Pasaje seleccionado
Ramban on Leviticus 20:1
למען טמא את מקדשי לשון רש"י (רש"י על ויקרא כ׳:ג׳) את כנסת ישראל שהיא מקודשת לי וכבר רמזתי זה (רמב"ן על ויקרא י״ח:כ״א) איך תטמא כנסת ישראל שהיא מקודשת לשמו הגדול באיש אחד אשר יחטא וכבר רמזו זה במדרשם שאמרו (ברכות לה) כל הנהנה מן העולם הזה בלא ברכה כאילו גזל להקב"ה וכנסת ישראל שנאמר (משלי כח כד) גוזל אביו ואמו וגו' אין אביו אלא הקב"ה ואין אמו אלא כנסת ישראל חבר הוא לאיש משחית חבר הוא לירבעם בן נבט שהחטיא את ישראל לאביהם שבשמים כי החפץ ביצירה שיברכו עליה לשמו הגדול משם יהיה קיום העולם ואם לאו יתעלה בשמו הגדול ומסתלקת השכינה מישראל וכל שכן כשיקריב הפרי למולך שהוא מתעב את גאון יעקב ומשכנו וזה טעם עם הארץ ירגמוהו באבן (ויקרא כ׳:ב׳) כי לא אמר מות יומת באבן ירגמו אותו כאשר אמר בכולן אלא הזכיר עם הארץ לומר שכל אנשי הארץ כל ישראל חייבין להקדים ולסקלו כי לכולם יזיק כי גורם לשכינה שתסתלק מישראל לכך תרגם אונקלוס עמא בית ישראל כי "הארץ" ירמוז לכל ארץ ישראל לא לארץ אשר העובד יושב בה וכענין כי לי הארץ (ויקרא כ״ה:כ״ג) ועוד תוכל להבין סודו ממה שהזכיר הכתוב בכרת המולך ואני אתן את פני באיש ההוא (כאן) וכן ושמתי אני את פני (ויקרא כ׳:ה׳) כי שמי הגדול והנורא יכרית אותו ולא הזכיר בכרת אוב וידעוני מלת "אני" ולא בשום כרת אחר וכבר הודעתי טעם זה לכל מבין:
«Para impurificar Mi Santuario». Rashi explicó:
«Se refiere a la Congregación de Israel, que está santificada para Mí».
Ya insinué cómo un solo hombre que peca puede impurificar a la Congregación de Israel, santificada para Su gran Nombre.
Nuestros sabios aludieron a este asunto cuando dijeron:
«Quien disfruta de este mundo sin pronunciar una bendición es considerado como si robara al Santo, bendito sea, y a la Congregación de Israel, como está escrito: “Quien roba a su padre y a su madre…”.
“Su padre” es el Santo, bendito sea.
“Su madre” es la Congregación de Israel.
“Es compañero del destructor”: compañero de Yerovam ben Nevat, quien hizo pecar a Israel contra su Padre celestial».
La voluntad de la creación es que se pronuncien bendiciones sobre ella en honor de Su gran Nombre. De allí procede la permanencia del mundo.
Si no lo hacen, Él se eleva mediante Su gran Nombre y la Presencia Divina se retira de Israel.
Con mayor razón ocurre cuando alguien ofrece el fruto a Mólej, porque aborrece la gloria de Yaakov y la morada divina.
Este es el sentido de:
«El pueblo de la tierra lo apedreará».
No dice simplemente:
«Morirá; lo apedrearán», como dice respecto de los demás culpables.
Menciona expresamente al «pueblo de la tierra» para enseñar que todos los habitantes de la tierra, todo Israel, están obligados a apresurarse y apedrearlo.
Su pecado perjudica a todos, porque provoca que la Presencia Divina se retire de Israel.
Por eso Onkelos tradujo:
«El pueblo de la casa de Israel».
La palabra «la tierra» alude a toda la Tierra de Israel, no solamente a la región donde habita el transgresor, como en:
«Porque la tierra es Mía».
Puedes comprender además su secreto a partir de la expresión utilizada respecto del karet por Mólej:
«Yo dirigiré Mi rostro contra aquel hombre», y después: «Yo colocaré Mi rostro…».
Mi gran y temible Nombre lo extirpará.
Respecto del karet por consultar a Ov y Yidoní no se menciona la palabra «Yo», ni aparece en ninguna otra pena de karet.
Ya he comunicado la razón de esto a quien posee entendimiento:
Atajos: ← → cambian de capítulo · ↑ ↓ recorren pasajes.
