Avodá Zará 2b
Avodá Zará 2b:1
וסופריה שנאמר (ישעיהו מג, ט) ויאספו לאומים ואין לאום אלא מלכות שנאמר (בראשית כה, כג) ולאום מלאום יאמץ ומי איכא ערבוביא קמי הקב"ה אלא כי היכי דלא ליערבבו אינהו [בהדי הדדי] דלישמעו מאי דאמר להו
Que entre cada nación junto con sus escribas, como está dicho (Isaías 43:9): «Que se reúnan los pueblos». Y «pueblo» significa reino, como está dicho (Génesis 25:23): «Un pueblo prevalecerá sobre el otro». ¿Acaso puede haber confusión ante el Santo, bendito sea? Más bien, se les ordena así para que no se mezclen unos con otros y puedan oír lo que Él les diga.
Avodá Zará 2b:2
[מיד] נכנסה לפניו מלכות רומי תחלה מ"ט משום דחשיבא ומנלן דחשיבא דכתי' (דניאל ז, כג) ותאכל כל ארעא ותדושינה ותדוקינה אמר רבי יוחנן זו רומי חייבת שטבעה יצא בכל העולם
Inmediatamente entrará primero ante Él el Imperio romano. ¿Por qué? Porque es el más importante. ¿Y de dónde sabemos que es importante? Porque está escrito (Daniel 7:23): «Devorará toda la tierra, la pisoteará y la triturará». Rabí Yojanán dijo: Esto se refiere a la culpable Roma, cuya fama se extendió por todo el mundo.
Avodá Zará 2b:3
ומנא לן דמאן דחשיב עייל ברישא כדרב חסדא דאמר רב חסדא מלך וצבור מלך נכנס תחלה לדין שנאמר (מלכים א ח, נט) לעשות משפט עבדו ומשפט עמו ישראל [וגו'] וטעמא מאי איבעית אימא לאו אורח ארעא למיתב מלכא מאבראי ואיבעית אימא מקמי דליפוש חרון אף
¿Y de dónde sabemos que quien es más importante entra primero? Como enseñó Rav Jisda: Cuando un rey y el pueblo son juzgados, el rey entra primero al juicio, como está dicho (I Reyes 8:59): «Para hacer justicia a Su siervo y justicia a Su pueblo Israel». ¿Cuál es la razón? Una posibilidad es que no es digno que el rey espere fuera. Otra posibilidad es que entre antes de que aumente la ira divina.
Avodá Zará 2b:4
אמר להם הקב"ה במאי עסקתם אומרים לפניו רבש"ע הרבה שווקים תקנינו הרבה מרחצאות עשינו הרבה כסף וזהב הרבינו וכולם לא עשינו אלא בשביל ישראל כדי שיתעסקו בתורה
El Santo, bendito sea, les dirá: ¿En qué os ocupasteis? Ellos dirán ante Él: Soberano del universo, establecimos muchos mercados, construimos muchos baños públicos y acumulamos mucho oro y plata; todo lo hicimos únicamente por Israel, para que pudieran ocuparse de la Torá.
Avodá Zará 2b:5
אמר להם הקב"ה שוטים שבעולם כל מה שעשיתם לצורך עצמכם עשיתם תקנתם שווקים להושיב בהן זונות מרחצאות לעדן בהן עצמכם כסף וזהב שלי הוא שנאמר (חגי ב, ח) לי הכסף ולי הזהב נאם ה' צבאות
El Santo, bendito sea, les dirá: Insensatos del mundo, todo lo que hicisteis lo hicisteis para vuestro propio beneficio. Establecisteis mercados para colocar en ellos prostitutas; construisteis baños para deleitaros vosotros mismos. El oro y la plata son Míos, como está dicho (Hageo 2:8): «Mía es la plata y Mío es el oro, declara Hashem de los Ejércitos».
Avodá Zará 2b:6
כלום יש בכם מגיד זאת שנאמר מי בכם יגיד זאת ואין זאת אלא תורה שנאמר (דברים ד, מד) וזאת התורה אשר שם משה מיד יצאו בפחי נפש
¿Hay entre vosotros alguien que anuncie «esto»? Como está dicho: «¿Quién de vosotros puede anunciar esto?». Y «esto» no es sino la Torá, como está dicho (Deuteronomio 4:44): «Y esta es la Torá que Moshé puso delante de los hijos de Israel». Inmediatamente saldrán abatidos.
Avodá Zará 2b:7
יצאת מלכות רומי ונכנסה מלכות פרס אחריה מ"ט דהא חשיבא בתרה ומנלן דכתיב (דניאל ז, ה) וארו חיוא אחרי תנינא דמיא לדוב ותני רב יוסף אלו פרסיים שאוכלין ושותין כדוב ומסורבלין [בשר] כדוב ומגדלין שער כדוב ואין להם מנוחה כדוב
Saldrá el Imperio romano y después entrará el Imperio persa. ¿Por qué? Porque es el segundo en importancia. ¿De dónde se aprende? Está escrito (Daniel 7:5): «Y he aquí otra segunda bestia, semejante a un oso». Rav Yosef enseñó: Estos son los persas, que comen y beben como osos, son corpulentos como osos, dejan crecer su cabello como osos y no tienen descanso como los osos.
Avodá Zará 2b:8
אמר להם הקב"ה במאי עסקתם אומרים לפניו רבש"ע הרבה גשרים גשרנו הרבה כרכים כבשנו הרבה מלחמות עשינו וכולם לא עשינו אלא בשביל ישראל כדי שיתעסקו בתורה
El Santo, bendito sea, les dirá: ¿En qué os ocupasteis? Ellos dirán ante Él: Soberano del universo, construimos muchos puentes, conquistamos muchas ciudades y libramos muchas guerras; todo lo hicimos únicamente por Israel, para que pudieran ocuparse de la Torá.
Avodá Zará 2b:9
אמר להם הקב"ה כל מה שעשיתם לצורך עצמכם עשיתם תקנתם גשרים ליטול מהם מכס כרכים לעשות בהם אנגריא מלחמות אני עשיתי שנאמר (שמות טו, ג) ה' איש מלחמה כלום יש בכם מגיד זאת שנאמר (ישעיהו מג, ט) מי בכם יגיד זאת ואין זאת אלא תורה שנאמר וזאת התורה אשר שם משה מיד יצאו מלפניו בפחי נפש
El Santo, bendito sea, les dirá: Todo lo que hicisteis lo hicisteis para vuestro propio beneficio. Construisteis puentes para cobrar peajes; conquistasteis ciudades para imponer trabajos forzados. Las guerras las hice Yo, como está dicho (Éxodo 15:3): «Hashem es un hombre de guerra». ¿Hay entre vosotros alguien que anuncie «esto», como está dicho (Isaías 43:9): «¿Quién de vosotros puede anunciar esto?»? Y «esto» no es sino la Torá, como está dicho: «Y esta es la Torá que Moshé puso». Inmediatamente saldrán de Su presencia abatidos.
Avodá Zará 2b:10
וכי מאחר דחזית מלכות פרס למלכות רומי דלא מהניא ולא מידי מאי טעמא עיילא אמרי אינהו סתרי בית המקדש ואנן בנינן וכן לכל אומה ואומה
Puesto que el Imperio persa vio que el argumento del Imperio romano no sirvió de nada, ¿por qué entró? Dijeron: Ellos destruyeron el Templo, mientras que nosotros lo reconstruimos. Y así ocurrirá con cada nación.
Avodá Zará 2b:11
וכי מאחר דחזו לקמאי דלא מהני ולא מידי מ"ט עיילי סברי הנך אישתעבדו בהו בישראל ואנן לא שעבדנו בישראל מאי שנא הני דחשיבי ומאי שנא הני דלא חשיבי להו משום דהנך משכי במלכותייהו עד דאתי משיחא
Puesto que las demás naciones vieron que los argumentos de las primeras no sirvieron de nada, ¿por qué entraron? Pensaron: Aquellas sometieron a Israel, pero nosotros no sometimos a Israel. ¿Por qué se consideran importantes unas naciones y no otras? Porque aquellas conservaron su poder hasta la llegada del Mashíaj.
Avodá Zará 2b:12
אומרים לפניו רבש"ע כלום נתת לנו ולא קיבלנוה ומי מצי למימר הכי והכתי' (דברים לג, ב) ויאמר ה' מסיני בא וזרח משעיר למו וכתיב (חבקוק ג, ג) אלוה מתימן יבוא וגו' מאי בעי בשעיר ומאי בעי בפארן
Las naciones dirán ante Él: Soberano del universo, ¿acaso nos diste la Torá y nosotros nos negamos a aceptarla? ¿Pueden decir eso? Está escrito (Deuteronomio 33:2): «Hashem vino desde Sinaí y resplandeció desde Seír para ellos», y también (Habacuc 3:3): «Dios viene de Temán». ¿Qué buscaba en Seír y qué buscaba en Parán?
Avodá Zará 2b:13
א"ר יוחנן מלמד שהחזירה הקב"ה על כל אומה ולשון ולא קבלוה עד שבא אצל ישראל וקבלוה
Rabí Yojanán dijo: Esto enseña que el Santo, bendito sea, ofreció la Torá a cada nación y lengua, y no la aceptaron, hasta que llegó a Israel y ellos la aceptaron.
Avodá Zará 2b:14
אלא הכי אמרי כלום קיבלנוה ולא קיימנוה ועל דא תברתהון אמאי לא קבלתוה אלא כך אומרים לפניו רבש"ע כלום כפית עלינו הר כגיגית ולא קבלנוה כמו שעשית לישראל
Más bien, así argumentarán: ¿Acaso la aceptamos y no la cumplimos, para que por eso nos castigues? La Guemará pregunta: Entonces, ¿por qué no la aceptaron? Más bien, dirán ante Él: Soberano del universo, ¿acaso suspendiste sobre nosotros la montaña como una cuba y aun así nos negamos a aceptarla, como hiciste con Israel?
Avodá Zará 2b:15
דכתיב (שמות יט, יז) ויתיצבו בתחתית ההר ואמר רב דימי בר חמא מלמד שכפה הקב"ה הר כגיגית על ישראל ואמר להם אם אתם מקבלין את התורה מוטב ואם לאו שם תהא קבורתכם
Pues está escrito (Éxodo 19:17): «Y se apostaron al pie de la montaña». Rav Dimi bar Jama dijo: Esto enseña que el Santo, bendito sea, suspendió la montaña sobre Israel como una cuba y les dijo: Si aceptáis la Torá, bien; y si no, allí estará vuestra sepultura.
Avodá Zará 2b:16
מיד אומר להם הקב"ה הראשונות ישמיעונו שנא' (ישעיהו מג, ט) וראשונות ישמיענו שבע מצות שקיבלתם היכן קיימתם
Inmediatamente, el Santo, bendito sea, les dirá: «Que nos hagan oír las primeras cosas», como está dicho (Isaías 43:9). Las siete mitzvot que aceptasteis como hijos de Noaj, ¿dónde las cumplisteis?
Avodá Zará 2b:17
ומנלן דלא קיימום דתני רב יוסף (חבקוק ג, ו) עמד וימודד ארץ ראה ויתר גוים מאי ראה ראה ז' מצות שקבלו עליהן בני נח ולא קיימום כיון שלא קיימום עמד והתירן להן איתגורי איתגור א"כ מצינו חוטא נשכר
¿Y de dónde sabemos que no las cumplieron? Rav Yosef enseñó sobre el versículo (Habacuc 3:6): «Se detuvo y midió la tierra; miró e hizo estremecer a las naciones». ¿Qué vio? Vio las siete mitzvot que los hijos de Noaj habían aceptado y que no cumplieron. Como no las cumplieron, se levantó y se las permitió. ¿Acaso obtuvieron una ganancia? Si fuera así, encontraríamos que el pecador resulta recompensado.
Avodá Zará 2b:18
אמר מר בריה דרבינא
Mar, hijo de Ravina, dijo:
Ficha editorial de este texto
