Baal Hasulam S Introducción to Zohar 25
Baal HaSulam's Introducción to Zohar 25:1
תחיית המתים כה. ומכאן יצא לנו הפתרון המלא של חקירה ה'. ששאלנו, כיון שהגוף מקולקל כל כך עד שאין הנפש מצויה בכל טהרתה עד שירקב הגוף בעפר, אם כן למה הוא חוזר ועומד לתחיית המתים. וכן על מה שאמרו ז"ל, עתידים המתים להחיות במומם שלא יאמרו אחר הוא.
La resurrección de los muertos. Y. De aquí obtenemos la solución completa de la quinta investigación. Preguntamos: puesto que el cuerpo está tan corrupto que el alma no se encuentra en toda su pureza hasta que el cuerpo se descompone en el polvo, ¿por qué vuelve entonces y se levanta en la resurrección de los muertos? Y también respecto a lo que dijeron nuestros sabios: “En el futuro los muertos revivirán con sus defectos, para que no digan: ‘es otro’”.
Baal HaSulam's Introducción to Zohar 25:2
והענין תבין היטב ממחשבת הבריאה עצמה, דהיינו ממצב הא'. כי אמרנו, כיון שהמחשבה היתה להנות לנבראיו, הרי הכרח הוא שודאי ברא רצון גדול מופרז עד מאד לקבל כל אותו השפע הטוב שבמחשבת הבריאה. כי התענוג הגדול והרצון לקבל הגדול עולים בקנה אחד (כנ"ל באותיות ו-ז עש"ה). ואמרנו שם, שהרצון לקבל הגדול הזה הוא כל חומר המחודש שברא. מפני שאינו נצרך כלל ליותר מזה כדי לקיים מחשבת הבריאה, ומטבע פועל השלם שאינו פועל דבר מיותר. כעין שאומר בשיר הייחוד (ליום שישי) "מכל מלאכתך דבר אחד לא שכחת, לא החסרת ולא העדפת".
Entenderás bien este asunto desde el pensamiento de la creación mismo, es decir, desde el primer estado. Porque dijimos que, puesto que el pensamiento fue deleitar a Sus criaturas, necesariamente creó un deseo inmenso y exageradamente grande para recibir toda aquella abundancia buena que hay en el pensamiento de la creación. Porque el gran placer y el gran deseo de recibir van juntos, como se explicó en los puntos 6 y 7. Allí dijimos que este gran deseo de recibir es toda la materia nueva que Él creó, porque no necesita absolutamente nada más que esto para cumplir el pensamiento de la creación. Y es propio del Hacedor perfecto no hacer nada superfluo, como se dice en el Shir HaYijud del día viernes: “De toda Tu obra no olvidaste nada, no faltaste ni añadiste”.
Baal HaSulam's Introducción to Zohar 25:3
גם אמרנו שם (אותיות י-יא), שהרצון לקבל המופרז הזה הוסר לגמרי ממערכת הקדושה וניתן למערכת העולמות דטומאה, שממנה מציאות הגופים וכלכלתם וכל קנייניהם בעולם הזה. עד שהאדם משיג י"ג שנה, שע"י עסק התורה מתחיל להשיג נפש דקדושה, שמתפרנס אז ממערכת העולמות דקדושה לפי מידת גדלה של הנפש דקדושה שהשיג.
También dijimos allí, en los puntos 10 y 11, que este deseo de recibir exagerado fue retirado por completo del sistema de la santidad y entregado al sistema de los mundos de impureza, de donde proviene la existencia de los cuerpos, su sustento y todas sus adquisiciones en este mundo. Esto continúa hasta que la persona alcanza los trece años, momento en el cual, por medio del estudio y práctica de la Torá, comienza a alcanzar una nefesh de santidad, que entonces se alimenta del sistema de los mundos de santidad según la medida de grandeza de la nefesh de santidad que alcanzó.
Baal HaSulam's Introducción to Zohar 25:4
גם אמרנו לעיל (אות יד) שבמשך שִׁיתָא אַלְפֵי שְׁנִי הניתנים לנו לעבודה בתורה ומצוות, אין שום תיקונים מגיעים מזה אל הגוף, דהיינו לרצון לקבל המופרז שבו. וכל התיקונים הבאים אז על ידי עבודתנו, הם מגיעים רק לנפש, שעולה על ידיהם במדרגות העליונות בקדושה וטהרה, שפירושו רק להגדלת רצון להשפיע הנמשך עם הנפש. ומטעם זה סוף הגוף למות ולהיקבר ולהירקב, כי לא קיבל לעצמו שום תיקון. אכן אי אפשר שישאר כך, כי סוף סוף אם יאבד הרצון לקבל המופרז מהעולם לא תתקיים ח"ו מחשבת הבריאה, דהיינו שיתקבלו כל התענוגים הגדולים אשר חשב להנות לנבראיו. שהרי הרצון לקבל הגדול והתענוג הגדול עולים בקנה אחד, ובשיעור שנתמעט הרצון לקבלו הרי בשיעור ההוא נפחתים התענוג וההנאה מן הקבלה.
También dijimos arriba, en el punto 14, que durante los seis mil años que nos fueron dados para el trabajo en Torá y mitzvot, ninguna corrección llega de esto al cuerpo, es decir, al deseo de recibir exagerado que hay en él. Todas las correcciones que llegan entonces por medio de nuestro trabajo llegan solamente al alma, que por medio de ellas asciende en los grados superiores de santidad y pureza; esto significa únicamente el aumento del deseo de otorgar que se extiende con el alma. Por esta razón, el final del cuerpo es morir, ser enterrado y descomponerse, porque no recibió ninguna corrección para sí mismo. Sin embargo, no puede quedar así, porque al fin y al cabo, si el deseo de recibir exagerado desapareciera del mundo, Dios no lo permita, no se cumpliría el pensamiento de la creación, es decir, que sean recibidos todos los grandes placeres que Él pensó otorgar a Sus criaturas. Pues el gran deseo de recibir y el gran placer van juntos, y en la medida en que se disminuye el deseo de recibirlo, en esa misma medida disminuyen el placer y el deleite de la recepción.
Ficha editorial de este texto
