Talmud Eser HaSefirot, Introducción
Talmud Eser HaSefirot, Introducción:1
א) בריש מלים, מצאתי לי צורך גדול, לפוצץ מחיצת ברזל, המצויה ומפסקת, בינינו לבין חכמת הקבלה, מעת חורבן הבית ואילך, עד דורנו זה, שהכבידה עלינו במדה חמורה מאד, ומעוררת פחד, שלא תשתכח ח"ו מישראל. והנה, כשאני מתחיל לדבר, על לב מי שהוא, אודות העסק בלימוד הזה, הנה היא, שאלתו הראשונה: למה לי לדעת, כמה מלאכים בשמים, וכיצד נקראים בשמותיהם, האם לא אוכל, לקיים כל התורה כולה, בפרטיה ודקדוקיה, בלי ידיעות הללו?
1) Al comenzar, he encontrado una gran necesidad de quebrar el muro de hierro que existe y separa entre nosotros y la sabiduría de la Cabalá desde la destrucción del Templo hasta nuestra generación. Este muro se ha vuelto sumamente pesado sobre nosotros y despierta el temor de que, Dios no lo permita, esta sabiduría llegue a olvidarse de Israel. Cuando comienzo a hablar con alguien acerca de dedicarse a este estudio, su primera pregunta es: «¿Para qué necesito saber cuántos ángeles hay en el cielo y cómo se llaman? ¿Acaso no puedo cumplir toda la Torá, con todos sus detalles y precisiones, sin conocer estas cosas?»
Talmud Eser HaSefirot, Introducción:2
שנית ישאל: הלא כבר קבעו חכמים, שצריכים מתחילה, למלאות כריסו בש"ס ובפוסקים. ומי הוא, שיוכל לרמות את עצמו, שכבר גמר כל התורה הנגלית, ורק תורת הנסתר חסרה לו?
En segundo lugar pregunta: «¿Acaso los Sabios no establecieron ya que primero hay que llenar el vientre con el Talmud y los poskim? ¿Quién puede engañarse a sí mismo pensando que ya terminó toda la Torá revelada y solamente le falta la Torá oculta?»
Talmud Eser HaSefirot, Introducción:3
שלישית, הוא מפחד, שלא יחמיץ ח"ו, מחמת העסק הזה. כי כבר קרו מקרים, שנטו מדרך התורה, בסבת העסק בקבלה. וא"כ הצרה הזאת, למה לי? ומי פתי יכניס את עצמו בסכנה, על לא דבר?
En tercer lugar teme que, Dios no lo permita, se corrompa a causa de este estudio, pues ya hubo personas que se apartaron del camino de la Torá debido a su dedicación a la Cabalá. «Entonces, ¿para qué necesito este problema? ¿Qué insensato se pondría en peligro sin ninguna necesidad?»
Talmud Eser HaSefirot, Introducción:4
רביעית: אפילו החובבים את הלימוד הזה, אינם מתירים אותה, אלא לקדושים משרתי אל, ו"לא כל הרוצה ליטול את השם, יבא ויטול"?
En cuarto lugar: incluso quienes aman este estudio solamente lo permiten a personas santas, servidores de Dios; y «no todo el que desea tomar para sí el Nombre puede venir y tomarlo».
Talmud Eser HaSefirot, Introducción:5
חמישית, והוא העיקר: כי קיימא לן בכל ספק, אשר פוק חזי מאי עמא דבר, ועיני הרואות, שבני תורה שבדורי, כולם המה עמי בדעה אחת, ושומטים ידיהם מלימוד הנסתר, וגם מיעצים לשואליהם, שבלי שום פקפוק, מוטב ללמוד דף גמרא, במקום העסק הזה?
En quinto lugar, y esta es la objeción principal: tenemos por regla que, cuando existe una duda, se debe observar cómo actúa el pueblo. Mis propios ojos ven que todos los estudiosos de Torá de mi generación comparten esta opinión, apartan sus manos del estudio de lo oculto y aconsejan a quienes les preguntan que, sin duda alguna, es preferible estudiar una página de Guemará en lugar de dedicarse a esto.
Talmud Eser HaSefirot, Introducción:6
ב) אכן, אם נשים לבנו, להשיב רק על שאלה אחת, מפורסמת מאד, בטוח אנכי, שכל השאלות והספיקות הללו, יתעלמו מן האופק, ותביט אל מקומם, ואינם. והיינו, השאלה הזעומה, הנשאלת מכל בני ירד, שהיא: מהו הטעם בחיינו?
2) Sin embargo, si dirigimos nuestro corazón a responder solamente una pregunta muy conocida, estoy seguro de que todas esas preguntas y dudas desaparecerán del horizonte; mirarás hacia el lugar donde estaban y ya no existirán. Me refiero a la amarga pregunta que se formula toda persona nacida de mujer: ¿cuál es el sentido de nuestra vida?
Talmud Eser HaSefirot, Introducción:7
כלומר, מספר שנות חיינו הללו, העולים לנו ביוקר כל כך, דהיינו מרבית היסורים והמכאובים, שאנו סובלים בעדם, בכדי להשלימם על אחריתם, הנה, מי הוא הנהנה מהם? או ביתר דיוק: למי אני מהנה?
Es decir: estos años de vida que nos cuestan tan caro, por la enorme cantidad de sufrimientos y dolores que soportamos para llevarlos hasta su final, ¿quién disfruta de ellos? O, con mayor precisión: ¿a quién proporciono placer?
Talmud Eser HaSefirot, Introducción:8
והן אמת, שכבר נלאו חוקרי הדורות, להרהר בזה. ואין צריך לומר, בדורנו זה, שלא ירצה מי שהוא, אפילו להעלותה על הדעת. עם כל זה, עצם השאלה בעינה עומדת, בכל תוקפה ומרירותה, שהרי לעתים, היא פוגשת אותנו בלתי קרוא, ומנקרת את מוחינו, ומשפילתנו עד עפר, בטרם שנצליח למצוא, התחבולה הידועה, דהיינו, להסחף בלי דעת, בזרמי החיים, כדאתמול.
Es cierto que los pensadores de todas las generaciones ya se agotaron reflexionando sobre esto. No hace falta decir que, en nuestra generación, nadie desea siquiera traer esta pregunta a su pensamiento. No obstante, la pregunta permanece con toda su fuerza y amargura. A veces se presenta ante nosotros sin haber sido invitada, perfora nuestro cerebro y nos rebaja hasta el polvo, antes de que logremos hallar la conocida estratagema: dejarnos arrastrar inconscientemente por las corrientes de la vida, igual que ayer.
Talmud Eser HaSefirot, Introducción:9
ג) אכן, לפתרון חידה סתומה זו, דיבר הכתוב: "טעמו וראו, כי טוב ה'". כי מקימי התורה והמצות כהלכתן, המה הטועמים טעם החיים. והמה הרואים ומעידים "כי טוב ה'", כמ"ש חז"ל, שברא העולמות, כדי להיטיב לנבראיו, כי מדרך הטוב להיטיב.
3) Para resolver este enigma oculto, la Escritura dice: «Prueben y vean que Hashem es bueno». Quienes cumplen correctamente la Torá y las mitzvot son quienes prueban el sabor de la vida; ellos ven y testimonian que Hashem es bueno. Como dijeron nuestros Sabios, Él creó los mundos para beneficiar a Sus criaturas, porque la naturaleza del Bueno es hacer el bien.
Talmud Eser HaSefirot, Introducción:10
אבל ודאי, מי שעדיין לא טעם, את החיים של קיום תורה ומצוות, הוא לא יכול להבין ולהרגיש "כי טוב ה'", כדברי חז"ל, אשר כל הכונה של השי"ת, בבראו אותו, היתה רק להיטיב לו.
Pero quien todavía no ha probado la vida que existe en el cumplimiento de la Torá y las mitzvot no puede comprender ni sentir que Hashem es bueno, ni que toda la intención del Creador al crearlo fue solamente beneficiarlo.
Talmud Eser HaSefirot, Introducción:11
וע"כ, אין לו עצה אחרת, אלא לילך ולקיים, התורה והמצות כהלכתם.
Por consiguiente, no tiene otro consejo que ir y cumplir correctamente la Torá y las mitzvot.
Talmud Eser HaSefirot, Introducción:12
וז"ש בתורה (פרשת נצבים): "ראה, נתתי לפניך היום, את החיים ואת הטוב, ואת המות ואת הרע". כלומר, בטרם נתינת התורה, לא היו לפנינו, אלא המות והרע. פירוש, כמ"ש חז"ל, שהרשעים בחייהם נקראים "מתים", משום שטוב מותם מחייהם, להיות היסורים והמכאובים, שסובלים בשביל השגת קיום חייהם, עולה פי כמה מרובה, על קצת התענוג, שמרגישים בחיים הללו.
Esto es lo que dice la Torá en la parashá Nitzavim: «Mira, hoy he puesto delante de ti la vida y el bien, la muerte y el mal». Antes de la entrega de la Torá solamente estaban ante nosotros la muerte y el mal. Así dijeron los Sabios: «Los malvados, aun mientras viven, son llamados muertos», porque su muerte es preferible a su vida. Los sufrimientos y dolores que soportan para sostener su existencia superan muchas veces el pequeño placer que sienten en esa vida.
Talmud Eser HaSefirot, Introducción:13
אמנם עתה, שזכינו לתורה ומצות, אשר בקיומה, אנחנו זוכים בחיים האמתיים, השמחים ומשמחים לבעליהן, כמ"ש: "טעמו וראו כי טוב ה'". וע"כ אומר הכתוב: "ראה, נתתי לפניכם היום, את החיים והטוב", מה שלא היה לכם, במציאות כלל, קודם נתינת התורה.
Pero ahora que hemos recibido la Torá y las mitzvot, mediante su cumplimiento podemos alcanzar la vida verdadera, que alegra y deleita a quien la posee, como está escrito: «Prueben y vean que Hashem es bueno». Por eso la Escritura dice: «Mira, hoy he puesto ante ustedes la vida y el bien», algo que antes de la entrega de la Torá no existía para ustedes en absoluto.
Talmud Eser HaSefirot, Introducción:14
וזהו שמסיים הכתוב: "ובחרת בחיים, למען תחיה אתה וזרעך". שלכאורה הלשון מכופל: ובחרת בחיים, למען תחיה. אלא הכונה על החיים, בקיום תורה ומצוות. שאז חיים באמת. משא"כ חיים בלי תורה ומצוות, המה קשים ממות.
El versículo concluye: «Escogerás la vida, para que vivan tú y tu descendencia». A primera vista existe una repetición: «Escogerás la vida, para que vivas». Se refiere a la vida alcanzada mediante el cumplimiento de la Torá y las mitzvot; entonces se vive verdaderamente. En cambio, la vida sin Torá ni mitzvot es más dura que la muerte.
Talmud Eser HaSefirot, Introducción:15
וז"ש חז"ל: "רשעים בחייהם נקראים מתים", כמבואר. וז"ש הכתוב: "למען תחיה אתה וזרעך". כלומר, שחיים בלי תורה, לא לבד, שאין בהם הנאה של כלום לבעלים, אלא, גם אינו יכול להנות לאחרים. כלומר, אפילו בבנים שמוליד, אין לו נחת. להיות גם חיי הבנים האלו, קשים ממות. ואיזו מתנה הוא מנחיל להם?
Este es el sentido de la declaración de los Sabios: «Los malvados, aun en vida, son llamados muertos». Y esto significa «para que vivan tú y tu descendencia»: una vida sin Torá no solamente no proporciona ningún placer a quien la posee, sino que tampoco le permite beneficiar a otros. Ni siquiera encuentra satisfacción en los hijos que engendra, porque también la vida de esos hijos es más dura que la muerte. ¿Qué clase de regalo les está legando?
Talmud Eser HaSefirot, Introducción:16
אמנם, החי בתורה ומצוות, לא רק שזכה, ליהנות מחייו עצמו, הוא שמח עוד להוליד בנים, ולהנחילם מהחיים הטובים הללו. וז"ש: "למען תחיה אתה וזרעך", כי יש לו תענוג נוסף, בחיים של בניו, שהוא היה הגורם להם.
Pero quien vive en Torá y mitzvot no solamente merece disfrutar de su propia vida; también se alegra al engendrar hijos y legarles esa vida buena. Este es el sentido de «para que vivan tú y tu descendencia»: recibe un placer adicional de la vida de sus hijos, pues él fue quien les hizo posible alcanzarla.
Talmud Eser HaSefirot, Introducción:17
ד) ובאמור, תבין דברי חז"ל, על הכתוב: "ובחרת בחיים", הנ"ל (עי' שם בפירוש רש"י ז"ל), וז"ל: אני מורה לכם, שתבחרו בחלק החיים, כאדם האומר לבנו: "בחר לך, חלק יפה בנחלתי". ומעמידו על החלק היפה. ואומר לו: "את זה ברור לך?"
4) Con lo dicho comprenderás las palabras de nuestros Sabios sobre el versículo «Escogerás la vida», como explica Rashi: «Yo les indico que escojan la porción de la vida, como un hombre que dice a su hijo: “Escoge para ti una parte hermosa de mi herencia”; lo coloca delante de la parte hermosa y le dice: “Elige esta”».
Talmud Eser HaSefirot, Introducción:18
ועל זה נאמר: "ה' מנת חלקי וכוסי, אתה תומך גורלי, הנחת ידי על הגורל הטוב, לומר: "את זה, קח לך".
Sobre esto está escrito: «Hashem es la porción de mi heredad y de mi copa; Tú sostienes mi suerte». Él coloca mi mano sobre la buena suerte y me dice: «Toma esta para ti».
Talmud Eser HaSefirot, Introducción:19
שלכאורה, הדברים תמוהים, כי הכתוב אומר "ובחרת בחיים", שהמשמעות היא, שהאדם בוחר מעצמו. והם אומרים, שמעמידו על החלק היפה. א"כ, כבר אין כאן בחירה? ולא עוד, אלא שאומרים, אשר השי"ת, מניח ידו של אדם, על גורל הטוב. וזה מפליא מאד, דא"כ, היכן הבחירה שבאדם?
A primera vista estas palabras son sorprendentes. La Escritura dice «escogerás la vida», lo cual implica que la persona escoge por sí misma. Sin embargo, los Sabios dicen que Dios la coloca delante de la parte hermosa. Entonces, ¿dónde está la elección? Además, dicen que el Creador pone la mano de la persona sobre la buena suerte. Si es así, ¿dónde está el libre albedrío humano?
Talmud Eser HaSefirot, Introducción:20
ובמבואר, תבין דבריהם כמשמעם. כי אמת הדבר ונכון מאד, שהשי"ת בעצמו, מניח ידו של אדם, על גורל הטוב, דהיינו, על ידי שנותן לו, חיי נחת ועונג, בתוך החיים הגשמיים, המלאים יסורים ומכאובים וריקנים מכל תוכן. שבהכרח, נעתק האדם ובורח מהם, בזמן, שיראה לו, אפילו כמציץ מן החרכים, איזה מקום שלוה, להמלט שמה, מהחיים האלו, הקשים ממות. שאין לך, הנחת ידו של אדם, מצדו ית', גדולה מזו.
Según lo explicado, sus palabras se comprenden literalmente. Es completamente cierto que el Creador mismo coloca la mano de la persona sobre la buena suerte: le proporciona una vida de tranquilidad y deleite dentro de esta vida material, llena de sufrimientos, dolores y vacío. Cuando una persona alcanza a divisar, aunque sea como quien mira por una rendija, algún lugar de serenidad donde pueda escapar de una vida más dura que la muerte, necesariamente se aparta de ella y huye. No existe una forma mayor en que el Creador coloque la mano de la persona sobre la buena suerte.
Talmud Eser HaSefirot, Introducción:21
ודבר הבחירה של האדם, היא רק לענין החיזוק. כי ודאי, עבודה גדולה ויגיעה רבה יש כאן, עד שיזכך גופו, ויוכל לקיים התורה ומצוות כהלכתם, דהיינו, לא להנאת עצמו, אלא כדי להשפיע נחת רוח ליוצרו, שנקרא "לשמה". שרק באופן זה, זוכה לחיי אושר ונועם, המלווים עם קיום התורה.
La elección de la persona se refiere únicamente al fortalecimiento. Aquí existe ciertamente un gran trabajo y un enorme esfuerzo, hasta que purifique su cuerpo y pueda cumplir correctamente la Torá y las mitzvot: no para su propio beneficio, sino para otorgar satisfacción a su Creador. Esto se denomina lishmá. Solamente de este modo alcanza la vida de felicidad y dulzura que acompaña al cumplimiento de la Torá.
Talmud Eser HaSefirot, Introducción:22
ובטרם שמגיע לזכוך הזה, נוהג ודאי בחירה, להתחזק בדרך הטוב, בכל מיני אמצעים ותחבולות. ויעשה, כל מה שתמצא ידו, לעשות בכחו, עד שיגמור את מלאכת הזכוך. ולא יפול ח"ו, תחת משאו באמצע הדרך.
Antes de alcanzar esa purificación, ciertamente ejerce su elección al fortalecerse en el buen camino mediante todos los medios y estrategias posibles. Debe hacer cuanto esté a su alcance hasta completar la labor de purificación, sin caer, Dios no lo permita, bajo el peso de su carga a mitad del camino.
Talmud Eser HaSefirot, Introducción:23
ה) וע"פ המתבאר, תבין דברי חז"ל במסכת אבות: "כך היא דרכה של תורה: פת במלח תאכל, ומים במשורה תשתה, ועל הארץ תישן, וחיי צער תחיה, ובתורה אתה עמל. אם אתה עושה כן, אשריך וטוב לך: אשריך בעולם הזה, וטוב לך בעולם הבא".
5) Conforme a lo explicado, comprenderás las palabras de los Sabios en Pirkei Avot: «Este es el camino de la Torá: comerás pan con sal, beberás agua medida, dormirás sobre la tierra, vivirás una vida de sufrimiento y te esforzarás en la Torá. Si haces esto, dichoso eres y bien te irá: dichoso en este mundo y bien te irá en el Mundo Venidero».
Talmud Eser HaSefirot, Introducción:24
ויש לשאול, על דבריהם אלו: מה נשתנתה חכמת התורה, משאר חכמות העולם, שאינן צריכות לסיגופים הללו ולחיי צער, אלא העמל לבד, מספיק לגמרי, בחכמות הללו, לזכות בהן, וחכמת התורה, אע"פ שאנו עמלים בה במדה רבה, עדיין אינו מספיק לזכות בה, זולת על ידי הסיגופים של "פת במלח וחיי צער וכו'"?
Debemos preguntar: ¿en qué se diferencia la sabiduría de la Torá de las demás ciencias del mundo? Estas últimas no requieren mortificaciones ni una vida de sufrimiento; basta con esforzarse para adquirirlas. En cambio, aunque nos esforcemos mucho en la sabiduría de la Torá, parece que no basta para alcanzarla sin las mortificaciones de «pan con sal» y «vida de sufrimiento».
Talmud Eser HaSefirot, Introducción:25
וסיומם של הדברים, מפליא עוד יותר, שאמרו: "אם אתה עושה כן, אשריך בעולם הזה וטוב לך לעולם הבא". כי בשלמא בעולם הבא, אפשר שיהיה טוב לי. אכן בעוה"ז, בעת שאני מסגף עצמי, באכילה ושתיה ושינה ואני חי בצער רב, יאמרו על חיים כאלו: "אשריך בעולם הזה". הכאלו חיים, "מאושרים" יקראו, במובן שבעולם הזה?
La conclusión resulta todavía más sorprendente: «Si haces esto, dichoso eres en este mundo y bien te irá en el Mundo Venidero». Se comprende que en el Mundo Venidero me vaya bien. Pero mientras en este mundo mortifico mi alimentación, bebida y sueño, y vivo con gran sufrimiento, ¿puede decirse de semejante vida «dichoso eres en este mundo»? ¿Se llaman felices tales vidas según el sentido habitual de este mundo?
Talmud Eser HaSefirot, Introducción:26
ו) אמנם, לפי המבואר לעיל, אשר עסק התורה וקיום המצוות, כהלכתן, בתנאם החמור, שהוא, בכדי להשפיע נחת רוח ליוצרו, ולא לצורך הנאתו עצמו - אי אפשר לבא לזה, אלא בדרך העבודה הגדולה וביגיעה רבה בזכוך הגוף.
6) Según lo explicado, dedicarse a la Torá y cumplir correctamente las mitzvot bajo la estricta condición de otorgar satisfacción al Creador, y no para el propio disfrute, solamente puede alcanzarse mediante un gran trabajo y un enorme esfuerzo en la purificación del cuerpo.
Talmud Eser HaSefirot, Introducción:27
והתחבולה הראשונה היא: להרגיל עצמו, שלא לקבל כלום להנאתו, אפילו בדברים המותרים והמוכרחים, שבצרכי קיום גופו. שהם: אכילה ושתיה ושינה, וכדומה מהכרחיים. באופן, שיסלק את עצמו לגמרי, מכל הנאה, המלווה לו אפילו בהכרח, בדרך ההספקה של קיום חייו. עד שחיי צער, יחיה פשוטו כמשמעו.
La primera estrategia consiste en acostumbrarse a no recibir nada para el propio placer, incluso en las cosas permitidas y necesarias para sostener el cuerpo, como comer, beber, dormir y otras necesidades indispensables. Debe apartarse completamente de todo placer que lo acompañe incluso al satisfacer lo imprescindible para conservar la vida, hasta vivir literalmente una vida de sufrimiento.
Talmud Eser HaSefirot, Introducción:28
ואז, אחר שכבר התרגל בזה, וכבר אין בגופו, שום רצון לקבל הנאה כל שהיא לעצמו, אפשר לו, מעתה, לעסוק בתורה ולקיים המצוות ג"כ בדרך הזה, דהיינו, בכדי להשפיע נחת רוח ליוצרו, ולא להנאת עצמו במשהו.
Después de habituarse a esto, cuando en su cuerpo ya no exista deseo alguno de recibir placer para sí mismo, podrá dedicarse a la Torá y cumplir las mitzvot también de ese modo: para otorgar satisfacción a su Creador, sin buscar en absoluto su propia gratificación.
Talmud Eser HaSefirot, Introducción:29
וכשזוכה בזה, אז זוכה לטעום, את החיים המאושרים, המלאים מכל טוב ועונג, בלי פגם של צער כל שהוא, המתגלים בעסק התורה והמצוה לשמה. כמו שרבי מאיר אומר (אבות פ"ו): "כל העוסק בתורה לשמה, זוכה לדברים הרבה. ולא עוד, אלא שכל העולם כולו כדאי לו וכו'. ומתגלין לו רזי תורה, ונעשה כמעין המתגבר וכו'", עש"ה.
Cuando merece alcanzar esto, también merece probar una vida feliz, llena de todo bien y deleite, sin defecto alguno de sufrimiento, que se revela al dedicarse a la Torá y las mitzvot lishmá. Como dice Rabí Meír: «Todo el que se dedica a la Torá lishmá merece muchas cosas. No solamente eso: el mundo entero adquiere valor para él; le son revelados los secretos de la Torá y se convierte en un manantial que aumenta sin cesar».
Talmud Eser HaSefirot, Introducción:30
ועליו הכתוב אומר: "טעמו וראו, כי טוב ה'", כמבואר לעיל, שהטועם טעם, העוסק בתורה ומצות לשמה, הוא הזוכה ורואה, בעצמו, את כונת הבריאה, שהיא, רק להיטיב לנבראיו, כי מדרך הטוב להיטיב, והוא השש ושמח, במספר שנות החיים, שהעניק לו השי"ת, וכל העולם כולו כדאי לו.
Sobre él dice la Escritura: «Prueben y vean que Hashem es bueno». Quien prueba el sabor de dedicarse a la Torá y las mitzvot lishmá merece ver por sí mismo la intención de la creación: beneficiar a Sus criaturas, porque la naturaleza del Bueno es hacer el bien. Entonces se alegra y se regocija por los años de vida que el Creador le concedió, y el mundo entero adquiere valor para él.
Talmud Eser HaSefirot, Introducción:31
ז) עתה תבין, את שני הצדדים, שבמטבע של העסק בתורה ומצות:
7) Ahora comprenderás las dos caras de la moneda de la dedicación a la Torá y las mitzvot.
Talmud Eser HaSefirot, Introducción:32
כי צד הא' - הוא דרכה של תורה. כלומר, ההכנה הרבה, שהאדם צריך להכין את טהרת גופו, בטרם שיזכה, לעצם קיום התורה והמצות. ואז בהכרח, שעוסק בתורה ומצות שלא לשמה, אלא בתערובות של להנאתו עצמו, שהרי, עדיין לא הספיק לזכך ולטהר את גופו, מהרצון לקבל הנאות, מהבלי העולם הזה. ובעת הזאת, מוטל עליו, לחיות חיי צער ולעמול בתורה, כנ"ל במשנה.
La primera cara es «el camino de la Torá»: la gran preparación que la persona debe realizar para purificar su cuerpo antes de alcanzar el cumplimiento esencial de la Torá y las mitzvot. En ese período necesariamente se ocupa de ellas lo lishmá, no por ellas mismas, mezclando su propio beneficio, pues todavía no ha purificado su cuerpo del deseo de recibir los placeres vanos de este mundo. Durante ese tiempo debe vivir una vida de sufrimiento y esforzarse en la Torá, como enseña la Mishná.
Talmud Eser HaSefirot, Introducción:33
אכן, אחר שגמר והשלים, את דרכה של תורה, וכבר זכך גופו, ומוכשר לקיים התורה והמצות לשמה, בכדי להשפיע נחת רוח ליוצרו, הרי הוא בא לצד השני של המטבע - שהוא חיי עונג ושלוה רבה, שעליה היתה כונת הבריאה "להיטיב לנבראיו". דהיינו, החיים המאושרים ביותר, שבעוה"ז ועוה"ב.
Pero después de completar el camino de la Torá, purificar su cuerpo y adquirir la aptitud de cumplir la Torá y las mitzvot lishmá, para otorgar satisfacción a su Creador, llega a la segunda cara de la moneda: una vida de deleite y gran serenidad. Esta fue la intención de la creación, «beneficiar a Sus criaturas»: la vida más feliz posible, tanto en este mundo como en el Mundo Venidero.
Talmud Eser HaSefirot, Introducción:34
ח) והנה נתבאר היטב, ההפרש הגדול, בין חכמת התורה לשאר חכמות העולם: כי שאר חכמות העולם, אין השגתן מטיבה כלל, את החיים שבעוה"ז. כי אפילו הספקה בעלמא לא יתנו לו, בעד המכאובים והיסורים, שהולך וסובל במשך ימי חייו. ע"כ אינו מוכרח לתקן גופו, ודי לו בעמל שנותן בעדם. כמו כל קניני העולם הזה, הנקנים על ידי יגיעה ועמל עליהם.
8) Así queda bien explicada la gran diferencia entre la sabiduría de la Torá y las demás ciencias del mundo. La adquisición de las otras ciencias no mejora verdaderamente la vida en este mundo. Ni siquiera proporciona una compensación suficiente por los dolores y sufrimientos que la persona soporta durante sus días. Por eso no necesita corregir su cuerpo; basta el esfuerzo que realiza para adquirirlas, como cualquier posesión de este mundo que se obtiene mediante trabajo y fatiga.
Talmud Eser HaSefirot, Introducción:35
משא"כ עסק התורה והמצות, שכל ענינם הוא, להכשיר את האדם, שיהיה ראוי לקבל, כל אותו הטוב, שבכונת הבריאה "להיטיב לנבראיו", ע"כ ודאי, שצריך לזכך גופו, שיהיה ראוי וכדאי, לאותו הטוב האלקי.
En cambio, toda la finalidad de la Torá y las mitzvot consiste en preparar a la persona para recibir todo el bien incluido en la intención de la creación, «beneficiar a Sus criaturas». Por ello, ciertamente debe purificar su cuerpo para ser apto y digno de ese bien divino.
Talmud Eser HaSefirot, Introducción:36
ט) גם נתבאר היטב, מה שאומרת המשנה: "אם אתה עושה כן, אשריך בעוה"ז". כי בכונה גמורה דייקו זאת, להורות, כי חיי העולם הזה, המאושרים, אינם מוכנים, אלא רק למי שהשלים את דרכה של תורה. באופן, שענין הסיגופים, של אכילה שתיה שינה וחיי צער, האמורים כאן, המה נוהגים, רק בעת היותו, בדרכה של תורה. כי על כן, דייקו ואמרו "כך היא דרכה של תורה".
9) También queda explicado lo que enseña la Mishná: «Si haces esto, dichoso eres en este mundo». Lo dijeron con absoluta precisión para enseñar que la vida feliz de este mundo solamente está preparada para quien ha completado el camino de la Torá. Las mortificaciones relacionadas con comida, bebida, sueño y vida de sufrimiento se aplican únicamente mientras se encuentra en el camino de la Torá. Por eso dijeron con precisión: «Este es el camino de la Torá».
Talmud Eser HaSefirot, Introducción:37
ואחר שגמר דרך זו, של שלא לשמה, בחיי צער וסיגופים, מסיימת המשנה: "אשריך בעוה"ז", כי תזכה לאותו האושר והטוב, שבכונת הבריאה. וכל העולם כולו, יהיה כדאי לך. דהיינו, אפילו העוה"ז. ומכל שכן, לעולם הבא.
Después de completar ese camino de lo lishmá, con vida de sufrimiento y mortificaciones, la Mishná concluye: «Dichoso eres en este mundo», porque merecerás la felicidad y el bien incluidos en la intención de la creación. El mundo entero, incluso este mundo, adquirirá valor para ti; con mayor razón, el Mundo Venidero.
Talmud Eser HaSefirot, Introducción:38
י) וז"ש בזוהר (בראשית דף ל"א ע"ב. בזוהר ע"פ הסולם, בראשית א', אות שמ"ח. בחילופי גרסאות) על הכתוב: "ויאמר אלקים, יהי אור ויהי אור", - יהי אור לעוה"ז ויהי אור לעולם הבא".
10) Este es el sentido de lo dicho en el Zóhar sobre el versículo: «Dijo Dios: “Sea la luz”, y fue la luz»: «“Sea la luz” para este mundo; “y fue la luz” para el Mundo Venidero».
Talmud Eser HaSefirot, Introducción:39
פירוש, כי מעשה בראשית, בצביונם נבראו, ובכל קומתם נבראו, כמ"ש חז"ל. דהיינו, בתכלית שלימותם ותפארתם. ולפי זה, האור, שנברא ביום א', יצא בכל שלימותו, הכולל גם חיי העולם הזה בתכלית העידון והנועם, כפי השיעור המתבטא בהמלות "יהי אור".
Los actos de la Creación fueron creados con su forma deseada y con su estatura completa, es decir, en la máxima perfección y esplendor. Por tanto, la luz creada el primer día surgió en toda su plenitud, incluyendo una vida en este mundo colmada de refinamiento y dulzura, según lo expresado por las palabras «sea la luz».
Talmud Eser HaSefirot, Introducción:40
אלא, כדי להכין מקום בחירה ועבודה, עמד וגנזו לצדיקים, לעתיד לבא, כדברי חז"ל. ע"כ אמרו בלשונם הצח: "יהי אור לעולם הזה". אמנם, לא נשאר כן, אלא: "ויהי אור לעולם הבא". כלומר, שהעוסקים בתורה ומצות לשמה, זוכים בו, רק לעתיד לבא, שפירושו, בזמן העתיד לבא, אחר גמר הזדככות גופם, בדרכה של תורה, שכדאים אז לאור הגדול ההוא, גם בעולם הזה, כמ"ש חז"ל: "עולמך תראה בחייך".
Sin embargo, para dejar lugar a la elección y al trabajo, el Creador ocultó esa luz para los justos en el futuro, como dijeron nuestros Sabios. Por eso dijeron: «“Sea la luz” para este mundo»; pero no permaneció así, sino «“y fue la luz” para el Mundo Venidero». Quienes se dedican a la Torá y las mitzvot lishmá la alcanzan solamente «en el futuro», es decir, después de terminar la purificación de su cuerpo mediante el camino de la Torá. Entonces son dignos de esa gran luz también en este mundo, como dijeron los Sabios: «Verás tu mundo durante tu vida».
Talmud Eser HaSefirot, Introducción:41
יא) אמנם, אנו מוצאים ורואים, בדברי חכמי התלמוד, שהקלו לנו, את דרכה של תורה, יותר מחכמי המשנה. כי אמרו: "לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצות, אפילו שלא לשמה. ומתוך שלא לשמה, בא לשמה. והיינו, משום, שהמאור שבה מחזירו למוטב".
11) Sin embargo, encontramos en las palabras de los Sabios del Talmud que ellos facilitaron para nosotros el camino de la Torá más que los Sabios de la Mishná. Dijeron: «La persona debe dedicarse siempre a la Torá y las mitzvot, aunque sea lo lishmá, porque de lo lishmá llegará a lishmá». Esto sucede porque la luz que hay en la Torá lo devuelve al bien.
Talmud Eser HaSefirot, Introducción:42
הרי שהמציאו לנו ענין חדש, במקום הסיגופים, המובאים במשנה אבות, הנ"ל. שהוא, "המאור שבתורה", שיש בו די כח, להחזירו למוטב, ולהביאהו לעסק התורה והמצות לשמה. שהרי, לא הזכירו כאן סיגופים, אלא רק שהעסק, בתורה ומצות בלבד, מספיק לו, אותו המאור, המחזירו למוטב, שיוכל לעסוק בתורה ומצות, בכדי להשפיע נחת רוח ליוצרו, ולא כלל להנאת עצמו, שהוא הנקרא "לשמה".
Nos proporcionaron así un medio nuevo en lugar de las mortificaciones mencionadas en Pirkei Avot: «la luz que existe en la Torá». Esta posee fuerza suficiente para devolverlo al bien y llevarlo a dedicarse a la Torá y las mitzvot lishmá. No mencionaron aquí mortificaciones; enseñaron que la sola dedicación a la Torá y las mitzvot basta para que esa luz lo devuelva al bien y pueda ocuparse de ellas con el propósito de otorgar satisfacción a su Creador, sin buscar en absoluto su propio beneficio. Esto se denomina lishmá.
Talmud Eser HaSefirot, Introducción:43
יב) אבל יש להרהר לכאורה, אחר דבריהם אלו: הלא מצאנו כמה לומדים, שלא הועיל להם, העסק בתורה, שיזכו, על ידי המאור שבה, לבא לשמה.
12) A primera vista, hay que reflexionar sobre sus palabras: hemos encontrado muchos estudiantes a quienes la dedicación a la Torá no ayudó a alcanzar lishmá mediante su luz.
Talmud Eser HaSefirot, Introducción:44
אמנם, ענין העסק בתורה ומצות שלא לשמה, הפירוש, שהוא מאמין בהשי"ת, ובתורה, ובשכר ועונש, והוא עוסק בתורה, מחמת שהשי"ת צוה לעסוק, אבל משתף הנאת עצמו, עם עשיית הנ"ר ליוצרו. ואם, אחר כל טרחתו, בעסק התורה והמצות, יוודע לו, שלא הגיעה לו, ע"י העסק והטורח הגדול הזה, שום הנאה ותועלת פרטית, הוא מתחרט, על כל יגיעתו שיגע, מטעם שאינה את עצמו מתחילתו, שכסבור, שגם הוא יהנה מטרחתו - כגון זה "שלא לשמה" נקרא (כמ"ש בתוספות, רה"ש, דף ד', ד"ה "בשביל").
Dedicarse a la Torá y las mitzvot lo lishmá significa que la persona cree en el Creador, en la Torá y en la recompensa y el castigo. Se ocupa de la Torá porque el Creador ordenó hacerlo, pero mezcla su propio beneficio con el deseo de otorgar satisfacción a su Creador. Si después de todo su esfuerzo en Torá y mitzvot llegara a saber que no obtendría de ese trabajo ninguna utilidad ni placer personal, se arrepentiría de todo su esfuerzo, porque desde el comienzo se engañó pensando que también él disfrutaría del resultado. Esto se denomina lo lishmá.
Talmud Eser HaSefirot, Introducción:45
ואעפ"כ, התירו חז"ל, את תחילת העסק בתורה ומצות, גם שלא לשמה. מטעם, שמתוך שלא לשמה, בא לשמה, כמבואר לעיל.
A pesar de ello, los Sabios permitieron comenzar la dedicación a la Torá y las mitzvot incluso lo lishmá, porque de lo lishmá se llega a lishmá, como se explicó.
Talmud Eser HaSefirot, Introducción:46
אמנם בלי ספק, אם העוסק הזה, לא זכה עדיין, לאמונת השי"ת ותורתו, אלא מתגורר בספיקות ח"ו, לא עליו אמרו חז"ל, שמתוך שלא לשמה בא לשמה. ולא עליו אמרו (במ"ר בפתיחתא דאיכה, ובירושלמי חגיגה פ"א ה"ז, ד"ה "שמתוך שלא לשמה בא לשמה", איכה רבה פתיחה ב), שמתוך שמתעסקים בה, המאור שבה מחזירם למוטב.
Pero si quien estudia todavía no ha alcanzado la fe en el Creador y Su Torá, sino que vive, Dios no lo permita, entre dudas, los Sabios no se referían a él cuando dijeron que de lo lishmá se llega a lishmá. Tampoco dijeron de él que, por ocuparse de la Torá, la luz que hay en ella lo devolverá al bien.
Talmud Eser HaSefirot, Introducción:47
כי המאור שבתורה, אינו מאיר, אלא לבעל אמונה. ולא עוד, אלא שמדת גודל המאור הזה, היא כמדת תוקף אמונתו.
La luz de la Torá solamente ilumina a quien posee fe. Más aún: la magnitud de esa luz corresponde a la fuerza de su fe.
Talmud Eser HaSefirot, Introducción:48
אבל למחוסרי אמונה ח"ו, היא להיפך, כמ"ש: "למשמאילים, בה סמא דמותא" (שבת פ"ח), כי מקבלים חושך מהתורה, ונחשכות עיניהם.
Para quienes carecen de fe, Dios no lo permita, sucede lo contrario, como está dicho: «Para quienes se inclinan a la izquierda, se convierte en una droga de muerte». Reciben oscuridad de la Torá y sus ojos se oscurecen.
Talmud Eser HaSefirot, Introducción:49
יג) וכבר משלו חכמים, משל נאה, על ענין זה, על הפסוק (עמוס ה): "הוי המתאוים את יום ה', למה זה לכם יום ה', הוא חושך ולא אור?". משל לתרנגול ועטלף, שהיו מצפים לאור. אמר לו, תרנגול לעטלף: "אני מצפה לאורה, שאורה שלי הוא. ואתה, למה לך אורה?" (סנהדרין צ"ח ע"ב). ודו"ק מאד.
13) Los Sabios ofrecieron una hermosa parábola sobre esto, a propósito del versículo: «¡Ay de quienes desean el día de Hashem! ¿Para qué quieren el día de Hashem? Será oscuridad y no luz». Un gallo y un murciélago esperaban la luz. El gallo dijo al murciélago: «Yo espero la luz porque la luz me pertenece. Pero tú, ¿para qué quieres la luz?» Medita profundamente en esto.
Talmud Eser HaSefirot, Introducción:50
ומובן היטב, שאותם הלומדים, שלא זכו, מתוך שלא לשמה לבא לשמה, היינו משום, שהם מחוסרי אמונה ח"ו, וע"כ לא קבלו, שום מאור מהתורה, ועל כן בחשכה יתהלכון, וימותו ולא בחכמה.
Se comprende que los estudiantes que no pasaron de lo lishmá a lishmá no lo lograron porque carecían de fe, Dios no lo permita. Por eso no recibieron ninguna luz de la Torá, caminaron en oscuridad y murieron sin sabiduría.
Talmud Eser HaSefirot, Introducción:51
אבל אותם, שזכו לאמונה שלמה, מובטחים בדברי חז"ל, שמתוך שמתעסקים בתורה, אפילו שלא לשמה, המאור שבה מחזירם למוטב, ויזכו, גם בלי הקדם של יסורים וחיי צער, לתורה לשמה, המביאה לחיי אושר וטוב, בעוה"ז ובעוה"ב, כנ"ל. ועליהם הכתוב אומר: "אז, תתענג על ה', והרכבתיך על במתי ארץ".
En cambio, quienes alcanzaron una fe completa tienen garantizado por las palabras de los Sabios que, aunque se ocupen de la Torá lo lishmá, la luz que hay en ella los devolverá al bien. Incluso sin pasar primero por sufrimientos y una vida de aflicción, alcanzarán la Torá lishmá, que conduce a una vida de felicidad y bien en este mundo y en el Mundo Venidero. Sobre ellos está escrito: «Entonces te deleitarás en Hashem y Yo te haré cabalgar sobre las alturas de la tierra».
Talmud Eser HaSefirot, Introducción:52
יד) ומעין ענין הנ"ל, פירשתי פעם את מליצת חז"ל: "מי שתורתו אומנותו". אשר בעסק תורתו, ניכר שיעור אמונתו: כי "אומנתו" אותיות "אמונתו". בדומה לאדם, שמאמין לחבירו, ומלוה לו כסף. אפשר, שיאמין לו, על לירה אחת. ואם ידרוש ממנו שתי לירות, יסרב להלוות לו. ואפשר, שיאמין לו, עד מאה לירות, אבל לא יותר מזה. ואפשר, שיאמין לו, אפילו להלוות לו, את חצי רכושו, אבל לא את כל רכושו. ואפשר גם כן, שיאמין לו, על כל רכושו, בלי שום צל של פחד. ואמונה זו האחרונה, נחשבת לאמונה שלימה. אבל באפנים הקודמים, נבחנת לאמונה בלתי שלמה, אלא שהיא אמונה חלקית, אם פחות אם יותר.
14) En relación con esto expliqué una vez la expresión de los Sabios: «Aquel cuya Torá es su oficio». En su dedicación a la Torá se reconoce la medida de su fe, pues en hebreo «su oficio» —umanutó— contiene las mismas letras que «su fe» —emunató—. Es semejante a quien confía en su compañero y le presta dinero: quizá confíe en él por una libra, pero se niegue a prestarle dos; quizá confíe hasta cien libras, pero no más; quizá le preste la mitad de sus bienes, aunque no todos; o quizá confíe en él por todo cuanto posee, sin sombra alguna de temor. Esta última confianza se considera completa; las anteriores son parciales, en mayor o menor grado.
Talmud Eser HaSefirot, Introducción:53
כך אדם: אחד מקצה לו, מתוך שיעור אמונתו בה', רק שעה אחת מיומו, לעסוק בתורה ובעבודה. והשני מקצה לו, שתי שעות, לפי מדת אמונתו בה'. השלישי, אינו מזניח אפילו רגע אחד, משעת הפנאי שלו, מבלי לעסוק בתורה ובעבודה. הוי אומר, שרק האחרון, אמונתו שלמה היא, שהרי מאמין להשי"ת, על כל רכושו. משא"כ הקודמים, עדיין אין אמונתם שלמה לגמרי, כמובן. ואין להאריך בכגון זה.
Así ocurre con la persona. Una, según la medida de su fe en Hashem, dedica solamente una hora de su día a la Torá y al servicio. Otra dedica dos horas, de acuerdo con su fe. Una tercera no desperdicia ni un instante de su tiempo libre sin Torá ni servicio. Solamente la fe de la última es completa, pues confía al Creador todos sus bienes. La fe de las anteriores todavía no es enteramente completa.
Talmud Eser HaSefirot, Introducción:54
טו) והנה נתבאר היטב, שאין לו לאדם, לצפות, שהעסק בתורה ומצות שלא לשמה, יביאהו לשמה, רק בזמן, שידע בנפשו, שזכה באמונת השי"ת ותורתו כראוי. כי אז "המאור שבה, מחזירו למוטב", ויזכה ל"יום ה', שכולו אור". כי קדושת האמונה, מזככת את העינים של האדם, שתהנינה מאורו ית', עד ש"המאור שבתורה מחזירו למוטב".
15) Ha quedado bien explicado que una persona solamente puede esperar que su dedicación lo lishmá la conduzca a lishmá cuando sabe interiormente que ha alcanzado adecuadamente la fe en el Creador y en Su Torá. Entonces «la luz que hay en ella lo devuelve al bien» y merece «el día de Hashem, que es enteramente luz». La santidad de la fe purifica los ojos de la persona para que disfruten de Su luz, hasta que la luz de la Torá la devuelve al bien.
Talmud Eser HaSefirot, Introducción:55
אמנם, מחוסרי אמונה, דומים לעטלפים, אשר לא יוכלו להסתכל באור היום. כי נהפך להם, אור היום לחושך, נורא יותר מחשכת ליל. כי אינם ניזונים, אלא בחושך הלילה.
Quienes carecen de fe se parecen a los murciélagos, incapaces de mirar la luz del día. Para ellos la luz diurna se transforma en una oscuridad más terrible que la noche, pues solamente se alimentan en la oscuridad nocturna.
Talmud Eser HaSefirot, Introducción:56
כן מחוסרי אמונה, עיניהם מתעוורות כלפי אור ה'. ע"כ נהפך להם האור לחושך, ו"סמא דחיי" נהפך להם ל"סמא דמותא". ועליהם אמר הכתוב: "הוי המתאוים את יום ה', למה זה לכם יום ה', הוא חושך ולא אור". אלא, שצריכים מקודם, להשתלם באמונה שלמה, כמבואר.
Del mismo modo, los ojos de quienes carecen de fe están cegados ante la luz de Hashem. La luz se convierte para ellos en oscuridad y la «droga de vida» se transforma en «droga de muerte». Sobre ellos dice la Escritura: «¡Ay de quienes desean el día de Hashem! ¿Para qué quieren el día de Hashem? Será oscuridad y no luz». Por eso primero deben perfeccionarse en una fe completa.
Talmud Eser HaSefirot, Introducción:57
טז) ובאמור, מתורצת קושית התוספות (תענית, דף ז', ד"ה "וכל"), דאמרינן שם: "כל, העוסק בתורה לשמה, תורתו נעשית לו סם חיים. וכל, העוסק בתורה שלא לשמה, נעשית לו סם המות". והקשו: והלא אמרינן: "לעולם יעסוק אדם בתורה, אע"ג שאינה לשמה, שמתוך שלא לשמה בא לשמה". ולפי המבואר, יש לחלק בפשטות, כי כאן, בעוסק בתורה "לשם מצות לימוד התורה", עכ"פ להיותו מאמין בשכר ועונש, אלא שמשתף הנאתו ותועלתו עצמו, עם הכונה דלעשות נ"ר ליוצרו, ע"כ "המאור שבה מחזירו למוטב", ובא לשמה.
16) Con esto queda resuelta la dificultad planteada por Tosafot. En un lugar se dice: «Quien se dedica a la Torá lishmá, su Torá se convierte para él en droga de vida; quien se dedica a ella lo lishmá, se convierte en droga de muerte». Pero también se dijo: «La persona debe dedicarse siempre a la Torá, aunque no sea lishmá, porque de lo lishmá llegará a lishmá». La distinción es sencilla: en el primer caso estudia al menos para cumplir la mitzvá del estudio de la Torá, porque cree en la recompensa y el castigo, aunque mezcle su propio beneficio con la intención de satisfacer a su Creador. Por eso la luz de la Torá lo devuelve al bien y llega a lishmá.
Talmud Eser HaSefirot, Introducción:58
וכאן, בעוסק בתורה שלא "לשם מצות לימוד התורה", כי אינו מאמין בשכר ועונש, בשיעור הזה, עד שבשבילה יתיגע כל כך, אלא רק לשם הנאתו עצמו מתיגע, ועל כן נעשית לו סם המות, כי "האור שבה נהפך לו לחושך", כמבואר.
En el otro caso no estudia para cumplir la mitzvá del estudio, porque no cree suficientemente en la recompensa y el castigo como para esforzarse por ello, sino que trabaja únicamente para su propio placer. La Torá se convierte para él en droga de muerte, pues la luz que hay en ella se transforma para él en oscuridad.
Talmud Eser HaSefirot, Introducción:59
יז) ולפיכך, מתחייב הלומד, בטרם הלימוד, להתחזק באמונת השי"ת ובהשגחתו בשכר ועונש, כמ"ש חז"ל: "נאמן בעל מלאכתך, שישלם לך שכר פעולתך". ויכוון את היגיעה שלו, שיהיה "לשם מצות התורה". ובדרך הזה, יזכה ליהנות מהמאור שבה, שגם אמונתו תתחזק ותתגדל בסגולת המאור הזה, כמ"ש: "רפאות תהי לשרך, ושקוי לעצמותיך" (משלי ג', ח').
17) Por consiguiente, antes de estudiar, el estudiante debe fortalecerse en la fe en el Creador, en Su providencia y en la recompensa y el castigo, como dijeron los Sabios: «Fiel es el Dueño de tu labor, que te pagará la recompensa por tu trabajo». Debe orientar su esfuerzo hacia el cumplimiento de la mitzvá de la Torá. Así merecerá disfrutar de la luz que hay en ella, y su fe también se fortalecerá y crecerá por la virtud de esa luz, como está escrito: «Será medicina para tu ombligo y bebida para tus huesos».
Talmud Eser HaSefirot, Introducción:60
ואז, יהיה נכון לבו בטוח, כי "מתוך שלא לשמה יבא לשמה". באופן, אפילו מי שיודע בעצמו, שעדיין לא זכה ח"ו לאמונה, יש לו תקוה גם כן, על ידי עסק התורה. כי אם ישים לבו ודעתו, לזכות על ידה, לאמונת השי"ת, כבר אין לך מצוה גדולה מזו, כמ"ש חז"ל: "בא חבקוק והעמידן על אחת "צדיק באמונתו יחיה" (מכות, כ"ד).
Entonces su corazón podrá estar seguro de que «de lo lishmá llegará a lishmá». Incluso quien sabe que todavía no ha alcanzado la fe, Dios no lo permita, conserva esperanza mediante el estudio de la Torá. Si dirige su corazón y su mente a adquirir por medio de ella la fe en el Creador, no existe una mitzvá mayor, como dijeron los Sabios: «Llegó Javakuk y las estableció sobre una sola: “El justo vivirá por su fe”».
Talmud Eser HaSefirot, Introducción:61
ולא עוד, אלא שאין לו עצה אחרת מזו, כמו שאיתא (ב"ב דף ט"ז, ע"א): "אמר רבא, ביקש איוב, לפטור את כל העולם כולו מן הדין. אמר לפניו: "רבש"ע, בראת צדיקים, בראת רשעים, מי מעכב על ידך?"
Más aún, no posee otro consejo, como se relata: Rava dijo que Iyov quiso eximir a todo el mundo del juicio. Dijo ante el Creador: «Amo del universo, Tú creaste justos y creaste malvados; ¿quién puede impedirte hacerlo?»
Talmud Eser HaSefirot, Introducción:62
ופירש"י שם: "בראת צדיקים, על ידי יצר טוב, בראת רשעים, על ידי יצר הרע. לפיכך, אין ניצול מידך. כי מי יעכב? אנוסין הן החוטאין. ומאי אהדרו ליה חבריה דאיוב: "אף אתה תפר יראה, ותגרע שיחה לפני אל. ברא הקב"ה יצר הרע, ברא לו תורה תבלין (איוב ט"ו).
Rashi explica: «Creaste justos mediante la buena inclinación y malvados mediante la mala inclinación. Por tanto, nadie puede salvarse de Tu mano, pues ¿quién puede impedirlo? Los pecadores estarían forzados». ¿Qué respondieron los compañeros de Iyov? «Tú incluso anulas el temor y disminuyes la plegaria delante de Dios». El Santo, bendito sea, creó la mala inclinación, pero creó para ella la Torá como condimento.
Talmud Eser HaSefirot, Introducción:63
ופירש"י שם: "ברא לו תורה, שהם תבלין, שהיא מבטלת את "הרהורי עבירה", כדאמר בעלמא: "אם פגע בך מנוול זה, משכהו לבית המדרש, אם אבן הוא נימוח וכו', הלכך לאו אנוסין ננהו, שהרי יכולין להציל עצמן (קידושין דף ל'), ע"ש ודו"ק.
Rashi explica: «Creó para ella la Torá como condimento, pues anula los pensamientos de pecado, como se dice: “Si ese despreciable te encuentra, arrástralo a la casa de estudio; si es piedra, se disolverá”. Por eso no están forzados, ya que pueden salvarse».
Talmud Eser HaSefirot, Introducción:64
יח) וזה ברור, שאינם יכולים, לפטור את עצמם מן הדין, אם יאמרו, שקבלו התבלין הזה, ועדיין יש להם הרהורי עבירה. כלומר, שמתגוררים עוד בספיקות ח"ו, ועדיין היצר הרע לא נמוח. כי הבורא ב"ה, שברא אותו, ונתן לו ליצה"ר את תוקפו, ברור, שידע גם כן, לברוא את התרופה והתבלין, הנאמנים להתיש כחו של היצה"ר, ולמחותו כליל.
18) Es evidente que no pueden eximirse del juicio alegando que recibieron este condimento y todavía conservan pensamientos de pecado, es decir, que aún viven entre dudas y la mala inclinación no se ha disuelto. El Creador, que creó la mala inclinación y le concedió su fuerza, ciertamente supo crear también un remedio y condimento confiable capaz de debilitarla y eliminarla por completo.
Talmud Eser HaSefirot, Introducción:65
ואם מי שהוא, עסק בתורה, ולא הצליח להעביר היצה"ר ממנו, אין זה, אלא:
Si alguien se dedicó a la Torá y no consiguió apartar de sí la mala inclinación, solamente puede deberse a una de dos causas:
Talmud Eser HaSefirot, Introducción:66
או שהתרשל, לתת את היגיעה והעמל, המחויב ליתן בעסק התורה, כמ"ש: "לא יגעתי ומצאתי, אל תאמין".
O fue negligente en proporcionar el esfuerzo y trabajo que debía invertir en el estudio, como está dicho: «Si alguien dice: “No me esforcé y encontré”, no le creas».
Talmud Eser HaSefirot, Introducción:67
או יכול להיות, שמילאו את "כמות" היגיעה הנדרשת, אלא שהתרשלו ב"איכות", כלומר, שלא נתנו דעתם ולבם, במשך זמן העסק בתורה, לזכות להמשיך את המאור שבתורה, המביא האמונה בלב האדם, אלא שעסקו בהסח הדעת, מאותו העיקר הנדרש מהתורה, שהוא המאור, המביא לידי האמונה, כאמור. ואע"פ, שכיוונו לו מתחילה, הסיחו דעתם ממנו, בעת הלימוד.
O quizá completó la cantidad necesaria de esfuerzo, pero descuidó su calidad. Es decir, durante el estudio no dirigió su mente y su corazón a atraer la luz de la Torá que lleva la fe al corazón. Estudió distraído del objetivo principal que debe buscarse en la Torá: la luz que conduce a la fe. Aunque al comienzo tuvo esa intención, la olvidó durante el estudio.
Talmud Eser HaSefirot, Introducción:68
ובין כך ובין כך, אין ליפטור את עצמו מן הדין, בטענת אונס, אחר שמחייבים חז"ל בטענה "בראתי יצה"ר, בראתי לו תורה תבלין". כי אם היה בזה איזה יוצא מהכלל, הרי הקושיא של איוב במקומה עומדת, ח"ו. ודו"ק.
En cualquiera de los casos no puede eximirse del juicio alegando fuerza mayor, después de que los Sabios establecieron: «He creado la mala inclinación y he creado la Torá como su condimento». Si existiera alguna excepción, la objeción de Iyov permanecería vigente, Dios no lo permita. Examina bien esto.
Talmud Eser HaSefirot, Introducción:69
יט) ובכל, המתבאר עד הנה, הסרתי תלונה גדולה, ממה שתמהים על דברי הרח"ו ז"ל, בהקדמתו על שער הקדמות מהאריז"ל, וכן נדפס בתואר הקדמה על ספר העץ חיים. וזה לשונו:
19) Con todo lo explicado hasta aquí he eliminado una gran queja surgida de las palabras de Rabí Jaim Vital en su introducción a Shaar HaHakdamot del Arí, impresa también como introducción a Etz Jaim. Estas son sus palabras:
Talmud Eser HaSefirot, Introducción:70
"ואמנם, אל יאמר אדם, אלכה לי ואעסוק בחכמת הקבלה, מקודם, שיעסוק בתורה ובמשנה ובתלמוד. כי כבר אמרו רבותינו ז"ל, אל יכנס אדם לפרדס, אלא אם כן, מלא כריסו בבשר ויין. והרי זה דומה לנשמה בלי גוף, שאין לה שכר ומעשה וחשבון, עד היותה מתקשרת בתוך הגוף, בהיותו שלם, מתוקן במצות התורה בתרי"ג מצות.
«Que nadie diga: “Iré y me dedicaré a la sabiduría de la Cabalá antes de estudiar Torá, Mishná y Talmud”. Nuestros maestros ya dijeron que nadie debe entrar en el Pardés hasta haber llenado su vientre de carne y vino. Esto se asemeja a un alma sin cuerpo, que carece de recompensa, acción y rendición de cuentas hasta unirse al cuerpo, cuando este se encuentra completo y corregido mediante las 613 mitzvot de la Torá.
Talmud Eser HaSefirot, Introducción:71
וכן בהפך, בהיותו עוסק בחכמת המשנה ותלמוד בבלי, ולא יתן חלק גם אל סודות התורה וסתריה - הרי זה דומה לגוף, היושב בחושך, בלי נשמת אדם, נר ה', המאיר בתוכו. באופן, שהגוף יבש, בלתי שואף ממקור חיים וכו'.
»A la inversa, quien se ocupa de la sabiduría de la Mishná y del Talmud babilónico, pero no concede una parte a los secretos y aspectos ocultos de la Torá, se asemeja a un cuerpo sentado en oscuridad, sin el alma humana —la lámpara de Hashem— que lo ilumine. Así, el cuerpo queda seco, sin extraer vida de la Fuente de la vida.
Talmud Eser HaSefirot, Introducción:72
באופן, שהת"ח, העוסק בתורה לשמה, צריך שיעסוק מתחילה, בחכמת המקרא והמשנה והתלמוד, כפי מה שיוכל שכלו לסבול. ואחר כך יעסוק, לדעת את קונו, בחכמת האמת. וכמו שצוה דוד המלך ע"ה, את שלמה בנו, דע את אלקי אביך ועבדהו.
»Por tanto, un estudioso de Torá que se dedica a ella lishmá debe estudiar primero la Escritura, la Mishná y el Talmud tanto como su intelecto pueda soportar. Después debe dedicarse a conocer a su Creador mediante la sabiduría de la verdad, como el rey David ordenó a su hijo Shelomó: “Conoce al Dios de tu padre y sírvelo”.
Talmud Eser HaSefirot, Introducción:73
ואם האיש הזה, יהיה כבד וקשה בענין העיון בתלמוד, מוטב לו, שיניח את ידו ממנו, אחר שבחן מזלו בחכמה זאת, ויעסוק בחכמת האמת. וז"ש, מכאן לתלמיד, שלא ראה סימן יפה במשנתו חמש שנים, שוב אינו רואה (חולין דף כ"ד). ואמנם, כל איש, שהוא קל לעיון, מחויב לתת חלק, שעה או ב' שעות, ביום, בעיון ההלכה, ולכוין ולתרץ הקושיות, הנופלות בפשט ההלכה וכו'". עכ"ל הקדוש שם, מלה במלה.
»Si esta persona es lenta y encuentra difícil el análisis del Talmud, es preferible que lo deje después de haber probado su fortuna en esa sabiduría y se dedique a la sabiduría de la verdad. Sobre esto se dijo: “Un estudiante que no vio una señal favorable en su estudio durante cinco años ya no la verá”. Pero quien es ágil en el análisis debe dedicar una o dos horas diarias al estudio profundo de la halajá, procurando responder las dificultades que surgen en su sentido literal». Hasta aquí sus santas palabras, palabra por palabra.
Talmud Eser HaSefirot, Introducción:74
כ) והנה, לכאורה, דבריו אלו מתמיהים מאד, כי אומר, שבטרם הצליח בלימוד הנגלה, ילך ויעסוק בחכמת האמת, שהוא בסתירה לדברי עצמו הקודמים, שחכמת הקבלה בלי תורת הנגלה, היא כנשמה בלי גוף, שאין לו מעשה וחשבון ושכר.
20) A primera vista, estas palabras son sumamente sorprendentes. Dice que, antes de tener éxito en el estudio de la parte revelada, debe ir a estudiar la sabiduría de la verdad. Esto parece contradecir sus palabras anteriores, según las cuales la Cabalá sin la Torá revelada es como un alma sin cuerpo, carente de acción, rendición de cuentas y recompensa.
Talmud Eser HaSefirot, Introducción:75
והראיה, שהביא, מתלמיד שלא ראה סימן יפה וכו', היא עוד יותר תמוהה: וכי אמרו חז"ל, שיניח, משום זה את לימוד התורה, ח"ו? - אלא ודאי, להזהיר אותו, להסתכל על דרכיו, ולנסות אצל רב אחר, או במסכת אחרת. אבל ודאי, לא בשום פנים, לעזוב התורה ח"ו, ואפילו תורת הנגלה.
La prueba que presenta del estudiante que no vio una señal favorable resulta todavía más extraña. ¿Acaso los Sabios dijeron que por ello abandone el estudio de la Torá, Dios no lo permita? Ciertamente solamente quisieron advertirle que examine sus caminos y pruebe con otro maestro o con otro tratado. De ningún modo debe abandonar la Torá, ni siquiera su parte revelada.
Talmud Eser HaSefirot, Introducción:76
כא) ועוד קשה הן, בדברי הרח"ו ז"ל, והן בדברי הגמרא. דמשמע מדבריהם, שצריך האדם, לאיזו הכנה והצטיינות מיוחדת, כדי לזכות בחכמת התורה. והלא אמרו חז"ל(מדרש רבה, פ' "וזאת הברכה"): "אמר הקב"ה לישראל, חייכם, כל החכמה וכל התורה, דבר קל הוא. כל מי שמתיירא אותי, ועושה דברי תורה, כל החכמה וכל התורה בלבו". הרי, שאין צריכים כאן, לשום הצטיינות מוקדמת, אלא רק בסגולת יראת השם וקיום המצוות בלבד, זוכים לכל חכמת התורה.
21) Existe otra dificultad tanto en las palabras de Rabí Jaim Vital como en la Guemará. De ellas se desprende que la persona necesita alguna preparación o cualidad especial para alcanzar la sabiduría de la Torá. Pero los Sabios dijeron: «El Santo, bendito sea, dijo a Israel: Por sus vidas, toda la sabiduría y toda la Torá son algo fácil. Todo el que Me teme y cumple las palabras de la Torá tendrá toda la sabiduría y toda la Torá en su corazón». Por tanto, no se necesita ninguna excelencia previa; mediante el temor de Hashem y el cumplimiento de las mitzvot se alcanza toda la sabiduría de la Torá.
Talmud Eser HaSefirot, Introducción:77
כב) אכן, אם נשים לב לדבריו ז"ל, המה מתבהרים לפנינו, כעצם השמים לטוהר. כי מה שכתב: "מוטב לו, שיניח את ידו הימנו, אחר שבחן מזלו בחכמת הנגלה", אין הכוונה, על מזל של חריפות ובקיאות, אלא כמו שביארנו לעיל, בפירוש "בראתי יצה"ר בראתי תורה תבלין". כלומר, שעמל ויגע, בתורת הנגלה, ועדיין היצה"ר בתוקפו עומד, ולא נמוח כלל. כי עדיין לא ניצל, מהרהורי עבירה, כמ"ש רש"י לעיל, בביאור "בראתי לו תורה תבלין", עש"ה.
22) Sin embargo, si prestamos atención a sus palabras, se vuelven claras como el cielo puro. Cuando escribió: «Es preferible que lo deje después de haber probado su fortuna en la sabiduría revelada», no se refería a la fortuna de poseer agudeza o conocimiento, sino a lo explicado sobre «He creado la mala inclinación; he creado la Torá como su condimento». Es decir, se esforzó en la Torá revelada, pero la mala inclinación permaneció con toda su fuerza y no se disolvió; todavía no se libró de los pensamientos de pecado.
Talmud Eser HaSefirot, Introducción:78
ולפיכך, מיעץ לו, שיניח את ידו הימנו, ויעסוק בחכמת האמת, משום שקל יותר, להמשיך המאור שבתורה, בעסק ויגיעה בחכמת האמת, מביגיעה בתורת הנגלה. והטעם הוא פשוט מאד, כי חכמת תורת הנגלה, לבושה בלבושים חיצונים גשמיים, דהיינו, גניבה גזילה ונזיקין וכדומה, אשר משום זה, קשה וכבד מאד, לכל אדם, לכוין דעתו ולבו להשי"ת, בעת העסק, כדי להמשיך המאור שבתורה. ומכל שכן לאיש כזה, שהוא כבד וקשה, בעיון התלמוד עצמו.
Por eso le aconseja dejar ese tipo de análisis y dedicarse a la sabiduría de la verdad, pues resulta más fácil atraer la luz de la Torá mediante el esfuerzo en la sabiduría de la verdad que mediante el estudio de la Torá revelada. La razón es sencilla: la sabiduría revelada está revestida de ropajes materiales externos —hurto, robo, daños y asuntos semejantes—. Por ello es muy difícil para la persona dirigir su mente y su corazón al Creador durante el estudio para atraer la luz de la Torá, especialmente si además encuentra difícil el propio análisis talmúdico.
Talmud Eser HaSefirot, Introducción:79
ואיך יוכל לזכור עוד, בשעת הלימוד, בהשי"ת? כי להיות העיון הוא, בנושאים גשמיים, הם ח"ו אינם יכולים לבא אצלו, עם הכוונה להשי"ת, בבת אחת. ולכן, מיעצו, לעסוק בחכמת הקבלה, אשר חכמה זו, לבושה כולה בשמותיו של הקב"ה. ואז, כמובן, יוכל לכוין, דעתו ולבו, להשי"ת, בשעת לימוד, בלי טורח. ואפילו הוא קשה העיון ביותר. כי העיון, בנושאים של החכמה, והשי"ת, הם אחד. וזה פשוט מאד.
¿Cómo podrá recordar además al Creador mientras estudia? Como el análisis trata de asuntos materiales, estos no pueden presentarse simultáneamente en su pensamiento junto con la intención hacia el Creador. Por ello le aconseja dedicarse a la sabiduría de la Cabalá, que está enteramente revestida en los Nombres del Santo, bendito sea. Así podrá dirigir su mente y corazón al Creador durante el estudio sin dificultad, incluso si posee gran dificultad para el análisis, porque el objeto de estudio de esta sabiduría y el Creador son uno. Esto es muy sencillo.
Talmud Eser HaSefirot, Introducción:80
כג) ולפיכך, מביא ראיה יפה, מדברי הגמרא: "מכאן, לתלמיד, שלא ראה סימן יפה במשנתו חמש שנים, שוב אינו רואה". כי למה לא ראה סימן יפה במשנתו? - ודאי אין זה, אלא משום חסרון כוונת הלב בלבד. ולא משום חסרון כשרון אליה. כי חכמת התורה, אינה צריכה לשום כשרון, אלא, כמ"ש במדרש הנ"ל: "אמר הקב"ה לישראל, חייכם, כל החכמה וכל התורה, דבר קל הוא. כל מי שמתיירא אותי, ועושה ד"ת, כל החכמה וכל התורה בלבו".
23) Por ello presenta una prueba apropiada de la Guemará: «Un estudiante que no vio una señal favorable en su estudio durante cinco años ya no la verá». ¿Por qué no vio una señal favorable? Ciertamente solamente por falta de intención del corazón, no por falta de capacidad, pues la sabiduría de la Torá no requiere talentos especiales. Como dice el Midrash: «El Santo, bendito sea, dijo a Israel: Por sus vidas, toda la sabiduría y toda la Torá son algo fácil. Todo el que Me teme y cumple las palabras de la Torá tendrá toda la sabiduría y toda la Torá en su corazón».
