Pasaje seleccionado
Ramban on Exodus 4:1
ויען משה ויאמר והן לא יאמינו לי ולא ישמעו בקולי אותה שעה דבר משה שלא כהוגן, הקב"ה אמר לו ושמעו לקולך (שמות ג׳:י״ח), והוא אמר והן לא יאמינו לי, מיד השיבו הקב"ה בשיטתו ונתן לו אותות לפי דבריו לשון ואלה (שמות רבה ג׳:י״ב). ור"א אמר (אבן עזרא על שמות ד׳:א׳) על דרך הפשט כי ה' אמר שיאמינו בו הזקנים רק לא הזכיר שיאמינו העם, או שישמעו לקולו ואולי לא יאמינו בלב שלם. ואיננו נכון. אבל יתכן שנאמר כי ושמעו לקולך איננה הבטחה רק צואה, ושמעו לקולך כי ראוי להם שישמעו, ותבא אתה וזקני ישראל אל מלך מצרים וכן ושמעו מצרים כי העלית בכחך ואמרו אל יושב הארץ (במדבר יד יג יד), ראוי שיהיה ככה, וכן בזאת תדע כי אני ה' (שמות ז׳:י״ז), ראוי, לא מתקיים. וכן והאמינו לקול האות האחרון בפרשה הזאת (שמות ד׳:ח׳), ורבים כן: והנכון בעיני, כי ושמעו לקולך לבא עמך אל המלך ולאמר לו אלהי העברים נקרא עלינו, כי מה יפסידו והנה השם הודיעו כי לא יתן אותם מלך מצרים להלוך, ולכן אמר משה והן לא יאמינו לי אחרי ראותם שלא יתן אותם פרעה להלוך ולא ישמעו עוד לקולי כלל, כי יאמרו לא נראה אליך ה', שאלו היית שליח השם לא ימרה פרעה את דברו או שיאמרו לא נראה אליך השם הגדול במדת רחמים לעשות לנו אותות ומופתים כאשר אמרת כי אינך גדול מהאבות, ולכן לא שמע פרעה, שאלו פרעה היה מאמין בדבריך היינו יוצאים על כל פנים, ואין עונותינו מבדילים בינינו ובין הרחמים:
“Y respondió Moshé y dijo: pero he aquí que no me creerán ni escucharán mi voz.” En ese momento Moshé habló de manera inapropiada. El Santo, bendito sea, le había dicho: “Y escucharán tu voz” (Éxodo 3:18), y él dijo: “pero he aquí que no me creerán”. Inmediatamente el Santo, bendito sea, le respondió según su propio planteamiento y le dio señales conforme a sus palabras. Este es el lenguaje de Shemot Rabá.
Rabí Abraham dijo, según el sentido simple, que Hashem dijo que los ancianos creerían en él, pero no mencionó que el pueblo creería, o que escucharían su voz, pero quizá no creerían con corazón pleno. Esto no es correcto.
Sin embargo, puede decirse que “y escucharán tu voz” no es una promesa sino una orden: “que escuchen tu voz”, porque es apropiado que escuchen; y entonces tú y los ancianos de Israel vendréis al rey de Egipto. Así también: “Y Egipto oirá que Tú hiciste subir con Tu fuerza, y dirán a los habitantes de la tierra...” (Números 14:13–14), es decir, corresponde que así sea. Y también: “Con esto sabrás que Yo soy Hashem” (Éxodo 7:17), significa que es apropiado, no necesariamente que ya se cumple. Así también: “Y creerán a la voz de la última señal” en esta sección, y muchos casos semejantes.
Lo correcto a mis ojos es que “y escucharán tu voz” significa que vendrán contigo al rey y le dirán: “El Dios de los hebreos se nos ha aparecido”, pues ¿qué perderían? Hashem ya le había informado que el rey de Egipto no les permitiría ir. Por eso Moshé dijo: “Pero he aquí que no me creerán”, después de ver que Faraón no les permitirá ir, y ya no escucharán mi voz en absoluto. Dirán: “Hashem no se te apareció”, porque si fueras enviado de Hashem, Faraón no desobedecería Su palabra. O dirán: “No se te apareció el gran Nombre con la medida de misericordia para hacer por nosotros señales y prodigios como dijiste, pues no eres más grande que los patriarcas”. Por eso Faraón no escuchó; si Faraón hubiera creído en tus palabras, de todos modos habríamos salido, y nuestros pecados no separarían entre nosotros y la misericordia.
Atajos: ← → cambian de capítulo · ↑ ↓ recorren pasajes.
