Avodá Zará 52b
Avodá Zará 52b:1
כיון דאיסורה בטיל טומאה נמי בטלה כי קא מיבעיא ליה תקרובת לעבודת כוכבים של אוכלין מאי כיון דאיסוריה לא בטיל כדרב גידל טומאה נמי לא בטלה או דלמא איסור דאורייתא לא בטיל טומאה דרבנן בטיל תיקו
porque, una vez anulada su prohibición, también se anula su impureza. Su pregunta era sobre alimentos ofrecidos a la idolatría: puesto que su prohibición no puede anularse, conforme a Rav Guidel, ¿tampoco puede anularse su impureza? ¿O quizá la prohibición de la Torá permanece, pero la impureza rabínica sí se anula? La cuestión queda sin resolver.
Avodá Zará 52b:2
בעא מיניה ר' יוסי בן שאול מרבי כלים ששימשו בהן בבית חוניו מהו שישתמשו בהן בבית המקדש
Rabí Yosí ben Shaúl preguntó a Rabí Yehudá HaNasí: ¿pueden utilizarse en el Templo de Jerusalén los utensilios que fueron utilizados en el templo de Jonyó?
Avodá Zará 52b:3
וקא מיבעיא ליה אליבא דמ"ד בית חוניו לאו בית עבודת כוכבים היא דתנן כהנים ששימשו בבית חוניו לא ישמשו במקדש שבירושלים ואינו צריך לומר לדבר אחר
La pregunta se formuló según la opinión que sostiene que el templo de Jonyó no era un templo idolátrico. Aprendimos: los sacerdotes que sirvieron en el templo de Jonyó no pueden servir en el Templo de Jerusalén, y no es necesario mencionar a quienes sirvieron en un templo idolátrico.
Avodá Zará 52b:4
כהנים הוא דקנסינהו רבנן משום דבני דעה נינהו אבל כלים לא או דלמא לא שנא
¿Acaso los Sabios sancionaron únicamente a los sacerdotes porque eran personas conscientes de sus actos, pero no a los utensilios? ¿O no existe diferencia?
Avodá Zará 52b:5
א"ל אסורים הן ומקרא היה בידינו ושכחנוהו
Rabí Yehudá HaNasí le respondió: están prohibidos. Teníamos un versículo que lo demostraba, pero lo hemos olvidado.
Avodá Zará 52b:6
איתיביה (דברי הימים ב כט, יט) כל הכלים אשר הזניח המלך אחז במלכותו במעלו הכנו והקדשנו מאי לאו הכנו דאטבלינהו הקדשנו דאקדישננהו
Rabí Yosí le objetó a partir del versículo: «Todos los utensilios que el rey Ajaz desechó durante su reinado, en su traición, los preparamos y los consagramos». ¿No significa «los preparamos» que los purificaron mediante inmersión y «los consagramos» que los volvieron a consagrar?
Avodá Zará 52b:7
א"ל ברוך אתה לשמים שהחזרת לי אבדתי הכנו שגנזנום והקדשנו שהקדשנו אחרים תחתיהם
Rabí Yehudá HaNasí le dijo: bendito eres ante el Cielo, pues me has devuelto lo que había perdido. «Los preparamos» significa que los ocultaron, y «los consagramos» significa que consagraron otros utensilios en su lugar.
Avodá Zará 52b:8
לימא מסייע ליה מזרחית צפונית בה גנזו בית חשמונאי את אבני המזבח ששקצו אנשי יון ואמר רב ששת ששקצו לעבודת כוכבים
Digamos que la siguiente enseñanza lo apoya: en la cámara nordeste, los miembros de la casa de los Jashmonaím ocultaron las piedras del altar que los griegos habían profanado. Rav Sheshet dijo que las habían profanado mediante idolatría.
Avodá Zará 52b:9
אמר רב פפא התם קרא אשכח ודרש דכתיב (יחזקאל ז, כב) ובאו בה פריצים וחללוה
Rav Papa dijo: allí encontraron un versículo y lo interpretaron, pues está escrito: «Entraron en ella hombres violentos y la profanaron».
Avodá Zará 52b:10
אמרי היכי נעביד ניתברינהו (דברים כז, ו) אבנים שלמות אמר רחמנא ננסרינהו (דברים כז, ה) לא תניף עליהם ברזל אמר רחמנא
Dijeron: ¿qué podemos hacer con las piedras? Si las rompemos, la Torá dijo: «Piedras completas». Si las serramos, la Torá dijo: «No alzarás sobre ellas hierro».
Avodá Zará 52b:11
ואמאי ליתברינהו ולישקלינהו לנפשייהו מי לא אמר רב אושעיא בקשו לגנוז כל כסף וזהב שבעולם משום כספא ודהבא של ירושלים והוינן בה ירושלים הויא רובא דעלמא
¿Por qué no podían romperlas y quedárselas para uso profano? ¿Acaso Rav Hoshayá no dijo que quisieron ocultar toda la plata y el oro del mundo debido a la plata y el oro de Jerusalén que habían sido profanados? Y preguntamos: ¿acaso Jerusalén constituía la mayoría de la plata y el oro del mundo?
Avodá Zará 52b:12
אלא אמר אביי בקשו לגנוז דינרא הדרייאנא טוריינא שיפא מפני טבעה של ירושלים עד שמצאו לה מקרא מן התורה שהוא מותר ובאו בה פריצים וחללוה
Abayé explicó: quisieron prohibir las monedas hadrianas, trajanas y desgastadas debido a las monedas de Jerusalén, hasta que encontraron un versículo de la Torá que las permitía: «Entraron en ella hombres violentos y la profanaron». Una vez profanadas, pasaron a ser propiedad ordinaria.
Avodá Zará 52b:13
התם לא אשתמשו בהו לגבוה הכא כיון דאשתמש בהו לגבוה לאו אורח ארעא לאשתמושי בהו הדיוטא:
Allí los utensilios todavía no habían sido utilizados para el servicio sagrado. Pero aquí, puesto que las piedras ya habían sido utilizadas para el servicio del Altísimo, no resulta apropiado destinarlas después a un uso profano.
Avodá Zará 52b:14
מתני׳ עובד כוכבים מבטל עבודת כוכבים שלו ושל חבירו וישראל אין מבטל עבודת כוכבים של עובד כוכבים המבטל עבודת כוכבים מבטל משמשיה ביטל משמשיה משמשין מותרין והיא אסורה:
Mishná: Un idólatra puede anular su propia idolatría y la de otro idólatra. Un judío no puede anular la idolatría de un idólatra. Quien anula la idolatría anula también sus accesorios. Si anuló únicamente los accesorios, estos quedan permitidos, pero la idolatría permanece prohibida.
Avodá Zará 52b:15
גמ׳ מתני ליה ר' לר"ש ברבי עובד כוכבים מבטל עבודת כוכבים שלו ושל חבירו א"ל רבי שנית לנו בילדותך עובד כוכבים מבטל עבודת כוכבים שלו ושל ישראל דישראל מי קא מבטלה והא (דברים כז, טו) ושם בסתר כתיב א"ר הילל בריה דרבי וולס לא נצרכה שיש לו בה שותפות
Guemará: Rabí Yehudá HaNasí enseñaba a su hijo Rabí Shimón: «Un idólatra puede anular su propia idolatría y la de otro». Rabí Shimón le dijo: «Maestro, cuando eras joven nos enseñaste que un idólatra puede anular su propia idolatría y la perteneciente conjuntamente a un judío». ¿Acaso puede anular la parte del judío? Está escrito: «Y la pondrá en secreto», enseñando que la idolatría de un judío no tiene anulación. Rabí Hilel, hijo de Rabí Walas, dijo: se refiere a un caso en el cual el idólatra tiene participación en ella.
Avodá Zará 52b:16
בילדותו מאי קסבר ובזקנותו מאי קסבר בילדותו סבר ישראל אדעתא דעובד כוכבים פלח כיון דעובד כוכבים מבטל דנפשיה דישראל נמי מבטלה ובזקנותו סבר ישראל אדעתא דנפשיה פלח כי מבטל עובד כוכבים דנפשיה דישראל לא בטיל
¿Qué sostenía Rabí Yehudá HaNasí durante su juventud y qué sostuvo en su vejez? En su juventud pensaba que el judío adora dependiendo de la intención del idólatra; cuando el idólatra anula su parte, también se anula la parte del judío. En su vejez sostuvo que el judío adora por su propia intención; cuando el idólatra anula su parte, la del judío no se anula.
Avodá Zará 52b:17
איכא דמתני לה אסיפא ישראל אינו מבטל עבודת כוכבים של עובד כוכבים פשיטא א"ר הילל בריה
Algunos enseñan esta explicación sobre la parte final: «Un judío no puede anular la idolatría de un idólatra». Esto parece evidente. Rabí Hilel, hijo
Ficha editorial de este texto
