicio sobre la idolatría, sobre el honor del padre, sobre el asesinato y sobre el adulterio, mencionados en los Diez Mandamientos.
Interpretaron “delante de ellos”, y no delante de gentiles, porque habría sido apropiado decir “que pondrás para ellos”, como dijo: “Allí le puso estatuto y juicio” (Éxodo 15:25). Pero dijo “delante de ellos”, indicando que ellos serían los jueces, pues este lenguaje se aplica al juez: “Y se presentarán los dos hombres que tienen el litigio delante del Eterno, delante de los sacerdotes y los jueces” (Deuteronomio 19:17); “hasta que esté delante de la congregación para juicio” (Números 35:12); “delante de todos los conocedores de ley y juicio” (Ester 1:13).
También interpretaron “delante de ellos”, y no delante de jueces legos, porque en estos juicios está escrito: “su amo lo acercará a los jueces” (Éxodo 21:6), “hasta los jueces vendrá el asunto de ambos” (Éxodo 22:8), y también está escrito: “y dará según los jueces” (Éxodo 21:22), refiriéndose a jueces expertos, ordenados en la cadena que llega hasta Moshé Rabenu.
Por eso dijo aquí que estos juicios deben ser puestos delante de los jueces que mencionará, y no delante de gentiles, ni delante de quien no juzga según la Torá, pues respecto de esto es lego. Está prohibido presentarse ante él tal como está prohibido presentarse ante gentiles. Y aunque se sepa que este lego conoce la línea correcta de la ley y juzgará adecuadamente, está prohibido nombrarlo juez y clamar ante él para que obligue al litigante a comparecer delante de él; y el mismo lego tiene prohibido juzgarlos.
Aunque los sabios mencionaron estas dos categorías juntas, hay diferencia entre ellas: si los dos litigantes desean presentarse ante un lego de Israel, está permitido, y si lo aceptaron sobre sí, su juicio es válido. Pero ante los gentiles tienen prohibido presentarse para que los juzgue según sus leyes, siempre, incluso si sus leyes coinciden con las nuestras en ese asunto.
Atajos: ← → cambian de capítulo · ↑ ↓ recorren pasajes.
