Baal HaSulam's Introducción to Zohar 39
לט. ואחר שנתבאר שכל התכלית הנרצה להבורא ית' מכל הבריאה אשר ברא היא להנות לנבראיו, בכדי שיכירו אמיתיותו וגדולתו ויקבלו ממנו כל הטוב והנועם שהכין בעדם, ובשיעור המבואר בכתוב "הבן יקיר לי אפרים אם ילד שעשועים" וכו' – הנך מוצא בבירור שהתכלית הזו לא תחול, לא על הדוממים והכדורים הגדולים כמו הארץ והירח והשמש, ולוּ יהיה זהרם ומידתם כמה שיהיה, ולא על מין הצומח ולא על מין החי – שהרי חסרים מהרגש זולתם אפילו מבני מינם הדומים להם, ואיך יחול עליהם ההרגש האלקי והטבתו. אלא רק מין האדם בלבדו, אחר שכבר יש בהם ההכנה של הרגש זולתו כלפי בני מינם הדומים להם, הנה אחר העבודה בתורה ומצוות, שמהפכים הרצון לקבל שלהם לרצון להשפיע ובאים בהשוואת הצורה ליוצרם, אז מקבלים כל המדרגות שהוכנו להם בעולמות העליונים, הנקראות נרנח"י, שבזה נעשו מוכשרים לקבל את התכלית שבמחשבת הבריאה. הרי שתכלית כוונת הבריאה של כל העולמות לא היתה אלא בשביל האדם.
AM. Después de haberse explicado que toda la finalidad deseada por el Creador, bendito sea, en toda la creación que creó es deleitar a Sus criaturas, para que reconozcan Su verdad y Su grandeza y reciban de Él todo el bien y el placer que preparó para ellas, en la medida explicada en el versículo: “¿Acaso Efraim es para Mí un hijo querido, un niño de deleites?”, etc., encuentras con claridad que esta finalidad no recae sobre los inanimados ni sobre los grandes cuerpos celestes como la tierra, la luna y el sol, por mucho que sea su resplandor y su medida; tampoco recae sobre la especie vegetal ni sobre la especie animal, pues carecen de sensación del otro, incluso respecto a miembros de su propia especie semejantes a ellos. Entonces, ¿cómo podría recaer sobre ellos la sensación divina y Su beneficencia? Solo la especie humana, después de tener ya la preparación de la sensación del otro respecto a los miembros de su especie semejantes a ella, después del trabajo en Torá y mitzvot, cuando transforman su deseo de recibir en deseo de otorgar y llegan a la equivalencia de forma con su Creador, reciben todos los grados preparados para ellos en los mundos superiores, llamados NaRaNJaY. Con esto se vuelven aptos para recibir la finalidad del pensamiento de la creación. Así, la finalidad de la intención de la creación de todos los mundos no fue sino para el hombre.